במקום הכי נמוך בשכונת התקווה הזדקקה עבורי חשיבותה של העבודה העיתונאית

לכאורה, עבורי ועבור צוותי הצילום זאת הייתה עוד זירת רצח • אבל עבור הילדים הסקרנים שהסתובבו באותה השעה שם בינינו זה הבית וזאת המציאות • כל אחד ואחת מהם יכול היה להיות סילבנה צגאיי • טור אורחת • פירמה 

אלמז מנגיסטו / צילום: עדי אורני
אלמז מנגיסטו / צילום: עדי אורני

יום שני, 26 בנובמבר 2018. המהדורה המרכזית הסתיימה לפני רבע שעה, ובמערכת החדשות שלנו מתקבל דיווח ראשוני על רצח בדרום תל-אביב. ממדיו המחרידים של האירוע מתבררים במהירות: רצח אכזרי של נערה צעירה, בת 13 בסך-הכול, שבוצע בידי אדם שהיא מכירה, בן זוגה של אמה, שנמלט ונמצא כעת במנוסה.

בבוקר שלמחרת נשלחתי לזירת האירוע בשכונת התקווה שבדרום תל-אביב. רק עשר דקות מפרידות בינה לבין דירתי בפלורנטין, אבל אין ספק שהשוני בולט כמעט בכל היבט שאפשר להעלות על הדעת. גיליתי בלוק שיכונים צפוף ומוזנח, ומאחורי הסרטים הלבנים שפרסה המשטרה עמד בית פינתי, שבמרפסת שלו נמתח חוט כביסה מאולתר ועליו תלויות חולצות בית ספר עם הכיתוב "קמפוס ביאליק-רוגוזין". החולצות של הנערה סילבנה צגאיי.

לזכרה של סילבנה צגאיי (2005־2018) / צילום מסך
 לזכרה של סילבנה צגאיי (2005־2018) / צילום מסך

לכאורה, עבורי ועבור צוותי הצילום זאת הייתה עוד זירת רצח. אבל עבור הילדים הסקרנים שהסתובבו באותה השעה שם בינינו זה הבית, וזאת המציאות. כל אחד ואחת מהם יכול היה להיות סילבנה צגאיי.

התמונה הזאת של חולצת בית הספר המתבדרת ברוח כאילו לא קרה דבר, ובעיקר תמונת פניה של סילבנה, לא הרפו ממני.

נתיב הבריחה של הרוצח מזירת הפשע היה ברור. באותו הזמן המשטרה פרסמה את תמונתו בכלי התקשורת, והמשימה עבורי בשטח הייתה להשיג תיעוד למה שקרה. על אותה משימה עבדו במקביל גם חוקרי משטרה וגם חברי, כתבי הפלילים האחרים.

החלטתי לעבור בית-בית בשכונה, לדפוק על כל דלת, בחנתי את הזירה וחיפשתי בכל פינה, עד שמצאתי חנות מכולת משפחתית ואת "ראיית הזהב" - מצלמת האבטחה שחוקרי המשטרה טרם הספיקו לאסוף, ובה תיעוד ברור של הרוצח מגיע לזירה ונמלט ממנה מיד לאחר המעשה. התיעוד שודר עוד באותו הערב אצלנו במהדורה המרכזית, והוביל מיד לתפיסתו של הרוצח בעזרת אזרח עובר אורח, כמעט ביד המקרה. אותו אזרח צפה בשידור שלנו ובזכות הסרטון זיהה את ההליכה הייחודית של החשוד והוביל את השוטרים אליו.

אין ספק שגם ללא עזרתי חוקרי המשטרה היו מצליחים לשים את ידם על הרוצח. אפשר גם להניח שבסופו של דבר מערכת המשפט הייתה תובעת את מחיר הרצח הנפשע. ובכל זאת, דווקא באירוע ההוא, בין חבלי הכביסה לפחד המצמית של הילדים, הזדקקה עבורי חשיבותה האמיתית של העבודה העיתונאית, ואולי גם המקריות יוצאת הדופן שבה לפעמים גם עיתונאית זרה לחלוטין יכולה לסייע במשהו, לתקן מעט מהעוול המחריד והזועק של רציחתה של נערה שמעולם לא פגשה. 

מנגיסטו היא כתבת תחום משפט ופלילי בחדשות 13