תעשייה עם היגיון? לראשונה בהיסטוריה - הכדורגל האירופי סיים עונה ברווח

במשך שנים סופגת אופ"א ביקורות קשות על תקנות הפייננשל-פייר-פליי שלה. אותן תקנות שהנהיגה ב-2011 בתקופת הנשיא מישל פלאטיני ונועדו לעצור את שלל המחלות הפיננסיות - הוצאה בלתי מבוקרת, התפרעות בשוק ההעברות, חובות, פשיטות רגל - של מועדוני הכדורגל באירופה. באופ"א התעקשו שיום יבוא והכדורגל יצליח להבריא ולהציג תמונה ורודה שתהיה מנת חלקם של כלל מועדוני היבשת ולא רק של הקבוצות הבכירות.

ובכן, בימים האחרונים חוגגים באופ"א את התגשמות החזון. לראשונה בהיסטוריה מתברר שבעלות על קבוצת כדורגל היא לא רעיון גרוע. דוח הבנצ'מרקינג של אופ"א, הדוח המקיף ביותר הכולל סקירה כלכלית של 700 מועדוני היבשת המשחקים בליגות הראשונות באירופה, מראה כי לראשונה מסיימים מועדוני היבשת במאזן חיובי מצטבר. בסך הכל מסתכם הרווח הנקי המצטבר בשנת 2017 ב-615 מיליון אירו. כהשוואה, השורה התחתונה בכדורגל האירופי ב-2011, השנה שבה התקינה אופ"א את הפייננשל-פייר-פליי, הציגה הפסד כספי כולל של 1.67 מיליארד אירו. 

 סוף סוף קצת ירון בעיניים

מבחינת אופ"א ההצלחה היא כמעט גורפת, בהתחשב בכך שהולכים ומתמעטים המועדונים שנמצאים בסכנת קריסה מיידית בשל הפסדים כבדים. רק שני מועדונים נקלעו לקטגוריה של "הפסדים כבדים" - כאלו המוגדרים שסיימו את השנה בהפסד כספי של מעל 45 מיליון אירו. ב-2011 היו 11 מועדונים שרשמו הפסדים בסדר גודל כזה. ובסך הכל סיימו את 2017 סך של 59 מועדונים שהשורה התחתונה שלהם הייתה הפסד של 10 מיליון אירו ומעלה, לעומת 106 מועדונים כאלו בשנת 2011.

אלא שגם אם המגמה היא חיובית ושלב הבלימה אכן התרחש - המצב רחוק מלהיות ורוד ואופטימי. הרוב הגדול והמוחלט של הרווחים מסתובב בליגות הגדולות של אירופה. הליגה האנגלית לבדה סיימה את השנה עם רווח נקי מצטבר של 549 מיליון אירו, שמשקף כמעט לחלוטין כלל הרווח של הכדורגל האירופי. הליגה הספרדית עם 168 מיליון אירו רווח, הבונדסליגה הגרמנית עם 92 מיליון אירו, ואפילו הליגה האיטלקית מצליחה לנשום עם פלוס 79 מיליון אירו. ככל שיורדים לאזור הדמדומים כך הולכים ונערמים הפסדים ומתגלות יותר ויותר קבוצות שחיות מהיד לפה במקרה הטוב.

הדוח מראה כי עדיין מתקיימות ליגות באירופה שנמצאות בסכנת התרסקות. מעל כולן הליגה הטורקית שמציגה הפסדים מצטברים של 239 מיליון אירו בשנת 2017 - מה שיכול גם להסביר את ההיעלמות של קבוצות כמו גלטסראיי, בשיקטאש או פנרבחצ'ה ממפת ההצלחות של הכדורגל האירופי. מאז עונת 2013/14 לא עבר אך מועדון טורקי את שלב הבתים של ליגת האלופות, וגם השנה זה לא יקרה. גם הליגה האוקראינית בצרות (50- מיליון אירו בשורה התחתונה), היוונית (45-) וגם ליגת העל הישראלית נמצאת באזור האדום ותחת עין בוחנת של אופ"א, עם הפסדים מצטברים של 23 מיליון אירו בשנת 2017.

