גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האבסורד של השימוש בצווי איסור הפרסום בעידן הרשתות החברתיות

בתי המשפט אינם מדביקים את קצב הפרסום ברשתות החברתיות, ופסיקותיהם מעידות לעתים על חוסר הבנה של המציאות

אפי נוה בדיון על הארכת מעצרו/ צילום: קוקו - ישראל היום
אפי נוה בדיון על הארכת מעצרו/ צילום: קוקו - ישראל היום

חקיקת הכנסת ופסיקת בתי המשפט תמיד פיגרו אחר ההתפתחויות הטכנולוגיות ששינו את חיינו. וזה בסדר, שכן הסדרה חוקית רגולטורית של שינויים במציאות באה באופן טבעי רק אחרי שהם מתרחשים. אבל מה שקורה לאחרונה במערכת המשפט מצביע לעתים על פיגור גדול מדי, או על חוסר הבנה של ממש של המציאות.

דוגמה קלאסית לפער הזה רואים בגישה של בתי המשפט ובתי הדין לעבודה לפרסום שמות של חשודים ונאשמים בפלילים בכלל ובהטרדה מינית ועבירות מין בפרט. אנחנו חיים במציאות שבה בזמן ששמותיהם ותמונותיהם של אנשים שנטען נגדם כי הם ביצעו הטרדות מיניות לפני 30 שנה, מתפרסמים בגדול בכל מקום ואתר, בתי המשפט לא מאפשרים לכלי התקשורת לחשוף את שמותיהם ותמונותיהם של אנשים שחשודים בביצוע עבירות מהעת האחרונה.

ההחלטות של בתי המשפט, למשל בפרשת עו"ד אפי נוה וקידום השופטות, מביאות לעתים למצב אבסורדי - השופטים אוסרים באמצעות צווים על פרסום שמות שתי הנשים המעורבות בפרשה - שופטת השלום ואשת השופט, אבל מנגד הרשתות החברתיות מלאות בשמות, בתמונות ובסיפורים על אודות שתי הנשים הללו. צווי איסור הפרסום בפרשת נוה לא רק שלא הועילו, אלא גם גרמו נזק, שכן הם הגבירו את חרושת השמועות סביב מה שקרה ופגעו בציבור שלם של שופטים שכלל אינם מעורבים בפרשה.

הסוסים ברחו מהאורווה

למרות כל זה, התעקשו בימים האחרונים שופטי המחוזי והשלום בתל אביב, ציון קאפח ועלאא מוסראווה, להותיר על כנו את צו איסור הפרסום על שמות שתי הנשים המעורבות. מוסארווה קיבל אומנם את טיעוני "גלובס" כי קיים אינטרס ציבורי מובהק בפרסום, והוסיף שאסור לבית המשפט לנהוג בעניינן של שתי החשודות באופן שונה משום שהן חלק מהמערכת, אבל מיד אחר כך הוא דחה את בקשתנו לפרסם את שמותיהן. עכשיו, שיהיה ברור - אני מסכים שיש להגן על שמן הטוב ועל פרטיותן של אותן נשים שנקלעו לסיטואציה הזאת וגם לשמור על חזקת החפות שלהן. אבל במצב שבו "הסוסים כבר ברחו מהאורווה", צווי איסור הפרסום בעניינן הם פשוט חסרי תוקף במציאות וכאמור, אפילו מזיקים.

המצב הזה הוא אפילו יותר קיצוני ואבסורדי בבתי הדין לעבודה שמוסמכים לדון בתביעות של עובדות ועובדים שהוטרדו מינית. בדרך קבע, בתי הדין לעבודה לא מאפשרים חשיפת שמות של מעסיקים שהטרידו מינית עובדות שלהם. הם אוסרים על הפרסום אפילו אם כבר יש פסק דין של ערכאה ראשונה (בית הדין האזורי) שקובע כי בוצעה הטרדה מינית.

