גנץ לא שפוי? מצלמות בקלפיות? "קודם מנצחים, אחר-כך עושים בקרת נזקים"

מנהל קמפיין הליכוד, עופר גולן, 46, לא מתנצח עם עיתונאים ויועצי תקשורת בטוויטר ולא משתתף בפאנלים באולפנים. אין לו עמוד פייסבוק ובניגוד למנהלי קמפיינים אחרים, הוא גם דאג לאורך השנים שלא להפוך לאייטם בעצמו. הוא לא מופיע בתמונות של לקוחותיו ולא מלווה אותם לנסיעות בחו"ל. גולן עובד לבד, במשך רוב הזמן ללא כוח עזר וללא משרד, למעט תיק חום עשוי עור דק המכיל את כל מה שנחוץ לו - אוזניות, לפטופ ומחברת שחורה.

נדרש לגולן כמעט חודש, אחרי שהסתיים הקמפיין הקשה של 2019, לצאת מאחורי הקלעים ולדבר על מערכת הבחירות הסוערת. גולן, אחד הבודדים שליוו את נתניהו בקמפיין 2015 וגם בקמפיין הנוכחי, וצמוד למשפחת נתניהו כיועץ תקשורת אישי של המשפחה מאז 2014 - מתראיין היום ל"גלובס" - ובפעם הראשונה בחייו.

הליכוד הגיע לשיא של מנדטים. מאז שאריאל שרון השיג 38 מנדטים בשנת 2003, לא היה כדבר הזה. איך צמח מספר המנדטים לפתע מ־30 ל־38?
"30 מנדטים הם הבייס של הליכוד, שמצביעים למפלגה בכל מקרה. חמשת המנדטים הנוספים, זו העבודה של הקמפיין. כל מה שעשינו לאורך הקמפיין נבנה על הגעה לשיא. תכננו שהשיא יהיה בשבוע האחרון, ובמיוחד ב-48 השעות האחרונות שבהן עסקנו כל הזמן בהמרצת הבוחרים".

המרצת בחירות יכולה לגרום להם גם להצביע לגנץ או לבנט. מה עשיתם ספציפית שהעלה את מספר המנדטים של הליכוד?
"הציבור בסיכומו של דבר הבין שאם אם הליכוד לא תהיה המפלגה הגדולה ביותר ואם ראש הממשלה נתניהו לא יקבל את המנדט מן הבוחרים, יקרו דברים לא טובים. הרי הנרטיב, בסוף המערכה, עסק בגודל הגוש ובגודל המפלגה, והיה ברור שאם הליכוד יהיה מוביל בגוש גדול יותר, אבל בפער מנדטים מאחורי כחול לבן, ריבלין יטיל על גנץ להרכיב את הממשלה. זה היה תסריט אפשרי, לא מופרך ולכן חששנו מפער של 5-4 מנדטים.

"לגנץ יכול היה להיות קייס סביר לטעון שאם יש להם פער מנדטים, על הנשיא לתת להם זכות ראשונים, ובמקרה כזה, הם היו הולכים למפלגות קטנות כמו של כחלון ומפתים אותם וכך מכרסמים בגוש עד שהיה נופל. ובסופו של דבר הציבור הבין זאת, ולכן ביממה האחרונה, ובמיוחד בשעות האחרונות, היה חשוב להמריץ אנשים להצביע. פתחנו את הפייסבוק לייב של נתניהו, והבאנו תנועת אנשים סביבו כל הזמן: טלפונים מראשי ערים, טלפונים מרכזי שטח, שאלות מהפייסבוק. נתניהו ישב אל מול המצלמה, עם ערימה של פתקי מחל ודיבר אל הציבור. 'תצביעו תצביעו'. כל 10 דקות העלינו איזה שהוא סטורי ויצרנו תחושת דחיפות".

איזו תמונה מסכמת של היום הזה, יום הבחירות, היא השיא מבחינתך? מה צילמת לך בראש כדי להשאיר למזכרת?
"את השעה האחרונה לפני סגירת הקלפיות בין 21:00 ל-22:00 אחרי יום שלם של המרצות וטלפונים והתרוצצויות. היה שם שלב מסוים, של כ-20 דקות לקראת הסוף, אולי קצת יותר. התיישבנו מול הטלוויזיה בבלפור. פתאום שרה באה אלינו, ואמרה 'יאללה, עוד 20 דקות. תחזרו לעבודה'. מה זה לחזור לעבודה? עד הרגע האחרון, לקום מן הכיסא, להמריץ אנשים להצביע, להעלות עוד טלפונים לראש הממשלה, עוד פעילים. הקצב של הדבר הזה היה מטורף. כל אותו יום בחירות, שהתחיל בסיור נתניהו בחוף הים, המשיך בדרך לאשדוד, לאירוע שבסוף לא התרחש, וחתכנו לבלפור, דרך מרכז הטלפונים באזור המרכז, שממנו עשו המרצות, כל היום הזה היה מטורף, וככה מדי כמה זמן, עשינו הפוגות של שתיים או שלוש דקות, ואני זוכר את סוף היום, שלא נגמר, הגענו לבלפור אחר-הצהריים ושוב, פתחנו את הלייב פייס, עוד סטורי, עוד טלפונים".

