רפי פרץ מודה: החוקים שנועדו להגן משפטית על נתניהו - חלק מהמו"מ הקואליציוני

יו"ר איחוד מפלגות הימין אמר עוד בתגובה לשאלת "גלובס": "המפלגה תמשיך להתעקש על תיק המשפטים בממשלה הבאה כדי לסייע שהמשפט בישראל יהיה יותר נכון ויותר מדויק. אנחנו לא נהיה פרווה במו"מ" • עפ"י דיווחים, נתניהו וסמוטריץ' חותרים לקידום חוק שיצמצם את סמכויות בג"ץ מול החלטות של נבחרי ציבור

הרב רפי פרץ, יו"ר איחוד מפלגות הימין, אמר היום (ב') כי שינוי החוק כך שיאפשר לראש הממשלה לחמוק מעמידה לדין בתקופת כהונתו הוא חלק מהנושאים שנדונים במשא-ומתן הקואליציוני. בתשובה לשאלה שנשאל רגע לפני שנכנס לפגישת המשא-ומתן בצהריים, "האם תיתן יד להגנה המשפטית על ראש הממשלה ושינוי החוקים כך שהוא לא יוכל לעמוד למשפט", השיב פרץ מפורשות: "אנחנו עכשיו דנים בדברים האלה במשא-ומתן".

בחדר סיעת הליכוד נועדו בצהריים פרץ, השר יריב לוין, נתן אשל ועו"ד מיכאל ראבילו, הנציגים של הליכוד במשא-ומתן. ראבילו הוא איש משרד עורכי הדין של מקורביו הקודמים הבכירים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד דוד שמרון ועו"ד יצחק מולכו, שהורחקו מראש הממשלה עקב מעורבותם בתיק הצוללות.

"שהמשפט בישראל יהיה יותר נכון ומדויק"

זו אולי הפעם הראשונה שפרץ, שהוא צד למשא-ומתן הפוליטי, מודה בפה מלא כי על הפרק נמצאים סטים של חוקים שיאפשרו לנתניהו לחמוק מעמידה לדין. עד היום חברו לסיעה בצלאל סמוטריץ' נטל על עצמו את החזית בתחומים המשפטיים, אך גם הוא לא הודה שמדובר בסדרה של חוקים האמורים למלט את נתניהו אישית מן הדין.

הבוקר פורסם בעיתון "הארץ" כי על הפרק נמצאת גם האפשרות להצר את הסמכויות של בג"ץ, כך שהסמכות להוציא צווים לרשויות מינהליות בישראל תצומצם מאוד. לפני מספר שבועות פרסמנו ב"גלובס" את רשימת הדרישות הארוכה של איחוד מפלגות הימין, והם כללו גם פסקת ההתגברות לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שימוע לפני מינוי שופטים ושינוי הרכב ועדת מינויי השופטים.

אך הצרת הסמכות להוציא צווים לגופים מינהליים היא לכאורה שינוי עקיף של סעיף 15 (ד) לחוק יסוד: השפיטה, על מגוון הסמכויות המוקנות שם כיום לבג"ץ, ובין השאר הסמכות לעסוק בעניינים מינהליים, גם כאשר הכנסת מקבלת החלטות מעין שיפוטיות כמו הסרת חסינות.

פרץ אמר עוד כי המפלגה שלהם תמשיך להתעקש על תיק המשפטים בממשלה הבאה, כדי "לסייע שהמשפט במדינת ישראל יהיה יותר נכון ויותר מדויק, שכל רשות יהיה לה המקום שלה. אנחנו לא נהיה פרווה במשא-ומתן", הוא אמר והתכוון לפרסום בנוגע לצמצום סמכות בג"ץ.

ח"כ בצלאל סמוטריץ' לא נכח בפגישה, אך לפי ההסכם הפנימי באיחוד מפלגות הימין, סמוטריץ' יקבל את התיק הבכיר, וכך אם יתמלאו דרישותיהם, סמוטריץ' יהיה שר המשפטים, ופרץ יקבל את תיק החינוך. נדמה שעל תיק החינוך לא מתנהל ויכוח כלל, והקושי ממוקד בתיק המשפטים. בליכוד ניסו בימים האחרונים להציע לסמוטריץ' את תיק משרד ביטחון הפנים ואף להרחיב את הסמכויות בתיק זה - אולם סמוטריץ' עומד על שלו.

סמוטריץ רמז בעמוד הטוויטר שלו כי הכיוון שאליו הולכים הדברים הוא לא ביטול מוחלט של סמכות בג"ץ להוציא צווים מינהליים, אלא אפשרות של הכנסת לעקוף החלטות של בג"ץ בנתיב מהיר, אחרי שבג"ץ מקבל פסקי דין תקדימיים או מוציא צווים מינהליים. "קורא את זעקות השבר של השמאל כאן ושואל את עצמי האם עד לפני 30 שנה לא הייתה כאן דמוקרטיה?! האם חיים כהן ולנדוי ואגרנט ושמגר לא היו דמוקרטים?! לא ידעתי שאהרן ברק המציא את הדמוקרטיה. הוא גנב אותה, ואנחנו בסך-הכול נחזיר אותה לעם. זה הכול. אף אחד לא מתכוון לבטל כליל את הביקורת השיפוטית על החלטות מינהליות", כתב בטוויטר.

עוד עלתה במשא-ומתן האפשרות להשיב חקיקה שנפסלה על-ידי בג"ץ בשנים האחרונות או חקיקה שנבלמה מראש מתוך חשש שהחקיקה לא תעמוד במבחן בג"ץ, ובין השאר את חוק גירוש משפחות מחבלים ואת חוק המסתננים. חוק הגירוש, שעבר קריאה ראשונה, אמור היה לאפשר לאלוף פיקוד לגרש מחבלים מאזור מגוריהם לאזור אחר ביהודה ושומרון תוך 7 ימים ממועד הפיגוע. היועמ"ש אביחי מנדלבליט התנגד לחוק ואמר בעת החקיקה כי זה חוק "שיפגע ממש במדינת ישראל".

בליכוד מנסים לשמור על כל התכנים שעומדים על הפרק בסודיות. הכוונה היא לסגור את ההסכמים הקואליציוניים ברגע האחרון, וזאת כדי שלא לאפשר מרחב תמרון רב לשותפים הקואליציוניים. היום העניק נשיא המדינה ראובן ריבלין ארכה נוספת למשא-ומתן הקואליציוני, עד 29 במאי.

מהליכוד נמסר בתגובה: "במסגרת המשא-ומתן הקואליציוני עולות הצעות שונות על-ידי השותפות הקואליציוניות של הליכוד, לרבות בתחום השבת האיזון בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. הפרסומים הסנסציוניים בתקשורת כוללים גם הצעות שלא נידונו ופרשנות מגמתית ומטעה שנועדו למנוע כל ניסיון להחזיר את האיזון בין הרשות המחוקקת שנבחרה בידי העם, לבין הרשות השופטת. העיקרון שימשיך להנחות את הליכוד הוא שמירה על בתי משפט עצמאיים וחזקים, אך אין זה אומר שבית המשפט הוא כל-יכול".