קיים באופן ברור הבדל בין הליגות הגדולות של אירופה לבין הליגות הקטנות. אם לוקחים את 20 הליגות הבכירות באירופה מבחינה כלכלית הרי שהמצב יחסית סביר: 61% מהמועדונים בליגות הללו הצליחו לסיים את השנה ברווח נקי - הנתון הטוב ביותר בעשור שבו מנהלת אופ"א את המעקב שלה. באנגליה 18 מ-20 המועדונים סיימו ברווח נקי, בספרד 17 מ-20 וגם בגרמניה המצב מצוין עם 17 מ-20 קבוצות מרוויחות. בכמה ליגות המצב פחות מזהיר: בליגה היוונית 12 מ-15 הקבוצות שנבדקו על ידי אופ"א סיימו במינוס, בטורקיה 12 מ-18 סיימו בהפסד. גם בישראל המצב לא מדהים - 8 מ-14 הקבוצות בליגה דיווחו כי סיימו את השנה במינוס.

מחוץ ל-20 הליגות הבכירות יש פחות היגיון בהחזקה של קבוצת כדורגל: רק 49% מהמועדונים בליגות הקטנות שנבחנו בדוח סיימו את השנה ברווח.

המועדון הרווחי בעולם - מנ. יונייטד

למי שתוהה מה מושך בכל זאת בעלים להיכנס לכדורגל האירופאי, הרי שזה כבר מזמן לא רק ההשפעה ויצירת מנוף תדמיתי לעסקים האחרים. הגישה לבעלות בקבוצות הבכירות ביבשת מאפשרת רווחים נאים מאוד בכל קנה מידה. ארבע קבוצות באירופה רשמו רווח של מעל 100 מיליון אירו בעונה אחת, ובראשן מנצ'סטר יונייטד של משפחת גלייזר עם רווח תפעולי של 222 מיליון אירו בעונה. בעשור האחרון הצליחו הגלייזרים לרשום רווח תפעולי מצטבר של 1.23 מיליארד אירו - יותר מכל מועדון כדורגל בעולם, מה שסייע להם כמובן (לזעמם הגדול של האוהדים) לממן דרך הרווחים את ההלוואות שלקחו בעבור הרכישה הממונפת של המועדון.

ארסנל מדורגת שנייה עם רווח תפעולי של 144 מיליון אירו, ואחריה באיירן מינכן עם 116 מיליון אירו. במקרה של שלושת המועדונים הללו, הרי שלא בהכרח מדובר על מועדונים שעמדו בציפיות האוהדים שלהם בכל הקשור להצלחות על המגרש - אבל מתנהלים בכובד ראש פיננסי שמייצר תשואה לבעלי המניות ולבעלים. מי שרוצה למתוח את הקו המחבר בין ארסנל למנצ'סטר יונייטד יכול למצוא אותו בזהות הבעלים של המועדונים הללו - שניהם אמריקאים (גלייזר ביונייטד, סטן קרונקי בארסנל), ומחזיקים בגישה האמריקאית הטיפוסית שגורסת כי גם קבוצת ספורט היא עסק לכל דבר שאמור להניב רווחים לפני תארים.

הגישה ההפוכה היא זו שמתקיימת במדריד ובברצלונה. שתי הקבוצות המכניסות ביבשת נכון ל-2017 לא מצליחות לייצר מזה רווחים גדולים - בעיקר בגלל מסעות רכש ותשלומי שכר גבוהים מאוד שנועדו למשוך את הכוכבים הגדולים בעולם. ריאל סיימה את 2017 עם רווח תפעולי של 68 מיליון אירו בלבד, וברצלונה עם 57 מיליון. מבין המועדונים הגדולים ביבשת שתי הספרדיות הם אלו שייצרו ביחס להכנסות את הרווח התפעולי הקטן ביותר - אצל ריאל הרווח התפעולי עומד על 10% בלבד מהמחזור, ואצל ברצלונה 9%. כהשוואה, אצל מנצ'סטר יונייטד מהווה הרווח התפעולי 33% מהמחזור ואצל ארסנל 30%. בסך הכל ייצרו 20 הקבוצות הרווחיות ביבשת רווח תפעולי ממוצע של 79 מיליון אירו לקבוצה, עם שיעור רווח תפעולי ממוצע של 24% מהמחזור.