ההלכה של בית הדין הארצי לעבודה בסוגיה הזאת נקבעה בעתירה שהגישו "גלובס" והחתום מטה, והמשמעות שלה היא שרק אחרי שיש פסק דין חלוט בערעור ניתן לחשוף את השמות של מעסיקים ומנהלים שנקבע כי הטרידו מינית. כך נוצר מצב שמעסיקים שחויבו בפיצוי בגין הטרדה מינית, וחברות שנקבע כי הן לא טיפלו באופן ראוי במקרים של הטרדה מינית אצלן - זוכים להגנה של בתי המשפט.

הגדלה של הפגיעה

מול הביקורת הזאת צריך לשבח את שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב, ישעיהו שנלר, קובי ורדי ועינת רביד מ-16 בינואר, שעסקו בסוגיה של לשון הרע בפרסומים ברשת הפייסבוק.

שלושת השופטים דנו בערעור על דחיית תביעת לשון הרע שהגישה החברה שמוציאה לאור את המקומון "רמת גן גבעתיים" נגד הזוג יואל וגלית שאול, זאת סביב שני פרסומים משמיצים ומכפישים נגד המקומון ברשת הפייסבוק. הדבר המעניין היה ששני הפרסומים שיואל וגלית נתבעו בגינם כלל לא היו פרסומים שהם יצרו אלא בסך הכול פרסומים שאת אחד מהם הם שיתפו באמצעות לחיצה על כפתור השיתוף (Share), ולגבי השני הם הודו כי לחצו על כפתור החיבוב (Like).

עקב כך התעוררה השאלה, שטרם נדונה בפסיקה, האם לחיצה על כפתורי הלייק והשיתוף בפייסבוק יכולים להיחשב "פרסום" לעניין חוק איסור לשון הרע. שופט בית משפט השלום בתל אביב, עודד מאור, פסק כי אף שהפרסומים המקוריים כשלעצמם מהווים לשון הרע, פעולות הזוג שאול אינן מקיימות את יסודות העוולה. מאור חשב שפעולות של "חיבוב" או שיתוף בנוגע לתוכן שלא נכתב על ידי מבצע הפעולה אינן מקיימות את יסוד ה"פרסום" כמשמעו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע. זאת, בכפוף למצבים חריגים שבהם יהיה בפעולה זו כדי להביא ל"פגיעה משמעותית, חד משמעית ובלתי מוצדקת" במושא הפרסום.

שופטי המחוזי חשבו אחרת משופט השלום. בין היתר בהסתמך על עמדת היועץ המשפטי לממשלה, הם ערכו הבחנה באחריות ללשון הרע בין לחיצה על כפתור הLike ללחיצה על כפתור הshare. השלושה פסקו כי הראשונה, פעולת ה"חיבוב" אינה עונה על רכיב הפרסום בהתייחס ללשון הרע. ולהבדיל מכך, שהשנייה, פעולת שיתוף מהווה פעולה שהיא בגדר פרסום, על כל המשתמע מכך.

בפסק הדין נאמר, בין היתר, כי עצם העובדה שמונחות בפני המשתמש-הגולש שתי האפשרויות - פעולת חיבוב (לחיצה על כפתור הLike) או פעולת שיתוף, והוא בוחר דווקא בפעולת החיבוב, "יש בכך גילוי דעת כי כל כוונתו והבנתו היא להודיע למחבר או למפרסם המקורי ולכל מי שצופה בפרסום המקורי כי אהב את הפוסט. אם היה מעוניין לשתף בפרסום את חבריו שלו, היה בוחר דווקא ללחוץ על כפתור השיתוף". השופטים ציינו כי "פעולת החיבוב אינה מביאה באופן ודאי או ישיר להפצת התוכן, אלא עשויה להביא לכך בחלק מן המקרים - בהתאם לדרכי הפעולה של הרשת החברתית המסוימת - וזאת מבלי שיש למשתמש בהכרח שליטה או ידיעה על כך. לכן לא ניתן לקבוע כי פעולת החיבוב היא פעולה אקטיבית אשר תביא בהכרח להגדלת מעגל הנחשפים".

