שרת המשפטים, איילת שקד; מנכל"ית משרד המשפטים, אמי פלמור; האפוטרופסה הכללית והכונסת הרשמית, סיגל יעקובי; ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, שלומית וגמן-רטנר; ראש המחלקה לחקירות שוטרים, עו"ד קרן בן מנחם - אלה הן רק חלק קטן מהנשים הבכירות המרכיבות את שדרת הניהול במשרד המשפטים. למעשה, המשרד מנוהל על-ידי רוב נשי - כמעט 60% נשים תופסות בו את משרות הניהול הבכירות, ובכלל מועסקות בו יותר נשים מגברים.
פערי השכר - נשים מגברים
הנתונים על העסקת נשים במשרד המשפטים, ונתונים נוספים בתחום הגיוון התעסוקתי, מוצגים בדוח הגיוון התעסוקתי של משרד המשפטים לשנת 2018, המתפרסם היום (ג') לרגל ציון יום האישה הבינלאומי שיחול בסוף השבוע.
הדוח שמפרסם משרד המשפטים זו השנה הרביעית, מציג את תמונת המצב של הגיוון התעסוקתי מקרב עובדיו בשיעור תעסוקת נשים, בתחום הייצוג ההולם, וכן בוחן את פערי השכר בין גברים לנשים המועסקים במשרד - והנתונים מעודדים, הן ביחס למשק והן ביחס למדינות מערביות שאנחנו אוהבים להשוות את עצמנו אליהן.
משרד המשפטים הוא בין המשרדים הגדולים בממשלה, הן בהיקפו והן במוטת ההשפעה שלו. המשרד מונה כיום כ-4,600 עובדים, ביניהם עורכי דין, עובדי מנהלה, מתמחים וסטודנטים, כ-180 מתנדבי שירות לאומי וכן 1,000 עובדים במיקור חוץ. הנתונים שהוא מפרסם היום על העסקת נשים במשרד, כמו גם העסקת מיעוטים, מעודדים מעט נוכח הפרסומים התכופים על אי-השוויון הבוטה והפערים שעדיין קיימים בין גברים לנשים בישראל.
חלוקה מגדרית במשרד המשפטים
1. רוב נשי מקרב העובדים
"שירות המדינה הוא מוביל בייצוג נשים בין שורותיו בכל שדרות התפקידים, גם בתפקידים הבכירים. זאת ביחס לשוק הפרטי ואף ביחס למגזר הציבורי הרחב. ואולם על אף השיפור שחל בנושא, נשים עדיין אינן מיוצגות באופן הולם בתפקידים הבכירים ביותר, גם בשירות המדינה", נכתב בדוח.
כיום, 64% מעובדי המדינה הן נשים. עם זאת, שיעורן של נשים הולך ופוחת ככל שהדרגות עולות. על-פי הדוח, הגם שהפער הצטמצם עם השנים, הוא עדיין רחוק מייצוג. כך, על-פי הנתונים, ייצוג הנשים בדרגי ניהול בכירים עומד על 40%, כאשר המלצות ועדה שהוקמה על-ידי הממשלה כדי לבחון את שאלת "קידום נשים ושילובן בשירות המדינה" (ועדת שטאובר), ואשר ניתנו כבר ב-2014, מכוונות להגיע ליעד של 50% נשים בדרגי הניהול הבכירים תוך שנים ספורות.
בניגוד לכלל המגזר הציבורי, משרד המשפטים דווקא עמד ביעד, ואף עבר אותו. על-פי הנתונים, במשרד המשפטים נמשכת גם השנה המגמה בה יש רוב נשי בקרב העובדים, לרבות בתפקידי הניהול הבכירים במשרד. כך, על-פי הנתונים,57% ממשרות הניהול במשרד המשפטים מאוישות על-ידי נשים (לעומת 40% כאמור בממוצע בשירות הציבורי); ו-69% מכלל העובדים במשרד הן נשים (לעומת 64% בממוצע בשירות הציבורי). מדובר ברוב נשי, אם כי לא מוחץ. וכך כנראה צריך להיות.
מגמת-הרוב-הנשי נשמרת גם בקרב בני החברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית. מהדוח עולה כי 30% מהדרגות הבכירות המאוישות על-ידי בני החברה הערבית הדרוזית והצ'רקסית, מאוישות על-ידי נשים. בין היתר, ניתן למצוא נשים בנות המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי בתפקידי קאדית בבית הדין השרעי, מנהלת מחלקה בסנגוריה הציבורית, מנהלת אגף משאבי אנוש, בוחנות פטנטים ויועצת למנכ"לית.
