כמה תמרונים בכניסה לחניה נחשב לסביר, ומי מחליט על כך?

יזם שהשלים פרויקט תמ"א 38 נאלץ לחכות עוד חצי שנה לטופס אכלוס בגלל שהוועדה המקומית סברה שקשה מדי להיכנס לשתיים מהחניות בבניין

חניה בבניין משותף / צילום: בר-אל
חניה בבניין משותף / צילום: בר-אל

כמה תמרונים צריך לעשות עם האוטו כדי להיכנס לחניה שמתחת לבית? כמה פעמים רברס נחשב סביר? שאלה זו הגיעה לאחרונה עד לוועדת הערר בעניין פרויקט תמ"א 38 בעיר גבעתיים - ממש לפני קבלת טופס 4.

בעלי הדירות והיזם ברחוב גולדשטיין 2 בגבעתיים יזמו פרויקט תמ"א 38 בבניין. לאחר שניתן היתר בנייה לבניין, בוצעו עבודות החיזוק ותוספת של שש יחידות דיור חדשות. כמו כן התווספו 13 מקומות חניה חדשים בנוסף לתשעה קיימים.

במשך כחצי שנה לאחר שעבודות החיזוק הסתיימו, ניסה היזם להוציא טופס 4 לבניין, אולם בקשתו נדחתה, שכן מהנדסת העיר גבעתיים קבעה כי רמת השירות לשתי חניות קיימות אינה תואמת את הבקשה שהגיש, ולכן נדחתה בקשתו.

לפי התקנות, יש מפרט דרישות לתכנון חניונים ברמות שירות שונות, מרמה שירות גבוהה (1) המצריכה בדרך כלל תמרון אחד בלבד לצורך כניסה לחניה, ועד לרמה שירות הנמוכה (3) המצריכה כמה תמרונים למטרה זו. 

בבקשה שהגיש להיתר, ציין היזם כי שתיים מהחניות יהיו ברמת שירות 1 ו-2, ואילו הוועדה המקומית סברה כי שני תאי חניה אינם תואמים את רמת השירות המוצהרת בנספח להיתר ומשכך אינם עומדים בתנאי ההיתר.

הוועדה המקומית סירבה לפיכך לתת טופס אכלוס לבניין גם על אף שהיזם המציא חוות דעת של יועץ תנועה שטען כי רמת השירות של החניות היא רמת שירות 3, רמה המותרת על פי הנחיות משרד התחבורה לחניה, ומעבר לכך, ההנחיות הרלוונטיות לרמת השירות הן מנהליות וניתן לסטות מהן במקרים הרלבנטיים. העירייה עמדה על דרישתה כי יש לבטל שתי חניות קיימות כתנאי לקבלת טופס 4.

בסופו של דבר הסכימה הרשות המקומית לתת את טופס האכלוס המיוחל, תוך הצבת תנאים חדשים מאלו הקיימים בהיתר הבנייה. הוועדה קבעה כי נוכח העובדה שלא ניתן לשפר את רמת השירות באמצעות שינוי עיצובי כלשהו שכן החניות נמצאות בהיתר הבנייה משנת 1968 והשינוי שבוצע בהם נוגע לאלמנט קונסטרוקטיבי ההכרחי לחיזוק המבנה, ניתן לסטות למעשה מנספח החניות להיתר ולאפשר מתן טופס אכלוס חרף העובדה כי הבקשה להיתר הבנייה, או ליתר דיוק נספח החניות להיתר הבנייה, אינו תואם את המצב בפועל.

ועדת הערר הבהירה כי סבלו של היזם היה נחסך אם הוועדה הייתה בודקת באמצעות יועצי תנועה מטעמה את הבקשה להיתר הבנייה (כפי שהוועדה נוהגת כיום בבקשות להיתר) ולא מסתמכת על יועצי תנועה מטעם היזם.

למרות זאת, הוועדה התנתה את קבלת טופס 4 במס' תנאים, והחשובים ביניהם, רישום הערה בנסח הטאבו על רמת השירות לחניות הרלבנטיות, כתב שיפוי לוועדה המקומית מפני תביעה על ידי מי מבעלי הזכויות, והצבת תמרור שלפיו היציאה מהחניה מותרת אך ורק בהילוך קדמי.

הכותב הוא שותף במשרד עו"ד מינצר-כרמון, נסים ושות', המתמחה בהתחדשות עירונית

ערר(ת"א) 1137-12-18 (החלטות מיום 05.03.19, 10.02.19)