קמפיין ההשקעה בבורסה - לא מספיק

לאחרונה פתחה הבורסה לניירות ערך בקמפיין שאפשר להגדיר אותו כסוג של חינוך פיננסי. המטרה שלו היא להפחית את החשש מהשקעות בבורסה.

יש כאן ניסיון להתמודד עם הפחד של הציבור מכל מה שנקשר למילה "בורסה", שהוא תוצאה של היעדר חינוך פיננסי מתמשך, ולאחרונה גם תוצאה של מעבר כספים רבים מהבורסה, שלפעמים עולה ולפעמים יורדת, להשקעה בנדל"ן ש"רק עולה", ומעבר גובר של משקיעים מקומיים להשקעות בבורסה בעולם.

בבורסה בדקו ומצאו, שהפעילות הישירה של המשקיעים בשוק המניות (להבדיל מפעילות עקיפה, למשל באמצעות קרנות נאמנות) ירדה בין 2010 ל-2018 מכ-250 אלף משקיעים שהיו פעילים ברמה כזו או אחרת, ל-150 אלף - ירידה חדה של 40%. מה שאומר גם, שרק 6% מן הציבור מושקע באופן ישיר בבורסה. זאת, כאשר בחשבונות עו"ש ובפקדונות בבנק "שוכבים" כטריליון שקל, שמהווים כרבע עד שליש מהנכסים הכספיים של הציבור. הם שוכבים כאבן שאין לה הופכין ללא ריבית כלשהי או עם ריבית אפסית.

זאת השתקפות נוספת של המצב הבעייתי שבו נמצאת הבורסה בת"א זה שנים. מצב שמשתקף גם במספר הקטן של חברות שמנפיקות מניות והמספר הגדול של חברות ציבוריות שמוחקות עצמן מן הבורסה.

כמי שנושא החינוך הפיננסי קרוב לליבו, אני מברך על כל יוזמה שמטרתה להעלות את המודעות של הציבור לכדאיות של השקעה בבורסה לטווח ארוך (אגב, גם בהשוואה להשקעה בנדל"ן). ואולם לצערי, קל לקבוע שהקמפיין הנוכחי של הבורסה אינו מספיק.

זאת גם משום שהציבור שבוי עדיין ב"קסם" של השקעה בדיור - השקעה שניתן "למשש אותה" ושבעיניו ערכה "לא יכול לרדת"; גם משום שהמיסוי על רווח הון מהשקעות בבורסה מכביד; וגם - ובמיוחד, משום שהציבור לא הוכשר להסתכל על השקעה בבורסה כהשקעה לטווח ארוך, ואין די במסר של הבורסה להטמיע זאת.

בינתיים, מה שמושך חלק מהציבור להשקעה בבורסה אלה הן מניות הקנאביס, כאשר כל מטרת ההשקעה היא לנסות ולהרוויח הרבה, ובעיקר - מהר.

חסם נוסף בפני הגדלת מספר המשקיעים הישירים בבורסה הוא חוסר הידע של המשקיעים שניצבים בפני השאלה באיזו מניה להשקיע וכיצד לייצר לעצמם פיזור נכון בתיק המניות שלהם בין מניות בישראל לבין מניות בחו"ל לבין ענפים שונים.

הציבור זקוק לייעוץ בסוגיות אלה. רוב המשקיעים פועלים באמצעות יועץ/ת ההשקעות בבנק, וכאן טמון חלק מהבעיה. הבנקים נמצאים כיום בתהליך של הקטנת מספר היועצים וכבר כיום הם מתקשים לתת ייעוץ אפקטיבי ודינמי, כאשר על כל יועץ יש מאות לקוחות.

לכן, אם בכלל תהיה לקמפיין תוצאה אפקטיבית, היא תהיה באמצעות הגדלת מספר המשקיעים באמצעות קרנות נאמנות שמתמחות במניות, וזה בסדר גמור ואפילו נכון יותר מהרבה הבחינות. הפעילות של הציבור בשוק המניות תגדל, אך באופן עקיף - באמצעות מכשירים פיננסיים שבהם הוא ישקיע.

היוזמה של הבורסה היא ברוכה, אבל לא צריך לצפות ממנה ליותר מדי תוצאות, כפי שלא היו תוצאות של ממש ליוזמות אד-הוק של גופים אחרים, כמו זה של רשות ניירות ערך וזה של הפיקוח על הבנקים. במדינה מתוקנת, הבורסה לא הייתה זקוקה למאמץ חינוכי כזה. הנושא מצוי לפיתחו של משרד האוצר. מה שנדרש הוא הרבה יותר מיוזמות ספורדיות.

נדרשת פעילות מתמשכת של חינוך פיננסי שלא יעניק רק מידע, אלא בעיקר ייתן כלים למשקיע כיצד נכון לקבל החלטות השקעה מהראש ולא מהבטן, באופן מוסדר, שיטתי ומובנה, ולא באופן תזזיתי - כיצד להחליט במה להשקיע, ולא פחות חשוב - במה לא להשקיע, ממה להיזהר, מה הם ה"אורות האדומים" וכיצד לזהות אותם.

מתבקש תקציב שנתי של לפחות כ-10 מיליון שקל במשך הרבה שנים, שייתן משרד האוצר - אותו משרד ששכח ורצה לשכוח בעניין זה את מה שרפורמת בכר הבטיחה - ולא עשה עד היום דבר בעניין פרט להקמת מועצה לחינוך פיננסי .

שמעתם עליה בזמן האחרון? אני לא.

הכותב הוא יו"ר מיטב דש ויו"ר איגוד החברות הציבוריות.