גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משה ליאון: "אני אוכיח לכולם שהעיר הזו תיבנה גם בלי תוכנית מתאר"

ראש עיריית ירושלים החדש מצהיר שהוא רוצה להגדיל את האוכלוסייה היהודית בעיר, משוכנע שהאמריקאים לא מתערבים בבנייה ושהוא אינו חייב להיות חבר בוועדת התכנון כדי להשפיע על הבנייה: "אני קובע מדיניות, והמדיניות שלי היא בנייה לגובה ובנייה מסיבית" ● ראיון "גלובס"

משה לאון / צילום: יוסי זמיר
משה לאון / צילום: יוסי זמיר

לפני שבועיים חתמה עיריית ירושלים על הסכם-גג עם משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל, להקמה של 23 אלף יחידות דיור בבירה, וכן 3 מיליון מ"ר תעסוקה מסחר ומלונאות.

יש שיגידו שהעיתוי של טקס החתימה - חודש לפני הבחירות לכנסת ה-21 - מעורר אי נוחות, אך יש בעיתוי אמירה מהותית יותר, והיא שבקדנציה האחרונה, לא הגיע ראש העירייה לשעבר ניר ברקת להסכמות עם הממשלה, ואילו שלושה חודשים בלבד מאז נבחר משה לאון לראשות העיר, נחתם הסכם-הגג. עובדה זו מעידה על יחסיו של ליאון עם הפוליטיקאים הבכירים בממשלה, ועל כך שגורלם ועתידם של תושבים, לטוב ולרע, תלוי גם כן ביחסים שבין פוליטיקאים.

ליאון ניצח בבחירות לאחר שגבר על המועמד עופר ברקוביץ' ברוב דחוק וגרף 50.85% מהקולות בסיבוב השני, לעומת 49.15% מהקולות שקיבל ברקוביץ'.

"המטרה שלי היא למנוע הגירה שלילית מהעיר", אומר ליאון בראיון ל"גלובס". "אין סיבה שירושלים לא תקלוט צעירים, וזה אפשרי רק על ידי הגדלה של היצע דירות ושל תעסוקה. בשנים האחרונות המגמה היתה לא לבנות דירות בירושלים והתחלות הבנייה עמדו על 2,000 יח"ד בלבד לשנה. לא קידמו תוכניות במקומות כמו מורדות ארנונה וחוות הנוער הציוני, למרות שהדבר היה אפשרי. אחד היעדים שלי הוא להגדיל את האוכלוסייה היהודית בעיר, גם בשכונות המערביות וגם בשכונות המזרחיות שבהן גרים יהודים. בגילה, ברמת שלמה, בהר חומה, ברמות, בארמון הנציב. בכל מקום שאפשר".

אם אבקש ממך לשרטט את גבולות העיר. מה שייך לישראל ומה לא. איפה עובר הקו?
"אין כבר קו בירושלים. הוא לא רלוונטי, כי ירושלים לא מיועדת לחלוקה".

מה לגבי תוכנית מתאר לעיר, שמוקפאת מאז 2007?
"אני לא רואה בשנים הקרובות תוכנית מתאר לעיר, בגלל בנייה לא מוסדרת במזרח העיר. חשבנו לעשות אותה בשלבים, אבל בסוף הגענו למסקנה שמדובר בפתרון לא ישים. אבל אני אוכיח לכולם שגם בלי תוכנית מתאר, העיר הזאת תיבנה".

עד כמה האמריקאים באמת מחליטים מה ייבנה בירושלים ומה לא?
"אני לא נתקלתי בהתערבות אמריקאית בבנייה. הטיעון הזה שהאמריקאים מונעים בנייה בירושלים, הוא רק תירוץ לזה שלא בנו, ולא הסיבה האמיתית. ב-10 השנים האחרונות היה פספוס מבחינת מימוש בנייה בירושלים. וזה הביא לעליית מחירי הדירות ולהגירה שלילית ואת זה אנחנו נתקן".