החובות? קצת פחות מאיימים

רווחים זה בסדר. אבל מה המצב בצד השני, זה של החובות? לא סתם דחקה אופ"א את נושא החובות לפרק האחרון של הדוח. אבל גם את הפרק הזה מציירת אופ"א באור ורוד יחסית ומראה כי בעשור האחרון הקבוצות עשו דרך ארוכה בכל הקשור לצמצום האוברדרפט. נכון לשנת 2017 עומד שיעור החוב של מועדוני הכדורגל ביבשת על 34% מהמחזור השנתי, לעומת שיעור חוב של 65% ב-2009. הליגה האיטלקית מחזיקה בחוב הצטבר הגדול ביותר- 1.34 מיליארד אירו - ממוצע של 67.4 מיליון אירו לקבוצה. בפרמיירליג האנגלית מחזיקות הקבוצות בחוב מצטבר של 1.32 מיליארד אירו.

המצב הגרוע ביותר הוא בטורקיה, שם החוב עומד על 897 מיליון אירו - המהווה שיעור של 123% מהמחזור השנתי. איך יסגרו שם את החובות? לפני כמה שנים הוציאו הטורקים את הקבוצות הגדולות שלהן לבורסה בגל של הנפקות שנתן להן קצת חמצן, אבל גם התרגיל הזה מיצה את עצמו. מי שרוצה יכול לסמן כי הקריסה המהדהדת הבאה של קבוצה גדולה תתרחש באיסטנבול, אצל גלטסראי? (229 מיליון אירו חוב), אולי פנרבחצ'ה? (215 מיליון אירו חוב). או שזה ייגמר בהבנה שהמצב כל כך רע שרק מחיקת חובות כללית של המדינה תביא להבראה.

מי שעשו דרך עצומה בכל הקשור להחזר חוב רגע לפני שהמצב נהייה מאוחר מדי הן קבוצות הליגה הספרדית - נכון לדוח של אופ"א מסתכם החוב של הספרדיות ב-547 מיליון אירו (19% בלבד מהמחזור), תוצאה של הצלחות גדולות במפעלים האירופיים שהובילו לכספים גדולים שנכנסו מאופ"א, במקביל לתוכנית אגרסיבית לגביית חובות שהפעילה של רשות המסים והאוצר בספרד על המועדונים.

מנצ'סטר יונייטד היא המועדון שמחזיק בחוב הגדול ביותר בעולם הכדורגל - 459 מיליון אירו, אבל אם שמים את זה בקונטקסט של הנכסים וההכנסות של המועדון, הרי שמדובר בחוב כמעט זניח. אינטר מחזיקה בחוב השני בגובהו בכדורגל- 438 מיליון אירו, ושם המצב מעט מורכב יותר בהתחשב במחזור הנמוך משמעותית מזה של יונייטד ובכך שהקבוצה לא מחזיקה בנכסים כמו אלו של יונייטד, ובכך שבתוך שנה אחת זינק החוב של המועדון ב-44%. אתלטיקו מדריד שלישית בדירוג החובות עם 391 מיליון אירו, אבל הכניסה לאצטדיון החדש ומכירת החזקות לטובת הכנסת כסף מבעלים חדשים (עידן עופר, וואנדה גרופ הסינית) מבטיחה כי בדוחות הבאים של אופ"א החובות יופחתו משמעתית.

בסך הכל מסתכם החוב של הקבוצות ב-20 הליגות הבכירות באירופה ב-6.8 מיליארד אירו, עלייה של 5% בתוך שנה. לא מזהיר, אבל לאור הנכסים ומקורות ההכנסה שצמחו משמעותית - זה נראה כמו משחק ילדים לעומת הכאוס שלפי עשור.