רגע אחרי מכירת אטיוניטי, שמעון אלון מסכם אקזיט שני: "החלטנו למכור כי לא לעולם חוסן"

אטיוניטי הודיעה על מכירתה לחברת Qlik תמורת 560 מיליון דולר • המנכ"ל שמעון אלון מספר על המחיר בעסקה: "כשאתה אומר 'אנחנו רוצים עוד דולר', אתה לוקח סיכון שהצעה כזאת כבר לא תחזור פעם שנייה" • ויש גם בונוס: האזינו לשיחה עמו, שערכנו ב-17 בספטמבר 2018, לפני המכירה

שמעון אלון, יו"ר ומנכ"ל אטיוניטי / צילום: איל יצהר
שמעון אלון, יו"ר ומנכ"ל אטיוניטי / צילום: איל יצהר

 

"התגובות שאני מקבל מהמשקיעים הן 'מזל טוב, מברוק, פעם שלישית גלידה'. כולם הופתעו מצד אחד, אבל לאורך השנים נתנו להם תשואה מדהימה, ואף אחד לא מתלונן", כך אמר ל"גלובס" שמעון אלון, יו"ר ומנכ"ל חברת התוכנה אטיוניטי, לאחר שהחברה דיווחה על מכירתה לחברת Qlik תמורת 560 מיליון דולר.

מניית אטיוניטי  זינקה ביום חמישי בנאסד"ק ב-18% ונסחרה ללא שינוי ביום שישי; מעניין לציין שהמניה עקפה את המחיר שנקבע בעסקה, 23.5 דולר, ונסחרת ב-23.54 דולר - עובדה שעשויה לשקף את הביטחון של המשקיעים בהשלמתה, ואולי גם את תקוותם כי עשויה להגיע גם הצעה טובה יותר לחברה. במהלך 2018 מניית אטיוניטי זינקה ב-180%, ובחודש שעבר כבר נסחרה בשיא של 25.2 דולר, אך נחלשה מאז, ומחיר המניה בעסקה משקף פרמיה של 18% על מחיר הנעילה בנאסד"ק לפני הדיווח על העסקה.

קליק נמצאת בבעלות קרן הפרייבט אקוויטי האמריקאית Thoma Bravo, שרכשה אותה ב-2016. לחברה הרוכשת יש זיקה היסטורית לישראל - אחת המשקיעות הראשונות בה, בשנות ה-90, הייתה קרן ההון סיכון JVP של אראל מרגלית. לימים הונפקה החברה בנאסד"ק ו-JVP מימשה את החזקתה ברווח ניכר. לדברי אלון, "זאת קרן מאוד גדולה שמתמקדת בצמיחה, ולא ביצירת ערך על-ידי קיצוצים וחיתוך הוצאות בחברות. Thoma Bravo לוקחת חברות ומשביחה אותן על-ידי השקעות. אני במקרה מכיר אותם מרכישה שהם עשו של חברת Dynatrace, שבה הייתי דירקטור. הם הצליחו להגדיל את הכנסות החברה פי 7 תוך 8-9 שנים".

אלון מוסיף כי "קליק מתעסקת באנליטיקס ו-ויזואליזציה. המטרה של קליק היא לגדול בשוק הביג דאטה. היא שאלה 'איך צומחים מפה' - היא נותנת ללקוחות תוצאות אנליטיות, אבל הלקוחות שואלים מאיפה מביאים את הדאטה? האם אנחנו מקבלים את הדאטה הנכון, ומה אני עושה עם דאטה שאין לי? כך, קליק וחברות אחרות התחילו להבין שהדרך להפוך למובילי שוק היא חיבור של הדאטה עם האנליזה, ושכל אחת בנפרד לא עושה את העבודה. הדאטה זה תחילת התהליך והאנליזה זה המשך. זה מה שיצר את העניין הרב בנו. החיבור בין שתי החברות המובילות - קליק ואטיוניטי, סינרגטי לגמרי ויביא לשוק של דבר שלא קיים, מהפכני. קליק ו-Thoma Bravo מאמינות שזאת דרך חשובה מאוד לצמיחה".

