גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פייסבוק לא רוצה שנעשה מהפכות: פרופ' קרין נהון חושפת את כללי הוויראליות החדשים

אתם כותבים פוסט בפייסבוק, זועמים על המצב הפוליטי - ומחכים ● לייק אחד, אולי שלושה, וכשמגיע החמישי - כבר עוברת כמעט יממה ● הרשתות החברתיות חושפות פחות ופחות אנשים לתוכן, והוויראליות של פוסטים אותנטיים, ללא מימון - יורדת ● בראיון ל"ליידי גלובס" חושפת פרופ' קרין נהון את כללי הוויראליות החדשים, ואת התערבות הרשתות בהצתה וכיבוי של מהפכות

קרין נהון / צילום: איל יצהר
קרין נהון / צילום: איל יצהר

בדיוק כשחשבנו שלמדנו את החוקים של העולם החדש, הם משתנים שוב לנגד עינינו - כשהכוחות החזקים בשוק מעצבים אותם. מעצמות המידע כבר פחות חושפות אותנו לתוכן, ובעצם, אולי בלי שנשים לב, מחליטות עבורנו לאיזה מידע ניחשף. אז איך אנחנו מתנהלים היום ברשתות החברתיות, שמשתנות כל הזמן ומציגות ים של מידע? בררנים יותר, משתפים פחות, מודעים יותר להשפעה של המידע החלקי שאנחנו נחשפים אליו ולאינטראקציות שאנחנו יוצרים.

"האינטראקציות הנוצרות ברשתות אינן ניטרליות. הן מאוד מוטות, דיס-אינפורמציה פורצת מהר יותר מכל מידע אחר", קובעת פרופ' קרין נהון, חוקרת ומרצה בכירה לפוליטיקה של מידע במרכז הבינתחומי ומחברת הספר 'going viral'. "יש ממצאים אמפיריים שמראים שמידע כוזב יתפשט מהר יותר, רחוק יותר ולהרבה יותר אנשים. המתווכות - פייסבוק, גוגל, יוטיוב, מייצרות עולם הומופילי שבו את מדברת עם אנשים שדומים לך. זרימות המידע ברשת מוטות, והפלטפורמות מראות לנו רק חלק מהסיפור. יש המון מידע שאת כלל לא נחשפת אליו".

מה גורם לנו לשתף תוכן?
"זו לא פעולה פשוטה: צריך להיחשף למידע, לנתח אם הוא מספיק מעניין בשביל לשתף, או להסתפק בלייק, לעשות שייר, למסגר את המידע. מהרגע שאני רואה את המידע ועד שאני מחליטה לעשות שייר, יש תהליך ארוך.

"בנוסף, מבנה הרשת הוא לא שוויוני; בדרך-כלל המידע ברשת עובר לפי חוק הכוח, תשומת-הלב של 99% מהמשתמשים מרוכזת במעט מאוד יצרני תוכן. גם פייסבוק משמשת ביחד עם אינסטגרם ווואטסאפ כמונופול מידע במדינות רבות בעולם. למעשה, קשה מאוד לתוכן להפוך לוויראלי בלי שיעבור אצל המתווכים הגדולים - פייסבוק, גוגל, יוטיוב. אתה חייב אותם והם לא ניטרליים".

מה זה אומר?
"שמת לב פעם מה קורה כשאת משתפת פוסט של מישהו? מה המאפיינים של השיתוף - מעט מאוד לייקים, מעט מאוד אנשים שנחשפים לשיתוף שלך. יש הבדלים משמעותיים בהפצה מבעבר. פייסבוק מונעת הפצה ויראלית באמצעות שליטה על מנגנון השיתוף, ועוד מאפיינים שמונעים מהרבה מאוד אנשים להיחשף למידע. חלק מהמניעים שלה כלכליים; אין לה רצון שמשהו יהפוך לוויראלי מעצמו בלי הבוסט (פוסטים במימון, ש.ע) של פייסבוק. הם שולטים בשיבר. השאיפה היא להרגיל את המשתמשים שפייסבוק הם המתווכים ויש צורך בהם, אתה לא יכול לבד".

קרין נהון / צילום: איל יצהר

מתקמצנים בלייקים

בשנים האחרונות נעשו לא מעט מחקרים על ויראליות של תוכן. חוקרים ואנשי פרסום ניסו לגלות האם יש רכיב קסם שיהפוך תוכן מסוים לנצפה ומשותף. פרופ' נהון מסבירה כי בעת האחרונה יש צריכה מודעת יותר של תוכן, ושהצרכנים הפכו להיות בררנים יותר: "במיוחד היום, רמת הסיבולת שלנו מאוד השתנתה, אנחנו קמצנים על שיתוף - עוד פעם פוסט על החתולה עם הפסנתר, עוד פעם ההוא שקפץ מהקומה ה-8. וגם האוריינות הדיגיטלית עלתה, ככה שאנשים יותר מבינים מה הם משתפים ומה המשמעות של זה, ועושים את זה פחות".