כדי להיזכר ברגעים, ולדייק בשעה, גולן יושב מולי, שולף את הנייד שלו, מדפדף בסרטונים ומראה לי כיצד הוא, יונתן אוריך וטופז לוק, רוכנים מסביב לנתניהו. בווידיאו המתעד אותם, השעון מראה 21:16, 9 באפריל. טופז יושב מול נתניהו בשולחן העבודה שלו בבלפור ומחזיק את הנייד, לרוחב, על חצובה קטנה. אוריך מחזיק ביד אחת נייד נוסף, במצב אנכי, ובידו השנייה מחזיק טאבלט, וגולן רוכן לצדם, מעביר לנתניהו שיחות עם פעילים ונתניהו אומר להם, בשידור חי, "אם לא תרוצו עכשיו להצביע, אנחנו מפסידים". זו היא תמונת ההמרצה. עבור גולן זו היא תמונת הניצחון.

כך זה התנהל כל הזמן?
"ביממות האחרונות. מעבירים לו שאלות מן הפייסבוק, מעבירים לו שיחות עם ראשי ערים, חיים ביבס (ראש עיריית מודיעין - ט"ש) על הקו, נתניהו אומר לביבס, תוציא אנשים, תדאג שהם יצביעו. אני אומר לך, זו הייתה רוח לחימה, אני כחייל קרבי לשעבר, שירתתי בנח"ל בגדוד 50, הרגשתי שזה כמו במשימה צבאית וכולם נכנסים מתחת לאלונקה ואף אחד לא נח, כולנו עם סכין בין השיניים".

איפה היית במדגמים? ומה הרגשת?
"הייתי בבלפור. נתניהו היה עם המשפחה שלו בתוך חדר העבודה שלו. אנחנו בחוץ, ראינו את שלושת המדגמים והבנו שניצחנו. היו קצת חיבוקים, אבל בשקט כזה, אני כבר עשיתי טלפונים לאולם בגני התערוכה כדי לוודא שהכול שם מוכן. אחרי שהוא הבין שהוא מנצח, הוא קרא לנו. ביד אחת הוא עם קוביות שוקולד, העיניים שלו נעוצות במסך ב'נאום הניצחון' של גנץ, ביד שמאל הוא מתחיל לכתוב את נאום החגיגות שלו. במקביל הוא כבר עושה טלפונים לשותפים קואליציוניים, כבר עובר הלאה, כבר חושב על השלב הבא".

עם מי התחבקת? הרגשת ודאות לגבי הניצחון?
"וואלה, לא זוכר עם מי התחבקתי אבל לא הייתה לי ודאות במאה אחוז שניצחנו, השארתי קצת מקום לספק. ובכל מקרה, ברגעים של אחרי 22:30 נניח, הייתי עדיין במוד של המשימה הצבאית, בתוך האירוע, עדיין בודק, ומצליב, אתה עדיין לא סומך על מה שאתה רואה ומחפש עוד מידע כדי להבין שזה מה שקרה. אך הייתה הקלה מאוד גדולה בשלב הזה".

 ראש הממשלה ורעייתו בנאום הניצחון \ צילום: שלומי יוסף

"כמו בעולם המסחרי, ריל טיים מרקטינג"

מה עשית למחרת הבחירות? מה עושה בן אדם אחרי תקופה כזו?
"אני מכיר את מקטעי הזמן האלה. בין הימים שהטלפון לא מפסיק לצלצל, ואתה זז ב-400 קמ"ש לבין הברקס המטורף באפס קמ"ש דקה אחרי קמפיין. זו טלטלה. כמו חבל שעף קדימה ואחורה. מה שקורה מדי אחרי זה הוא הגעה שלנו לחגיגות הניצחון. חזרתי הביתה ב-5:00 לפנות בוקר וכבר לא יכולתי לישון, המשכתי ליום של למחרת. האדרנלין עוזב את הגוף, ויש תחושה חזקה של תשישות אחרי מרוץ מטורף. הקמפיין אמנם היה שלושה חודשים ועשרה ימים מלאים, אבל אנחנו הצוות הגרעיני, אוריך טופז ואני, התחלנו לעבוד כבר בראשית דצמבר 2018. היינו צריכים להכין הרבה דברים מראש".

מה הכנת מראש? עוד בחודש דצמבר, במקביל לפיזור הכנסת ואולי אף לפני כן?
"בחרנו מקום, החלטנו שהמצודה בתל-אביב תהיה המטה. הייתה בכך הצהרה משמעותית, שזה המקום. לקחנו את קומה 14, היה צריך להכשיר שם אזורי עבודה. משם התנהל הכול, ובסוף הקמפיין עברנו כמעט לגמרי להיות לצדו של נתניהו. לקומה 14 הבאנו עמדות של קשבים, עורכים, אפטריסטים (מעצבי קובצי וידיאו, גימור תוכנה, עימוד, ט"ש). תכננו עץ ארגוני למטה, מבנה ניהולי וזרוע דיגיטל. החלטנו על התפקידים: ארז תדמור כדובר מטה הסברה, שיהיה זה שילך לאולפנים, ואוריך דובר הליכוד ומי שנמצא בקשר שוטף עם נתניהו וגם אחראי על המסרים, טופז מנהל הניו מדיה ומנהל אולפן הליכוד טיוי, שגם הוקם במצודה, ואני מנהל הקמפיין, מנצח על כל האופרציה".

