עם חברים כאלה: סטיב קינג הוא ידיד ישראל שיש להתבייש בו

בתחילת השבוע נפל דבר בפוליטיקה האמריקאית: סיעת המיעוט הרפובליקאית בבית הנבחרים הדיחה את אחד מוותיקיה מכל הוועדות שבהן כיהן. הוא נענש על תמיכתו הפומבית ב"עליונות הגזע הלבן".

הנענש הוא סטיב קינג, בן 69, שהוא חבר בית הנבחרים מטעם מדינת אייווה מאז 2003. קינג נמצא סמוך מאוד לקצה הימני הרחוק של הפוליטיקה האמריקאית והרקורד שלו אינו משתמע לשתי פנים. במרוצת השנים הוא החמיא לניאו־נאצים וקיבל מחמאות מהם; הוא חזר ודיבר על הסכנה האורבת לקיומה של הציוויליזציה המערבית מצד מהגרים ומצד "תינוקות זרים". הוא עלה למפלגתו על העצבים, ומפעם לפעם גם ננזף, בעדינות. הפעם לא הייתה עוד עדינות. ראש סיעתו בבית הנבחרים אמר: "אין מקום ללשון כזאת באמריקה. זו אינה אמריקה שאני מכיר. וזו בוודאי ובוודאי אינה מפלגתו של לינקולן".

זה היה רמז לכינוי שהרפובליקאים נתנו לעצמם ב־160 השנה האחרונות (או 163 ורבע, כפי שנוקדנים משועממים ימהרו להעיר לי). אברהם לינקולן היה הנשיא הרפובליקאי הראשון, מציל אחדותה של אמריקה, המשחרר הגדול של העבדים. המפלגה התרחקה מלינקולן בחצי המאה האחרונה, אבל היא הוסיפה להיקרא "מפלגתו של לינקולן". שיהיה.

"תינוקות של מישהו אחר"

לפני שנתיים, לינקולן התחיל להיעלם מאוצר המילים והדימויים. "מפלגת לינקולן" הפכה למפלגת טראמפ. סטיב קינג היה ממקורות ההשראה של הנשיא. כבר לפני 12 שנה הוא דיבר בזכות חומה לאורך גבול מקסיקו. הוא הכריז ש־11 אלף מהגרים לא חוקיים חודרים לארה"ב מדי לילה, 4 מיליון בשנה אחת. הוא טען כי 28% מהפשעים בארה"ב מבוצעים על-ידי מהגרים לא חוקיים. הסטטיסטיקה הזו מצוטטת מאז בתעמולת הימין הנוקשה, וטראמפ אימץ אותה בעצמו.

קינג חזר ודיבר על האיום הנשקף לציוויליזציה המערבית מצד מהגרים שאינם אירופאים. "איננו יכולים להציל את הציוויליזציה שלנו באמצעות תינוקות של מישהו אחר", הוא צייץ. שני נאצים גלויים גמרו עליו את ההלל. "יברך אותו אלוהים", צייץ דייוויד דיוק. קינג נעשה בעל ברית של הימין הקיצוני באירופה, וציוציו מכילים פניני לשון של ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה. "לא זו בלבד שתרבויות מעורבות לא יובילו אל איכות חיים גבוהה יותר, אלא אדרבא, הן ינמיכו אותה", ציטט קינג את אורבן.

בשבוע שעבר התראיין קינג ל"ניו יורק טיימס". הוא שאל, "איך קרה ש'לאומן לבן', 'לבן עליון־גזע' (supremacist) ו'ציוויליזציה מערבית' הפכו לשמות גנאי?" - התהייה הזו הביאה את סבלנות מפלגתו אל קיצה. אבל אל מול קולם הרם של מנהיגי הרפובליקאים, באה שתיקתו הרועמת של דונלד טראמפ. הנשיא, הממהר להגיב לכל רמז של ביקורת נגדו, ומתקשט בכל תמיכה, לא הגיב על דברי קינג ולא הגיב על הענשתו. הוא לא עשה כן לפחות עד יום ג' בבוקר.

