הפרקליט שהגיש למנדלבליט סולם: כך הופחת סעיף השוחד של נתניהו בתיק 2000

ההכרעות בתיקי נתניהו לא נתקבלו בהסכמה גורפת בפרקליטות ובמשרד היועמ"ש • תיק 2000 היה התיק שבו המחלוקות היו הקשות ביותר, כשבמחנה אחד ניצבים פרקליט המדינה ופרקליטת מיסוי וכלכלה הדורשים להעמיד את נתניהו לדין בגין שוחד - ומנגד המשנה ליועמ"ש שקרא לסגור את התיק • בסופו של דבר בחר היועץ בעמדת הפשרה שהציג פרקליט מחוז חיפה והסתפק בהפרת אמונים

שי ניצן ואביחי מנדלבליט / צילום: איל יצהר
שי ניצן ואביחי מנדלבליט / צילום: איל יצהר

חילוקי הדעות בצמרת הפרקליטות בנוגע להכרעות בתיקי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא הסתיימו ביום חמישי האחרון שבו פורסמה החלטת היועמ"ש אביחי מנדלבליט. המחלוקות בתוך הפרקליטות, שבאו לביטוי בחלקן בהודעת היועמ"ש, נשארו גם ביום שאחרי פרסום ההחלטה והן עתידות ללוות כל אחד מהמעורבים בקבלת ההחלטות בעתיד. אמנם מדובר במחלוקות מקצועיות, אבל כמו בכל קבוצה אנושית, ובאופן טבעי, גם בפרקליטות, המחלוקות גולשות לעתים לגופו של פרקליט, ולא לגופה של עמדה.

גורם בכיר בפרקליטות אמר ל"גלובס" היום (א') כי בשבוע שקדם לפרסום החלטת היועמ"ש בתיקי נתניהו התנהל מאבק של כיפוף ידיים בין המחנות בפרקליטות. מצד אחד, מחנה פרקליט המדינה שי ניצן ופרקליטת מיסוי וכלכלה ליאת בן-ארי שרצו להגיש כתב אישום על שוחד נגד נתניהו בשלושת התיקים (1000,2000 ו-4000); מהצד השני מחנה היועמ"ש, המשנה שלו, רז נזרי, ופרקליט מחוז חיפה, עמית אייסמן, שהתנגדו לעמדת הראשונים וסברו שרק בתיק 4000 יש להאשים את ראש הממשלה בקבלת שוחד.  

"הסתובבו בפרקליטות אמירות של: 'הנה - יצא המרצע מהשק, תיק 2000 נופל עכשיו, ותיק 4000 ייפול בשימוע. רבים בפרקליטות רואים בהחלטת היועמ"ש בתיק 2000 עמדה מקצועית מקלה מדי. אחרים חושבים שמנדלבליט צודק בכך שהוא שם מגבלות למשפט הפלילי וקובע שיש מרחב של 'סחר-מכר פוליטי תקשורתי' שהמשפט הפלילי לא צריך להיכנס אליו", אמר ל"גלובס" הגורם בפרקליטות.

בדיונים בתיקי נתניהו שהתקיימו בפני היועמ"ש, כפי שנחשף בהרחבה ב"גלובס" בינואר, השתתפו, בנוסף ליועץ, גם פרקליט המדינה, שי ניצן; המשנה ליועמ"ש (ניהול ותפקידים מיוחדים), רז נזרי; ועוזרו, נדים עבוד; המשנה ליועמ"ש (פלילי) עמית מררי; וכן אנשי "צוות מררי", רעות גורדון וד"ר יונתן קרמר; המשנה לפרקליט המדינה (פלילי), שלמה (מומי) למברגר; המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), נורית ליטמן; פרקליט מחוז חיפה (פלילי), עמית אייסמן; מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, ג'ואי אש; וסגניתו, נעמי גרנות. וכמובן פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) האמונה על הטיפול בתיקים, ליאת בן-ארי; סגנה, יהונתן תדמור; והעוזרת שלה, סוזנה שור.

