אפק זרד בן ה-25 מאילת, המואשם בגניבת מטבעות דיגיטליים בשווי 22 מיליון שקל מארנק דיגיטלי של חברו, הובא היום (ג') בשעות הצהריים מבית המעצר "אוהלי קידר", שם הוא עצור כבר כמעט חודש, לדיון בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בפני השופט נסר אבו טהה. בית המשפט קיבל את בקשת הדחייה הכפולה שהגיש בא-כוחו של זרד, עו"ד אלי כהן, לאחר שבאי-כוח הפרקליטות, עורכי הדין ערן צרויה ורחל אטיאס, לא התנגדו לבקשה.
בהתאם להחלטת בית המשפט היום, הדיון בבקשת הפרקליטות לעצור את זרד עד תום ההליכים נגדו נדחה לסוף החודש, כאשר דיון ההקראה, שבו יידרש זרד להשיב לאשמה המיוחסת לו, נדחה לחודש יוני.
בדיון הסביר עו"ד כהן כי הוא קיבל את הייצוג רק באחרונה, וטרם קיבל את כל חומרי החקירה ואת תעודת החיסיון שהוציאה המשטרה. בשיחה עם "גלובס" לאחר הדיון אמר עו"ד כהן: "אני מעריך שיתר חומרי החקירה שלא הועברו ותעודת החיסיון יועברו בשבועיים הקרובים, ולאחר מכן נדע מה היקף התיק ואילו ראיות חשובות".
כתב האישום נגד זרד הוגש ב-18 באפריל, יום לפני ערב פסח. כפי שפורסם ב"גלובס", על-פי כתב האישום, זרד חדר לכאורה למחשב הנייד של חברו, אלכסיי יריומנקו, וגנב ממנו 75 אלף מטבעות קריפטוגרפיים מסוג Dash. על-פי שער המטבע ביום הגניבה, שבוצעה לפני כחודשיים, הסכום שנגנב שווה לכ-6 מיליון דולר (יותר מ-22 מיליון שקל). מעצרו של זרד בוצע לאחר חקירה של חוקרי הסייבר במשטרת ישראל, בעקבות תלונה שהוגשה במשטרה ב-6 במרץ על-ידי יריומנקו. בסיום החקירה הועברו החומרים לפרקליטות.
כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד גיורא חזן מפרקליטות מחוז דרום (פלילי), מייחס לזרד ביצע עבירות של גניבה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון וחדירה לחומר מחשב. לטענת התביעה, הנאשם ניצל את קשרי החברות שהיו לו עם המתלונן וכן את העובדה שהייתה לו גישה לדירתו, וגנב בעצמו או יחד עם אחרים את פרטי הארנק הדיגיטלי שלו. לבקשת הפרקליטות, חולטו המחשב הנייד והאייפון של הנאשם, שלכאורה שימשו לביצוע העבירות.
"לזרד יש את כוח המיקוח"
זרד מיוצג כיום על-ידי עו"ד אלי כהן, לאחר שהאחרון החליף את עורך דינו הקודם, עו"ד אלכס גאוסקין. לאחר הגשת כתב האישום נגד זרד בחודש שעבר, אמר עו"ד גאוסקין: "הנאשם מכחיש את המיוחס לו. אנו בטוחים שלאחר שתיפרס מלוא התשתית הראייתית, התמונה תתבהר, ונוכל להגיב בהתאם, כשאנו בטוחים שבית המשפט יראה שלנאשם אין קשר למיוחס לו בכתב האישום".
לפי כתב האישום, בתחילת מרץ חדר זרד לכאורה שלא כדין לארנק הדיגיטלי של יריומנקו, ללא ידיעתו וללא רשותו, והעביר את מלוא תכולת הארנק, כ-75 אלף מטבעות Dash, שערכן באותה עת היה כ-82.5 דולר ליחידה. את המטבעות העביר הנאשם לארבע כתובות של ארנקים דיגיטליים אחרים, בשש העברות שבוצעו בו-זמנית, תוך הסוואת מעורבותו במעשים אלה. היקף הגניבה לכאורה מסתכם ב-22.4 מיליון שקל.
