השימוש באימוג'ים כראיות בבתי המשפט הולך ועולה בשנים האחרונות

אימוג'ים הם חלק בלתי נפרד מדרכי התקשורת שלנו היום, והדבר משפיע גם על מערכת החוק: השימוש באימוג'ים שנשלחו בזמן התכתבויות כראיות בבתי משפט הולך ועולה, כך לפי אריק גולדמן, פרופסור למשפטים מאוניברסיטת סנטה קלרה שעוקב אחר האזכור של המילים "אימוג'י" או "אמוטיקון" במספר מאגרי מידע של פסקי דין.

גולדמן עוקב אחר האזכורים משנת 2004, בה מצא אזכור כזה לראשונה, ועד היום. בעוד שבאותה שנה מצא גולדמן אזכור אחד בלבד למילים בפסקי דין - ב-2018 היו מעל 50.

בראיון לאתר דה וורג', גולדמן אמר שהוא צופה כי "נראה את האימוג'ים מופיעים בתדירות גבוהה יותר בתיקים שמערבים אנשים שמדברים זה עם זה", וצופה כי יופיעו במשפטים פליליים ואזרחיים כאחד.

ככל שהתופעה מתרחבת, שופטים נאלצים להתמודד עם האתגר בפענוח הכוונה של השולח מאחורי ההודעה שנשלחה בצירוף אימוג'י, ואף עם העובדה שאותו אימוג'י עשוי להיראות אחרת בפלטפורמות שונות. המשמעות גם תלויית הקשר - לפי גולדמן, "לרוב יש ניבים שונים סביב אימוג'ים. כדי להבין את המשמעות של אימוג'י, כנראה שלא נלך לבלשן אלא למישהו שמכיר את הקהילה הספציפית".

עד כה, ברוב המקרים האימוג'ים לא היו חשובים מספיק כדי להשפיע על ההחלטה. "בתי המשפט צריכים להכיר בקיום שלהם, אבל לרוב הם לא מהותיים למשפט", אמר גולדמן; זאת למרות שהוא שהם משפיעים על התקשורת, "כשמקבלים פרצוף קורץ בהודעה, קוראים אותה בצורה אחרת".

עוד עולה מהמעקב של גולדמן כי בעוד שפעם השתמשו באימוג'ים בעיקר במשפטים הנוגעים לעבירות מיניות, עם הזמן הם מופיעים במשפטים על סוגי עבירות נוספים. כך למשל במקרי רצח עשויים להשתמש בהם כדי להראות שהנאשם איים על הנרצח, וכך לבסס שלרצח קדם תכנון מוקדם.

גם לישראל הגיעה התופעה של שימוש באימוג'ים כראיות. ב-2017, משכיר דירה ישראלי תבע שוכרים פוטנציאליים לאחר שאלה הביעו התעניינות בדירה בהודעת טקסט, בתוספת שורת אימוג'ים, שכללה גם סמל של בקבוק שמפניה, ולא שכרו אותה לבסוף. השופט אמיר ויצנבליט פסק פיצויים של מעל 7,000 שקלים לתובע, וקבע כי האימוג'ים אמנם לא היו מספיקים "כדי ללמד על הבשלת המגעים בין הצדדים לכדי הסכם מחייב", אך הם "תומכים במסקנה כי הנתבעים נהגו בחוסר תום-לב". לדברי השופט, האימוג'ים שנשלחו שידרו "אופטימיות רבה" והיו אלה שהובילו את התובע להסיר את מודעת ההשכרה שפרסם.