"יש מציאות, ואת מתמודדת איתה. יש גם יתרונות בלהיות אישה בעולם של גברים"

בשבוע שעבר הודיעה חברת טוגדר אשר מקימה חוות קנאביס באשקלון, על מינויה של ד"ר הדר רון לדח"צית בדירקטוריון החברה. מינויה של רון, המוכרת כבעלת ניסיון עשיר כדירקטורית ובעיקר כמי שעומדת בראש Israel Healthcare Venture, הפועלת בעולם הרפואה, הוא המשך לגל המינויים בחברות הקנאביס, בו בכירים מתחומי הביטחון והפיננסים, תופסים תפקידי מפתח. כך למשל, בראש דירקטוריון טוגדר עומד מפכ"ל המשטרה לשעבר, יוחנן דנינו.

"היום, עם כל העשייה שצברתי, אני יכולה לקחת את הכול ולעשות חיבור של כל הדברים, ממרום נסיוני. כשאראה מיזם מסוים, אוכל לנתח אותו בצורה יותר טובה. אני אוכל להחליט אם הוא מתאים לשוק הרפואי, אם רופאים בכלל ירצו אותו. אני מבינה את כל המעגלים הרחבים".

העשייה עליה מדברת רון היא בעיקר פעילותה בקרן IHCV, אבל גם הבחירות שעשתה, בהן ההחלטה שלא להסתפק בתואר MD ברפואה, ולפנות גם למשפטים, ובהמשך לזוויות עסקיות יותר. "תמיד ידעתי שאהיה רופאה. אני מגיעה ממשפחה של רופאים, בה אבי היה 'הכבשה השחורה', כיחיד שלא היה רופא. אני חושבת שרפואה היא דבר שפנטסטי ללמוד אותו. בסופו של דבר לא התמחתי, אבל עסקתי במחקר אונקולוגי".

מה גרם לך ללמוד משפטים?

"כשהתחלתי ללמוד רפואה גיליתי שיש לה הרבה מאוד עולמות נושקים. פתאום מאוד עניין אותי לחבר בין משפטים לרפואה. במהלך השנה השנייה ללימודים התקבלתי לבית הספר למשפטים, אלא שאז, בתחילת שנות ה-80, הדיקן של הפקולטה לרפואה הבחין ש'הדר רזניקוב' דאז, רשומה גם לתואר במשפטים. הוא לא נתן לי לעשות את זה, וקרא לי למשרד שלו. אמרתי לו שאם זו שאלה של שכר לימוד - שיידע שאני גם עובדת. הוא אמר: 'הדר, רפואה זה ייעוד. מי שרופא לא יכול להיות שום דבר אחר'. הוא לא הסכים שאלמד את התואר במקביל, אבל היום כבר אפשר לעשות את זה. וכך, כשסיימתי את לימודי הרפואה, התחלתי להעביר במסגרת לימודי ההמשך קורס של פרקי רפואה למשפטנים וגם עבדתי במחקר אונקולוגי. במקום ללכת להתמחות הלכתי ללמוד משפטים. זה היה מאוד לא מקובל וגרם לכולם להתפלא על הצעד בו בחרתי".

היה רגע מסוים שבו אמרת לעצמך - אני כבר לא אהיה רופאה?

"אף פעם לא אמרתי שלא אהיה רופאה, ואם תשאלי אותי איך אני מציגה את עצמי, אני אגיד לך שאני רופאה. אני חושבת רפואה, חיה את העולם הרפואי, ובצורה שהיא אולי אפילו מוזרה, העיסוק שבחרתי והקרן, מכריחים אותי להיות בקיאה בהרבה תחומים. החשיבות של לדבר שפות שונות - עולם עסקי ועולם רפואי - ריתקה אותי. לכן לשם הלכתי". 

מה עם כלכלה או מינהל עסקים?

"מינהל עסקים לא למדתי רשמית, להוציא קורס דירקטורים שעשיתי לפני 15 שנה. את הידע שיש לי צברתי מלימודי המשפטים ומהחיים. במקביל ללימודי המשפטים עבדתי בייעוץ לעורכי דין בתיקי נזיקין רפואיים ועשיתי סטאז'. הזדמנות נוספת שקיבלתי, הייתה בשנות התשעים, כשעו"ד דב וייסגלס הציע לי להצטרף אליו ולקבל את תיק קופת חולים כללית. זה היה מרתק. זה הכניס אותי גם לעולמות הביטוח, וזה הוביל לכך שבהמשך יאיר המבורגר הציע לי לנהל את התביעות אצלו". גם אל עולם קרנות ההון סיכון הגיעה רון, לאחר שמצאה עצמה מסייעת ליזמים ומשקיעים.