האם תצליח התביעה להוכיח את העבירות המיוחסות לזרד? עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי של איגוד הביטקוין הישראלי, התייחס לשאלה זו במאמר מעניין שפרסם בתחילת החודש (ראו מסגרת בהמשך). לדעתו, "לזרד יש את כוח המיקוח: בלי להוכיח שיש לו את המפתחות לארנקים, יהיה קשה למדינה להוכיח מעבר לכל ספק סביר שהוא מי שהזיז את המטבעות מהארנק של יריומנקו לארנק אחר, או בכלל שיריומנקו היה הבעלים של הארנק הקודם. יהיה למדינה מאוד קשה להוכיח שהוא גנב".
הקורבן פיתח תוכנה עבור Dash
המטבע Dash נסחר היום במחיר של כ-140 דולר ליחידה, לאחר ששערו זינק ביותר מ-75% מאז תחילת מרץ. אילו היו נגנבים היום 75 אלף מטבעות Dash, הם היו שווים יותר מ-37 מיליון שקל. ראוי לציין כי בשבוע האחרון זינקו שערי המטבעות הדיגיטליים המובילים בעשרות אחוזים, בהובלת הביטקוין (BTC ), שהבוקר נסחר במחירו הגבוה ביותר מאז סוף יולי 2018, כששערו גבוה מ-8,200 דולר - שיא של 9 חודשים וחצי.
Dash הוא מטבע דיגיטלי מבוסס בלוקצ'יין, שהונפק לראשונה ב-2014 תחת השמות XCoin ולאחר מכן Darkcoin, וב-2015 קיבל את שמו הנוכחי. בניגוד לביטקוין, Dash תומך באפשרות של העברות מטבע פרטיות - כלומר, העברות שלא ניתן לעקוב אחריהן ברשת. קיים מגוון רחב של ארנקים דיגיטליים התומכים בהחזקת Dash.
גורם בקהילת הקריפטו הישראלית המעורה בפרטי החקירה סיפר ל"גלובס" כי יריומנקו הוא מפתח תוכנה צעיר, שעסק בשנים האחרונות בפיתוח לפלטפורמת הבלוקצ'יין Dash, וכנראה כך צבר בארנקו הדיגיטלי עשרות אלפי מטבעות Dash.
*** חזקת החפות: אפק זרד הוא בגדר נאשם בלבד במעשים המיוחסים לו. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי. זרד טרם השיב לאשמה, וכל עוד הוא לא הורשע, הוא זכאי ליהנות מחזקת החפות.
"יהיה למדינה קשה מאוד להוכיח שזרד גנב" / רועי קצירי
במאמר מעניין שפרסם בתחילת מאי עו"ד יהונתן קלינגר, המכהן כיועץ המשפטי של איגוד הביטקוין הישראלי, הוא מציין כי בכתב האישום נגד אפק זרד נטען כי הוא ביצע ערבול של המטבעות הדיגיטליים שגנב לכאורה, כדי למנוע זיהוי של המקור שלהם. ואולם, לדבריו, לפחות במקרה אחד הטענה הזאת כנראה אינה נכונה. "איך שאני רואה את זה, שתי כתובות המטבע שהופיעו בכתב האישום תקינות ועדיין מחזיקות את ההון הקטן שנשלח אליהן. המצב יכול שיהיה שונה בכתובות אחרות", כתב קלינגר.
"היופי במטבעות מבוזרים הוא שניתן לנתח את מאגר העסקאות (הבלוקצ'יין) וללמוד מה התרחש", מסביר קלינגר. "מטבע Dash עובד עם 'צמתי-על' (Master Node). מדובר במחשב שמריץ את התוכנה של Dash יחד עם עותק של כל הבלוקצ'יין שלה וכמה שירותים נוספים. כדי להריץ צומת-על כזה, צריך שיהיו לך כ-1,000 מטבעות Dash נעולים על-ידי אחת הכתובות שלך, שאומר שהם לא יזוזו מהמקום. במצב כזה אתה מקבל גמול של כ-1.67 Dash בכל בלוק שאתה עוזר לכרות. זה אומר שחלק מהכסף שנגנב, לפחות, לא נוצר על-ידי השקעה במטבעות, אלא על-ידי הרצה של צמתי-על. זה גם אומר שיריומנקו החזיק לפחות 27 צמתים כאלה. אני מניח שאם מספר דומה מייצג את צמתי-העל בכתובות האחרות, אז הוא הפעיל כ-60 צמתי-על כאלה. כרגע ל-Dash יש כ-5,000 צמתים כאלה, ויריומנקו כנראה הפעיל 1% מהצמתים, ולא רק החזיק כ-1% מכלל המטבעות במחזור (לא מעט לבחור שגר בדירה עם שותף באילת)".
