כחלון וליברמן במו"מ עם נתניהו; כל היתר עוברים דרך אשל ולוין

למרות השקט היחסי, המגעים הקואליציוניים מתקיימים בכמה מסלולים, והדרישות הולכות ומצטברות • למרות שאין דרישה רשמית מצד הליכוד לחסינות לנתניהו, ברגע האמת כולם יתגייסו לטובתו • האם כחלון יצליח להציל את משרד החוץ, והאם נתניהו יוותר על תיק הביטחון?

בנימין נתניהו/ צילום: תמר מצפי
בנימין נתניהו/ צילום: תמר מצפי

למתבוננים מהצד נראה שהמשא-ומתן על הרכבת הממשלה הבאה מתנהל לאיטו. מיום סיום מערכת הבחירות הפוליטיקה נעה מחג לחול המועד, לעוד חג, ליום אבל. נראה שאין מספיק ימי חול ושגרה. עם זאת, בכיר בליכוד אמר ל"גלובס", שטעות לחשוב שהעסק זז לאט. לדבריו, הם עובדים במרץ, אבל לא לעיני התקשורת.

ישנו מסלול אחד, בראשות נתן אשל והשר יריב לוין, שמנהל בכפר המכביה ברמת גן. שם מתקיימות הפגישות עם נציגי המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה, ואיחוד מפלגות הימין, שמסכימים לסידור הזה.

במקביל נוצר מסלול אחר, שבו נמצאים משה כחלון מכולנו ואביגדור ליברמן מישראל ביתנו. השניים נפגשים אישית עם רה"מ בנימין נתניהו בלשכתו או בבית של השכנים בקיסריה, ודנים איתו על ההסכמות.

מהפרטים שעולים מן המפגשים הללו אנחנו לומדים, למשל, שלא בטוח שליברמן יהיה שר הביטחון, כי נתניהו רוצה להחזיק את התיק בעצמו. וזאת, למרות שנתניהו יודע שישנן מגבלות בג"ץ המונעות מאדם עם כתב אישום לכהן כשר. אך דיה לצרה בשעתה.

כחלון, למשל, לא בטוח שיקבל את תיק האוצר, כי נתניהו מסמן אותו למשרד החוץ. הדבר עשוי להתאים לתקופה הקרובה, כשיתחזק העיסוק מול וושינגטון בנושא הפלסטיני. הנושא הזה עדיין רחוק מלהיות סגור, אך חשוב לציין שמשרד החוץ אחרי עשור של ריקונו מתוכן, מדולל מתקציבים ומפעילות. האם שר החוץ המיועד כחלון יתייצב על רגליו האחוריות מול אגף התקציבים במשרד האוצר וידרוש להשיב לגוף הזה עטרה לישנה?

כחלון וליברמן יודעים שהכל ייסגר ביממות האחרונות שלפני תום 28 הימים שמקציב חוק יסוד: הממשלה להקמת הממשלה. כלומר, בשבוע האחרון במאי, אי שם בין ל"ג בעומר ליום ירושלים. אם כך, למה להם לשלוח אנשים להצטלם עם לוין ואשל סביב שולחנות פורמייקה ותחת פלורנסטים מהוהים ברמת גן? עדיף להיכנס ולצאת מנתניהו.

התגייסות אוטומטית לטובת ראש הממשלה

בליכוד מכינים את עצמם לאפשרות של בקשת הארכה בת 14 יום נוספים, שקבועה גם היא בחוק היסוד. הארכה זו, יש להניח, תוענק מטעמו של הנשיא כמעט אוטומטית, אחרי שהוא יברר מדוע לא הצליחו להרכיב את הממשלה תוך 28 יום.

בנוגע להגנות האישיות שמבקש נתניהו להשיג בקשר לכתב האישום נגדו, טוענים כל הצדדים בתוקף שבליכוד לא העלו עד עתה דרישה לשינוי חוק החסינות. אולי אין צורך להעלות זאת כעת, מאחר שרפי פרץ, בצלאל סמוטריץ, יעקב ליצמן, אריה דרעי, כחלון וליברמן ישמחו להעניק לנתניהו כל שיחפוץ. אין אחד שמתנגד. הדרישה הזאת לא הועלתה כחלק מן המו"מ, כי גם אם ישולב בסעיף חיצוני להסכמים, ביום האחרון של המו"מ, כולם יחתמו עליו. כך תוכתר ממשלת ההגנה על בנימין נתניהו.

גם על פסקת ההתגברות וקיצוץ כנפיו של בג"ץ יש הסכמה רחבה, למעט העניין הפעוט הזה, של חוק הגיוס. שם ליברמן עומד על כך שהשינויים החוקתיים לא יאפשרו ביטול את חוק הגיוס בדיעבד.

התוכנית למלחמה בנישואים אזרחיים?

באיחוד מפלגות הימין יגיעו ביום שישי לפגישת צוותים ראשונה בכפר המכביה. באיחוד הכינו נייר דרישות ארוך, ממש מגילה. הנייר המלא הועבר כבר לליכוד, ומאותו הרגע החלו פרטים ממנו להציף את כלי התקשורת. בין היתר, הודלף שהם מבקשים לסגור את גלי צה"ל, לקבל סמכות על רשות העתיקות באופן שיאפשר לשנות את הכללים של התפילה ב"עזרת ישראל" (החלק השוויוני בכותל המערבי), וכן הודלפה יוזמת הצלת מבנה המשפחה הישראלי, באמצעות סיוע כספי לזוגות בהליכי גירושין כדי לעצור את פירוק המשפחות.

באיחוד הכחישו שיש דרישה לפעול בסוגיית רחבת הכותל, אבל סמוטריץ’ אישר את העניין שלהם בתוכנית להפחתת שיעורי הגירושין בישראל. "תבדקי את התוכניות שהעביר הנשיא ביל קלינטון כאשר נכנס לבית הלבן", הוא אמר השבוע ל"גלובס".

ההפניה הזו ל"אמריקה" היא כבר טריק מוכר. מעין אות וסמל למהלכים שהם חשובים ונחוצים. יש גם את "החוק הצרפתי", "החוק הנורווגי". כלומר, יש על מי להישען. המחלקות האקדמיות של לימודי משפט חוקתי-השוואתי לא ידעו ימים יפים כאלה. לכאורה לכל מהלך בישראל ניתן למצוא מקבילה היסטורית בדמוקרטיה נאורה, כך שיינתן צידוק ערכי.

אז פסעתי בנתיב של סמוטריץ’ ובדקתי בדברי ימי קלינטון. אכן בשנים 1992-2000 השיח הציבורי השמרני על מבנה המשפחה היה עניין חשוב, בטח לנוכח הבגידות והמאהבות של הנשיא, שהציפו את התקשורת.

אך אם יורדים לעומק החקיקה, מתברר שבארה"ב ניסו בכלל להילחם בתופעה אחרת, פחות מוכרת אצלנו, והיא ריבוי הריונות של נערות בגילאים 15-17 והולדת תינוקות לתוך חיי עוני.
על מנת להתמודד עם המספר הגבוה של נתמכי קצבאות, חוקק קלינטון את רפורמת ה-Personal Responsibility and Work Opportunity Act, שכללה קיצוץ קצבאות אחרי פרק זמן ותמריצים למשפחה המורכבת משני הורים, תוך ניסיון לצמצם ככל הניתן את תופעת הנערות בהריון.

סמוטריץ’ רוצה להוביל בישראל מהלך שונה: תקציב של 5 מליון שקל, עם הקמת שירות פסיכולוגי, ייעוץ לזוגות לפני גירושין ואפילו הטבות מס שיתגמלו את הזוגות שיבחרו ללכת בנתיב הזה. לדברי סמוטריץ’, ההוצאות בגין גירושין, בין היתר של המדינה, הן גבוהות יותר. מבנה הכלכלה האמריקאי שונה ואין שם רשת רווחה כמו הישראלית, ולכן ההשוואות שהוא מבקש לערוך נטולות בסיס.

אך מה עשוי להיות מטריד במהלכים שלו? האם חבויה שם אג׳נדה של שימור המשפחה במבנה זוגי-ייחודי? מה עם זוגות שלא עברו דרך הרבנות, הרי פירוק התא המשפחתי הוא בעייתי לילדים גם כאשר אבא-אמא, או אבא-אבא או אמא-אמא, נפרדים.

האם גם זוגות שקשרו חייהם זה עם זה/זו, בדרך של חיים משותפים (ולא דרך הרבנות או נישואין כלל), יקבלו סיוע באמצעות הטבות מס, כדי לעצור את הפירוד? או שמא זו דרך עקיפה להעניק הטבות מס לזוגות שנישאו כדת וכדין וזו הדרך של איחוד מפלגות הימין להיאבק בתופעה עצומה בישראל, של נישואין מעין אזרחיים.

איפה הנשים בממשלת נתניהו?

לנתניהו בעיה נוספת. אין - ולא יהיו לו - כמעט נשים בממשלתו. גם הקבינט הביטחוני-מדיני עשוי להיות שומם מנוכחות נשית. הממשלה ה-35 של ישראל תהיה דתית, לאומית, שמרנית, גברית, וגם כמעט כולה אשכנזית. אלה הן תוצאות הבחירות בישראל של 2019.

השרה מירי רגב, אחת הנשים הבכירות הבודדות בצמרת היום, עשויה להיות האישה הראשונה שתיכנס למשרד לביטחון פנים. היא עשויה לקבוע את זהות המפכ"ל הבא אבל גם להיות ממונה על מדיניות השיטור ועל העובדה שאין נשים בצמרת המשטרה, אחראית לטיפול באלימות משפחתית, ובנושאים רבים אחרים שקשורים קשר ישיר לזכויות נשים.

האם לרגב יש ראייה מגדרית בתחומים האלה? ספק. היא הוכיחה לאורך השנים שהיא מגייסת את האג׳נדה המגדרית שלה רק כשזה מועיל לה בפוליטיקה הפנים-ליכודית. עם התפקיד של השרה לביטחון-פנים, רגב תיכנס גם לקבינט הביטחוני-מדיני.

אך מה עם שאר השרות בממשלה? כאשר אין אפילו אישה אחת מועמדת ממפלגות איחוד מפלגות הימין, ישראל ביתנו, כולנו, ש"ס או יהדות התורה, הכול מונח על כתפיו של נתניהו לדאוג שתהיה נוכחות נשית בממשלתו.

אחרי עשור של נתניהו, הניסיון (ומינוי נתן אשל) מלמד שהסיכוי לאכפתיות בנושא המגדרי שואף לאפס. ובכל זאת, הנה כמה אפשרויות.

גילה גמליאל רוצה את תיק החינוך. היא בונה על הבטחת הבחירות של נתניהו, שתיק החינוך יישאר בידי הליכוד ושהיא תצליח לעקוף את כל השרים הגברים בצמרת המפלגה. גמליאל חטפה ביקורת ציבורית על רישום ילדיה לחינוך פרטי יקר ולא לחינוך הציבורי. עם זאת, גמליאל ממלכתית ביחס לדמויות בכירות אחרות במפלגה ובטוחה שהיא המתאימה מכולם לתפקיד.

האם נתניהו ימשיך לשגר את ציפי חוטובלי למשרות סגנית שר? היא כבר הייתה סגנית שר במשרדי התחבורה והחוץ. בשני המקומות הבינה שמשרת סגנית שר היא שם תואר ותו לא. חוטובלי פוזלת למשרד התרבות והספורט, על עיי החורבות שהותירה רגב. לזכותה של רגב ייאמר שתקציב המשרד צמח משמעותית. אך האם חוטובלי תהיה מופקדת על שיקום מערכת היחסים של ממשלת ישראל עם המגזר הרוחני-יצירתי של המדינה?