פייק ניוז: מהם המיתוסים הכוזבים סביב הבלוקצ'יין והביטקוין

הכתבה בשיתוף BT360 

בעידן שבו רשת האינטרנט נפוצה ונגישה בכל מקום בעולם, כבר ברור שביכולתנו לתקשר זה עם זה במהירות גבוהה. בנוסף למהירות, רשת האינטרנט מוצפת במידע. כיום, ניתן ללמוד על כל נושא שעולה במחשבותינו מהספה בבית, לרוב אף בחינם.

על סגולות האינטרנט אין טעם להרחיב. כולנו יודעים שאיכות חיינו השתפרה פלאים הודות לו. עם זאת, מהפכת התקשורת והמידע מאופיינת גם בחיסרון מרכזי, שלצערנו הולך ונעשה נפוץ יותר ויותר: הפצת אינפורמציה שקרית.

האם ידעתם שאדם ממוצע בולע שניים-שלושה עכבישים בשנה במהלך שנתו? "עובדה" זו פורסמה במגזין PC Professional ב-1993, במטרה להוכיח לעולם באיזו קלות אינפורמציה שקרית יכולה להתפשט ברשת ולהטעות אנשים. במשך 20 שנה הסתובבה המתיחה באתרים מוכרים שונים, עד אשר קם מכסח המיתוס שהכריז: מדובר בעובדה לא נכונה.

אמנם דוגמה זו יותר מתאימה לקבוצת פייסבוק בסגנון "עובדות לא חשובות", אך מה אם היה מדובר בסוגיה מהותית שעשויה להיות חלק מקבלת ההחלטות שלנו בנושאים מסוימים? או ביצירת הרושם הראשוני על נושאים אחרים?

ובכן, בעולם הביטקוין וטכנולוגיית הבלוקצ'יין הצעיר במיוחד, אינפורמציה שקרית נפוצה מאוד. בכתבה הבאה ננסה לעשות מעט סדר: נעבור על המיתוסים הנפוצים בנוגע לביטקוין ולטכנולוגיית הבלוקצ'יין, ונבחן מהי מידת האמת שבהם?

ביטקוין הוא הונאת פונזי

הונאת פונזי היא סוג של הונאה פיננסית שבה מובטחת תשואה כל תקופת זמן קצרה, עבור השקעה בחברה או במוצר. לרוב נלווה אליה מסע שיווקי, המפתה אנשים להשקיע בהונאה המדוברת. אלה מתחילים לקבל תשואה נאה, וכך השמועה על ההשקעה "המוצלחת" עושה כנפיים ורבים מעוניינים לקחת בה חלק. כעת, מתחילה ההונאה האמיתית: רווחי המשקיעים המוקדמים משולמים באמצעות כספי משקיעים חדשים - וחוזר חלילה. כך, ההונאה יכולה להימשך כל עוד ישנם משקיעים חדשים, עד אשר היא קורסת.

ביטקוין הואשם לא אחת כהונאת פונזי, בעיקר מכיוון שמי שהשקיע בו ראשון התעשר "על-חשבון" מי שקנה מאוחר יותר. ובכן, ביטקוין אינו הונאת פונזי ממספר סיבות. ראשית, כאשר הציג ב-2008 סטושי נקמוטו (ממציא הביטקוין האלמוני) במסמך אקדמי בן 8 עמודים, את המטבע לעולם, הוא לא השתמש בשום אופן במילה "השקעה". הוא נעזר במילים או בביטויים כגון מטבע, מערכת תשלומים מבוזרת ועוד. שנית, העדות האחרונה לשיח כלשהו עם נקמוטו נרשמה באמצע שנת 2011. מאז, על אף שברשותו כמיליון מטבעות ביטקוין שהגיעו לשווי של כמעט 20 מיליארד דולר בשיא, נקמוטו לא נראה באופק. ככל הנראה, מי שהיה עומד בראש הונאת פונזי בשווי מאות-מיליארדי דולרים, כבר היה בורח עם הכסף בשלב מוקדם יותר.

בנוסף, אי אפשר להתעלם מההתייחסות הממשלתית לביטקוין. במדינות מערביות שונות הביטקוין מוכר כנכס, כאמצעי תשלום, ככסף פרטי - אך אינו מתויג כהונאת פונזי. זאת, לאחר שפקידי הממשל בחנו לעומק את המטבע ומה שהוא מייצג, והגיעו למסקנה שאין מדובר בהונאה, אלא בסוג חדש של כסף שמבלבל את כולם (כמעט).

ביטקוין אנונימי ומשמש בעיקר עבריינים

מיתוס זה הוא ככל הנראה הנפוץ ביותר כשמדובר בביטקוין. בשנותיו הראשונות, נעשה שימוש בביטקוין בשתי פלטפורמות לא חוקיות, ומאז תדמיתו ניזוקה קשות. האחת היא "סילק רוד": אתר למסחר אלקטרוני אשר הוצעו בו למכירה סמים, תעודות-זהות מזויפות וכדומה. ביטקוין היווה אמצעי התשלום העיקרי בפלטפורמה, לאור התפיסה המוטעית (גם אז) שהוא אנונימי, ושלא ניתן לזהות מהיכן הוא מגיע. הפלטפורמה השנייה הייתה ארגון ההדלפות "ויקיליקס", אשר סבל מחרם כלכלי קשה של ממשלת ארה"ב, ולכן עבר לקבל תרומות בביטקוין.