אלון מדגיש שלא מדובר רק ברכישת הטכנולוגיה: "הם לא לוקחים את הטכנולוגיה של אטיוניטי ואומרים 'חבר'ה, תודה רבה'. הם רואים בנו חברה פנומנלית, עם צמיחה מדהימה, חברה שעברה למודל עסקי של מכירת רישיונות לתקופות קצרות ויש לה הכנסות חוזרות. הם אומרים 'יש משהו בחברה הזאת שאנחנו חייבים ללמוד. הם קונים טכנולוגיה, אבל גם מתחברים אלינו כדי שיחד נזוז יותר מהר".

מניית אטיוניטי עלתה ב-108%
 מניית אטיוניטי עלתה ב-108%

ב-Roth מעריכים: לא תגיע הצעה טובה יותר

בראיון ל"גלובס" לפני מספר חודשים, נשאל אלון על האפשרות שהחברה תקבל הצעה לרכישתה, והשיב: "אין שום סיבה שלא. אני לא שולט בזה, אבל זה שאנחנו חברה קטנה שמוכרת עדיין פחות מ-100 מיליון דולר, מקטין את כמות המתעניינים ביומיום. בכל מקרה, אנחנו לא למכירה, כי אנחנו חושבים שאנחנו יכולים לתת הרבה יותר בעתיד. אנחנו נהנים לעשות את זה לבד ועושים את זה טוב".

אם החברה צומחת ומצליחה, למה למכור עכשיו?

"הרעיון הוא שלא לעולם חוסן. התחום דינמי ומשתנה כל הזמן. עברנו למכירת רישיונות, והעולם כבר זז לכיוונים אחרים. מה שרואים היום לא ייראה מחר, וחברות גדולות לא תמיד הצליחו לשמור את הגידול הפנומנלי של 39% משנה לשנה (שיעור הצמיחה של אטיוניטי ב-2018, ש'ח'ו'). הסתכלנו איך אפשר להתחבר עם מישהו ולהפוך להיות יותר חזקים ופחות 'שבירים'. אני מסתכל על המשקיעים מצד אחד, על העובדים מהצד השני ועל הלקוחות מהצד השלישי. אנחנו בטוחים שהשילוב יהיה מדהים ללקוחות, אין ספק שהמשקיעים קיבלו החזר גבוה מאוד, ואנחנו כמובן עובדים קשה שהעובדים ייהנו מזה, כי זה מה שההנהלה של קליק רוצה. קליק רוצים את המו"פ של אטיוניטי כמו שהוא, אבל יותר חזק ועם יותר כסף. הם רוצים מינימום הפרעה, רק שאטיוניטי תמשיך לעבוד".

בנוגע למחיר המניה בעסקה, נראה שיש גם מי שציפה ליותר. בבית השקעות Roth Capital המליצו על המניה בהמלצת "קנייה", ולאחרונה מחיר היעד שלהם עלה מ-25 דולר ל-30 דולר למניה. לאחר הדיווח על המכירה, כתב האנליסט ריצ'רד באלדרי מ-Roth כי "התנאים בהסכם נראים זולים, אך מובנים לאור ההיסטוריה והגודל". לדברי באלדרי, המחיר משקף מכפיל 6 על הכנסות 2018, ולהערכתו היקפה הקטן יחסית של אטיוניטי והביצועים הלא אחידים לאורך השנים האחרונות השפיעו על יכולתה להשיג פרמיה גבוהה יותר. הוא לא צופה שתצוץ הצעה טובה יותר, ומציין נקודה מעניינת: הקשרים העסקיים של אטיוניטי עם מיקרוסופט כוללים "זכות להצעה ראשונה" - אם אטיוניטי מבקשת להימכר, עליה לעדכן את מיקרוסופט ולנהל איתה מו"מ. במקביל, מיקרוסופט יכולה להפסיק את קשריה העסקיים עם אטיוניטי במקרה שהיא נמכרת. באלדרי מ-Roth מעריך שייתכן שהסעיף הזה שונה בשנה האחרונה.

המחיר הוא נכון? אנליסטים הציבו לכם מחירי יעד גבוהים יותר.

אלון: "בשבועות האחרונים מחיר המניה היה פחות או יותר 20 דולר. אם מישהו חשב שהמחיר יכול להיות יותר גבוה, הוא היה יכול לקנות בכמה שקלים יותר. זאת תכונה מאוד נחמדה להגיד שצריך מחיר יותר גבוה. שכרנו יועץ פיננסי למיזוג, קבוצה שהיא בין הגדולות בעולם, מקצוענית לא רגילה שעושה עסקאות הרבה יותר גדולות. הם בדקו מה המחיר הגבוה ביותר שניתן לקבל כרגע. הרי באותה מידה שאתה אומר 'אנחנו רוצים עוד דולר', אתה לוקח סיכון שהצעה כזאת כבר לא תחזור פעם שנייה. זה חלק מהחיים של החברה הציבורית".

"הכיוון המרכזי זה ליהנות"

עבור אלון זהו אקזיט שני - ב-2002 נמכרה חברת פריסייס שאותה ניהל בכ-540 מיליון דולר; הוא פרש והשקיע באטיוניטי, אך התוצאות המאכזבות של החברה באותה עת הובילו אותו לקבל על עצמו את תפקיד המנכ"ל ב-2008. מאז כניסתו לתפקיד המנכ"ל ועד היום, המניה עלתה פי 20 ויותר: מ-1.16 דולר ל-23.5 דולר במכירה לקליק (עוד קודם כיהן כיו"ר מ-2004). ב-2017, עלות שכרו כיו"ר ומנכ"ל החברה הסתכמה בכ-1.3 מיליון דולר, מתוכם כשליש תגמול הוני.

אלון רואה בסיפור של אטיוניטי, כמו בזה של פריסייס, סמל להייטק בישראל: "אלה סיפורים פשוטים בסך הכול", הוא אומר. "אנשים בונים פה טכנולוגיות וחברות לתפארת, והרבה אנשים מתייאשים סביבם. לא צריך להתייאש. יש המון חוכמה וחדשנות של המהנדסים הישראלים, יש פה צורת חשיבה אחרת. אנשים מרימים ידיים מהר מדי בלי סיבה. הסיפור של אטיוניטי הוא סמל לאחד הדברים הרבים בישראל: הנכסים הטכנולוגיים נהדרים, אבל צריך סבלנות וצריך להשקיע, והתשואה תגיע בהתאם".

באופן אישי, מה תעשה לאחר מכירת החברה?

(צוחק): "האדם שהכי מבסוט מכל התהליך זאת אשתי. הצעתי לקליק לעזור בכל מה שצריכים, ואעשה הכל בשביל שהארגון ימשיך באותו קצב ובאותו מקום. חשוב לי שהעובדים שתרמו לחברה והשקיעו יקבלו את ההחזר, הכבוד שמגיע להם והעבודה שלהם, ושהכול יהיה טוב יותר מאשר היום. אני לא הולך לנהל חברה נוספת. מצד שני, את זה אמרתי גם אחרי פריסייס, אז צריך להיות זהיר. אני חוזר לנוח לתקופה קצרה, ואמשיך לעשות דברים יפים".

ומה הכיוון?

"הכיוון המרכזי זה ליהנות. אני נהנה בעבודה. אין לי כיוון אחד מסוים. אני מניח שאנשים יבדקו, ישאלו. אמנם אני לא אותו צעיר שהייתי לפני מספר שנים, אבל אני יותר נמרץ. אני נהנה מהדברים האלה. לא ישנתי כבר קרוב ל-48 שעות, אבל אני נהנה".