הקשר עם נתניהו מתקיים כל הזמן?
"הוא מוריד קו מנחה, אבל עסוק בדברים אחרים רוב הזמן. בצוות הקמפיין עבדנו כל הזמן עם מחקרים וסקרי עומק, ומהם תירגמנו תובנות מחקריות. משם זה מועבר למסרים ומוזרם לכל זרועות הקמפיין".

גולן לא רוצה לתת דוגמאות ולפרט מתוך קמפיין הליכוד, אבל לפי דפי המסרים וקטעי הווידיאו שמתחילים לצוף בשלב המקדמי בקמפיין, ברור ששני אלמנטים שהליכוד דחף והציף עזרו להם לקדם את המסר שבני גנץ, יו"ר כחול לבן, הוא איש שמאל והם מחפשים לתייג אותו כחלש, לא תקיף, לא אפקטיבי. אחד האייטמים הרלוונטיים הוא אותו אירוע שירה בציבור, למענם של האזרחים בשני הצדדים, בסמוך לגבול עזה, שגנץ השתתף בו בשנה שלאחר מלחמת צוק איתן. האירוע השני, שעולה בסקרי העומק של הליכוד, כנקודה שעשויה לתייג את גנץ כדמות בעייתית, הוא אירוע הדימום למוות של הלוחם מדחת יוסף בקבר יוסף.

"אני הייתי מגיע לישיבת בוקר במצודת זאב, מכנס את הצוות, ישיבה של כ-30 איש, מתחיל להעביר את המסרים לאותו היום, שהם נגזרת של המחקרים המספריים שהיו לנו".

מי עשה לכם את המחקרים המספריים? את הסקרים?
"ג'ון מקלוקלין ניתח את המספרים ורפי סמית ממכון סמית הוא זה שסיפק את המידע המספרי".

אותו רפי סמית, שבשנת 2015 עבד עם קמפיין המחנה הציוני והיה יועץ הסקרים של הרצוג?
"כן, הוא, מה לא ידעת שהוא עבד איתנו?".

סמית סיפק סקרים במהלך הקמפיין של 2019 לחלק מכלי התקשורת, כולל ערוץ 20, ערוץ 7, "מעריב" ו"ג'רוזלם פוסט" - באף אחד מהם סמית או כלי התקשורת לא ציינו שהוא עובד במקביל עם הליכוד.

ואיך הנעתם את המסרים מאותה ישיבת בוקר?
"ברגע שכל הצוות יושב במקום אחד, ריכזנו שם 30 איש, כדי להחדיר בהם גם רוח לחימה, ומשם המסרים יורדים, לתקשורת לאומית, חרדית, רוסית, כל הקמפיין זז ביישור קו. חוזרים על אותו מסר פעם אחר פעם לאורך השדרה, ואיפה שלא הלכת נתקלת במסרים הללו, אם זה בזרוע הדיגיטל, או בליכוד טיוי או במגזרים.

"במקביל הייתה לנו גם מהירות תגובה, באמצעות יחידת מידענים שישבה במצודת זאב. קבוצה של אנשים שכל היום קוראים מידע, יושבים על המדיות השונות, מאזינים, מקשיבים לדוברים של הליכוד ולאחרים, ומיד מעבירים לנו לידיעה, כאשר הם חושבים שיש משהו שמצריך תגובה. הם יודעים לזהות אם אירוע מתפתח למשברי, או אם אני הייתי זקוק לאמירה מסוימת מן העבר של פוליטיקאי או לאתר סרטון או דבר מה שגנץ השתתף בו, או דברים שאמר בעבר ניסנקורן או שלח או כל אחד מהם. העבודה היא כמו בעולם המסחרי, ריל טיים מרקטינג, מגיבים מהר ולתגובה בזמן אמת יש משמעות גבוהה מאוד".

מי מקבל את ההחלטות כאשר נתניהו לא זמין לכם?
"אני מקבל החלטות, אוריך מקבל החלטות. אני מנהל קמפיין, אני נושא באחריות וגם אין מאה אחוז ודאות שהדברים ייצאו כמו שרציתי. המערכת זזה בקצב מהיר ואי אפשר לעסוק במיקרו-מנג'נמט, אלא לעסוק בניהול מעל של כל הגוף העצום הזה, שמוציא עשרות מיליונים, ובסופו של דבר זה פחות משנה מי האדם שמקבל את ההחלטה, אלא רק שאנחנו מסתכלים על התמונה הגדולה ושהכול מסונכרן בתוך מסר כללי".

"גנץ לא כשיר להיות ראש ממשלה"

אתם הלכתם על כיוון פוגעני, שמגדיר את היריב בני גנץ כאדם לא מאוזן, לא שפוי, נוטל תרופות - זה באמת עבד לכם הכיוון הזה?
"אנחנו ראינו במספרים אצלנו שזה עבד. לא בסיכום המנדטים בסוף הקמפיין, אלא באותם הרגעים המסר הזה חלחל".