ביטקוין אינו אנונימי לגמרי. לכל ארנק מטבעות דיגיטליים יש כתובת. לא ניתן לשייך אותה ישירות לבעליה, אך אפשר לזהות מי הוא באמצעות עבודת בילוש - לעיתים קטנה, ולעיתים גדולה.

כאמור, בביטקוין אכן נעשה שימוש ב"שוק השחור" ובתשלומים לא חוקיים, וייתכן שבשלב מסוים אף היה מדובר בשימוש העיקרי בו. עם זאת, ככל שגדלו הקהילה והתמיכה במטבע, כך גם התאזן השימוש בו. כיום מאות-אלפי עסקים בעולם מקבלים ביטקוין כאמצעי תשלום, ונפח העסקאות העיקרי ברשת משמש להשקעה ולמסחר.

מחקר שנערך באוניברסיטת אוקספורד הגיע לשתי מסקנות: האחת, שמטבעות אחרים (כגון מונרו) ישמשו גורמים עבריינים הרבה יותר מאשר ביטקוין; והשנייה, שעד כה בין 24 ל-44 אחוז מסך העסקאות שבוצעו אי פעם בביטקוין, מקושרים לפשיעה (בעיקר לפלטפורמת סילק רוד). החוקרים הדגישו, כי משנת 2015, כמות העסקאות הלא חוקיות מתוך כלל העסקאות בביטקוין נמצאת בירידה חדה מאוד.

בעוד שאכן מדובר באחוז די גבוה של עסקאות לא חוקיות, אם מסתכלים על הקצה העליון של הסקאלה, חשוב לשים את האחוזים הללו בפרופורציה מספרית: כל העסקאות המדוברות - הלא חוקיות - מוערכות (בשווי מתוקן למחיר הביטקוין בעת השימוש) ב-8 מיליארד דולר בלבד. מדובר בפחות מכ-8% מהכספים המשמשים את השוק השחור לסמים באירופה ובארה"ב בשנה, ופחות מ-0.8% מסך הלבנות ההון השנתיות בעולם כולו.

כריית מטבעות דיגיטליים מבזבזת אנרגיה ומזיקה לסביבה

בשנת 2018 הציפו כלי תקשורת רבים את נושא כריית המטבעות הדיגיטליים. רבים טענו, כי מדובר בבזבוז של אנרגיה ובפגיעה אנושה בסביבה. בין השאר נכתב כי צריכת החשמל של ביטקוין חצתה את זו של מדינות שלמות, ואף מגיעה ל-1% מצריכת החשמל השנתית העולמית.

אז כן, נכון, צריכת האנרגיה בביטקוין אכן גבוהה. והסיבה לכך גם די ברורה: ככל שמושקעת אנרגיה רבה יותר ברשת הביטקוין, כך הרשת מאובטחת יותר. אך האם הביקוש לאנרגיה בכריית מטבעות דיגיטליים תורם להרס הסביבה? נהפוך הוא: מחקר שערכה חברת המחקר CoinShares, בחן את החלוקה הגיאוגרפית, היעילות, צריכת האנרגיה, ומקורות האנרגיה המשמשים לכריית ביטקוין. מהנתונים עלה כי יותר מ-70% מהאנרגיה הנצרכת ברשת הביטקוין מגיעה ממקורות מתחדשים (אנרגיה הידראולית, סולארית, רוח וגיאותרמית). לצורך השוואה, הממוצע העולמי לצריכת אנרגיה מתחדשת עומד על 18.2% בלבד.

שימוש באנרגיה מתחדשת הוא זול יותר. עלות החשמל בכריית ביטקוין משמשת כפקטור מהותי בחישוב הרווחיות של כורי המטבע, ולכן "'שחקנים" רבים בשוק עברו לאזורים שבהם החשמל זול במיוחד, למדינות כגון ונצואלה, איסלנד וקנדה.חלק גדול מהכרייה ברשת הביטקוין נעשה גם בסין, 30% מהחשמל בסין מיוצר באמצעות אנרגיה הידראולית, ומכשירי הכרייה נדדו למחוזות שבהם אנרגיה זו מיוצרת, כגון יונאן וסצ'ואן. כך שבשורה התחתונה, המוטיבציה של שוק הכרייה להתייעל - הובילה להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, ותרמה להתנהלות בת-קיימא כלפי הסביבה, במקום לפגוע בה.

בלוקצ'יין פתוח הוא מבוזר, שקוף, ומאובטח - נכון, אבל לא תמיד

אלפי מטבעות נוצרו בשנים 2017/18 בתעשיית הבלוקצ'יין העולמית, רובם לקחו רעיון שקיים בעולם במודל ריכוזי (כסף שלו ערבות מדינות ורשויות), ועשו לו "הסבה" לרשת הבלוקצ'יין המנסה או מתיימרת להיות מבוזרת (לא ריכוזית ונטולת סמכות).

