איך נכון לנהל את החשיפה המנייתית בתיק ההשקעות? מצרך מבוקש מתחת לאף

בניגוד למה שרבים חושבים, שוק המניות הישראלי מצטיין בסטיית תקן נמוכה יותר מרוב השווקים בעולם וגם נהנה מתמחור זול יותר – כל הסיבות שהופכות אותו ליעד נוח להשקעה בתקופה תנודתית

הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי
הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי

הדרמה בשווקים הפיננסים בעקבות התהפכות עקום התשואות האמריקאי והירידות במניות, העלתה לא מעט שאלות בקרב משקיעים רבים. אחת הסוגיות המרכזיות שבה מתלבטים כיום רבים היא איך נכון לנהל את החשיפה המנייתית בתיק ההשקעות. מצד אחד ריבית נמוכה יחסית, שאולי אף תרד עוד, תומכת בשמירה על רכיב מנייתי נאה, אך מצד שני החזקת הרבה מניות מבטיחה תנודתיות גדולה יותר בתקופה שגם כך מתאפיינת בתגובות קיצוניות של השווקים לאירועים או נתונים שונים.

במצב כזה, שוק מניות עם תנודתיות נמוכה יחסית לאחרים עשוי להיות התשובה האידיאלית. איך הייתם מגיבים אם היו מציגים בפניכם שוק מניות העונה על כל המאפיינים הבאים: סטיית תקן נמוכה, גם בתקופות קצרות וגם לאורך שנים ארוכות, תמחור נוח יותר משווקים אחרים, מפוקח וללא עלויות גידור מט"ח מול השקל?

לא צריך לחפש באירופה או במזרח הרחוק, כי הפתרון נמצא ממש מתחת לאף. למרבה ההפתעה, למרות אי יציבות גיאופוליטית כפי שראינו גם בשבועיים האחרונים, שוק המניות הישראלי מצטיין בסטיות תקן נמוכות יותר מבין השווקים המפותחים המובילים.

כלומר, השוק הישראלי אולי עולה פחות - אבל בירידות הוא גם ירד פחות והגן בכך על המשקיעים. מהשוואה מיוחדת שערכנו של סטיית התקן של מדדי ת"א 125 וגם ת"א 35, עולה כי בכל תקופת זמן שנבחן, סטיית התקן נמוכה יותר מאלה של השווקים המפותחים וגם ממדד השווקים המתעוררים. בחלק מהתקופות הפערים לטובת השוק הישראלי דרמטיים.

ב-2019 סטיית התקן בארץ נמוכה ב-50%

אם נבדוק למשל בשלושת החודשים האחרונים, נגלה כי סטיית התקן של ת"א 35 ות"א 125 היתה נמוכה ביותר מ-50% מזו של S&P 500 - פחות מ-11% במדדים הישראלים, לעומת מעל 18% במדד האמריקאי. גם סטיית התקן של המדדים האירופים היתה גבוהה באופן משמעותי מזו של ישראל - 14.6% בדאקס הגרמני, 12.7% בקאק הצרפתי. סטיית התקן של ני.קיי ביפן בשלושת החודשים האחרונים עומדת על 15.9%. תמונה דומה נקבל כשנבחן את סטיית התקן לתקופות ארוכות יותר של שנה, 3 שנים, 10 שנים ועד 20 שנה. בכל התקופות האלה סטיית התקן (יומית בחישוב שנתי) בשוק הישראלי נמוכה יותר מאשר בשווקים המפותחים המובילים.

הסיבות לרמת התנודתיות הנמוכה יותר של השוק המקומי עשויות להיות רבות. אחת מהן היא המשקל הגדול של מניות הפיננסים (בנקים וביטוח), הנחשבות למניות "סולידיות" יותר. הסקטור הזה מהווה כ-25% מת"א 125, לעומת רק 14% ב-S&P 500. בה בעת, לסקטור הטכנולוגיה הידוע בתנודתיות גבוהה יותר יש במדדים הישראלים משקל צנוע יותר בהשוואה לארה"ב. בעוד שמניות הטכנולוגיה מהוות כ-21% מ-S&P 500, משקלן במדד הישראלי הוא כ-12% בלבד.