תן לי לשאול אותך שאלה מענף האתיקה והמוסר. אתם יודעים שגנץ הוא אדם מאוד שפוי, היה הרמטכ"ל, נתניהו מינה אותו ועבד איתו, הנהיג את צה"ל ובכל זאת אתם מפמפמים שהוא לא בסדר, שמצבו הנפשי לא טוב. ואתם יודעים שזה לא נכון.
"הוא אמר שנתניהו בוגד".

גנץ לא אמר זאת. משה יעלון אמר 'פרשת הצוללות עשויה להגיע עד כדי בגידה' וגם זה נאמר בסוף מרץ, כך שמסרי הלא-שפוי נגד גנץ החלו קודם לכן.
"מה זה משנה. אפשר לכבס את זה איך שרוצים. כשהם העלו את הווידיאו של הצוללת (וידיאו של כחול לבן מ-1 באפריל, ט"ש), הסאב טקסט של זה היה שראש הממשלה בוגד".

אתם אמרתם שהוא לא בסדר הרבה לפני שיעלון אמר בראיון 'עשוי להגיע עד כדי בגידה'. עיתונאים רבים קיבלו מסרים מטעם הליכוד בנוגע למצבו הנפשי לכאורה של גנץ כבר בראשית פברואר. ולא רק המצב הנפשי, אלא הרמזים לתכנים של הנייד לכאורה, וכשלי הניהול, אלה הם מסרים שתכננתם מראש, לא משנה מה יתעורר במהלך הקמפיין, ועכשיו בדיעבד אתה מציג את זה כתגובה למשהו הרבה יותר מאוחר.
"סליחה, אני ידעתי מראש שיהיה את הסיפור עם הנייד שלו? איך יכולתי לדעת על זה מראש? רק אחרי שיצאה כותרת על כך שהשב"כ עדכן אותו בפריצה לניידים שלו, הגבנו עם הצורך לחשוף את תכני הנייד".

אני חושבת שאולי אתם ידעתם מראש שהכותרת הזו עומדת לצאת. מאחר שכפי שאמרתי לך קודם, הרבה עיתונאים קיבלו מטעם הליכוד או בשם הליכוד מסרים מראש על שלושה כיוונים מרכזיים: לא- שפוי, לכאורה, לא יודע לנהל או לקבל החלטות, לכאורה, וסיפורים ללא שום הוכחות למה עשוי להיות כלול בתוך הנייד שלו.
"את טועה. אלה היו שלושה אירועים נפרדים והגבנו לכל דבר בנפרד ולא ברור לי מדוע את אומרת את זה".

כי אנשים פנו אל כתבים והציגו את המסרים האלה, מספיק זמן לפני שאתם הפכתם את זה לטיעון קמפיין.
"אני קראתי לו לחשוף את התיק הרפואי שלו. אם אתה מעמיד את עצמך למשרה כל כך בכירה, הגיוני שתציג את הדברים האלה לציבור. לא ראיתי בזה דבר פסול. אנחנו אמרנו שהוא לא כשיר להיות ראש ממשלה ואני חושב כך גם היום".

על סמך מה חשבת וטענת בקמפיין שהוא לא כשיר? על סמך טענה רפואית שטענתם כביכול? מה הבסיס לזה?
"לא קשור לרפואי, על בסיס היעדר הניסיון שלו, הוותק".

אבל בווידיאו של הליכוד טענתם שהוא לא כשיר נפשית.
"והם טענו שראש הממשלה בוגד. אנחנו נמצאים בשטח בקמפיין. את שואלת אותי לעמדתי האישית לגבי האופן שבו אמור להתנהל קמפיין, אז אני משיב לך שציטטו אותי בעבר על כך ואני חוזר על זה עכשיו: קמפיין, קודם כל מנצחים ואז עושים בקרת נזקים. אמרתי את זה כבר ב-2015, כאשר הייתה הביקורת על סרטון 'עמותות השמאל מביאות את הערבים'.

"היו לנו בקמפיין דיונים פנימיים, האם הלכנו צעד רחוק, מדי האם אנחנו אגרסיביים מדי. במקומות האלה אני חותך את הדיון. אין לי שאלה כאן בכלל, אני צריך לנצח".

אין לך שום קווים אדומים?
"אם אתקל בקו אדום אני אגיד לך. במקרה הזה, לא נחצו קווים אדומים. ההפך הוא הנכון, ברגע שהם קראו לראש הממשלה בוגד, זה קו אדום שנחצה על ידי כחול לבן".

ולא משנה לך שבני גנץ לא כינה את ראש הממשלה בוגד, ולא משנה לך שגם יעלון לא השתמש במילים האלה כמו שאתה מייחס לו?
"בין אם זה גנץ או בוגי. הם היו זהירים, אבל הסרטון של הצוללות שהופק על ידי קמפיין כחול לבן, עצם זה שהם אמרו שראש הממשלה הרוויח מעסקת הצוללות. הסאב טקסט של הדבר הזה, הוא שראש הממשלה, בן אדם שכל חייו מקדיש לביטחון המדינה, בוגד. ואי אפשר לעבור על זה לסדר היום. זו חציית קו אדום שלהם".

אתם טענתם שגנץ מסתיר דברים בנייד שלו מפני הציבור, רמזתם רמיזות עבות. אתה ידעת שהוא מסתיר משהו, או שסתם זרקתם טענה?
"זה קומון-סנס. אם השב"כ בישר לך שמדינת אויב פרצה לך לנייד. מחובתך לשים את זה על השולחן ולתת לבוחר לשפוט. להגיד מה בדיוק היה שם".

אבל אתה ידעת שאנשים מטעם הליכוד, הולכים ומספרים לעיתונאים, כביכול מה יש שם?
"לא, אני לא ידעתי מה יש בנייד שלו".

רגע, לא שאלתי אם ידעת מה התוכן של הנייד אלא שאלתי אותך אם אתה יודע שמטעם הליכוד תדרכו אנשים לגבי תוכן ספציפי של מה שיש בנייד של גנץ?
"לא, לא ידעתי. ייתכן שאנשים עשו את זה מטעם עצמם. אתה לא יכול לשלוט בכולם. לא היה שום תדרוך רשמי על תכנים שהיו או לא היו בנייד של גנץ. הייתה אמירה שאומרת שאתה מציע את עצמך למשרת ראש ממשלה וקיבלת הודעה שמדינת אויב מצטטת לך, נא תתכבד ותנקה שולחן, תגיד שאתה לא סחיט".

ואם הוא בא ואמר, אין שם שום דבר, אני לא סחיט?
"אז אני אמור להאמין לו?".

כן, על סמך מה אתה לא מאמין לו, הרי אין לך מידע שיש שם משהו.
"אני לא מאמין לו. בתמונת הראי של הדבר הזה, הרי היה מאוד דחוף להגיש את הודעת היועמ"ש על כתב חשדות נגד נתניהו לפני הבחירות. למה? כדי שהציבור יחליט".

לא, לא, זה לא ככה. קודם הייתה החלטת יועמ"ש להגיש כתב אישום ותאריך כללי מתי הוא יודיע על כך ורק אז נתניהו קבע את מועד הבחירות, והוא ידע שזה ייפול במהלך הקמפיין. אם כבר, הבחירות נקבעו כדי לעצור את היועמ"ש מלהודיע.
"בהקשר הזה אנחנו טענו טענה מאוד הגיונית: לא מודיעים על שימוע לפני מערכת בחירות אם אי אפשר לסיים אותו. אותו דבר במקרה של גנץ - אתה לא יכול להגיד 'תסמכו עלי, אין שם שום דבר סחיט'. מצטער, לא סומך עליך, אני לא מכיר אותך".

"יאיר נתניהו אדם חד עם עין מאוד מדויקת"

הקמפיין שלכם התחיל בטיעונים פוליטים משפטיים שהיו צריכים להיות מוצגים בבית המשפט: הדרישה לעימות עם חפץ, לגבות עוד עדויות, לדחות את פרסום כתב החשדות, למנוע לקיחת חומרים מהתיק.
"ההודעה של נתניהו שהוא רוצה עימות עם חפץ הייתה באמת דרמטית. מה שהעסיק אותנו בשלב ההוא היה פרסום כתב החשדות. לפי הנתונים, זה אמור היה להכות בנו בצורה משמעותית - להוריד כ-6 מנדטים, לכיוון ה 24, וכדי להתמודד עם זה, בחרנו ארבעה עיתונאים שידענו שידווחו על זה והעלינו את השלט של "אתם לא תחליטו".

למה בחרתם דווקא באמנון אברמוביץ, גיא פלג, בן כספית ורביב דרוקר - ולא נניח בעמית סגל?
"אלה אנשים שהיו אמורים לשחוק אותנו. סגל זה לא הפורטה שלו. זו ליבת הסיקור של אברמוביץ', של פלג. הרבה עיתונאים אחרים התקשרו אליי ושאלו למה אותי לא שמתי גם אותם על השלט".

כמו מי?
"לא רוצה להגיד, מלא רצו להיות על השלט ונעלבו. בהיבט הזה המצאנו את הגלגל: העלינו שלט אחד שהיה צריך לבחור היכן לשים אותו. הוא עלה לנו 120 אלף שקל לתשעה ימים, שלט בגובה של בניין. התלבטנו בין ארבעה מיקומים ולבסוף הצבנו אותו באזור פי גלילות. תוך שנייה זה היה בטוויטר ומשם לכל המהדורות. משלט של 120 אלף שקל ייצרנו שיח בשווי של מיליונים של שקלים. 'ארץ נהדרת' דיברו על השלט ועל הקמפיין שלנו . זה היה האתגר בקמפיין: לייצר סדר יום, לשלוט בשיח".

אתה מאוהב בלעשות קמפיינים? מצאת את ייעודך בחיים?
"בסוף ההבנה של ההתנהגות האנושית מכל המספרים ומכל המחקרים האלה אתה מבין איזה שהוא סנטימנט אנושי, התנהגות אנושית שהיא מעניינת".

עד לקמפיין 2019, אתה במשך כמה שנים יועץ התקשורת של המשפחה, של שרה נתניהו, של יאיר ושל נתניהו, לענייניהם האישיים. במה זה כרוך?
"המשמעות של דובר אישי היא הרבה מעבר לליזום חשיפה תקשורתית חיובית ולמנוע חשיפה שלילית. זאת משרת אמון על כל המשתמע מכך. מעט אחרי שנכנסתי לתפקיד המערכת ספגה טלטלה אדירה ונדרש המון זמן לשקם את האמון הבין-אישי. מאפשרים לך גישה למעגל המשפחתי המצומצם, זאת התנהלות שמחייבת הרבה כבוד למרחב האישי ורגישות גדולה".

כי בניגוד לדוברים אחרים, ולקודמך בתפקיד, ניר חפץ - אתה לא הפכת את עצמך לאייטם?
"אני לא רוצה להתייחס לאחרים, אבל אני לא הסיפור, ולא הופך את עצמי לסיפור. זה נכון לכל הלקוחות שלי. זאת גישה מקצועית שתורמת לבניית יחסי אמון".

כפי שראינו בעבר, הדוברים הקודמים של משפחת נתניהו, כמו בסיפור עם שעיה סגל למשל - הם היו צריכים לדאוג לאייטמים חיוביים על אשת ראש הממשלה או להסיר אייטמים לא רצויים להם. גם אתה עושה זאת?
"יזמתי, הורדתי ושיניתי לא מעט אייטמים, זה חלק מהגדרת התפקיד של דובר. לשמחתי, יש לי אוזן קשבת בכל מערכות התקשורת וכשאני מצביע על עוול או עיוות, ויש הרבה כאלה, לרוב אנחנו מגיעים להבנות".

מי משלם את השכר שלך בייעוץ לבני המשפחה?
"משפחת נתניהו משלמת".

כמה הם משלמים לך?
"זה ביני לבינם. אין לי טענות".

מה היה התפקיד של יאיר נתניהו בקמפיין? נכח בישיבות?
"הוא לא נשא תפקיד רשמי. הוא לא היה במטה היה בתל-אביב. בבית בירושלים בבלפור, כאשר היו שם ישיבות ואם הוא היה בסביבה, לפעמים היה נכנס ומשתתף, מעיר מה שיש לו להגיד. אני חייב לומר שיש לו עין מאוד מדויקת. הוא אדם חד מאוד".

הסיפור הזה שהתקשורת שונאת את נתניהו - זה הרי קשקוש שלכם. הוא לא מתראיין שנים, ואז הופ, בסוף הקמפיין מקבל כמה שהוא רוצה. העיתונות סוגדת לו, יש לו מעריצים ותומכים בצמרת כל כלי התקשורת. אבל כמה שלא יעריצו אותו, הוא ימשיך לטעון שהוא רדוף בידי התקשורת כי זה משרת את הקמפיין ואת הנעת הבוחרים. תמיד יאיים בסגירת כלי תקשורת, כי זו הדרך להשיג שליטה.
"לא מסכים איתך בכלל. לא מזהה את מה שאת אומרת. להיות בצד של נתניהו, זה להיות בתופת. תעשי בדיקה פשוטה: התקשורת צולבת אותו. ימי שישי בערב זה השיא. העיתונאים איתרגו את גנץ כל הקמפיין עם ראיונות מלטפים. ואצלנו? כל הזמן הדלפות מן החקירות. אם לנתניהו היה דוח מבקר המדינה כמו הדוח על המימד החמישי, היו עורפים לו כבר את הראש. באשר לעובדה שכולם רוצים לראיין אותו, אין בזה התמסרות, אלא הזדמנות של עיתונאים לדבר עם ראש ממשלה. אני לא מכיר מישהו שמסרב לזה".

מה הטקטיקה התקשורתית לקראת השימוע של ראש הממשלה והליך הסרת חסינות וגם לקראת ניהול המשפט הפלילי שלו?
"טקטיקות תקשורתיות נכון שיישארו בחדר. זה נכון לכל הנושאים המשפטיים".

ובנוגע לגישור הפלילי של אשת ראש הממשלה?
"אני חוזר על אותה התשובה. הטקטיקות התקשורתיות בנוגע לנושאים משפטיים, נשארות סגורות".

"אין לי ממשק עם נתן אשל"

מי החברים שלך בזירה הפוליטית?
"אין לי חברים בזירה הפוליטית. אני לבד".

איך זה לעבוד בלי משרד?
"אני נמצא אצל לקוחות שלי. אני סוליסט באופיי ואני מתנהל כך רצוף מאז 2014, לפני כן ישבתי בכל מיני משרדים, אבל בחמש השנים האחרונות אני לבד".

למה אתה לא בטוויטר?
"אני עוקב אחרי השיח בטוויטר ובוחר לא להיות שם, אין לי צורך בזה. אני מעדיף לא להיות בחזית של הדברים, יש בכך משהו יותר עוצמתי. אבל אני צופה שם ויודע מי השחקנים ולאן כל אחד מושך".

למה נתן אשל עדיין מעורב בהכול? שולח שליחים, מתערב, מייצר מידעים מתוך הקמפיין. האם המהלכים שלו היו מתואמים איתך ועם שאר צוות הקמפיין?
"אין לי ממשק איתו. פגשתי אותו פעם בבלפור, אבל לא החלפנו יותר מכמה מילים. מסרי הקמפיין לא תואמו איתו".

מישהו אי פעם יכול לנצח את נתניהו בקמפיין?
"אני לא מזהה מישהו כרגע בזירה הפוליטית שמתאים להתמודד מולו. הקלף הכי חזק שיכול היה לנצח קמפיין - הם שלושה רמטכ"לים. הם הכלים הכי כבדים שהיו על המגרש ולא השיגו את התוצאה הרצויה. זה לא שהימין תמיד ימשיך לנצח. אבל בקמפיין הזה עבדנו מאוד קשה כדי להגיע לניצחון". 