באשר לפעולת השיתוף, כתבו השופטים כי הלכה למעשה מדובר בהעברת דבריו של אחר לקהל נוסף אשר נעשית באופן אקטיבי, תוך לחיצה על לפחות שני מקשים. הם הגיעו למסקנה כי "חזרה על דברי אחר אינה מהווה הגנה בחוק, בהתייחס לשאלת קיומה של העוולה או העבירה, להבדיל מכך שבמסגרת פסיקת הפיצויים ניתן יהיה להביא בחשבון כי מדובר ב'חזרה על כל מה שכבר נאמר'".

הגישה הזאת של בית המשפט היא מחויבת המציאות גם אם היא עלולה להיות קשה לעיכול לחלק מהציבור. הנזק שעלול להיגרם לשמו הטוב של אדם באמצעות שיתוף בפייסבוק של פרסום שמכפיש אותו הוא גדול בהרבה מהנזק שייגרם לו במצב שבו אדם חוזר בפומבי על הכפשות של מישהו אחר.

למעשה, הטכנולוגיה מאפשרת כאן הגדלה משמעותית מאוד של הפגיעה בשמו הטוב של אדם באמצעות לחיצת כפתור. כפי שהחוק אוסר על אדם לשתף ולהפיץ תמונות וסרטונים אינטימיים של אדם אחר ללא ידיעתו וקובע כי מדובר בהטרדה מינית שדינה עד חמש שנות מאסר, כך גם אי אפשר לאפשר שיתוף של פרסומים מכפישים ושקריים על אדם אחר.

לפסק הדין של המחוזי בעניין השיתוף של מידע מכפיש בפייסבוק צריך להיות גם אפקט מחנך: הגיע הזמן שהציבור הישראלי יפנים שיש משמעות רבה לפעולות שהוא עושה ברשתות החברתיות ובהתאם, יסגל לעצמו התנהגות זהירה, מכובדת, ואתית כשהוא גולש ברשת.

עוד כתבות

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

נילי גולדפיין, ג'ודי (יהודית) אפרימי, ולימור שאקו בכנס משאבי האנוש / צילום: רמי זרנגר

הכלים שכל מנהל משאבי אנוש צריך לאמץ בעקבות המלחמה

הטראומה הקולקטיבית הציבה אתגרים חדשים בפני עולם העבודה הישראלי, בהיקפים עצומים ● הפתרונות להתמודדות עמדו בלב כנס שערכה השבוע ישראכרט לסמנכ"לי משאבי אנוש ● ישראל מתגייסת

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

פתאל מציגה: מעבר לרווח ותגמול של 10 מיליון שקל לבעל השליטה

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

סידור עבודה לחברים"? מנכ"ל האוצר עונה למתקפה של מנהל רשות החברות

לפי מנכ"ל האוצר החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● בדבריו, שנאמרו בועידת מרכז הנדל"ן באילת, הוא יוצא נגד הצהרת מנהל רשות המסים אתמול ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; מחירי הנפט קופצים ב-1%

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: קיסטון מציגה תוצאות חזקות בזכות אגד, הרווח הנקי של רציו ירד ל-127 מיליון דולר, אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, וכלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס ● מדור חדש

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שביטלה עסקת רכישת דירות ב־97 מיליון שקל והשיא של רפאל

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: רפאל מסכמת שנה עם שיא בהכנסות ובצבר ההזמנות, הרווח של מיטרוניקס בירידה ומשק אנרגיה עברה לרווח של 1.6 מיליון שקל בזכות פרויקט יכיני, אזורים Living ביטלה רכישת 48 דירות בפרויקט בבני ברק וחברת הביטוח איילון עברה לרווח ● מדור חדש