חוזרים לשולחן הדיונים: ישראל מסכימה לבחון מחדש את ההסכמים הכלכליים עם הרשות הפלסטינית

מקורות פלסטיניים, בינלאומיים וישראליים מאשרים כי ישראל הסכימה עקרונית לפנייה של הרשות הפלסטינית לבחינה מחדש של הסכמי פריז - ההסכמים הכלכליים בין הרשות לממשלת ישראל שנחתמו ב-94'. הסכמים אלה היו נספח להסכמי אוסלו והם מסדירים את כל היחסים הכלכליים בין ישראל לפלסטינים ב-25 השנים האחרונות.

בדצמבר האחרון דווח בחדשות 13 כי הרשות העבירה בקשה רשמית לישראל לפתוח מחדש את הסכמי פריז. בלשכת ראש הממשלה בחנו את הבקשה, ולפי כמה מקורות אישרו אותה עקרונית. בין השאר, הוסכם לקיים דיונים בשורה של ועדות מקצועיות בתחומים שונים, וככל הנראה גם עם שותפות בינלאומית. גורם פלסטיני בכיר אמר ל"גלובס" כי נשיא צרפת עמנואל מקרון הסכים לסייע ולשמש מארח לשיחות הללו, כפי שהיה בעת הדיונים והחתימה על ההסכמים הכלכליים ב-94'. לדברי הפלסטינים, יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, דורש עדכון, התאמות ושינויים בהסכמים כיוון שלטענתו הם מקפחים את הפלסטינים. ל"גלובס" נודע, כי בשיחה עם כלכלנים פלסטינים בכירים גילה אבו מאזן שישראל סירבה בתחילה לדיון על תוספות להסכמי פריז, אבל אחר כך הודיעה כי היא מוכנה לפתוח בשיחות על בחינה מחדש של הסעיפים שמעלים הפלסטינים.

הבקשה הפלסטינית להתדיינות בעניין הועברה בדצמבר דרך מתאם הפעולות בשטחים, אלוף כמיל אבו-רוקון.

הסכם זמני שהפך לקבוע

הסכמי פריז נחתמו ב-29 באפריל 94' בין ישראל לאש"ף ושולבו כנספח להסכם אוסלו ב', שנחתם חמישה חודשים לאחר מכן. ישראל התנתה את המשך כניסתם של פועלים פלסטינים לעבודה בישראל בקיומם של ההסכמים הללו, שהיו אמורים להיות זמניים אך נותרו בתוקף עד היום. ההסכמים קובעים שישראל והרשות הפלסטינית יפעלו כמערכת כלכלית אחת, שבה ישראל היא ששולטת על גביית המכסים והמיסים, ועל הייצוא והייבוא, ומעבירה את ההכנסות ממסים אלה לרשות הפלסטינית. ההסכמים מסדירים גם את עבודת הפועלים הפלסטינים בישראל ואף עוסקים בנושאים כמו חקלאות, מסחר, תיירות ותעשייה.

בנוסף, ההסכמים העבירו לרשות הפלסטינית שורה של סמכויות בתחום המדיניות הכלכלית, כמו הסמכות להטיל מיסים ישירים ועקיפים, לקבוע מדיניות תעשייתית, להקים רשות מוניטארית שתטפל בתיווך הפיננסי ולהעסיק עובדים במגזר הציבורי. כמו כן, קבע הפרוטוקול את ביטולן ההדרגתי של ההגבלות על יצוא תוצרת חקלאית מהשטחים לישראל, שהיו בתוקף עד אז והגנו על החקלאים הישראלים מתחרות. אולם לא כל המגבלות בוטלו. ההסכם קבע כי ועדה כלכלית משותפת תדון באופן יישום ההסכם ובהתאמתו לתנאים המשתנים לקראת הסכם הקבע. הוועדה התכנסה פעמים בודדות - בפעם האחרונה לפני עשר שנים - בשנת 2009.

ביולי 2012 חתם שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, על עדכון ההסכם עם ראש הממשלה הפלסטיני דאז סלאם פיאד. אך אז מדובר היה בעדכון טכני בעיקרו, שהסדיר את העברת המידע בין גופי המיסוי והבקרה של ישראל והרשות כדי למנוע העלמות מס ומעקפים לא חוקיים. מאז שבה וטענה הרשות כי ההסכמים, שאמורים היו להיות זמניים (כמו הסכמי אוסלו ככלל), פועלים לטובת ישראל ומשמרים את התלות הכלכלית של הרשות הפלסטינית בה.

החלטת הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ להעביר את השגרירות לירושלים, ועמדת הממשל המצדדת בישראל, הביאו לצעדי תגובה דקלרטיביים בעיקרם, וכך בפברואר 2018 החליטה הממשלה הפלסטינית להקים ועדה ממשלתית שתכין תוכניות פעולה אופרטיביות לניתוק הרשות מישראל בכל המישורים, לרבות ההסכמים הכלכליים והסכמי פריז. בהודעת הממשלה נמסר, כי בין היתר נבדקת האפשרות להפסיק את השימוש בשקל ולהנפיק מטבע פלסטיני עצמאי או להשתמש במטבע אחר.

מעבר להצהרות, הפלסטינים התמרמרו על המשמעות המעשית של הסכמי פריז והצורך לקבל אישור ישראלי לכל מהלך כלכלי משמעותי של הרשות, מה שמונע לטענתם את צמיחת המשק הפלסטיני. באוקטובר הייתה עוד הכרזה, הפעם של מועצת אש"ף, שהחליטה לסיים את מחויבותה להסכמים שנחתמו עם ישראל וחזרה בה מהכרה בישראל עד שזו לא תכיר במדינה פלסטינית. כמו כן, המועצה החליטה לסיים את התיאום הביטחוני והשותפות הכלכלית עם ישראל ובכללה הסכם פריז. מועצת אש"ף קיבלה את הצעתו של אבו מאזן להקים ועדה - עוד ועדה - שתדון במצב הסופי ובקשרים עם ישראל, ארה"ב וארגון חמאס.

10 מיליארד שקל בשנה

אבל בשלב הזה עדיין מדובר בהצהרות. ההמלצה המעשית שבוצעה, הייתה רק רשימת דרישות של אנשי כלכלה פלסטינים לשינויים בהסכמי פריז. בין השינויים שדורשים הפלסטינים: ביטול או לפחות הפחתה של העמלה שנוטלת ישראל על גביית המיסים והמכסים עבור הרשות הפלסטינית, עצמאות מלאה על גובה המיסים ואופיים (ישראל מגבילה זאת כדי למנוע תחרות), הסרת חסמים ומגבלות על מעבר סחורות ומוצרי חקלאות פלסטיניים לישראל ושחרור כל החסמים מסחר של הרשות עם מדינות אחרות ובעיקר עם ירדן ומדינות המפרץ.

מוחסן אבו רמדאן, יועצו הכלכלי של אבו מאזן, הבהיר כי דרישה עיקרית תהיה להפסיק את הנוהג הישראלי לקזז מכספי המיסים באופן לא חוקי ונוגד את ההסכמים, עשרות מיליוני שקלים שבהם השתמשה לטענתו לפיצוי נפגעי טרור ישראלים. ברקע הדרישה עומד גם חוק קיזוז משכורות מחבלים שעבר בכנסת האחרונה אך עדיין לא יושם. נכון לשלוש השנים האחרונות, ישראל מעבירה לרשות כ-10 מיליארד שקל בשנה כספי גביית המיסים, המהווים כ-60% מהכנסות הרשות הפלסטינית.

את הדרישות האלה יביאו הפלסטינים לדיונים מול הצוותים הישראליים לכשיוסכם על פתיחת השיחות. לדיונים אלה חשיבות רבה לא רק בהיבט הכלכלי. משמעותם היא בעצם חידוש השיח עם הפלסטינים מעבר לעניינים השוטפים הקבועים. לכן סביר שבתחילה יהיו אלה דיונים בדרג של אנשי מקצוע ופקידים בלבד, ורק בהמשך, ובוודאי רק לאחר הבחירות, דיונים בדרג גבוה יותר.

ממשיכים בשיתוף-פעולה

בינתיים, למרות החלטת הרשות הפלסטינית שלא לקבל עוד את הסיוע הביטחוני האמריקאי, בשל החקיקה האמריקאית שלפיה תהיה הרשות חשופה לתביעות בשל אירועי טרור אם תמשיך לקבל סיוע כזה - מתברר כי שיתוף הפעולה בין זרועות הביטחון הפלסטיניות לארה"ב ולישראל נמשך ללא הפרעה.

יו"ר הרשות אבו מאזן אמר השבוע בראיון כי למרות הפסקת הסיוע נמשכים הקשרים ושיתוף הפעולה הביטחוני, וכי מדובר באינטרס משותף של כל הצדדים. ללא קשר זה - הכול יקרוס, אמר. גורמי ביטחון ישראלים ופלסטינים אישרו כי אין שינוי בקשרים המתקיימים בין הצדדים, וכי גם הנציגים האמריקאים מעורבים בנעשה כפי שהיה קודם לכן. לדברי הפלסטינים, האמריקאים הבטיחו כי יימצא מוצא משפטי שיאפשר את המשך הסיוע הביטחוני לפלסטינים, ולו בשל העובדה שמדובר באינטרס אמריקאי. 