אותם סטארט-אפים (או מטבעות) ומשווקיהם השתמשו בשלוש באז-וורדס עיקריות, בנוסף לשימוש במילת הקסם "בלוקצ'יין", כדי לתאר מה הם עושים: ביזור, שקיפות ואבטחה מקסימלית. לכן, חשוב לעשות סדר במיתוס הבלוקצ'יין כטכנולוגיית קסם שמאפשרת את שלושת המאפיינים הללו.

נתחיל בביזור: יש ציר בין ביזור לריכוזיות בהקשר של מטבעות דיגיטליים - כלומר, ניתן להיות מבוזר יותר, וניתן להיות מבוזר פחות (ריכוזי יותר). אפשר לומר די בביטחון שרוב המטבעות מתנהלים באופן ריכוזי באחד מהקריטריונים הללו: קבלת החלטות לגבי עתיד המטבע, פיתוח, וכרייה. כלומר, ייתכן, למשל, שמטבע יהיה ריכוזי בפיתוח, אך בעל כרייה מבוזרת. כיום, ביטקוין נחשב למטבע המבוזר ביותר בשקלול כלל הקריטריונים.

שקיפות: רוב יצרני המטבעות יציגו קוד תוכנה פתוח ורשת בלוקצ'יין פומבית (שהמידע בה חשוף לכול), ויטענו לשקיפות. רובם מגייסים כספים באמצעות הנפקת מטבעות ראשונית (ICO), שבה הם מתחייבים להקצות סכומים מסוימים למגוון שימושים (פיתוח, שיווק, השתתפות ברווח של המשקיעים). אך האם הם משתפים את קהילת המחזיקים במטבע בהליכי קבלת ההחלטות, בהצגת דוחות לגבי שימוש בכספים וכיוצא-בזה? לא בטוח. בדומה לביזור, יש ציר של התנהלות גם בפרמטר השקיפות, ולא מספיק לזרוק את הבאז-וורד - שקיפות - לאוויר.

לבסוף, מידת האבטחה. כלפי חוץ עלולה להצטייר תמונה שבה כל פרויקט מבוסס בלוקצ'יין הוא מאובטח. בפועל, ישנה תלות גדולה מאוד במנגנון האבטחה של הפרויקט. כיום, ישנם סוגים שונים של מנגנוני אבטחה אשר מנסים להחליף את המנגנון הנהוג של הוכחת העבודה - כלומר, כריית מטבעות - הדורש כוחות חישוב רבים. לכל המנגנונים הללו יש נקודות תורפה משלהם, ולמעשה עד היום המנגנון היחיד שהוכיח עצמו כבטוח ביותר הוא זה שמאבטח את מטבעות הביטקוין, הלייטקוין, האת'ריום, ומטבעות מובילים נוספים.

אך גם מנגנון הוכחת העבודה אינו מושלם. הרשת תהיה מאובטחת כל עוד פועלים בה כוחות חישוב רבים; ככל שכוחות הכרייה רבים יותר - כך הרשת מאובטחת יותר. מסיבה זו, אנו נתקלים במטבעות המבוססים על מנגנון אבטחה של הוכחת עבודה, אבל כן חשופים למתקפות מסוימות - כפי שקרה למטבע XVG פעמיים אשתקד.

כך, מעתה ואילך, תוכלו לשאול את השאלות הדרושות כדי להבין - האם מטבע דיגיטלי מסוים אכן עונה להגדרות יוצריו כמבוזר, כשקוף וכמאובטח - ולנפץ בעצמכם את המיתוס, כאשר תיתקלו בו.

מכסחים מיתוסים - עכשיו תורכם

בשורה התחתונה, בין שנתקלתם במיתוסים שתוארו בכתבה ובין שלא, נקווה כי כעת הנושא ברור יותר. האינפורמציה בעולם המטבעות הדיגיטליים אכן מסובכת לעיכול. בעיקר משום שמדובר בתחום שמשלב, בנוסף לידע טכנולוגי, גם ידע כלכלי, חברתי ועוד. זו גם הסיבה שלא הופתענו למצוא כל-כך הרבה מידע שגוי בנושא קריפטו ברחבי הרשת. הדרך להיאבק בפייק ניוז היא על-ידי אימות המידע - גם אם הדבר מצריך מאיתנו מעט יותר מאמץ.

*בן סמוכה הוא מייסד האתר, CryptoJungle, האתר המוביל בישראל לתחום המטבעות הדיגיטליים וטכנולוגיית הבלוקצ’יין, וממייסדי קהילת Blockchain B7, אשר מקדמת חינוך ויזמות הקשורים בבלוקצ’יין, בדרום הארץ

לאתר BT360 הקליקו כאן>>

אין באמור משום המלצה לרכישת ניירות ערך או כתחליף לקבלת יעוץ. את האזהרה המלאה שנתנה רשות ניירות ערך לגבי השקעה בתחום המטבעות הקריטוגרפיים ניתן לקרוא כאן: http://www.isa.gov.il