מתי תוכן נחשב ויראלי?
"הוויראליות מתרחשת כשהמידע מתפשט מאדם לאדם מהר מאוד, לאנשים רבים ומתרחק מהרשתות שאתה חלק מהן. לוויראליות יש תהליך מאוד ברור - יש שיא מאוד מהיר ואז דעיכה, אך המידע הויראלי בדרך-כלל לא ׳מת׳. התוכן יכול שוב להפוך לויראלי כי קל למצוא אותו, המטא דאטה שלו איכותית יותר, ותקשורת מסורתית סיקרה אותו. MeToo # הגיע ב-24 שעות הראשות ל-84 מדינות ול-12 מיליון איש. מה שמרתק בזה, ואני חוזרת למתווכים, זה שהמחאות העולמיות בתחילת העשור התחילו בפייסבוק, ומאז היא למדה את הלקח ומעדיפה שהמרחב שלה יהיה רגוע. היא אומרת משהו כזה: 'אני רוצה לשלוט בזרימות המידע גם בהיבט כלכלי, אבל גם בהיבט של אני לא רוצה רעש', ובאספקט הזה הסיפור של MeToo # זה החריג ולא הכלל. מרתק איך זה הצליח לחדור על אף השליטה במידע".

למה לתכנים פוליטיים קשה להפוך ויראליים?
"פוסטים של הבעת עמדה כמעט אף פעם לא יהפכו ויראליים. בישראל 2018 מעט מאוד אנשים מרגישים בנוח להיות מתויגים, חלק אומרים 'מה אני אתווכח איתו עכשיו בפייסבוק, הוא חבר', וכך יוצא שהם לא זוכים לחשיפה. כשוויראליות מתרחשת, והיא לא בהיבט של בידור, יש לה המון כוח כי היא יכולה לאתגר מוסדות כוח. מוסד המשפחה, צבא, שלטון. תמיד אחוז מאוד קטן היה מתעסק בפוליטיקה, אבל העובדה שאנחנו מפחדים לדבר על הדברים הרגישים של החברה, לא מראה על חוסננו. מאוד הייתי מקווה לראות שיח טולרנטי ומכיל. החוסן של מדינה דמוקרטית נמדד ביכולת לדבר גם על הדברים הקשים".

כיצד ויראליות מאתגרת מוסדות כוח?
"אלפי נשים שמצטלמות ללא רעלה באיראן, למשל, זו מחאה שהפכה ויראלית, וזה מאתגר את מוסד הדת באיראן. הרי אתה לא יכול להכניס 50,000 נשים לכלא. אתה בבעיה. התמונה של השוטר שמרסס בגז מדמיע מפגינים בארה"ב, שינתה את כל הנחיות הטיפול במוחים, ובארץ, מחאת 'גם אני עם דוד הנחלוואי', הגיעה מלמטה והשפיע על סמכות הפיקוד. זה לא אומר שזה תמיד טוב, אבל הוויראליות משבשת את המאזן של הכוחות ויכולה לזעזע את כל מוקדי הכוח בלי שתהיה להם את היכולת להתמודד, כי בדרך-כלל הם גופים איטיים ומסורבלים".

הרשתות עדיין יוצרות מציאות.

"רשתות חברתיות במקרה הפשוט מייצרות תמונה מעוותת של יחסי כוחות, של המציאות, ובמקרה המורכב הן מייצרות מציאות. הן לא משקפות מציאות. הן מביאות נרטיבים שונים של אמת של קבוצות מיעוט שברשתות מצטיירות כקבוצות הכוח, וזה לא בהכרח שיקוף של מה שקורה בסדר היום הפוליטי. בהתאם לזה אנחנו גם רואים שהשיח ברשת הוא הרבה יותר קיצוני, לכן מה שיש לו פוטנציאל לוויראליות הם תכנים שמסיתים, חדשות כזב, תכנים קיצוניים".

תחילתן של מהפכות ומחאות עדיין תתרחש בעתיד דרך הרשת?

"אני לא רואה היום פעילות קולקטיבית שלא עוברת דרך הרשתות. הרשתות החברתיות משחקות תפקיד קריטי, ובהתאם לזה שפייסבוק מנסה לצמצם את מספר האירועים הפוליטיים הוויראליים. התחקיר האחרון של ה'ניו-יורק טיימס' מבהיר כמה פייסבוק היא שחקן פוליטי, למרות שנוח להם להתחבא מאחורי האצטלה הניטרלית. באופן פומבי, אף אחד שם לא יגיד, למשל, 'אני לא רוצה ש-#MeToo יהפוך לוויראלי', אבל יש להם מאפיינים שיאטו ויראליות. פייסבוק לא הייתה מהירה מספיק כדי להאט את הקצב של MeToo#, ואחרי 24 שעות הסיפור כבר היה סגור - הוא נפוץ לכל עבר. הם לא יגידו בקול, אבל בדיעבד אם הם היו יכולים לשלוט בזה, יכול להיות שהיו עושים את זה. היום, למחאה כזאת בתחום אחר יהיה קשה להפוך לוויראלית מתוך פלטפורמת פייסבוק, בגלל איך שהפלטפורמה שולטת במידע".

איך משתנה השימוש שלנו ברשתות?
"אנחנו קוראים פחות, וסבלניים פחות. מצד שני, אנחנו יודעים המון. פעם האדם הממוצע לא ידע כל-כך הרבה, אבל אנחנו מסתפקים היום בלדעת קצת על המון.

"אני ממש לא עתידנית, אבל אני מניחה שיותר ויותר אנשים יעשו לעצמם דיאטות דיגיטליות, ויבנו לעצמם שיטות עבודה של ניתוק מהאינפוזיה הזו. כי המידע הרב מוביל לעייפות ורוויה, ואנשים מבינים שהם לפעמים רוצים את האוטונומיה שלהם".

עוד כתבות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח