גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ארה"ב הפסיקה להגן על אירופה. היא כבר לא שופטת הכדורגל של המערכת הבינלאומית"

אירופה נחלשה אבל הפסימיות מוגזמת, החשש ממהגרים ליבשת גדול אבל לא מוצדק, והדמוקרטיה לא-ליברלית של סין בינתיים עובדת אבל בסוף היא תיהרס ● דומיניק מואזי, יועץ בכיר במכון הצרפתי ליחסים בינל', משרטט את תמונת המצב הפוליטית העולמית, ולא שוכח גם את הנקודה הישראלית: "אני נדהם מהפער בין ההתפתחויות החיוביות בחברה הישראלית לבין הנגטיביות שמגיעה מהמערכת הפוליטית"

דומיניק מואזי / צילום: יוסי זמיר
דומיניק מואזי / צילום: יוסי זמיר

16 אלף הקילומטרים שמפרידים בין קרייסטצ'רץ' לבין הלובי הנעים ביום שמש חורפי במלון ירושלמי, לא מנעו מהפיגוע האכזרי בניו זילנד, לפני כשבועיים וחצי, להיות נוכח לאורך כל השיחה עם דומיניק מואזי, יועץ בכיר במכון הצרפתי ליחסים בינלאומיים, שגם היה ממייסדיו, ומרצה בהרווארד ובאוניברסיטה העברית.

"המקרה של ניו זילנד הוא קיצוני. ידענו שדבר כזה עומד לקרות, אבל לא ידענו היכן ומתי", אומר מואזי. "מקרים כאלה יישארו חריגים לשמחתנו, אבל אם נתייחס למהות - יש כאן הוכחה להיעדר היערכות לאירוע כזה במדינה, שחשבה שהוא לא יכול להתרחש אצלה.

"יש נטייה, בייחוד בעולם המערבי, לראות באלימות ובטרור תוצרים של פונדמנטליזם אסלאמי ויש כאלו שיגידו של האסלאם עצמו. המקרה הזה הראה לעולם המערבי שפעולות טרור הן לא רק תוצר של פונדמנטליזם אסלאמי. יש גם פונדמנטליזם נוצרי-ברברי. התקפות הטרור בבית הכנסת בפיטסבורג (באוקטובר 2018 שבו רצח איש ימין קיצוני 11 מתפללים. א"ט) ובניו זילנד הן ההוכחה ששוחרי העליונות הלבנה יכולים להיות גרועים באותה מידה".

מואזי הגיע הפעם לישראל במסגרת הפורום הבינלאומי של הספרייה הלאומית, שמתכנס כל שנתיים. נושא הכינוס הפעם היה רלוונטי מאי פעם - "הגירה-גבולות-זהות". דיבורו הרך והנעים של האינטלקטואל האירופי, עמד בניגוד בולט למציאות שאותה הוא מתאר.

המהגרים בעולם

בספר שהוצאת, תיארת פחד, השפלה ותקווה כרגשות שמניעים את הציוויליזציה. אבל המחבל מאוסטרליה, טרנטון בארנט, הגיע ממדינה שבסך הכול טוב בה, ואין בה משבר מיוחד. מאיפה מגיע המעשה הקיצוני הזה?

"יש מקרים שבהם יש פחד, בלי סיבות אובייקטיביות לפחד. בבסיס הפחד וההשפלה יש חוסר ביטחון, והאיש הזה בהחלט הציג את זה - חוסר ביטחון עצמי, חוסר ביטחון בקבוצת ההתייחסות שלו. הוא רצה להתקיים, ובשבילו להתקיים פירושו להרוג אחרים.

"בארנט מאוד התרשם מהרוצח הנורווגי בריוויק (אנדרס בהרינג בריוויק, שרצח 77 איש ביום אחד ב-2011. א"ט). בין ברוויק לבארנט עובר קו מחבר של חוסר ביטחון, שיכול להוביל לפחד ולכעס. ישנה גם תפיסה ש'אני מבין את העולם טוב מכם'"

אבל שניהם באים מחברות מאוד מבוססות.

"נכון, אבל יש להם אישיות חסרת ביטחון בעצמם. הם חיים בעולם של תיאוריות קונספירציה, והעובדה שהם חיים בחברה פתוחה מערערת אותם. הם נוטרים טינה לזה. הפתיחות הזאת מובילה אותם לפעולה וגם מאפשרת להם להצליח במעשיהם, כי יש מעט מאוד הגנה במדינה פתוחה, שמעולם לא חשבה שדברים כאלה יכולים לקרות אצלה".

"לא צריך מהגרים כדי לדבר על הגירה"

השיחה עם מואזי עוברת לאירופה ולבעיות ההגירה שלה. נראה שהנושא החם של 2015-2016, נרגע קצת ב-2018 עם הירידה בממדי ההגירה, בין היתר בזכות הסכם עם טורקיה, גבולות סגורים חדשים בבלקנים ועוד. עם זאת, לפי הערכות יותר מ-100 אלף מהגרים הגיעו לאירופה ב-2018.

"המצב בצרפת מעניין מאוד. ישנה תנועת 'האפודים הצהובים', שהפכה לאלימה וקשה לרסן אותה, אבל מנהיגי ה'אפודים הצהובים' לא מזכירים את נושא ההגירה. עם זאת, הימין הקיצוני מנסה לגייס מהם תמיכה במטרות שלו לקראת הבחירות לפרלמנט האירופי במאי. אנחנו לא צריכים מהגרים כדי לדבר על ההגירה באירופה. למשל, הונגריה. מספר המהגרים שנכנסו אל המדינה הוא נמוך, ואף על פי כן ההתנגדות למהגרים בהונגריה היא מהגבוהות באירופה".

מחקר עדכני של מכון Pew מעלה ש-39% מתושבי צרפת חושבים שהמהגרים הם "נטל על המדינה". זה שיעור גבוה יחסית, וזה גרוע יותר במדינות כמו הולנד וגם בישראל, פולין, רוסיה, איטליה, יוון והונגריה (ראו תרשים).

"הגישה למהגרים היא אותה הגישה כלפי מיעוטים לא נוצרים. אחת התופעות המעניינות היא, שבמדינות שבהן יש שנאה לקהילה המוסלמית - יש גם אנטישמיות, בלי שיהיו בהן הרבה יהודים".

ובכל זאת, נראה שהאירופים מפחדים מההגירה.

"נכון, והחשש הזה לדעתי מוגזם במידה רבה. בספר שאני מוציא כעת לאור מדובר דווקא על ההשפעה הסינית הגוברת. אם אנחנו חושבים שהאסלאם ישתלט על העולם - אנחנו צריכים לחשוב פעמיים".

"צריך 'יותר אירופה' אבל יש 'פחות אירופה'"

אנחנו רואים את ארה"ב נסוגה מנאט"ו, את עלייתה המחודשת של רוסיה ואת התחזקותה המתמדת של סין. אולי אירופה נשארה לבדה?

"מה שמאפיין את המערכת הבינלאומית הוא ההיעלמות של ארה"ב כמגינה של אירופה, כערובה לדמוקרטיה וכשופטת הכדורגל של המערכת הבינלאומית. הסדר הבינלאומי היה תמיד סוג של פאזל והחתיכה העיקרית של הפאזל, ארה"ב, הוסרה.

"האזור בעולם שהכי מושפע מהשינוי הזה הוא מערב אירופה. במשך 70 שנה סמכנו על ארה"ב שתעניק לנו הגנה, ועכשיו אנחנו עירומים, כאשר יש יותר סין ויותר רוסיה ופחות אמריקה בעולם.

"התשובה לזה צריכה להיות 'יותר אירופה', אבל מאחר שאנחנו עדים לעלייה בו-זמנית של פופוליזם, אנחנו לא רואים יותר אירופה. במציאות הפוליטיקה היא 'פחות אירופה', כי יש דמוקרטיות לא-ליברליות במזרח אירופה ודמוקרטיות ליברליות במערב היבשת".

אולי המצב עדיין לא כה קודר כי ליבת האיחוד, צרפת וגרמניה, היא עדיין ליברלית.

"אני מסכים. הפסימיות מוגזמת. עם זאת, לשתי המדינות האלה יש מה אני שמכנה 'נוסטלגיה בקונפליקט'. במקרה של גרמניה זו הנוסטלגיה לרפובליקה של בון, כשגרמניה הייתה מחולקת והיא הייתה מוגנת על ידי ארה"ב. כך הם יכלו להתעשר ולהתעשר. כעת הם נקראים למלא תפקיד גדול יותר בביטחון האזורי - והם לא מוכנים לכך. במקרה הצרפתי, הנוסטלגיה היא לגדולה, ל'גרנדור' של העבר".

לנשיא צרפת מקרון יש תוכנית להקים צבא אירופי.

"אומרים על מקרון שהוא היה טוב יותר בניהול מסע בחירות מאשר בנשיאות, וזו בעיה גדולה, מפני שהוא האחרון שמגן על האיחוד האירופי מפני הדמוקרטיות הלא-ליברליות ומפני רוסיה ואחרים".

האם אירופה כולה מצויה במצב של כאוס? היו תקופות שישראלים רבים שקלו לעבור לצרפת. היום כבר לא אומרים את זה.

"היום רוב היהודים בצרפת אומרים, 'בואו נעבור לישראל'. פחות לאמריקה בגלל טראמפ, פחות לאיטליה בגלל הפופוליזם הימני, פחות לבריטניה בגלל הברקזיט. לכן למעשה כרגע היהודים הצרפתים מדברים על ארבע מדינות - בלגיה, שהיא בדלת ממול, ישראל, שווייץ, וקנדה".

ובכל זאת אירופה היא עדיין חברה מתקדמת ושוויונית יחסית.

"היא יותר אנושית. לצרפת, למשל, יש מערכת בריאות מעוררת קנאה, שכדאי לכל חולה לאמץ. האירופים שנוסעים לחו"ל מבינים שהם במצב טוב מבחינות רבות. למעשה אנחנו חיים בגן עדן מסוים".

אתה חושב שאירופה הפכה לשאננה? לא עובדים מאוד קשה, לא מקריבים.

"זו שאננות או מנוחה על זרי הדפנה. אנחנו חייבים להיות צנועים ושאפתניים יותר. לכן אנחנו זקוקים להגירה. הנקודה היא שמבחינה הגיונית אנחנו זקוקים לדם חדש, ואילו מבחינה רגשית אנחנו לא מוכנים לקבל את זה".

"בנקודה מסוימת סין תיהרס ע"י שחיתות"

ישנן טענות שלפיהן הדמוקרטיה הליברלית כבר אינה השיטה הטובה ביותר ליצירת עושר ורווחה ויכול להיות שסוג של דמוקרטיה לא-ליברלית, למשל כמו בסין או בסינגפור, יהיה יעיל יותר. אולי זהו הכיוון שאליו אנחנו נעים?

"אני לא מקבל את זה. דמוקרטיה לא-ליברלית נתקלת בבירור בבעיות יסודיות. נתחיל בשחיתות. תסתכל על הונגריה, על פולין, על איטליה. בעלי הכוח או השלטון במערכות לא דמוקרטיות הם חלשים מדי בעצמם. הם מאבדים את תחושת העשייה למען כולם ואת תחושת המגבלה של הכוח, שמגבילה את היכולת שלהם לגנוב מאחרים. לכן אני חושב שבסוף צדק ווינסטון צ'רצ'יל כשאמר שהדמוקרטיה היא השיטה הגרועה ביותר, פרט לכל האחרות.

"מקרה הבוחן כאן הוא סין. בנקודה מסוימת סין תיהרס על ידי שחיתות, שאי-אפשר יהיה להשתלט עליה.