בהמשך המאמר מתייחס קלינגר לבעיות של רשויות אכיפת החוק במקרה זה. "הבה נניח, לצורך העניין, שיריומנקו היה שחקן לגיטימי ודיווח על כל ההכנסות והרווחים שלו, הגיש את הדיווחים לרשות המסים בזמן וחי טוב מהריבית שיצרו צמתי-העל שלו. עכשיו, בהנחה שזרד היה חכם דיו כדי לבצע את ההעברות לכתובות שלא זמינות מהמחשב שלו, ושלא מכר את המטבעות, אלא השתמש בהם גם הוא לצורכי צמתי-על, כיצד היה ניתן לעלות עליו?"
לדברי קלינגר, "השאלה של קלות הגניבה של 75 אלף המטבעות מארנקים שונים, שהחזיקו כ-1,000 מטבעות כל אחד, והיכן היו המפתחות ששלטו בהם, נראית יותר מתיאורטית כאן. זאת לא עסקה אחת שבוצעה בקליק, אלא זה דרש תכנון מדוקדק ותוכנית ב' למקרה שבו יובטח שלאחר המעצר זרד לא יידרש לחשוף את המפתחות לארנקים שלו. זו גם הסיבה מדוע בקשת המדינה לחלט את המחשב האישי והטלפון של זרד נראית מעניינת: נכון לעכשיו אין כל אינדיקציה שיריומנקו יקבל את המטבעות שלו בחזרה".
הוא מציין כי "אם למשטרה הייתה שליטה בנכסים, הם היו יכולים להעביר אותם לשליטה של יריומנקו או ללכוד אותם בעצמם, כדי להבטיח שאם לזרד יש עדיין שליטה מבחוץ על הארנקים (קרוב משפחה, שותף סוד או שותף), המטבעות עדיין יוחזרו לבעלים החוקיים. כרגע לזרד יש את כוח המיקוח: בלי להוכיח שיש לו את המפתחות לארנקים, יהיה קשה למדינה להוכיח מעבר לכל ספק סביר שהוא מי שהזיז את המטבעות מהארנק של יריומנקו לארנק אחר, או בכלל שיריומנקו היה הבעלים של הארנק הקודם. יהיה למדינה מאוד קשה להוכיח שהוא גנב, ולא שאדם אחר פרץ או לקח, או שיריומנקו העביר בעצמו לצד שלישי מאובטח".
עו"ד קלינגר מוסיף כי "לזרד קיימת עוד טענת הגנה די מעניינת; הוא יכול לטעון שיריומנקו ביצע הונאת מס מתוחכמת. מדוע? אם המטבעות של יריומנקו נגנבו, הוא היה יכול להשתמש בחריג בהוראות מס הכנסה כדי להכיר באובדן הזה כהפסד הון: אובדן המטבעות עקב פריצה מזכה אותך להכיר בכך כהפסד, ועקב כך לשלם פחות מס. זרד יכול לטעון גם שיריומנקו התקשר עמו בהסכם (כשותף) להקים עסק חדש. במצב כזה יש סיכוי שהמשפט הזה יתנהל ברמת המילה-מול-מילה, ויהיה קשה להוכיח. עוד, בהתחשב בכך שב-Dash יש אפשרות לשליחה אנונימית של מטבעות, אז יהיה קשה לטעון שזרד מצד אחד כל-כך מתוחכם, ומצד שני לא השתמש בכלי הזה כדי להעלים את עקבותיו".
לסיכום, כותב עו"ד קלינגר, "אנחנו עדיין לא יודעים איך התיק יתפתח, אבל אני מאמין שלזרד יהיו דרכים טובות להילחם באישומים נגדו, וזה ייצור תקדימים מעניינים על איך מגדירים גניבה של מפתחות בדין ואיך מוכיחים שמטבעות נגנבו כשהמפתחות עצמם נגנבו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