"אנחנו הקמפיינרים של הדור החדש וקמפיין הליכוד 2019 מוכיח את זה"

לא מעט אנשים שהיו עם נתניהו לאורך השנים עברו צד: משה (בוגי) יעלון, יועז הנדל וצבי האוזר עברו להיות ח"כים עם כחול-לבן; רמי יהודיחה, שהיה פרסומאי ב-2015, עבד עם יאיר לפיד; ישראל בכר, שסקר עבור נתניהו עד 2013, עבר לכחול-לבן; שלמה פילבר, שעבד עם הליכוד ב-2015, עבר לנפתלי בנט ואיילתשקד; עו"ד דוד שמרון אינו עם הליכוד יותר. ניר חפץ עד מדינה נגד נתניהו.

נתניהו איבד חלק מהאנשים שהלכו עימו לאורך שנים רבות. הקמפיין של נתניהו מורכב מאנשים סביב גיל 30. איך זה משפיע על ההתנהלות? 
"לגבי אותם האנשים שעברו צד, בדיעבד חלקם לא הכירו מספיק לעומק, ואם הכירו, אז האובדן שלהם לא היה משמעותי. מה שכן היה משמעותי עבור ניהול הקמפיין שלנו הוא שאני מגיע עם ניסיון בניהול צוותים גם מן העולם המסחרי. עשיתי כמה דברים בחיים, יש לי הבנה באיך לקחת פרויקטים, איך להתחיל, איך לפרק לגורמים ואיך לבנות אותו. הנושא של גיוס אנשים הוא מהותי, צריך לדעת את מי לקחת, לשכור אנשים, תסריטאי, במאי. וצריך לזכור שאוריך וטופז הם אולי צעירים בגיל, אבל הם מאוד נבונים, מהירים ומוכשרים. במובנים רבים - אנחנו הקמפיינרים של הדור החדש וקמפיין הליכוד של 2019 מוכיח את זה.

"קמפיין זה צומת תעבורה של מידע, ויש מבוגר אחראי, יש קפטן, אדם שמוביל ושניתן לסמוך עליו. באשר לצעירים אחרים בקמפיין, ברגע שמכנסים את כולם למערכת מסודרת, כל אחד מוצא את המקום שלו ומבין את גבולות הגזרה שלו. קובעים סדר יום, פגישות בוקר, מוודאים נתונים, מה הם המסרים שעובדים ומה לא, ובסופו של דבר אנשים לומדים לסמוך זה על זה".

אתה בקשר עם חפץ? בקמפיין 2015 עבדתם ביחד עם הליכוד, הוא למעשה צירף אותך.
"שום דבר. אין לי קשר איתו".

המשטרה ידעה מראש שהליכוד עומד לצלם בקלפי ביישובים ערביים? "מי שצריך לדעת, ידע. זה לא נעשה במחשכים"

ביום הבחירות הגישה רשימת חד"ש-תע"ל תלונה למשטרת ישראל שלפיה חברי ועדות קלפי ביישובים ערביים צילמו בסתר את הליך ההצבעה, ככל הנראה בניסיון לאתר זיופים בקלפיות אלה.

הסיפור של המצלמות בחברה הערבית מטריד מאוד.
"לנו היה ברור שזה פרויקט מאוד חזק שיכול לשנות את התוצאות של הבחירות".

למה?
"כי ידענו שאין אכיפה בקלפיות מסוימות. שאנחנו נכנסים לוואקום שאף אחד לא טיפל בו, של מקומות שבהם אין אכיפה לגבי שיעורי הצבעה לא הגיוניים. דאגנו לטוהר הבחירות, חשבנו שנביא למשטרה תיעוד".

אבל לא דאגתם לטוהר הבחירות במדינת ישראל, לא עניינו אתכם זיופים בבני ברק או ברמת השרון.
"לא נכון, ואני לא רוצה לפרט, אבל זה לא היה רק בקלפיות ערביות. הלכנו על מקומוות שבהם דפוס ההצבעה הוא בעייתי ושיש בהם הרבה מאוד זיופים. הכרנו את זה מבחירות 2015. ואמרנו שבבחירות האלה נקדיש לזה תשומת לב".

אילו מקומות?
"יש מקומות נוספים בערים יהודיות".

תפסתם זיופים בערים יהודיות?
"לא יודע להגיד לך".

ואתם יודעים שעצם זה ששמתם מצלמה, ולציבור הערבי נודע על כך, זה כבר גרם לאנשים לחשוש מלבוא להצביע.
"המטרה לא הייתה לגרום לאנשים לחשוש להצביע, אלא להגן על הבחירות, על הדמוקרטיה, מפני מי שנכשל להגן עליה".

אבל לרמת השרון לא שלחתם צלמים לשמור על טוהר הבחירות, אף שאין לכם מצביעים שם כמעט. איך ידעת מראש שלא יזייפו ברמת השרון?
"ברמת השרון לא היו זיופים. אנחנו מיפינו את המקומות הבעייתים שבהם הבנו שיש זיופים בשנת 2015".

