המשבר בשווקים יתגלגל לכלכלה הריאלית? "יכול להיות שנראה האטה ואולי אף מיתון"

על רקע הירידות החדות בשווקים בסוף 2018, טוען פרופ' חיים לוי, מומחה למימון מהאוניברסיטה העברית, בראיון ל"גלובס": "היום הכול הרבה יותר שקוף מאשר ב-2008, וכל המוצרים הרעילים שהיו אז בשווקים לא קיימים"

פרופ' חיים לוי בכנס "עושים שוק" / צילום: איל יצהר
פרופ' חיים לוי בכנס "עושים שוק" / צילום: איל יצהר

בשוקי המניות מסביב לעולם עדיין שולטת עצבנות על רקע הירידות במדדי המניות ברבעון האחרון של 2018, ירידות שהלכו והתחזקו בשבועות האחרונים. האם הירידות הללו מוצדקות והכלכלות האמריקאית, העולמית והישראלית עומדות לגלוש להאטה משמעותית או מיתון במהלך 2019?

"כיום ארה"ב עדיין קובעת כמעט לבד מה יקרה במצב הכלכלה העולמית, והכלכלה האמריקאית בגדול במצב טוב. יש צמיחה בריאה בהכנסות וברווחי החברות ושיעור האבטלה מאוד נמוך. אז למה הבורסות נפלו? בגלל שתי סיבות עיקריות - הראשונה היא תהליך עליית ריבית וצמצום המאזן של הפדרל ריזרב", טוען פרופ' חיים לוי בשיחה עם "גלובס".

חיים לוי הוא מומחה למימון, פרופסור אמריטוס בבית הספר למינהל עסקים של האוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל ולשעבר דיקן בית הספר למינהל עסקים של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת-גן. כיום מכהן לוי כיו"ר ועדה ציבורית לקביעת שכר חברי הכנסת.

"הריבית הריאלית הייתה שלילית במשך זמן ממושך. משקיעים אמריקאים שהרוויחו הרבה כסף בשנים האחרונות החליטו כנראה להסיט חלק מהכסף לשוק האג"ח. התחיל תהליך שמזין את עצמו, מה שנקרא 'תופעת העדר'. הרגשות התחילו להשפיע יותר ויותר, נוצר מצב של פחד ופאניקה, וקיבלנו מפולת בלי שום סיבה ממשית", אומר לוי.

פרופ' חיים לוי: תעודת זהות
 פרופ' חיים לוי: תעודת זהות

מה הסיבה השנייה?

"מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. יש כיום סחר לא הוגן בין ארה"ב לסין. הנשיא דונלד טראמפ צודק, אבל ממלחמת סחר אף אחד לא מרוויח. כולם מפסידים".

איך ומתי זה יסתיים להערכתך?

"קשה מאוד לנחש מה יעשה הניא טראמפ, כי הוא מתנהג הרבה פעמים בצורה לא הגיונית".

יש כלכלנים ומנהלי השקעות שמעריכים שהמשבר הבא יהיה חמור עוד יותר מזה של 2008. מה דעתך?

"אני לא רואה בשום מצב חזרה על המשבר של 2008. היום הכל הרבה יותר שקוף וכל המוצרים הרעילים שהיו אז בשווקים לא קיימים היום. עם זאת, יכול להיות שנראה את המחזוריות הכלכלית בפעולה. כלומר לאחר הרבה שנים של צמיחה והתרחבות, נראה בשנתיים הקרובות האטה ואולי גם מיתון.

"יכול להיות שהירידות בבורסה משקפות אפשרות לסיום הסייקל החיובי בכלכלה האמריקאית והעולמית. כרגע מדובר עדיין בתיקון, אבל לירידות האחרונות יכולה להיות השפעה על התנהגות הצרכנים בארה"ב, גם כאלה שהרוויחו המון כסף בשנים האחרונות. אם תהיה השפעה ריאלית על הכלכלה ונראה פחות ביקושים למוצרים ועלייה באבטלה, אז אפקט כדור השלג יעשה את שלו".

לדבריו, "תרחיש כזה מתחיל בדרך כלל בשוק ההון, שהוא אינדיקטור כלכלי מוביל. בעקבות הירידות כולם נעשים עניים יותר. אפילו אם זה רק הרגשה, מקטינים ביקושים וכו' ואז מתחיל אפקט מתגלגל. אבל אף אחד לא יכול לנבא אם זה יקרה ב-2019 או בשנים הבאות. בכל אופן, ההסתברות לחזרה על משבר בדומה ל-2008 היא נמוכה מאוד. אגב, יכול להיות שטראמפ והממשל האמריקאי יצליחו למנוע האטה או מיתון. זה מאוד תלוי בהסכם מול סין. אם יצליחו להגיע להסכם טוב עם סין, יש סיכוי גדול שלא ניכנס להאטה או מיתון בסוף".

"הפנסיות של כולנו יסבלו מאוד בעתיד"

היום, אומר פרופ' לוי, יש השפעה מאוד גדולה לפסיכולוגיית ההמונים על הכלכלה. "זה לא משנה אם מישהו הרוויח 100% במשך שנתיים. כשהוא סופג הפסד של 20% בשבועיים, הוא בהלם ומשנה את ההתנהגות שלו. הוא קונה פחות, זהיר הרבה יותר. חלק מתכוננים למשבר ואולי אפילו פיטורים. צריך לשנות את כל ספרי הכלכלה. צריך להכניס את ההשפעות הפסיכולוגיות על התנהגות הצרכנים. התצפית האחרונה היא הקובעת והמינוס הרבה יותר משפיע מהפלוס".

 מה הסיכונים המרכזיים להמשך הצמיחה בכלכלה העולמית והישראלית כיום?

"בישראל המצב הכלכלי דומה למצב בארה"ב ואפילו יותר טוב. יתרות מט"ח מאוד גדולות ואבטלה מאוד נמוכה. אבל שאף אחד לא ישלה את עצמו - אם יהיה שפל בארה"ב או באירופה, אנחנו ניפגע, ואולי אפילו בצורה קשה. אני לא יכול לנבא לאן זה יילך".

יש עוד משהו חשוב מאוד שצריכים להבין כל השחקנים בשוק ההון ובעיקר כל האזרחים, אומר לוי, וזה ש"הפנסיות של כולנו יסבלו מאוד בעתיד".

 למה?

"הריביות מאוד נמוכות כבר הרבה זמן, כך שיש שתי אופציות - או שחברות הביטוח והגופים המוסדיים שמנהלים את הפנסיה יפשטו רגל או שיחתכו את תשלומי הפנסיה. אני צופה שחורות בנוגע לפנסיות של הדור הצעיר. אני צופה גם פשיטות רגל של מוסדות אקדמאיים בגלל זה. היה אפשר לפתור את זה בקלות".

 איך?

"להשקיע יותר במניות. מניות נותנות תשואה של 10% בממוצע לשנה לטווח ארוך, לעומת כ-3% בלבד באיגרות חוב. בטווח של עשרות שנים נוצר הבדל עצום בתשואה. יש היום בארה"ב קרנות שפועלות באמצעות אלגוריתמים לטווח מאוד ארוך שגובות דמי ניהול כמעט אפסיים ואפשר לעשות את זה גם בארץ. גם לדמי הניהול יש השפעה על התשואה בטווח הארוך. כל המחקרים מראים שאין הבדל בין קרן שמנוהלת על ידי מחשב לקרן שמנוהלת על ידי מנהל השקעות בטווח הארוך, ואם מכניסים לחישוב את דמי הניהול, אז המחשב מנצח".