"משרד המשפטים מעודד ומקדם מנהיגות נשית מקצועית", נכתב בדוח.
בין המשרות הבכירות המאוישות על-ידי נשים במשרד המשפטים, מלבד הבכירות שכבר ציינו (שקד, פלמור, יעקבי, וגמן-רטנר ובן מנחם), ניתן לציין גם את היועצת המשפטית של משרד המשפטים, עו"ד לאה רקובר; שתי משנות ליועץ המשפטי לממשלה - עורכות הדין עמית מררי ודינה זילבר; שתי משנות לפרקליט המדינה - עו"ד נורית ליטמן (תפקידים מיוחדים), אורית קוטב (עניינים אזרחיים); שמונה פרקליטות מחוז - פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) עו"ד ליאת בן-ארי, שנמנית עם צוות הפרקליטים שהכריע בימים אלה את גורל חקירות ראש הממשלה, עו"ד מירית שטרן (צפון-פלילי), עו"ד רחל אבישר (מרכז-פלילי), עו"ד כוכבית נצח דולב (ירושלים אזרחי), עו"ד ליאורה חביליו (תל-אביב-אזרחי), עו"ד אשרה גז-אייזנשטיין (תל-אביב-פלילי), עו"ד שירלי אנגלרד (מרכז-אזרחי), עו"ד איילה פיילס-שרון (חיפה-אזרחי).
עוד ברשימה מנהלות מחלקות בפרקליטות המדינה, הסניגוריות במחוז צפון, חיפה, מרכז ודרום וחלק מהמשנים שלהן; סמנכ"לית השירות במשרד המשפטים, ראשת בתי הדין לעררים ומנהלת מחלקת החנינות.
2. כמה מרוויחות נשים
גם תמונת השכר במשרד המשפטים מעודדת, הן ביחס למשק והן ביחס למדינות אירופה אליהן אנו משווים את עצמנו - מדינות ה-OECD. מניתוח הדרוגים המרכזיים במשרד המשפטים ניתן לראות כי כמעט בכל הדרוגים הפער בין שכר נשים לשכר גברים קטן מהפער הממוצע של שכר נשים ושכר גברים במשק כולו. בנוסף, מניתוח הנתונים על-פי רמת מדרג המשרד, ניתן לראות כי במרבית המדרגים הפער בין שכר נשים לשכר גברים קטן מהממוצע של מדינות ה-OECD.
על-פי דוח התעסוקה לשנת 2018, אשר פורסם על-ידי ה-OECD, פער השכר בין גברים ונשים עמד על כ-19% בישראל לעומת ממוצע 14% במדינות ה-OECD. נתון לא מעודד, שמציב את מדינת ישראל במקום הרביעי מהסוף. משמעות הפער היא שעל כל שקל אחד שמרוויח גבר בישראל, אישה תרוויח 81 אגורות. ואולם במשרד המשפטים הפער הממוצע הנו פחות מ-14%. כך, למשל, סנגורית ציבורית מהדרג הזוטר תרוויח בממוצע 14% יותר מעובד גבר, ואילו פרקליטה בדרג הבכיר תרוויח שכר בגובה 94% ממשכורתו של עובד גבר. בנוסף, בשנים האחרונות המשרד מכניס יותר ויותר דרוגים להסדרים המאפשרים תגמול על שעות עבודה נוספות שנעשות מהבית, דבר המאפשר גמישות לעובדות ומצמצם את פערי השכר הנוצרים כאשר שעות נוספות מתבצעות רק במשרד.
3. נשים מקדמות נשים
על רקע פרסום הדוח תהינו ב"גלובס" מה הפך את משרד המשפטי לאי של שוויון בשוק לא שוויוני בעליל, ומנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, סיפקה לכך את התשובה מנקודת המבט שלה: המפתח, לגישתה, נמצא בזהות מי שממנה את הבכירים.
"חלק ניכר מבעלות התפקידים הבכירים במשרד המשפטים נבחרו בוועדות איתור שאני עמדתי בראשן ובמרכזים שהוכרעו על-ידי ועל-ידי שורת נשים נוספות", היא אומרת ומסבירה: "במשרד שלנו, לאורך שנים, נשים יושבות בצומת קבלת ההחלטות של מי יתקדם, ולאורך הזמן נבנתה תשתית לכך שנשים יתמודדו יותר בקלות על התפקידים הבכירים במשרד, כשהן גם יודעות שיש להן סיכוי רב להיבחר. נשים מתמודדות יותר בקלות על התפקידים ולא מהססות לעשות זאת, ומעבר לזה הן יודעות שהסיכוי שלהן להיבחר הוא גבוה יותר".
פלמור מנפצת מיתוס שלילי, שלפיו נשים אינן מקדמות נשים. "בניגוד לאגדות ולשמועות שנשים לא מקדמות נשים, אני מאוד גאה בזה שהסטטיסטיקה במשרד שלנו לאורך שנים מוכיחה אחרת. אני זיכיתי להיות מקודמת על-ידי נשים, ואני מעבירה את זה הלאה".
עם זאת, היא מבקשת להבהיר, שאסור להסיק מכך שהצד השני של המטבע הוא אפליית גברים. "על אף הרוב הנשי, גברים זוכים בתפקידי ניהול במשרד המשפטים על בסיס המצוינות שלהם ובאופן ענייני כשהם המועמד הכי טוב בחדר, גם אם בראש ועדת האיתור יושבת מנכ"לית אישה", היא אומרת.
עוד לדברי פלמור, בניגוד לגברים, נשים לא יחסמו לאימהות צעירות את הדרך למשרה הבכירה. "אני מסתכלת מסביבי ואני רואה הרבה אימהות לילדים צעירים. שלומית וגמן-רטנר, מיכל צוק, סיגל יעקבי - כולן אימהות לילדים ממש ממש קטנים, ואני בספק אם גבר או ועדה גברית הייתה מסתכלת על המצוינות האישית שלהן בלי לשאול את עצמם האם הן לא נשים צעירות מדי שאולי עסוקות במשפחתן ובילדים, אולי ייעדרו יותר מהעבודה ואולי הן פחות רלוונטיות בשלב הזה של החיים שלהן".
התמונה קשה עד כדי כך כשמדובר בוועדה גברית?
פלמור: "אני אומרת את זה מהחוויה האישית שלי כמי שנשאלה בעבר על-ידי גברים ביחס לזמינות שלי אחה"צ, כשהתמודדתי לתפקידים מאוד בכירים. זה שיקול מרכזי בחלק מהמקומות, אך לא אצלנו. זה ברור שבמשרד המשפטים של היום סביבת העבודה היא כזו שבה השיקול היחיד הוא האם יש לך את המצוינות המקצועית, האם יש לך חזון ביחס לתפקיד והאם יש לך את הכישורים הניהוליים הרלוונטיים. ובסופו של יום התוצאות נראות".
פלמור מסכמת ואומרת כי "משרד המשפטים, המהווה כיום מעסיק של כ-5,000 עובדים, ימשיך לשאת את דגל ההעסקה השוויונית, הן בהיבט של תעסוקת נשים והן בהיבט של שילוב כלל המגזרים בין שורותיו, בתפקידים משפיעים ומתגמלים. ברור לנו כי יש לכך חשיבות רבה גם בהיבט של אמון הציבור במכלול הפעילות שלנו, ולכן אנו משקיעים בכך מאמצים רבים, ופועלים באופן אקטיבי על-מנת להוות אבן שואבת לצעירות וצעירים מעולים מכל גווני החברה הישראלית".
4. 16% מעובדי המשרד משתייכים לאוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם
"תפיסת התפקיד של משרד המשפטים כאמון על עשיית צדק והענקת שירותים בתחום המשפט, יוצרת שאיפה מובנת לכך שעובדיו ייצגו את כל קצוות החברה הישראלית, על כל גווניה התרבותיים, החברתיים והמגדריים. הלכה למעשה, המשרד הציב לו ליעד להטמיע חשיבה רב גונית בכל תחומי העשייה, להעסיק הון אנושי מגוון" - זו אחת ההצהרות המעוגנות בדוח התעסוקה של משרד המשפטים. מדובר בהצהרה גדולה, אבל הם מנסים לעמוד מאחוריה.מעבר לנתונים על העסקת נשים במשרד המשפטים, כולל הדוח גם את הנתונים בנוגע לחיזוק והעסקת אוכלוסיות שונות ומיעוטים, בהתאם למדיניות הממשלה.
על-פי הנתונים, 16% מעובדי משרד המשפטים משתייכים לאוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם, ובהם בני החברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית (11%), יוצאי אתיופיה (1.85%) ובני ובנות האוכלוסייה החרדית (כ-2%).
עוד על-פי הצהרות משרד המשפטים, השנה נעשה מאמץ מיוחד בגיוס אנשים עם מוגבלות על-ידי ייעוד משרות ייחודיות לעובדים אלה (משרות אקדמיות בלבד, ולא משפטיות). נכון להיום, שיעור האנשים עם מוגבלות מקרב עובדי המשרד הוא כ-3.5%.
כתבות
ני"ע