ובכל זאת, אתם שלחתם את הפעילים שלכם מראש רק למקומות שערבים גרים בהם, כי חשבת שערבים מזיייפים ולא כי חשבתם שכל הציבור מזייף.
"אני לא מקבל את הטענה הזו. ידענו להגיד שיש דפוס הצבעה בעייתי במקומות מסוימים ושהוא יכול לגרום להטיה של הבחירות ולאובדן של הרבה מאוד מנדטים, ואנחנו לא צריכים להשלים עם המצב הזה ועלינו להביא עדויות על כך לוועדת הבחירות".

אתה גם ידעת שאם אתה שם מצלמה, אתה פוגע בפרטיות של אנשים, ואתם עברתם על חוק הגנת הפרטיות.
"לא צולמו ההצבעות מאחורי פרגוד, אלא השטח המשותף שבו פועלת ועדת הקלפי. כל מה שנעשה במסגרת הפרויקט נעשה על-פי חוק.

אבל אסור לצלם אנשים גם בשטח משותף של קלפי, בלי שהאנשים יודעים. זו פגיעה בפרטיות לפי החוק.
"כל מה שנעשה, נעשה על פי חוק. שילה אדלר היה ממונה על כך מטעם הקמפיין והוא הסדיר את הנושא מול המשטרה".

יש לכם אישור כתוב מראש מהמשטרה שאישר לכם לעשות את זה?
"צריך לשאול את שילה, בואי נעלה אותו על הקו. אני ביררתי את הנושא הזה הרבה פעמים".

בשלב הזה בראיון מחייג גולן לשילה אדלר, לשעבר מנכ"ל מועצת ישע, שצורף כבכיר למטה הליכוד ונתניהו. שילה מאשר בשיחה שהפעולה הייתה חוקית ושניתן לה אישור משטרה מראש.

"זה יותר מחוקי", אמר אדלר בשיחה, "זה בא לסייע לממש את הדמוקרטיה. הלוואי שהייתה מצלמה בכל קלפי במדינה ואנשים היו אמינים. המטרה שלנו לא הייתה להוריד את שיעור ההשתתפות, אלא להפחית את כמות הזיופים".

אנשים ידעו מראש שהם נכנסים לקלפי מצולמת? שמתם להם שלט בחוץ: "אתם עומדים להיכנס למתחם מצולם"?
"מי שצריך לדעת במערכת החוק, ידע מזה. היה תיאום עם מערכת החוק. הצילום היה באזור ועדת הקלפי ולא מאחורי הפרגוד, ומכיוון שלחברי הוועדה מותר לצלם את עצמם, זה היה בסדר. בין מה שאסור בחוק ובין מה שמותר בחוק יש פער, ואנחנו ישבנו בתוך הפער הזה ולכן לא היה צריך לשים שלטים מראש בחוץ המיידעים אנשים שהם מתועדים. אנחנו מקווים לצמצם את הפער הזה בעתיד. ברור לנו שכדי למנוע זיופים וזה לא רק במגזר הערבי, הממשלה תצטרך חקיקה מלאה שתהיה מצלמה שתתעד את כל הקלפיות כי מדובר ברמת זיופים מסחרית ברמות של עשרות אלפי קולות, ולצורך העניין העובדה שב-2015 החברה הערבית הגיעה ל-13 מנדטים - זה נובע מן הזיופים".

המשטרה ידעה מראש שזה מה שהליכוד עומד לעשות?
"מי שצריך לדעת, ידע. זה לא נעשה על דעת עצמנו, זה לא נעשה במחשכים".

אני לא מבינה. הליכוד התקשר למפכ"ל והודיע לו מראש שזה מה שאתם עומדים לעשות?
בשלב הזה אדלר וגולן העדיפו לעצור את השיחה.

מה שגולן ואדלר לא רוצים לספר הוא שבבוקר הבחירות, 9 באפריל, הודלף סרטון של אחד מפעילי הליכוד בקלפי בחברה הערבית ש"נתפס" עם מצלמת הגוף ומתבקש להפסיק לתעד את הנעשה בקלפיות באזור של ועדת הקלפי. הסרטון הזה הודלף לכלי התקשורת (ל-Ynet) על ידי הליכוד. היה בליכוד מי שרצה שכל הציבור בישראל ובחברה הערבית יבין את סדר גודל הפרויקט: 1,300 מצלמות המתעדות את החשדות לזיופים.

אני טוענת שמה שעשיתם בקמפיין 2019 הוא מעבר ל"טוהר הבחירות". אתם ידעתם שהאוכלוסייה הערבית בישראל רגישה מאוד למעקבים וצילומים וקיוויתם שהמהלך יביא לדיכוי הצבעה, מה שקוראים בארה"ב: voter suppression, כפי שהיו עושים לשחורים לפני עשרות שנים כדי לגרום להם שלא להצביע. וגם שידעתם שמדובר בחדירה לפרטיות ובעבירה פלילית.
גולן: "אני לא מקבל את הטענה שלך. המטרה שלנו הייתה למנוע זיופים ולא לדכא מישהו מלהצביע. זו מטרה נעלה: להירתם, לפעול כדי לוודא שהליך הדמוקרטי מתבצע כראוי. זה שירות לאזרח. אנחנו צריכים לקבל צל"ש על אזרחות טובה".