"אין מלחמה בין חילונים לחרדים"

חתמתם על הסכם-גג, שהעתודה המשמעותית ביותר בו היא רכס לבן. אתה לא מעדיף לממש קודם בנייה בתוך העיר לפני שמאבדים שטחים פתוחים לעד?
"אני תומך מאוד בבנייה ברכס לבן, לא בגלל השכונה שתקום שם, אלא בגלל שהבנייה שם תאפשר להוציא לפועל התחדשות עירונית בשכונות כמו קרית יובל, קרית מנחם, ושכונות חרדיות ששם אין היתכנות לפינוי בינוי בלי קרקע משלימה, שתינתן ברכס לבן".

אבל בשכונות חרדיות לא בונים לגובה, בגלל אי שימוש במעלית שבת.
"דברים השתנו. היום הבנייה לחרדים בירושלים מגיעה גם ל-12 קומות. וזאת החשיבות של התוכנית ברכס לבן. יזם יוכל לבנות 12 קומות בשכונה חרדית, ולקבל תוספת זכויות בנייה ברכס לבן כדי שתהיה היתכנות כלכלית לפרויקט".

מה לגבי המאבק על צביונה העתידי של קרית יובל? למרות מה שאתה אומר, החרדים מסרבים לחתום על הסכמי פינוי בינוי, כי הם יודעים שבנייה גבוהה תביא אוכלוסיה חילונית ולא חרדית. ניר ברקת אישור במתחם ורבורג תוכנית למכינה קדם צבאית, כדי שבעתיד לא יהיה שם מוסד חרדי.
"אין שום מלחמה בין חרדים לחילונים בקרית יובל. אלה אגדות. גם את מתחם התחנה אני לא סוגר. לא מתחם ורבורג יקבע איך יהיה העתיד של קרית יובל. אין לי שום בעיה לעלות לגובה בקרית יובל. אנחנו לא יכולים לאפשר הגירה שלילית מירושלים".

אתה תומך במדיניות הבנייה לגובה שאושרה בוועדה המחוזית שמאפשרת לעלות ל-30 קומות לאורך תוואי הרכבת הקלה?
"איפה שאפשר, ניתן בנייה לגובה. נכון שאלה דברים שלא היו שנים בירושלים, אבל אני בעד תוספת דירות, מלונות, ומשרדים. חייבים לעלות לגובה".

גשר המיתרים, ירושלים / צילום: shutterstock

מידת האמון בממשלה - הנמוכה ביותר

במדד הסוציו-אקונומי המעודכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנובמבר האחרון, ומשקף את מצבה הכלכלי חברתי של העיר לשנת 2015, ירדה ירושלים מאשכול 3 ל-2, הנמוך ביותר מתחילת המדד ב-1995. מאותן סיבות שבהן ירדה ירושלים בדירוג, הופיעה בירת ישראל במקום ה-12 מתוך 14 הערים הגדולות במדד איכות החיים לשנת 2019 שפירסמה הלמ"ס לפני חודש. שיעור התושבים המרוצים מאזור המגורים ומשטחים ירוקים באזור המגורים שלהם, הוא בין הנמוכים ביותר. כמו כן, בירושלים מידת האמון בממשלה היא הנמוכה ביותר.

בוא נדבר על זה שירושלים היא עיר ענייה.
"ירושלים היא עיר של קצוות. גרים פה העשירים הכי גדולים, והאנשים הכי עניים, ויש פה מכל שכבות האוכלוסייה. צריך לזכור ש-30% מהאוכלוסייה בירושלים הם ערבים, ו-30% הם חרדים, שרק מיעוט מהם משתתפים בכוח העבודה. בקרב האוכלוסייה החרדית והערבית יש המון הנחות ופטורים מארנונה, אבל זה מתאזן עם התקציבים שאנחנו מקבלים מהממשלה. אני מצפה שהממשלה הבאה תסייע לירושלים לפחות כמו הקודמת".

על פי הנתונים, בשנת 2018 נכנסו לקופת העירייה 2 מיליארד שקל מתשלומי ארנונה. חצי מסכום זה, כמיליארד, הכנסות מארנונה למגורים. קצת פחות מ-40% מההכנסות - 741 מיליון שקל - היו מעסקים. היתרה, בסך 384 מיליון שקל, היו הכנסות מעמותות ומשרדי ממשלה.

ליאון אינו חושש להוסיף לעיר עשרות אלפי יחידות דיור, שהשפעתן על הקופה עירונית היא שלילית, אך זאת בשל מיליוני מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר המתוכננים להיבנות בעיר, שיתרמו לקופת העירייה ארנונה רווחית. "בעשור הקרוב נבנה עשרות אלפי יחידות דיור למגורים, אלפי דירות במסלול מחיר למשתכן, ועוד מיליוני מ"ר לתעסוקה ואלפי חדרי מלון. היום יש 14 אלף חדרי מלון בירושלים, ועד שנת 2020 יהיו 22 אלף חדרים. לצד כל הדברים האלה נבצע גם בנייה של שני קווים נוספים של רכבת קלה. אנחנו מתכוונים גם להפוך את אזור התעשייה עטרות, שנראה היום כמו מחנה הפליטים ג'בליה. עובדים זו פלסטינים, יהודים, ערבים ממזרח ירושלים, ויש בו הרבה מפעלים. אני מתכוון להשקיע בשנה הקרובה 60 מיליון שקל בפיתוח תשתיות באזור התעשייה הזה כדי שיאכלס עוד ועוד חברות ומפעלים, כי זכויות בנייה יש, אבל תשתיות אין".

איך אתה בטוח שיהיה ביקוש לכל כך הרבה משרדים?
"לירושלים יש פוטנציאל גדול למשוך אליה עוד ועוד חברות הייטק. עצם זה שפועלים בירושלים בתי חולים, והאוניברסיטה העברית, והיא אבן שואבת גם לתושבי חוץ, יוצרים מתכון מוצלח להייטק שהוא מנוע צמיחה אדיר לעיר ולמדינה בכלל.

"יש פה גם הטבות מס שבגללן לחברות כדאי לבוא ולהקים חברה טכנולוגית וגם משרדי ממשלה. אני לא בא בטענות למשרדי ממשלה שעד היו לא קיימו את החלטת הממשלה לעבור לירושלים, כי לא היה להם לאן. היום מתוכננים בכניסה לעיר 3 מיליון מ"ר שטחי תעסוקה, ובשבועות הקרובים ייצא מכרז ראשון למתחם רשות השידור שכולל ארבעה מגדלים - שני מגדלי מגורים ושני מגדלי משרדים. התחבורה פותרת את בעיית המרחק, כי כשהרכבת לעיר תעבוד פול טיים, מי שיעלה עליה בתל-אביב יהיה בבנייני האומה תוך 35 דקות".

בינתיים הרכבת לירושלים רוויה בתקלות.
ליאון לא מתרגש מהתקלות שמאפיינות את קו הרכבת לירושלים ועד עכשיו סיכלו את לוח הזמנים המבטיח שנקב בו משרד התחבורה. "התקלות הן חבלי לידה. בסוף הרכבת תעבוד. אני מצפה מהממשלה הבאה שתמשיך לתמוך בירושלים לפחות כמו שהממשלה הנוכחית תמכה. שתעזור לעודד בנייה ותסייע להחזרת משרדי הממשלה לעיר".

 

אתה מודע לזה שיש אנשים שמפחדים להגיע לירושלים?
"זאת תפיסה פרימיטיבית. בתל-אביב יותר מסוכן מירושלים. ירושלים היא יותר מאובטחת. בסף כולם רוצים פה לחיות בשלום. נכון שיש מה לשפר בשכונות קו התפר כמו הגבעה הצרפתית, אבל אותה למשל נרשת בקרוב במצלמות כדי להגביר את תחושת הביטחון של התושבים. פיגועים יש גם בתל-אביב".

אכיפה עבירות בנייה במרכז העיר ובמזרח העיר זהה?
"האכיפה במזרח העיר לקתה בחסר בעשר השנים האחרונות. בתקופה הזו אנחנו מקפידים שלא יהיו חריגות בנייה נוספות. יש תגובה מיידית לכל חריגה שמתבצעת. צריך לומר שהעמקת האכיפה התחילה לא בתקופתי, אבל אני נחוש להמשיך אותה, ואם צריך גם להרוס, אז נהרוס. גם בעשור האחרון נהרסו כמה מבנים, אבל לא מספיק".

מה דעתך האישית על פרויקט הולילנד? בניכוי הנסיבות להקמתו. בעין אדריכלית בלבד.
"הולילנד זה צלקת. פרויקט שהוקם במקום שלא הייתה צריכה לקום בנייה גבוהה כזאת. הוא אמור היה להיות מלון. אבל באותן שנים התיירות ספגה מכה קשה בגלל האינתיפאדה, אז הוקם בסוף פרויקט מגורים. אבל היום אני יודע שמי שגר שם מרוצה מאוד".

אתה יודע שמאז הפרשה, הרבה ראשי ערים מפחדים להיפגש עם קבלנים. אתה נפגש עם קבלנים בארבע עיניים?
"לא. ומאז שאני בתפקיד גם לא נתקלתי בהצעות להיפגש בארבע עיניים. אני חושב שבעיר גדולה יש פחות תופעות מהסוג זה, וזה נכון יותר למקומות קטנים. בכל מקרה אני החלטתי לא להיות יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. ומיניתי לתפקיד את אליעזר ראוכברגר מסיעת דגל התורה בעירייה. ושיהיה ברור, אצלו חרדי וחילוני זה אותו דבר".

למה אתה אפילו לא חבר בוועדה המקומית?
"אני קובע מדיניות, והמדיניות שלי היא בנייה לגובה ובנייה מאסיבית".

הבנין שמתכננת מובילאי בירושלים / צילום: משה צור אטדריכלים

"נעשה התחדשות עירונית בשכונות שבהן הכנסייה מכרה את הקרקע"

כידוע, הכנסייה היוונית אורתודוכסית, שהיתה בעלת 500 דונמים שעליהן נבנו אלפי דירות בשכונות יוקרתיות בירושלים כמו ניות, טלביה ועמק המצלבה, החכירה בשנות ה-50 את הקרקעות לקק"ל עד שנת 2051. לאורך השנים נבנו על הקרקעות בנייני מגורים, אך החכירה מהכנסייה וממקק"ל העניקה לתושבי השכונות לאורך השנים מעמד של חוכרי משנה בלבד.

בשנת 2017 נחשף כי הכנסייה, במהלך נדיר, מכרה את הקרקע ליזמים פרטיים (יהודיים) מתחת לאפה של קק"ל, וכעת גורלם של תושבים וקנייניהם לוטה בערפל, שכן הוא תלוי בתוכניותיהם של אותם יזמים.

"הכנסיות מכרו הרבה קרקעות ליזמים פרטיים בכל מיני אזורים", אומר ליאון, "ולא רק מה שפורסם בתקשורת".

איך אפשר לפתור את הפלונטר?
"נעודד התחדשות עירונית בשכונות האלה, וכך יהיה פיצוי ליזמים שרכשו את הקרקעות, והדיירים יוכלו לראשונה לרשות את הדירות על שמם וכולם בעצם ירוויחו".

השגרירות האמריקאית מחפשת מעון קבוע אחר

"המעבר של השגרירות האמריקאית מתל-אביב לירושלים הוא מבורך, ולא ברור מדוע כל השנים לא העבירו אותה לירושלים", אומר ליאון.

אלא שלמעבר השגרירות לבירה יש השלכה על 500 קשישים, זכאי משרד הקליטה, המתגוררים מאז שנות ה-90 במלון דיפלומט בשכונת ארנונה. בשנת 2014 רכשה שגרירות ארה"ב את המבנה, והודיעה כי לא תחדש את החוזה עם משרד הקליטה שמסתיים בשנת 2020. במשרד הקליטה התקשו למצוא פתרון דיור למאות הקשישים שאמורים היו להתפנות בעוד כשנה, ופתרון כזה לא נמצא עד היום, למרות שעירבו בסוגייה גם את משרד האוצר, את רשות מקרקעי ישראל ואת עיריית ירשלים.

אלא שליאון חשף בריאיון ל"גלובס" כי בימים אלה בוחנת שגרירות ארה"ב להקים את מעונה הקבוע דווקא במגרש אחר, ולא במבנה מלון דיפלומט, כך שהדיירים יכולים כנראה לנשום לרווחה. "השגרירות מחפשת מקום חלופי למבנה הקבוע שלה", אומר ליאון, שמסרב להסגיר פרטים נוספים על המיקום הבא של השגרירות. "מה שמסתמן כי הדיירים של מלון דיפלומט יישארו במבנה שלהם ואין סיבה להעביר אותם למעון חלופי".

עוד כתבות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"