השיימינג הציבורי מגיע לפיקוח על הבנקים

פרסום שלילי ברבים ע"י רגולטור הופך להיות כלי לשיפור התנהלות המפוקחים

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר / צילום: תמר מצפי
המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר / צילום: תמר מצפי

אחד מכלי האכיפה החדישים שבהם משתמשים רגולטורים בעולם הוא "שיימינג רגולטורי". הכוונה היא לפרסום שלילי שנעשה על-ידי רגולטור על הגופים המפוקחים הכפופים לו, במטרה להוקיע או לגנות את ההתנהגות הפסולה שלהם.

כך למשל, המשרד להגנת הסביבה מפרסם "רשימה אדומה" של מפעלים מזהמים. משרד הבריאות מפרסם השוואות של בתי-החולים בארץ ביחס לאופן הטיפול - ולשעות ההמתנה הארוכות - בחדרי-מיון, או לרמת הזיהומים במחלקות. רשות שוק ההון מפרסמת מדי שנה דירוג של חברות הביטוח בהתאם לטיב השירות שהן מעניקות ללקוחותיהן, ועוד.

המטרה של שיימינג רגולטורי איננה לבזות או להשפיל את הגופים המפוקחים, אלא להניע ולעודד אותם לתקן את התנהלותם, ולהרתיע אותם מפני הפרות עתידיות, והתנהלות בעייתית, שהרי אף אחד לא רוצה להיות מבויש ולקבל ביקורת רעה מהרגולטור.

ומכאן לרגולטור נוסף - הפיקוח על הבנקים. עד לאחרונה, הפיקוח על הבנקים אימץ מדיניות המנוגדת לשיימינג, ונמנע מלגלות לציבור הפרות שעשו הבנקים. דוחות ביקורת שנעשו על-ידי המפקח על הבנקים היו נשמרים בסוד; תלונות ציבור נגד הבנקים היו מדווחות לציבור באופן אנונימי; החלטות ענישה לא מתפרסמות (למעט בתחום הצר של איסור הלבנת הון); ודירוג המשווה בין הבנקים לא נעשה.

עם זאת, נדמה כי לאחרונה משהו אצל המפקחת על הבנקים - חדוה בר - השתנה.

בחודש שעבר, ביום 23.12.18, פרסמה המפקחת על הבנקים הודעה על עיצומים כספיים שהטילה על בנק דיסקונט ועל חברת לאומי-קארד - בשל הפרת הוראות החוק. הפיקוח על הבנקים מצא שדיסקונט ולאומי פרסמו סרטונים שיווקיים המעודדים נטילת הלוואות, ללא צירוף האזהרה המחויבת על-פי חוק, כי אי-עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים ובהליכי הוצאה-לפועל.

בשל הפרה זו הוטלו על דיסקונט ולאומי-קארד עיצומים כספיים בסך 750 אלף שקל ו-1.5 מיליון שקל, בהתאמה - הסכום המקסימלי האפשרי לפי החוק. אבל החשוב לענייננו הוא, העובדה שהמפקחת על הבנקים בחרה להביא מידע זה לציבור; היינו, לעשות שיימינג לגופים הנ"ל.

בתחילת השנה, ביום 1.1.2019, עשה הפיקוח על הבנקים שיימינג נוסף, הפעם באמצעות פרסום תוצאות סקר שערך הפיקוח לראשונה בתולדותיו, ושבו בחן את מידת שביעות הרצון של הציבור מהבנקים השונים. הסקר כלל השוואה של שביעות הרצון הכללית מכל בנק, הן באופן כללי, והן בהתייחס לשירות הניתן בכל אחד מאמצעי התקשורת השונים. לדברי הפיקוח, מטרת הסקר היא לסייע להגברת התחרות בין הבנקים, בכך שהסקר יעודד את הבנקים לשפר את השירותים והיחס ללקוחות. אך למעשה, הסקר עושה שיימינג לבנקים המדורגים בתחתית הסקר.

מחקרים שונים מוכיחים, כי לשיימינג הרגולטורי יש יתרונות רבים, והוא עשוי להביא לשיפור של ממש בהתנהלות הגופים המפוקחים.

לפיכך, יש לקוות שגם הפיקוח על הבנקים ישכיל להשתמש במכשיר השיימינג, ושהדבר אכן יוביל לשיפור התנהלותם של הבנקים וחברות כרטיסי-האשראי הכפופים לו. ושכולנו נצא נשכרים מכך.

הכותבת היא ראשת המרכז לדיני בנקאות ורגולציה פיננסית, המכללה האקדמית נתניה