"בעקבות זאת, הרווי קרוגר, שהיה סגן יו"ר ליהמן ברדרס, ואייזיק קיי, שהשקיעו הרבה בארץ, בעיקר דרך האוניברסיטה העברית, פנו אלי. הם רצו לעשות משהו בעיקר בתחום המדע השימושי. הסברתי להם שמעולם לא גייסתי כסף, והם אמרו לי - 'אנחנו נביא את הכסף, את תקימי את האופרציה'. זה מה שנתן לי הזדמנות להקים בשנות האלפיים את הקרן שקיימת עד היום, ושלא הייתה בנויה על המבנה הרגיל של קרנות הון סיכון. ראיתי בזה הזדמנות כי לעומת ההייטק הקלאסי שהחל בשנות השבעים והתפתח בשנות התשעים, ההייטק הרפואי התחיל מאוחר יותר, רק בסוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים". 

היו אז הרבה מיזמים?

"פחות מהיום. בדיוק אז התפוצצה הבועה. בשבילי, כמי שלא באה מהעולם הזה, העולם דווקא חזר מהר לנורמה. הקריטריון של מה מתאים לעולם הרפואי, לא השתנה". לאורך השנים רשמה הקרן שבראשה עומדת רון, מספר אקזיטים בחברות אופטונול, וונטור, סינרון, גמידה ומזור.

"היום אני משמשת גם כיו"ר סופלנט, הפועלת בתחום החקלאות החכמה והמדייקת. בעשור האחרון מדברים על רפואה דיגיטלית ו-IOT, ופתאום ראיתי חברה שעושה את כל זה בחקלאות. זה מאוד דומה לרפואה. בכל מקרה, בשני המקרים את חייבת תמיד לראות את התמונה המלאה - מה תהיה הרגולציה שלו? האם זה יקבל כיסוי ביטוחי? האם זה מתאים לדרך בה רופאים עובדים? הם יש מוצרים מתחרים שמייתרים את המוצר?

נתיב נוסף אליו פנתה רון בשנים האחרונות הוא תחום השקעות האימפקט, בעיקר באמצעות מודל האג"ח החברתיות של Social Finance Israel, שם היא מסייעת כיועצת. "אחד הדברים הטובים שקורים היום בעולם העסקי, הוא שהצד החברתי מתחיל לקבל בו את קדמת הבמה", אומרת רון. "ברפואה זה היה קיים תמיד - Doing well by doing good - אבל היום רואים שבכל מקום אתה כבר נדרש לזווית החברתית".

קרנות ההון סיכון השתנו לאורך השנים? יש הבדלים בין אז להיום?

"אני לא יודעת להגיד מה ההבדלים, אבל התחומים השתנו. הרי הרפואה עוברת להיות יותר נגישה, כשהשלב הבא הוא ה-IOT (האינטרנט של הדברים, ש.ד), הרפואה הדיגטלית והחקלאות הדיגטלית. פה יש שתי משוכות שאני חושבת שלא מביאים בחשבון - כדי שמשהו ייכנס לתחום של רפואה וזה נכון גם לחקלאות, הוא חייב להיות אמין מאוד. כדי שרפואה דיגיטלית תצליח, היא מחויבת בסטנדרטים מאוד גבוהים. יזמים לא תמיד מבינים את זה. יש אפליקציות נפלאות, אבל רפואה זה לא אופנה.

"בכל מקרה אני חושבת שהמודל הבסיס של רוב הקרנות הון סיכון לא השתנה, אבל הן מנסות לטווח הקצר יותר. גם המשקיעים רוצים לראות את זה".

יש שינוי בכמות הנשים שעומדות בראש מיזמים?

"אני רואה שיש יותר ויותר נשים, גם אם עדיין פחות מגברים. אני רואה נשים בעיקר בפארמה, וסגנון ניהול נשי הוא שונה מסגנון גברי". רון רואה בניהול שכזה בעיקר יתרונות, ודווקא לא רואה צורך בפתיחה חיצונית של דלתות. "הכול תלוי בגישה. בן זוגי אמר לי שבטח תשאלי אותי אם נתקלתי בתקרת זכוכית. שאלתי אותו - מה זו תקרת זכוכית? יש מציאות שאת מתמודדת איתה, ויש גם יתרונות ללהיות אישה בעולם של גברים. למשל העובדה שאת גם מגדלת ילדים. אני אוהבת את הילדים שלי, אני רוצה לבשל להם. נכון, נשים צריכות לתמרן יותר, אבל זה העולם. המשפחה מאוד חשובה לי. כשבעלי ואני נפרדנו החלטנו להמשיך ולהראות לילדים שלנו, שגם כשנפרדים עדיין נשארים משפחה. זה תמיד קשה בהתחלה, אבל אחר כך מצליח. זה חשוב לנו".

