התיקו בין הליכוד לכחול-לבן בבחירות לכנסת עורר קריאות להקמת ממשלת אחדות לאומית, וגם לטיעונים נגד הרעיון. בראיון לבן כספית ואריה אלדד הדף שר האנרגיה יובל שטייניץ את הטענה שיש טעם לנצל את 70 המנדטים המשותפים לשתי המפלגות כדי להקים ממשלה יציבה ורחבה. "בניגוד למה שמקובל אולי לחשוב", הסביר שטייניץ, "דווקא ממשלות צרות יותר - ממשלות ימין יחסית צרות - החזיקו מעמד, וגם אם קשה לעשות את ההשוואה הזאת, הן היו בהשוואה לא פחות יציבות, אולי יותר יציבות, מממשלות איחוד גדולות".
האומנם ממשלות ימין צרות נוטות להאריך ימים? ב-42 השנים שחלפו מאז ממשלתו הראשונה של מנחם בגין ב-1977 כיהנו בסך הכול 16 ממשלות: 11 מהן היו ממשלות ימין בראשות הליכוד, ו-5 ממשלות בראשות העבודה (פרס, רבין וברק) וקדימה (אולמרט). לצורך הבדיקה, הגדרנו ממשלה צרה על פי מספר חברי הכנסת שהיו בקואליציה בעת השבעת הממשלה. אם מספרם היה נמוך מהמספר החציוני - 66 חברי כנסת - היא תיחשב לממשלה צרה.
מתוך תשע ממשלות הליכוד שכיהנו מאז 1977, שלוש החלו לכהן כ"צרות" עם 60 או 61 ח"כים (שתי ממשלות בגין וממשלת נתניהו הנוכחית); שלוש ממשלות החלו בהרכב "ביניים" עם 68 ו-66 ח"כים (ממשלת שרון הראשונה וממשלת נתניהו הראשונה); וארבע החלו כ"ממשלות גדולות" עם 99, 97, 74 ו-68 ח"כים (שתי ממשלות שמיר וממשלות נתניהו השנייה והשלישית). ממשלת שמיר הראשונה וממשלת שרון הראשונה לא נכנסו לבדיקה, משום שהוקמו באמצע קדנציה של הכנסת אחרי פירוק ממשלה קודמת.
מבט במשך חייהן של תשע הממשלות האלה מאשש את הטענה של שטייניץ: ממשלות הימין הצרות כיהנו בממוצע 1,260 יום (למעלה משלוש שנים) לעומת 1,137 בממשלות הימין ה"בינוניות" ו-1,080 יום בממשלות הגדולות.
ואולם כל ממשלות הליכוד הצרות התרחבו עוד בשנתן הראשונה, או בשנים הבאות. ממשלת בגין הראשונה - היציבה מכל ממשלות הימין מאז ומעולם - החלה עם 60 ח"כים, אבל כעבור ארבעה חודשים בלבד צירפה את ד"ש ועלתה ל-75 ח"כים. ממשלת נתניהו האחרונה שהחזיקה במשך ארבע שנים, החלה עם 61 חברים, אבל כעבור שנה צירפה את ישראל ביתנו ותפחה ל- 66 חברים.
בשורה התחתונה: דבריו של שטייניץ נכונים ברובם. שתי ממשלות הליכוד עם זמן הכהונה הארוך ביותר נשענו בראשיתן על קואליציה צרה. עם זאת, מה שאפשר להן לשרוד היה הרחבתן במהלך הכהונה. מנגד, שתי ממשלות האחדות שהקים הליכוד עם המערך בשנות ה-80 לא האריכו ימים במידה יוצאת דופן, ואף הצטמצמו במהלך כהונתן.
לצורך הבדיקה נעזרנו בנתונים של עופר קניג, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.