שפי פז

‘אנחנו יכולים לשחוט אותך'

המאבק

"החזרת שכונות דרום תל אביב לריבונות ישראלית וחיים שפויים. ישנן שכונות שמי שמנהל את החיים בהן הם המהגרים הבלתי חוקיים. הם שמנהלים את העסקים, את המרחב הציבורי, כללי ההתנהגות, והמשטרה משתפת איתם פעולה. כשהתושבים הישראלים מנסים להשמיע קול, ברור לכולם שהם אלו שייעצרו ויורחקו. יש פגיעה ישירה בזכויות של תושבי השכונות הוותיקות".

הטריגר

"היו שני אירועים מרכזיים שטלטלו אותי וגרמו לי להפוך מפעילת שמאל נמרצת, לתומכת ימין. בשנת 2012 נזרקו בקבוקי תבערה על גן ילדים. יש שתי קבוצות פעילות בדרום תל אביב; תומכי השמאל נגד הגזענות, שמגיעים עם גיטרות ושלטים, מול התושבים שחיים במקום וחווים ברמה יומיומית את המציאות הבלתי נסבלת, ויצאו להפגנה בעקבות האירוע. התושבים היו מלאי כעס על המצב שנכפה עליהם, מול תומכי המהגרים שבאו לכאן עם גיטרות ושלטים. כאן היה הרגע שבו ויתרתי על מעמדי בשמאל.
"האירוע השני היה השתוללות מהגרים, שלא זכתה לשום סיקור תקשורתי. בחרתי לקחת את התפקיד של דוברת תושבי השכונות. היכולת שלי לעמוד מול התנגדויות והתרסה כל חיי, מאפשרת לי להתמודד עם התנפלויות, הכפשות, דה לגיטימציה מצד תומכי הזרים וגם עם המעצרים האינסופיים".

המהלך האפקטיבי

"נתניהו נכנע ללחץ שלנו לא לתמוך במתווה האו"ם, והודיע על ביטול המתווה, פחות מיממה לאחר הצגתו.
"הממשלה, למרות הבטחותיה, הפסיקה לטפל בבעיות שלנו. הרימה ידיים אל מול המצב היומיומי הקשה. אף אחד לא פועל על מנת לעמוד מאחוריי. במאי–יוני היו מהומות קשות מאוד. חבורות של מהגרים רצו ברחובות עם בלוקים והתפרעו".

נקודות המשבר

"אנחנו נלחמים על הבית. נווה שאנן, מקום שאין בו חוק וסדר. יש סחר בסמים, עבריינות ופשיעה קשים, ואותנו עוצרים על גרפיטי ושלטים. כל יום אני קמה מחדש למאבק. לפני כחודשיים הייתה היתקלות במדרחוב באחת מההפגנות שלנו. המשטרה, כהרגלה, מעדיפה באירועים הללו לעצור אותנו, התושבים, ולא להתעסק עם המהגרים. שמו עלינו אזיקים וגררו אותנו לניידות, מוקפים במהגרים שתקפו אותנו. הם קיבלו לגיטימציה להמשיך ולפעול נגדנו כי הם הבינו כמה כוח יש להם. למחרת כבר שמעתי את התגובות שלהם: ‘אנחנו יכולים לשחוט אותך והמשטרה לא תעשה דבר’.
"יש מחיר לאקטיביזם הלא נאור. הפעילים חזרו לבתיהם אחרי ההפגנות ואנחנו צריכים לחזור למחרת למלחמה על חיינו. אין איזון".