האם דונלד טראמפ הוא גזען? הרבה מאוד אמריקאים מאמינים שכן. הוא בוודאי לא היסס לחזר אחר גזענים והיסס מאוד בגינוי מעשיהם. בקיץ 2017 הוא הוציא גזרה שווה בין בריונים נאציים לבין מפגינים אנטי נאציים. "יש אנשים טובים בשני הצדדים", אמר הנשיא, והדהים גם חלק מתומכיו.

בין אם התכוונה ובין אם לא, המפלגה הרפובליקאית עשתה השבוע צעד ראשון להתנערות מהרטוריקה של טראמפ. היא תתקשה לפטור אותו בלא כלום בשעה שהיא מענישה את קינג.

"איש אינו משתווה לו"

אבל הנה משהו מביך למדי: ערב הבחירות לקונגרס בסוף אוקטובר, פעילים יהודים מרכזיים במחוז הבחירה של קינג במדינת אייווה פרסמו מכתב בעיתון מקומי, שבו האשימו את ציר הקונגרס שלהם ב"תעמולה אנטישמית ופרו־נאצית". זה היה מיד לאחר הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג, פנסילבניה, שבו נהרגו 11 יהודים.

יומיים אחר כך, היושב ראש היהודי של המפלגה הרפובליקאית במדינת דרום דקוטה, שגובלת במחוז הבחירה של קינג, יצא בגלוי להגנתו. "אני מכיר את סטיב קינג", כתב דן לדרמן לעיתון בעיר סו סיטי, איווה. "לקינג יש רקורד עקבי של תמיכה בקיומה של מדינת ישראל... אינני מכיר אף ציר קונגרס המשתווה לו באהדה לישראל... בחודש מאי, 'ארגון ציוני אמריקה' הציג את סטיב קינג בפומבי בכינוסו השנתי כ'אדם התומך בישראל בעקביות גם כאשר אין זה נוח'".

עיון בטוויטר של קינג מאשר את מכתב לדרמן. תמונה גדולה של בנימין נתניהו מופיעה שם, לצד ברכות ראש הממשלה ל־2019. תמונה אחרת מציגה את קינג עם שגריר ישראל בוושינגטון, רון דרמר. קינג הוא אומנם תומך נלהב של ישראל. גם מפלגתו תומכת בהתלהבות בישראל, אבל היא מענישה אותו על גזענותו, על שנאת המהגרים שלו, ועל התנערותו ממסורת אמריקאית של פלורליזם. לשון אחר, היא מטילה עליו סנקציות מפני שהוא מתייצב נגד כל מה שאיפשר את התערותם של המהגרים היהודים באמריקה ב־150 השנה האחרונות ואת הצלחותיהם הפנומנליות.

ידידותו של קינג היא חרפה

יש להתנועע באי־נוחות לנוכח החדשות האלה. ישראל מפתחת הרגלים מסוכנים בבחירת ידידיה. מגדות הדנובה ועד גדות המיסיסיפי, ישראל מוכנה לבקש את ידידותם של אנשים, שהשקפותיהם וסגנונם מחשידים אותם באהדה לכל מה שישראלים ויהודים דחו בעבר בתחושה עמוקה של סלידה. יתר על כן, גזענים ואנטישמים מגלים שהבעת ידידות כלפי ישראל מקנה להם רישיון לשנוא מיעוטים ופליטים בארצות מושבם.

רצונה הטבעי של ישראל להרבות ידידים חדל להתיישב עם הגינות ועם שכל ישר. היא רשאית כמובן לשרת את האינטרסים של עצמה, אבל אין היא רשאית להתחסד. אם היא מוכנה להתעלם מפרצופם האמיתי של חלק מתומכיה, מוטב שהיא תצפה לכרסום גובר במעמדה בין יהודים ולא יהודים. ידידותו של סטיב קינג היא חרפה - והיא גם אות אזהרה.