מה גרם לך להצטרף לגל הקנאביס ולדירקטוריון טוגדר?

"אמנם עוד לא ביקרתי במתקנים של החברה, אבל אני מאמינה גדולה בקנאביס, זו תרופה פנטסטית. השקעתי בעבר אישית בחברה שפיתחה דבש קנאביס. אבל כמו במקרים רבים, אני חושבת שמתפתחת פה התנהגות בועתית של השוק, ולכן מאוד חשוב לחזק את החברות שהן לא בועתיות, את החברות הרציניות. אני חושבת שרק התחלנו לגרד את הפוטנציאל שמביא איתו הקנאביס - טיפול באפילפסיה, חרדה, בעיות בקרב ילדים, וכמובן כאבים. אני מאמינה שחשוב שייעשה מחקר ויתפתחו חברות ותרופות בתחום. כשדיברתי עם יוחנן דנינו, ראיתי שהוא שם, ובחנתי את תוכנית החברה והדגש למחקר - זה עשה לי חשק לעזור להם. מאוד מצא חן בעיני התכנון לטווח ארוך שלהם, ויש להם הרבה עבודה לפניהם. בסופו של דבר כל חברה נבחנת על סמך הרווחיות שלה והשירות ללקוחות".

את עושה היום מה שחשבת שתעשי? מה שרצית?

"כן, כי תמיד רציתי לעשות דברים בדרך שלי, ואף פעם לא הלכתי בתלם. אני יוצרת את הדרך שלי".

מה את עושה כשאת לא עובדת?

"קשה להגיד כי אני עובדת 24/7... אבל אני פשוט מתה על הילדים שלי - תאומים בני 29, והגדול, שהוא בן 32, כבר הפך אותי לסבתא. מבחינתי, להכין ארוחה טובה למשפחה שלי, זה אושר צרוף. אני מבשלת המון וזה מרגיע אותי. זו מדיטציה".

מי האישה שנתנה לך השראה?

"אני חושבת שאין רק אחת כזו. עבורי, השראה הן נשים אמיצות שהולכות בדרך שלהן לאור האמת הפנימית שלהן, למרות הקשיים והאתגרים בדרך".

 מה לא יודעים עלייך?

"אולי זה שכסטודנטית לרפואה התפרנסתי, בין התורניות בבית החולים, ממכירת פאי לימון שאפיתי לקונדיטוריה ברמת-אביב. עד היום זו העוגה המועדפת על ילדיי". 

ד"ר עו"ד הדר רון - ת.ז:

תפקיד: מייסדת ומנהלת קרן ההון סיכון IHCV 

גיל: 60

מצב משפחתי: בזוגיות + 3 ילדים מנישואים קודמים

חלמה להיות: רופאה

"אני תמיד אומרת שאם משהו אמור להצליח - הוא יצליח"

בחודש אוגוסט האחרון הודיעה חברת קנאביקס על מינויה של ד"ר הללי שריר לתפקיד מנהלת המחקר. לקנאביקס שני קווי מוצרים עיקריים שנמצאים בשלבים ניסיוניים - האחד הוא גלולה המכילה מיצוי קנאביס עם תמהיל מבוקר של חומרים פעילים, כאשר החברה בוחנת את השפעתה על תיאבון ועלייה במשקל אצל חולי סרטן. התחום השני הוא הרג תאי הסרטן ישירות באמצעות שמן הקנאביס. שריר הצטרפה לחברה, לאחר שסיימה פוסט דוקטורט בפילדלפיה, ושבה לישראל בתום 8 שנים. 

 ד"ר הללי שריר / צילום: גלעד דרט

מתי ידעת מה את רוצה לעשות בחיים? 

