"מהרגע שמתפרסם הסקר האחרון ועד הבחירות יש דינמיקה ושינויים, ושום דבר לא יעזור"

בוז'י הרצוג נבחר לראש ממשלת ישראל, הילארי קלינטון היא נשיאת ארה"ב ובריטניה החליטה לדחות את יוזמת הברקזיט. אלה רק שלוש דוגמאות לכוחם המוגבל של סקרים לנבא את התוצאות. למרות זאת, הערב בשעה 22:00 יצפו יותר ממיליון ישראליים בסקרים שישודרו בשלושת הערוצים המובילים. תוצאות האמת? זה כבר סיפור אחר.

האם הסקרים יוצרים מציאות ומשנים את ההצבעה או שהם מתעדים באופן מדויק יחסית את המצב? את התשובה לכך נקבל רק מחר במהלך היום. החוק אוסר לפרסם סקרים בחמשת הימים שקודמים ליום הבוחר, אולם הסוקרים ממשיכים לפעול במרץ. הם ממשיכים לאגור נתונים ולהציג אותם לפוליטיקאים. חלק מהסוקרים מתכוננים להצגה הגדולה - חשיפת המדגם.

מנו גבע ומינה צמח ממכון מדגם ישדרו את התוצאות בקשת 12, פרופ' קמיל פוקס ממכון דיאלוג יופיע ברשת, ודוד חסיד ממכון Kantar יעשה זאת בערוץ 11. למכוני המחקר תהיה נציגות בכ-60 קלפיות. הם יבקשו מהמצביעים לגשת לקלפיות המדגם ולשלשל את אותו הפתק שאותו הניחו בקלפי המקורית. הקלפיות הרשמיות פתוחות עד 22:00 ברוב היישובים, אך קלפיות המדגם ייסגרו כבר ב-20:00, מה שיאפשר לסוקרים לעבד את המידע.

בערוץ 20 בוחרים באופציה אחרת. הערוץ עורך סקר בימים שני ושלישי (היום) והוא יפרסם את התוצאות רק לאחר סגירת הקלפיות. מי שיכין את הסקר עבור ערוץ 20 הוא פרופ' יצחק כ"ץ, ראש מכון מאגר מוחות.

במקביל לשידור המדגמים, מתחילה ספירת הקולות שצפויה להימשך 12 עד 16 שעות. הנתונים האלה מצטברים בהדרגה והם יתפרסמו במהלך הלילה באתר של ועדת הבחירות.

מומלץ להתייחס לתוצאות המדגמים בספקנות. במערכת הבחירות הקודמת חזו שלושת הערוצים הגדולים יתרון של 28:27 למחנה הציוני על הליכוד, אך התוצאה הסופית עמדה על 30:24 - לטובת הליכוד. בשנת 2013 המצב היה טוב יותר. קלפיות המדגם חזו לליכוד 31 מנדטים ו-19-18 ליש עתיד ושתי המפלגות האלה אכן הקימו את הממשלה.

מלאכת הסוקרים תהיה הפעם מורכבת במיוחד. אחת הסיבות לכך היא הנתונים של 2015 שמהם עולה כי לא מעט אנשים מצביעים למפלגה אחת בקלפי ונותנים את הקול לרשימה אחרת במדגם. קושי נוסף נעוץ בכך שלא מעט מפלגות "מפלרטטות" עם אחוז החסימה, מה שיהפוך את מלאכת הסוקרים לקשה עד בלתי אפשרית. 

 לגזור ולשמור - ממוצע 5 סקרי בחירות 2019

"סקרים בסמס? לא ראוי"

"גלובס" שוחח השבוע עם מספר סוקרים שלקחו חלק במערכת הבחירות הנוכחית. כולם, למעט שלמה פילבר, נעזרים בפאנל אינטרנטי. מדובר במאגר שכולל 50 עד 120 אלף איש. בכל דגימה המערכת יוצרת פילוח של המשיבים כדי שיהפכו למדגם מייצג. החיתוכים מבוצעים לפי מגדר, גיל, השכלה ועוד. מכוני המחקר טוענים שהם מקפידים על כך שכל אדם לא יענה על יותר מאשר שני סקרים בחודש.

כדי לתקף את הנתונים, המכונים נעזרים בסקרים טלפוניים, שבהם משתתפים גם מבוגרים, אנשים שאינם דוברים עברית וגם מצביעים שאין להם גישה לאינטרנט.

פרופ' יצחק כ"ץ, מנכ"ל מכון המחקר מאגר מוחות, שיופיע הערב בשידור של ערוץ 20, מצפה להפתעה אפשרית בפער שבין כחול לבן לבין הליכוד. לדבריו, "רוב הסקרים הראו פער מסוים לטובת כחול לבן. קשה לנו לדעת אם בימים שנותרו תהיה חזרה הביתה לליכוד או תנופה להחלפת ממשלה באמצעות כחול לבן".

כ"ץ מספר ששימש עד לפני כשנה כיועץ הסקרים של מפלגת זהות. "עבדתי עם פייגלין, אבל לא במערכת הבחירות. עכשיו אני עובד עם ערוץ 20".

 המדגם בבחירות 2009 מוצג על מגדלי עזריאלי / צילום: חדשות 13

לפי הסקרים פייגלין יהיה הפתעת הבחירות, איך אתה מסביר את זה?

"את ההצלחה שלו בסקרים אני מסביר בכך שלפייגלין יש חוזק ארגוני. גם בליכוד, כשהוא היה ח"כ, והתמודד מספר פעמים נגד נתניהו על ראשות המפלגה, אפשר היה לראות איך כושרו הארגוני עולה מפעם לפעם, עד שהגיע ל-20% באחת ממערכות הבחירות".

אתה עובד עם פוליטיקאים?

"עבדתי במערכה הזו עם מגוון מפלגות קטנות. לא עם הליכוד ולא עם כחול לבן, אני לא מסכים למסור לך את רשימת המפלגות שלי, כי יש עניין של סודיות לקוח, אך אני מסכים לציין שעבדתי באופן מסיבי עם מפלגת הליכוד במהלך קמפיין הבחירות ברשויות המקומיות באוקטובר 2018".

מה דעתך על הסקרים שנערכים באמצעות סמס?

"אני מעולם לא עשיתי סקרים בסמסים, זו לא שיטה ראויה בעיני. בפאנל אינטרנטי, אתה יודע את זהות האדם. הוא אחד מתוך 30 אלף או יותר שגויס להיות משתתף בפאנל, וכך ניתן לפלח את הקבוצה ולדגום נכון. הוא מוגבל לשני סקרים בחודש. הסוקר מודע למגבלות, לחולשות, כי יודע מי הם המשיבים לסקר".

מה דעתך על זה שב"כאן 11" עשו שימוש בסקרים שבוצעו דרך הודעות טקסט?

"את שואלת אותי אם יש לצפות לגוף רגולטורי שיפקח על התחום ויגדיר מה הוא סקר ומה לא? אני נגד הכבדת רגולציה. הדרך היא להסתמך מקצועית על הסוקרים שמוכיחים מקצועיות ואמינות. אם מצפים שיו"ר ועדת הבחירות חנן מלצר, יתנדב לקחת על עצמו את הפיקוח והרגולציה, אז אני חושב שלא זו הדרך. הציבור צריך ללמוד להסתמך על סוקרים מנוסים ובעלי יושרה".

הערבים נוהרים למפלגות הציוניות

יוסף מקלדה הוא חוקר באוניברסיטת חיפה והבעלים של חברת הסקרים סטאטנט שמתמקדת בחברה הערבית. מקלדה, שצפוי לשמש הלילה כפרשן בערוץ 13, מצביע על שני טרנדים שמאפיינים את הציבור הערבי.

להערכתו, שיעור גדול של מצביעים מאוכזבים מהפוליטיקאים שמייצגים אותם בכנסת היוצאת (הרשימה המשותפת), ולכן אומרים בסקרים שלא ילכו להצביע. הטרנד השני הוא קפיצה בשיעור התמיכה של בוחרים ערבים במועמדי המפלגות הציוניות. "אם בעבר בבחירות 2015, היה לי נתון שהצביע על כך ש- 18% מהערבים מצביעים למפלגות ציוניות, כלומר לא למשותפת, הרי שעכשיו ב-2019, הנתון שמופיע לי בסקרים הוא 27%. כלומר כמעט כל אזרח ערבי רביעי, בוחר במפלגות כמו העבודה, מרצ, כחול לבן וש"ס, ולא מצביע לחד"ש - תע"ל או לרע"ם-בלד".

לדברי מקלדה, "יש קהל ערבי רחב שמתוסכל מהיחס של המדינה לחברה הערבית. הם מרגישים את זה אחרי אום אל חיראן והשרפות באזור הכרמל בהן הם הואשמו באופן גורף. הם אומרים שמתייחסים אליהם כאל אויב ושהם מרגישים את זה בתחנות האוטובוס, במסעדות ו באוניברסיטה. זה גורם לריחוק מהדמוקרטיה".

מה גורם לקהל הערבי להצביע למפלגות ציוניות? מקלדה מצביע על שתי סיבות ברורות. הראשונה היא התנגדות למעשהו של ח"כ לשעבר באסל גטאס ( המשותפת, בל"ד ), שהבריח מכשירי טלפון לאסירים ביטחוניים ונשלח בעצמו למאסר. סיבה נוספת נוגעת לכך שחברי הכנסת איימן עודה ואחמד טיבי בחרו שלא להשתתף בלוויה של שמעון פרס. שני האירועים, מעריך מקלדה, הבריחו מצביעים לכיוון כחול לבן, העבודה ומרצ.

איך אתה סוקר? בפאנל אינטרנטי או טלפון?

"את המגזר הערבי, כמו החרדי, אי-אפשר לדגום באינטרנט. צריך לעשות טלפונים. יש במכון המחקר שלנו מאגר של 400 אלף טלפונים, קווים בבתים וגם ניידים, ועדיין יש לנו בעיות לדגום. למשל, בפזורה הבדואית בנגב. מי שחי מחוץ ל חמש הערים הבדואיות, קשה לשוחח איתו. מדובר בכ-65 אלף איש שאין להם קו טלפון.

אתה חושב שבל"ד תעבור את אחוז החסימה?

"זה נכון שיש בעיה. אצלנו בל"ד קיבלה כ-4% מהקולות, מה שאומר שהם יכולים שלא לחצות את הרף. אם שיעור ההשתתפות בחברה היהודית יהיה עצום, זה יגרור את בל"ד אל מתחת לאחוז החסימה".

איזה מפלגות ציוניות יקבלו קולות במגזר הערבי?

"רק מרצ עשתה קמפיין בחברה הערבית, ויש להם מה להציע, מועמד מוסלמי ומועמד דרוזי במקומות ריאליים. בכחול לבן קיבלו החלטה שלא לעשות קמפיין שיביא להם קולות בחברה הערבית. הם כנראה חשבו שזה יבריח להם מצביעים מצד ימין של המפה הפוליטית והתרחקו כמה שיותר. הם העדיפו לאבד 1.8 מנדטים של ערבים מאשר לאבד 2 מנדטים ומעלה מהימין הרך".

"לא מבין את נתניהו"

מנו גבע, מנכל מכון המחקר "מדגם", שיופיע הלילה בשידור החי בערוץ 12, אומר ל"גלובס" שגם ביממה האחרונה אי-הוודאות רבה. "אני שמח שב-2019 הצלחתי להכניס לאנשים לתודעה שהסקרים אינם תחזית. מהרגע שמתפרסם הסקר האחרון ועד הבחירות יש דינמיקה ושינויים, ושום דבר לא יעזור. בבחירות האלה אנחנו רואים פעם נוספת את קמפיין ה'גוועלד' של נתניהו, שיכול לקחת מנדטים למפלגות קטנות".

אם מפלגת מסוימת לא עוברת את אחוז החסימה, זה משפר את המצב של הגוש הנגדי?

"בדיוק. כל מפלגה שלא עוברת בצד מסוים, משפרת את מצבו של האחר".

יש דפוסי הצבעה מיוחדים ביום הבחירות?

"מבוגרים נוטים להצביע יותר בשעות המוקדמות של הבוקר. בנוסף זיהינו דפוס לאורך שנים של מצביעי שמאל מרכז שבאים מוקדם. בליכוד יש דפוס הצבעה של הצבעה זהה לאורך שעות היממה, ולכן גם בשנת 2015, כאשר נוצר מיתוס שבוחרי הליכוד רצו לקלפיות בערב, זה לא היה מדויק. תוצאות האמת הראו שהם הצביעו בהמוניהם גם בבוקר ובערב עלו בשיעור קטן מאוד של 1%. בחברה הערבית יש נטייה להצביע בשעות מאוחרות יותר, זה תמיד היה כך".

מי יהיה הפתעת הבחירות?

"קשה לדעת, כי שני המחנות קוראים לצאת להצביע בלחץ. השאלה המעניינת היא האם תהיה הצבעה אסטרטגית בשמאל - אנשים שיוותרו על הצבעה לעבודה ומרצ, כדי להביא את כחול לבן לפער גדול".

אתה מבין את זעקות השבר של נתניהו?

"אני לא מבין את האסטרטגיה שלו, כי חלק ממפלגות הימין נמצאות על סף קריסה, והוא הרי לא יודע איפה הגבול, הוא לא יכול באמת לדעת מה הוא עושה עם קמפיין הגוועלד הזה".

"בצד השני, אם בל"ד לא עוברת את אחוז החסימה, זה מזיק גם למרצ, כי זה מעיד שיש שיעור הצבעה כולל נמוך במגזר הערבי, ומרצ צפויה לקבל כמנדט וחצי בחברה הערבית".

איך מתמודדים עם אנשים שמשקרים במדגמים?

"זו תופעה שולית, וחשוב לי להגיד לאנשים לשתף פעולה עם קלפיות האמת ולהצביע באופן מדויק, באופן זהה להצבעתם המקורית. נשבעתי ונדרתי שאני מפרסם בשעה 22:00 בדיוק את התוצאות שיש בידיים שלנו. אני לא אהיה מושפע משום דבר אחר".

עם מי מהמפלגות עבדת במהלך מערכת הבחירות הזו, כסוקר שלהן?

"אני חוזר על תשובה שנתתי לך בעבר בנושא הזה. אני עובד עם כולם לרוחב המפה, באמצעות שימוש בפאנל אינטרנטי. מדובר בחברה בבעלות מספר רב של מכוני מחקר. כי בשל הסכמי סודיות עם הלקוחות אני לא יכול לחשוף את שמות המפלגות, אבל מדובר בכל המפה הפוליטית".