כמו-כן השתתפו בדיונים בקשר לתיקים 1000 ו-2000 - ד"ר אלון גילדין, קרן צבירן, והדר וינשטיין, ובקשר לתיק 4000 - מנהלת מחלקת ני"ע בפרקליטות המחוז, יהודית תירוש; סגנה אמיר טבנקין, אבי ארוניס וניצן וולקן. כן השתתפו עוזרי היועמ"ש: ד"ר גיל לימון, חגי הרוש, עדי מנחם ונעה לוזנר; ועוזרי פרקליט המדינה: אסף שביט, אבישי קראוס וסיון פיכמן.

בתיק 4000, כלל הפרקליטים, ללא יוצא מן הכלל, סברו כי יש די ראיות להגיש כתב אישום נגד נתניהו ונגד שאול ואיריס אלוביץ בגין קבלה ומתן של שוחד, בהתאמה. לעומת זאת, בתיק 1000 ובעיקר בתיק 2000, התגלעו מחלוקות משמעותיות בין הפרקליטים הבכירים.

פרקליטת מחוז תל-אביב, עו"ד ליאת בן-ארי / צילום: עופר עמרם, דוברות לשכת עורכי הדין
 פרקליטת מחוז תל-אביב, עו"ד ליאת בן-ארי / צילום: עופר עמרם, דוברות לשכת עורכי הדין

העמדות בתיק 2000

בתום הדיונים בתיק 2000 נחלקו הדעות ביחס לאפשרות העמדתם לדין של נתניהו ושל מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס. פרקליט המדינה ניצן ופרקליטת המחוז בן-ארי סברו שיש תשתית ראייתית מספקת להעמדתו לדין של נתניהו בגין עבירה של בקשת שוחד והתניית שוחד, ולהעמדתו של מוזס לדין בגין עבירה של הצעת שוחד. עורכי הדין מררי, למברגר, ליטמן ואש צידדו בעמדתם. מנגד, נזרי סבר כי אין כלל תשתית ראייתית ברמה הנדרשת בפלילים להעמדת נתניהו ומוזס לדין.

מבין שלל הפרקליטים הבכירים שדנו בגורל תיק 2000, פרקליט מחוז חיפה (פלילי) אייסמן הוא שהגיע למסקנה כי אין תשתית ראייתית מספקת להעמדה לדין של נתניהו בעבירה של בקשה או התניית שוחד, אך קיימת תשתית ראייתית מספקת לעבירה של מרמה והפרת אמונים, ולהעמדתו של מוזס לדין בעבירה של הצעת שוחד. עמדת האמצע הזאת של אייסמן היא זו שאימץ בסופו של דבר היועמ"ש, נגד עמדתם החולקת של רוב הפרקליטים הבכירים, ובראשם פרקליט המדינה.

גורמים בפרקליטות אמרו ל"גלובס" היום (א') כי אייסמן זוכה להערכה רבה מאוד על-ידי היועמ"ש ומבין כל הפרקליטים הבכירים הוא גם זה שיש לו אולי את הניסיון הרב ביותר בליטיגציה פלילית (אם כי לאו דווקא בעבירות צווארון לבן). אותם גורמים מציינים כי אייסמן שיפר לאחרונה את סיכוייו להתמנות לפרקליט המדינה אחרי שניצן יסיים את תפקידו בדצמבר 2019. מועמדים בולטים נוספים לתפקיד הם עורכי הדין בן-ארי, למברגר וליטמן. שלושתם חשבו שיש להעמיד לדין את נתניהו בגין שוחד גם בתיק 2000.

גורם בפרקליטות שמתנגד להחלטת היועמ"ש בתיק 2000, מכנה את החלטתו להאשים את מוזס, בהצעת שוחד לנתניהו, אך את נתניהו 'רק' בהפרת אמונים: "'פשרה מפאיניקית' טיפוסית". לדבריו, מנדלבליט היה צריך להעמיד לדין את נתניהו בגין שוחד או לסגור את התיק, אך דרך הביניים שבה הוא בחר היא מוזרה ובעייתית מבחינה משפטית.

גורמים נוספים בפרקליטות שעמם שוחח "גלובס" מציינים שקיים פער בין התיאור העובדתי בכתב החשדות בכול הקשור לתיק 2000, לבין המסקנה המשפטית שגוזר ממנה מנדלבליט. לדבריהם, התיאור העובדתי של יחסי נתניהו-מוזס בכתב החשדות נגד נתניהו מבטא ביצוע עבירת על סעיף 294(א) לחוק העונשין העוסק בהתניית שוחד וקובע כי: "המבקש או המתנה שוחד, אף שלא נענה, כמוהו כלוקח שוחד".

הגורמים בפרקליטות טוענים כי ברגע שהצעת השוחד של מוזס לנתניהו לא נענתה בסירוב מוחלט על-ידי נתניהו ש"צריך היה לזרוק את מוזס מכל המדרגות ברגע הראשון שעלתה הצעת השוחד לכאורה", ולאור העובדה שהתקיים מו"מ לשוחד, אז צריך להתייחס אל ההתנהגות הזאת כאל "עבירה מושלמת" של שוחד.

הגורמים בפרקליטות גם מתייחסים לכך שהיועמ"ש בהחלטתו הגיע למסקנה שלנתניהו מעולם לא הייתה כוונה ליישם את עסקת השוחד לכאורה עם מוזס - כלומר שאולי נתניהו עשה למוזס תרגיל, ומהרגע הראשון לא התכוון להיענות להצעות שלו. לדבריהם, "תרגילים עושים בתיאום עם המשטרה. אם נבחר ציבור מקבל הצעות בסגנון הזה, מצופה ממניו שילך מיד למשטרה ויגרום לכך שהמשך הצעת החושד תהיה מוקלטת ותועבר למשטרה. כאן, לפי המתואר בכתב החשדות נגד נתניהו, ראש הממשלה המשיך את פגישות המו"מ עם מוזס".

לסיכום, לטענת הגורמים ששוחחו עם "גלובס", הרציונל העומד מאחורי חקיקת סעיף 294(א) לחוק העונשין הוא למנוע השחתה של השירות הציבורי. "השירות הציבורי הוא מושחת גם מעצם קיומו של מו"מ לשוחד של עובד ציבור עם גורם מבחוץ", הם מדגישים.

העמדות בתיק 1000

בתום הדיונים דעת כל המשתתפים הייתה כי ממצאי חקירת תיק 1000 מצדיקים לשקול את העמדתו של נתניהו לדין פלילי, אולם ביחס לעבירה שנכון לשקול לייחס לנתניהו, נחלקו הדעות: פרקליט המדינה ניצן ופרקליטת המחוז בן-ארי סברו כי חומר הראיות מבסס סיכוי סביר להרשעת נתניהו בגין עבירה של לקיחת שוחד ממילצ'ן. כן חשבו ניצן ובן-ארי כי יש די ראיות להעמיד את מילצ'ן בגין עבירה של מתן שוחד.

בנוסף, סברה פרקליטת המחוז כי חומר הראיות שנאסף בתיק מבסס סיכוי סביר להרשעת נתניהו בעבירה של מרמה והפרת אמונים, הן בגין קבלת טובות ההנאה ממילצ'ן, הן בגין שורת הפעולות שביצע בניגוד עניינים חריף ומתמשך בקשר לאינטרסים של מילצ'ן והן בגין קבלת טובות ההנאה מג'יימס פאקר. המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), ליטמן, אחזה באותה דעה.

מנגד, רז נזרי, מררי, אייסמן ואש סברו כי חומר הראיות הקיים בתיק אינו מבסס סיכוי סביר להרשעת נתניהו בעבירת שוחד, אלא בעבירה של מרמה והפרת אמונים. זאת, הן בגין קבלת טובות ההנאה ממילצ'ן, הן בגין שורת הפעולות שביצע בניגוד עניינים חריף ומתמשך בקשר לאינטרסים שלו והן בגין קבלת טובות ההנאה מג'יימס פאקר. עוד סברו אלה כי אין בנסיבות העניין מקום להעמיד לדין את מילצ'ן בגין שותפות לעבירת הפרת האמונים, וזאת בשים לב לנסיבות המקרה ולכך שמדובר באזרח שאינו עובד ציבור - יסוד הנדרש בדין להתגבשותה של עבירה זו.

העמדות בתיק 4000

בתום הדיונים, דעת כל הפרקליטים הייתה שממצאי חקירת תיק 4000 מלמדים כי מערכת היחסים בין נתניהו לבעל השליטה לשעבר בבזק, שאול אלוביץ, ורעייתו איריס מגבשת עבירת שוחד.

ביחס לאפשרות העמדתה לדין שרה נתניהו, בגין עבירת שוחד, נחלקו הדעות. כולם הסכימו שנתניהו הייתה מעורבת מאוד בדרישות הסיקור שהופנו ל"וואלה", אם באופן ישיר ואם באמצעות מתווכים. עם זאת, לא הייתה הסכמה באשר למידת מודעותה לפעולות השלטוניות שביצע נתניהו בתמורה לסיקור, ולמידת מודעותה לעילה שבגינה ניתנו ונלקחו טובות ההנאה.

ניצן ובן-ארי חשבו כי יש די ראיות גם להעמדתה לדין של שרה נתניהו בעבירת השוחד, כמבצעת בצוותא עם ראש הממשלה. נזרי וליטמן הצטרפו לעמדתם. מנגד, עמדתם של מררי, למברגר ואייסמן הייתה כי אין סיכוי סביר להרשעת אשת ראש הממשלה. היועמ"ש החליט לסגור את התיק נגדה. 

גיוס שיטתי של כלי תקשורת לטובת ראש הממשלה | פרשנות

אחד מהסלוגנים שבהם מרבה ראש הממשלה נתניהו להשתמש בניסיון לדחות את טיעוני השוחד נגדו ב"תיק 4000", הוא כי "להאשים בשוחד על שתיים וחצי כתבות באינטרנט, זה צעד אבסורדי שאין לו תקדים בתולדות המשפט". אלא שכתב החשדות שהגיש היועמ"ש מנדלבליט נגד נתניהו מלמד, שחור על גבי לבן, כי החשד נגד נתניהו נוגע ל"מאות דרישות", שבהן ניסו נתניהו ורעייתו שרה, ופעמים רבות גם הצליחו, לשנות את האופן שבו הם ומעשיהם יסוקרו באתר החדשות הפופולרי במדינה.

אם כן, לא מדובר היה בשינוי סיקור נקודתי לטובת נתניהו, של "שתיים וחצי כתבות", אלא, כפי שהדגיש בחוות-דעתו פרקליט המדינה, שי ניצן, בגיוס מערכתי ושיטתי של אתר "וואלה" לשינוי שיטתי של הסיקור. אלוביץ יצא מגדרו ועשה כל שלאל ידו כדי לספק סיקור כמבוקש לנתניהו באתר "וואלה". וזאת, מתוך כוונה ברורה, העולה מחומר הראיות, לכך שבתמורה, נתניהו ינצל את סמכותו הביצועית וכוחו השלטוני, כדי להיטיב מבחינה רגולטורית עם חברת בזק וחברות נוספות הנתונות לשליטתו.

לגבי הצד השני של משוואת השוחד לכאורה - טוען נתניהו כי כל ההחלטות בעניין בזק אושרו על-ידי כל הרגולטורים האחראיים, וכי ראש הממשלה פעל ללא רבב, כפי שקבע משרד המשפטים במסמך רשמי.

על הטענות הללו של ראש הממשלה, אומרים בכירי הפרקליטות כי כל הפעולות של נתניהו - בכובעו כשר התקשורת וכראש הממשלה ביחס לבזק - "נעשו מתוך רצון של נתניהו לספק תמורה לאלוביץ' בעבור הטיית הסיקור ב'וואלה', וביודעו שההיענות החריגה של אלוביץ' ניתנה לו מתוך ציפייה ובמטרה שיפעיל את סמכויותיו השלטוניות לטובתו". 

*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו וכל החשודים האחרים בתיקי נתניהו מכחישים את המיוחס להם בפרשות המוזכרות. יודגש כי גם לאחר ההחלטה על הגשת כתב אישום, בכפוף לשימוע, הם בגדר חשודים, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת לזכותם חזקת החפות.