"המסלול פחות או יותר היה ברור. כבר בתיכון הייתי במגמה ביוטכנולוגית, ואחרי הצבא למדתי ביוכימיה ומדעי המזון. הייתי בטוחה שאני הולכת לעסוק בזה, ואפילו היה לי חלום לעשות תואר שני בייננות, בצרפת. אבל אז נפתחה מחלקה להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת בן גוריון, ובסופו של דבר התחלתי את התואר השני שם. דיברתי עם אנשים על הפוטנציאל שבלהיות יינן, או אפילו ייננית בארץ, והגעתי למסקנה שאני אמנם מאוד אוהבת יין אבל אני גם מאוד אוהבת מחקר. משם המשכתי לדוקטורט, ונכנסתי לתחום מאוד מעניין - משפחת החלבונים, שהיא הגדולה ביותר בגוף האדם. בהמשך החלטתי שאני ממשיכה לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת טמפל בפילדלפיה, ושם הגעתי למחקר על קנאביס. 

"ידעתי בוודאות שאני רוצה להמשיך בתחום שבו עסקתי בדוקטורט. החוקרת ד"ר מארי אבוד בדיוק עברה מהחוף המערבי למזרחי וחיפשה מישהו או מישהי, בדיוק עם הרקע שלי במחקר על חלבונים. היא קיבלה אותי בראיון טלפוני. אפילו לא ראיתי את המעבדה". 

תחום הקנאביס מעניין אותך במיוחד?

"כיף להיות בישראל שמאפשרת מחקר בקנאביס, וזה הודות לפרופ' רפי משולם שהתווה את הדרך. בארה"ב המחקר קשה יותר מבחינת הרשיונות כי קנאביס נחשב לסם מסוכן. גם בארץ הוא גם מוגדר ככה, ולכן כולנו מחויבים ברשיונות של משרד הבריאות, ובכל זאת, אני חושבת שהודות למשולם ישראל מובילה על ארה"ב".

איך נראה יום עבודה שלך?

" גייסתי עכשיו צוות של ארבעה עובדים שעובדים תחתי במעבדה ברחובות. אנחנו מחפשים לתת מענה שלא ניתן עד היום ולאפשר רפואה מותאמת אישית לחולי סרטן. חלק מהיתרון הוא בנגישות, בכך שמדובר במוצר טבעי ולא מוצר סינתטי. אנחנו סורקים ספריות של תאים ובודקים את ההשפעה של השמנים, והשאיפה היא להתאים שמן למטופל".

מה משך יום עבודה ממוצע שלך?

"המון. זה יכול להיות 12 שעות, יכול גם להיות 14 או 15 שעות ביום".

נשמע שאת אוהבת את העבודה שלך.

"מאוד. זה לבנות דבר מאפס. שזה כיף. מחקר משלב את כל תכונות האופי שלי - נחישות, עקשנות... הוא תמיד מעניין. עד היום, בכל פעם שבה אנחנו רואים את התוצאה הסופית והיא כמו שחשבתי, אני מאוד מאוד שמחה. כל פעם מחדש. אני וכמובן הצוות שלי".

יש אכזבות?

"יש, אבל היכולת שלנו להתמודד איתן מובילה להצלחה. את יודעת בעצמך מתי מיצית את האפשרויות. אני תמיד אומרת שאם זה אמור להצליח - זה יצליח".

איפה תהיי בהמשך הדרך?

"בדיוק דיברתי על זה עם הבוס שלי. הוא שאל אם אני רואה בעצמי יזמת. אני מגיעה ממשפחה של יזמים, אבא שלי, ד"ר משה שריר, הוא יזם, במקרה שלו מדובר ביזמות חברתית. הוא לימד אותנו בעיקר לא לוותר. אבל איפה אהיה בהמשך? אני לא יודעת".

יש מישהי שנתנה לך השראה לאורך הדרך?

"אין רק אחת כזו. עבורי, ההשראה היא מנשים אמיצות שהולכות בדרך שלהן לאור האמת הפנימית שלהן, למרות הקשיים והאתגרים בדרך".

והיין? נשאר רק תחביב?

"לצערי אני לא מפתחת אותו. אני עדיין אוהבת יין, אבל גם לתחביבים אחרים קשה לי למצוא זמן. אהבתי מאוד לעשות דברים עם הידיים, למשל לצייר ולשפץ רהיטים. אם אני אראה ברחוב משהו שאפשר לעשות בו משהו מחדש, אני אאסוף אותו".

ד"ר הללי שריר - ת.ז: 

תפקיד: מנהלת המחקר המדעי בחברת קנאביקס

גיל: 43

מצב משפחתי: רווקה

חלמה להיות: ייננית וחוקרת