חשיפת "גלובס": מתווה הסדרה חדש ברצועת עזה - האו"ם ינהל את הפרויקטים, והכסף לא יעבור דרך חמאס

בחודשים האחרונים מתנהלות שיחות בתיווך מצרי ובסיוע שליח האו"ם ניקולאי מלדנוב, לחדש ולבסס את מה שמכונה ההסדרה בין חמאס לישראל. בשיחות מעורבות גם מדינות כמו קטאר ומדינות אירופיות מתוך פורום המדינות התורמות, שהוקם לאחר מבצע "צוק איתן".

הצדדים הביטחוניים של ההסדרה לא סגורים, בין השאר בשל סירוב חמאס לקבל את הדרישה הישראלית להפסקת ההפגנות על הגדר ולאכיפת השקט על הארגונים הסוררים.

בהיבט הכלכלי, לעומת זאת, ההתקדמות רבה. לפי גורם ישראלי הבקי בפרטים, אחד מהמכשולים הגדולים ביותר - המחלוקת על ניהול הפרויקטים הכלכליים - נפתר ככל הנראה.

ישראל והמדינות התורמות סירבו לאפשר לחמאס לנהל כמה מהפרויקטים שעל הפרק, חלקם ארוכי-טווח כמו מתקן ההתפלה, וחלקם נועדו לפתור את הבעיות המיידיות כמו קו החשמל הנוסף מישראל. הרשות הפלסטינית, שניהלה מקצת מהפרויקטים קודם לכן, הורחקה מהם בשל העימות עם חמאס. הפתרון ניתן על-ידי מלדנוב, שהצהיר בחודשים האחרונים על הצורך להכניס את האו"ם לפעילות נרחבת יותר באזור, ובין השאר הפעיל את יחידת ניהול הפרויקטים של האו"ם, PMU, בכמה פיילוטים קטנים. לפי ההצעה שעל הפרק, היחידה הזו תקבל אישור ישראלי ובינלאומי להרצת הפרויקטים הדחופים, כשהמימון המגיע מהמדינות התורמות לא עובר כלל ידיים של אנשי חמאס ברצועה.

אחד מהפרויקטים המיידיים הוא תשתיות צנרת מים מודרנית. כיום רוב המים המסופקים דרך הצנרת הקיימת מזוהמים או מליחים מדי, ולא יכולים לשמש לשתייה. מים לשתייה מגיעים במיכליות, מבארות וממתקני איסוף גשם. הצנרת החדשה תפתור את בעיית הזיהום, וגם חלק מבעיית ההמלחה, והיא תחובר לצנרת הישראלית. ישראל מחויבת להעביר לרצועה אספקת מים שוטפת בכמויות שנקבעו בהסכמים, אך חלק לא קטן ממים אלה לא מגיע ליעדו בשל התשתית הרעועה.

הסיפור הזה מתקשר גם לפרשיית מזוודות הכסף מקטאר. הנסיכות מהמפרץ התחייבה להעביר לפלסטינים 60 מיליון דולר לתשלום עבור סולר לתחנת הכוח, ועוד 90 מיליון דולר למשכורות ולמשפחות נזקקות. לאחר העברה של 30 מיליון דולר, החליט חמאס כי הוא מסרב לקבל את התשלום של החודש שעבר. הסירוב מוסבר בביקורת הפנימית על חמאס שהוא מסכים לקבל את הכספים לפי תכתיב ישראלי. לאחר דין ודברים סוכם כי נתח הכסף המיועד למשפחות נזקקות יורחב לכ-10 מיליון דולר, והיתר, כ-5 מיליון דולר בחודש, יועבר למימון פרויקטים של תשתית. מקצת הכסף מועבר לרכישת גנרטורים ודלק לבתי חולים, והיתר נשמר לפרויקטים הגדולים יותר שאותם ינהלו מלדנוב ואנשיו.

אבל עם כל ההתקדמות והאופטימיות, הבחירות בישראל מאפילות על המתרחש ומעכבות את הדיונים. חמאס הבהיר כי הוא אינו מוכן לנהל מו"מ על הכסף, לנוכח השימוש הפוליטי שנתניהו עושה באמצעות עצירת המימון מקטאר. באו"ם מנסים לקדם בכל זאת את הדברים הדחופים ביותר. אחד מהמעורבים בכך אמר ל"גלובס" כי עם כל הכבוד לתהליך הפוליטי הישראלי, המצב ברצועת עזה חמור והילדים החולים שם לא יכולים להמתין ולראות איך ומתי נתניהו מקים קואליציה כשכתב אישום מעל ראשו.