הפערים האלה עשויים להשפיע על הביצועים גם במבט קדימה, שכן במיוחד בתקופה שמאופיינת בתנודתיות גבוהה יותר, מניות הטכנולוגיה עשויות לגרום לתזזיתיות גבוהה יותר במדדים האמריקאים, בעוד שמניות הבנקים עשויות למתן את התנודתיות בשוק המקומי.

בהקשר הזה מעניין לבחון את סקטור הנדל"ן - המגזר שהריבית הקצרה היא בעלת ההשפעה הגדולה ביותר עליו. כפי שראינו גם בסוף השבוע האחרון, ההבנה שהריבית בארה"ב לא תעלה או אף תרד הובילה לעליות חדות במניות הסקטור. הירידה בציפיות לעליית ריבית גם בישראל היתה הסיבה המרכזית לכך שהסקטור הזה הפגין ביצועים מצוינים גם בשוק המקומי מתחילת השנה - בניגוד למה שניתן היה לצפות בסוף 2018, כאשר בשוק בת"א המתינו לעליית ריבית בישראל. משקל סקטור הנדל"ן בת"א עשוי להפתיע, שכן הוא אמנם עומד על 14% בלבד - מה שנראה נמוך יחסית - אך בהשוואה עולמית הוא גבוה. ב-S&P 500 משקל מניות הנדל"ן הוא כ-3% בלבד.

שילוב של יציבות ואטרקטיביות

החשיפה לשוק הישראלי מעניקה לא רק יתרון בתנודתיות נמוכה יותר, אלא גם בתמחור נוח יותר. השוק הישראלי זול יותר בהשוואה עולמית וגם ביחס להיסטוריה של עצמו. מכפיל הרווח של מדד ת"א 125 הוא 15 בלבד, לעומת 19 ב-S&P 500 או 30 בנאסד"ק. גם המדדים באירופה וביפן מצטיינים במכפילים גבוהים יותר לא רק עבור השנה הנוכחית אלא גם במכפיל העתידי.

בחינה סקטוריאלית מעלה את העובדה ששניים מהסקטורים הזולים ביותר בשוק הישראלי הם גם הגדולים - הפיננסים והנדל"ן, כך שלאור משקלם הגבוה יחסית במדדים המקומיים, גם נקודה זו מהווה יתרון עבור חשיפה לישראל. מכפיל הרווח של הפיננסים הוא 11.5 ומכפיל ההון שלהם הוא הנמוך במדד (0.96 בממוצע). בנדל"ן המכפיל הוא 13, כאשר אם ננטרל את המכפיל של עזריאלי, החברה הגדולה בתת הסקטור ובעלת המכפיל הגבוה ביותר בו (25), נראה כי המכפיל הממוצע נמוך משמעותית.

בעשור האחרון השוק הישראלי הפגין ביצועי חסר משמעותיים בהשוואה לעולם - אך דווקא זה מחזק את האפשרות שהתמונה קדימה תהיה שונה. בשנתיים האחרונות, בעיקר אחרי רפורמת המדדים שנערכה במניות בישראל, הפגין השוק המקומי ביצועים טובים יותר.

לדוגמה, בשנת 2018 השוק הישראלי ירד בכ-2.5% לעומת השוק האמריקאי שרשם ירידות של מעל 6%, אך זה לא מספיק כדי לסגור את הפערים של השנים האחרונות. בתקופה ארוכה יותר של 20 שנה, למשל, שוק המניות בישראל דווקא בולט מאוד לטובה בביצועים חזקים, כך שבמבט קדימה ייתכן כי דווקא ביצועי החסר של השנים האחרונות, לצד המשך צמיחת המשק והחשיפה הנמוכה יחסית של הציבור בישראל למניות, מספקים את אחת הסיבות המרכזיות התומכות בהגדלת החשיפה למניות בישראל בעיתוי הנוכחי. 

הכותב הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי בהראל פיננסים. הכותב ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסים המצוינים בכתבה זו. אין לראות בכתבה משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בצרכיו האישיים והמיוחדים של כל משקיע.