"בעולם כה תחרותי, שקוף ומקושר, אנחנו צריכים להיות יצירתיים ככל האפשר, ויצירתיות הולכת יחד עם חופש. ברגע שמגבילים חירות, מגבילים את היצירתיות. מאז ימי דנג שייאו פינג הייתה היפתחות של החברה הסינית. בינתיים אנחנו לא מרגישים שהמנהיג הנוכחי, שי ג'ינפינג, סוגר את החברה, אבל אנחנו נראה את זה.

"מרכוז של כוח אומר ששלטון החוק הופך להיות קשה יותר ויותר. זוהי עליונות המערכת במקום עליונות החוק, וזהו הכיוון של סין ושל רוסיה בימי פוטין. לנו במערב אירופה יש הקלפים הטובים ביותר, אבל אנחנו לא משתמשים בהם היטב". 

"נתניהו נראה כמו האב המייסד של דמוקרטיה לא-ליברלית, וזו בעיה גדולה"

מואזי מכיר היטב את ישראל ויוצא ובא בשעריה זה יותר מ-40 שנה, מאז שהיה פרופסור צעיר באוניברסיטה העברית בתחילת שנות ה-70.

הרבה השתנה מאז. אתה רואה את ההבדלים בחברה הישראלית?

"אני נדהם מהפער בין ההתפתחויות החיוביות בחברה הישראלית לבין הנגטיביות שמגיעה מהמערכת הפוליטית. ישראל היא אחת החברות היצירתיות ביותר בעולם, מהייטק דרך קולנוע וספרות. אני מרגיש טוב וגאה בזה, ואני חש בושה כשאני מתבונן במערכת הפוליטית. היא כה אלימה, נטולת ערכי מוסר אוניברסליים ויהודיים. לכן אני בדילמה. בהיבט המוסרי אני מירושלים, אבל בהיבט התרבותי והכלכלי אני מתל אביב. אני לא יודע באיזה כיוון המדינה נעה".

השיח הפוליטי שלנו נוטה להתבסס על תחושות ולא על עובדות.

"פוליטיקה היא עניין של אישיות. בעלי האישיות החזקה ביותר באים מהימין, ולא מהשמאל. מאז רצח יצחק רבין ב-1995, אין אישיות אחת בשמאל הישראלי שיכולה הייתה לאתגר באמת את נתניהו. אני חושש שנתניהו ינצח שוב בשבועות הקרובים, כי הכלכלה חזקה ומצבה הגיאופוליטי של ישראל טוב, עד כמה שהוא יכול להיות כזה".

איך אתה חש כשאתה רואה פוליטיקאים ישראלים מתרועעים עם הימין הקיצוני באירופה?

"מאוד-מאוד לא נוח. אני חושב שהפוליטיקאים הישראלים הללו פוגעים במוסר היהודי. הם משלימים עם האנטישמיות של הממשלה המקומית, כל עוד היא תומכת בממשלת ישראל. זו תופעה מזעזעת. באירופה אנחנו מנסים לדחות את הערכים של ממשלות כמו הונגריה ופולין, שהן מדינות שיש בהן אנטישמיות. נראה שיש בישראל נטייה לחזרה למדיניות מרכז אירופית - אזור שהרבה יהודים הגיעו ממנו. ראש הממשלה בנימין נתניהו נראה כמו האב המייסד של דמוקרטיה לא-ליברלית, וזו בעיה גדולה. אם זה קורה עכשיו, מה יהיה מחר"?

אולי אנחנו לומדים רק מאסונות?

"זה נכון, אבל מה שמדהים אותי הוא שכיהודים יש לנו אחריות לערכי מוסר אוניברסליים. הערכים הללו נתקלים כעת בעוד מערכת, שהיא 'ההיגיון של המדינה'. ישראל צריכה למצוא פשרה בין אתיקה אוניברסלית להיגיון מדיני. האיזון הזה התקיים בזמנים של דוד בן גוריון, שהיה ענק. הוא התקיים בזמנו של יצחק רבין, שלא היה בשיעור הקומה של בן גוריון, אך היה מכובד מאוד. נראה שההתנקשות יצרה ריקנות".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

צה"ל מאשר: חיסלנו את סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים של חיזבאללה

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו