עוד שומר סף עומד להיחלש? מינוי מבקר המדינה על הפרק, והקואליציה שוקלת לקצץ בסמכויותיו

120 חברי כנסת, חדשים וותיקים, יודיעו ביום שני הקרוב (20/5) ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, מיהו המועמד שלהם לתפקיד מבקר המדינה הבא. כל עשרה חברי כנסת יוכלו להתאגד ולהציע מועמד שיחליף את השופט בדימוס יוסף שפירא, שיסיים את תפקידו כמבקר המדינה בראשית חודש יולי 2019.

הבחירות יתקיימו במליאת הכנסת ב-3 יוני, בהצבעה חשאית, מה שעשוי להקשות על מפלגת השלטון, הליכוד, להשתלט על תהליך הבחירה. ההערכות הן שהשרים גדעון סער, גלעד ארדן, ישראל כ"ץ - ואולי גם שרים אחרים - יעדיפו שלא לתמוך במבקר שיהיה "נוח" לראש הממשלה בנימין נתניהו.

הממשלה ה-35 אמורה לקום, אחרי חתימה על ההסכמים הקואליציוניים וחלוקת התיקים, עד ליום 29 במאי, כך שלליכוד לא יהיה "שוט" נגד חברי הקואליציה שחלקם כבר יהפכו לשרים עד סוף החודש.

בחירת מבקר המדינה תהיה למעשה המבחן הפוליטי הראשון של ראש הממשלה בכנסת ה-21. נתניהו מנהל בשנים האחרונות מאבק בשורה של "שומרי סף". הוא תקף במגוון הזדמנויות את המשטרה ואת הפקידות הבכירה במשרדי הממשלה. נתניהו ניהל בנוסף גם קרבות מתוקשרים נגד היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטי המדינה ובמקרים מסוים הוא הצטרף גם למתקפות נגד שופטי בג"ץ.

נתניהו היה זה שדחף וקידם את מינוי שפירא לתפקיד מבקר המדינה, אבל מאז הוא לא היסס לתקוף אותו. כאשר שפירא פרסם את דוח מעונות ראש הממשלה, כמה שבועות לפני מערכת הבחירות ב-2015, נתניהו זעם.

הדוח שפורסם בשנת 2015 הוביל בסופו של דבר להגשת כתב אישום נגד אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו. התהליך המשפטי עדיין לא הגיע בתיק לא הגיע להכרעה, למרות חלוף השנים.

בכל מה שנוגע לאישומים נגד שרה נתניהו, המבקר יוסף שפירא מילא תפקיד חשוב. דווקא אנשי מערכת המשפט, בהם פרקליטי המדינה, גררו רגליים בפרשה הזאת.

נתניהו תקף את המבקר, אוף רקורד, גם סביב פרסום דוח הביקורת על צוק איתן. לקראת פרסום הדוח בראשית 2017 נתניהו עסק במתן 'מכת מנע' למבקר שפירא. נתניהו אמר אז לחברי הליכוד, שהוא, ראש הממשלה, מגבה את מערכת הביטחון, בניגוד למבקר.

נטול שיניים?

מינוי המבקר החדש מציף מחדש את השאלה לגבי הסמכויות של מי שימלא את התפקיד. מבקריו של המבקר טענו בעבר כי הוא נטול שיניים ואין לו יכולת אכיפה. לדעתו של המבקר היוצא, שפירא, ראוי לחזק את המעמד של המבקר ולהקנות לו סמכויות אכיפה. עם זאת, נראה שהחברים בקואליציה שעדיין לא קמה ינסו דווקא לקצץ את הסמכויות.

נתניהו ומקורביו לא היססו לתקוף אישית את המבקר וגם את האנשים בסביבתו הקרובה. אחד הנפגעים הוא תא"ל במיל' יוסי ביינהורן, מחבר הדו"ח מטעם מבקר המדינה, ראש החטיבה הביטחונית במשרד המבקר. ביינהורן תיאר כפקיד שלא מבין בסוגיות אסטרטגיות וכמי שמנהל קשר פוליטי עם נפתלי בנט ועם מפלגת הבית היהודי. השיטה הזו מאפיינת בשנים האחרונות את ההתנהלות של בית ראש הממשלה ברחוב בלפור - לעסוק בחיבורים בין עובדי ציבור, בכירים או זוטרים, עם דמויות פוליטיות.

אחרי ניצחון חמישי בבחירות ולקראת הרגע המכונן שבו נתניהו יוכתר כראש הממשלה בעל הכהונה הממושכת ביותר בהיסטוריה של המדינה, יותר מאשר דוד בן-גוריון, הוא מחפש מבקר נוח, אולי כזה שלא כיהן בעבר כשופט ואפילו מבקר שאין לו הכשרה משפטית. נתניהו היה מעדיף שהמבקר הבא לא יתנגש בו בצורה חזיתית.

כבר בכנסת היוצאת, הגיש ח"כ בצלאל סמוטריץ' הצעת חוק לקצץ בסמכויות של מבקר המדינה. שפירא, המבקר היוצא, ראה את ההצעה הזו בחומרה, והיה מוכן להיאבק ולדבר בגנות אותה ההצעה, אשר בתמצית הציעה שמבקר המדינה לא יוכל לעסוק בביקורת שוטפת, כלומר לבקר כל עוד הגוף נשוא הביקורת ממשיך לבצע את הפעולה השלטונית.

באותה הצעת החוק נכתב: "המבקר לא יתערב בתהליכי קבלת ההחלטות של גוף מבוקר תוך כדי התהוותם, ולא ייתן הוראות לגוף מבוקר לעשות או להימנע מלעשות פעולה כלשהי". בהצעה נכלל גם סעיף שישלול מן המבקר את הזכות להמליץ על אופן תיקון הליקויים.

בכנסת ה-21, סמוטריץ', עשוי להיות שר המשפטים ומי שיהיה יו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה. אם התרחיש הזה יתממש, סמוטריץ' יוכל לוודא מקרוב שאף אחד לא מפיל את הצעות החוק שלו. במהלך מערכת הבחירות הוא הצהיר כי הוא מעוניין להוביל שינויים בחוק מבקר המדינה, לרבות פתיחת האפשרות למינוי מבקרים שאינם שופטים בדימוס.

במסגרת אירועי קמפיין הבחירות לכנסת אמר סמוטריץ': "בקדנציה האחרונה ניסיתי להסדיר את סמכויותיו של מבקר המדינה. עמדתי על ההבחנה הבין ביקורת לבקרה. אני מבקש לחזק את מוסד ביקורת המדינה. אנחנו נדרוש שמבקר המדינה הבא לא יהיה שופט. זו טעות טרגית ומכאן מתחילה הבעיה. שופט זה אדם שרגיל לדבר ב'כן לא שחור לבן'".

שופט? לא בהכרח

עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם, שפעילים בזירה הציבורית, פנו לפני מספר ימים ליועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, בבקשה שיאכוף את הנוהג שנוצר ב-30 השנים האחרונות לפיו כל מבקרי המדינה כיהנו כשופטים בבית המשפט העליון או המחוזי. חוק יסוד: מבקר המדינה קובע כי מבקר המדינה יכול שיהיה "כל אזרחי ישראלי, שהוא תושב ישראל. תנאי כשירות נוספים ייקבעו בחוק", נאמר בחוק היסוד.

בן מאיר ואבירם אומרים שמהסעיף הנ"ל, "ברור שמדובר בתנאי כשירות מינימליים ומקדמיים ואין בהם למצות את התנאים המהותיים להצגת מועמד לתפקיד מבקר המדינה". לדבריהם, נוצר מנהג חוקתי מחייב לפיו לתפקיד מבקר המדינה מתמנים רק שופטי עליון או מחוזי, וכך נהגו בכל השנים מאז מינוי מבקר המדינה הרביעי בשנת 1987. "זו פרקטיקה של למעלה מ-30 שנה", הם ציינו.

היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, השיב לעוה"ד בן מאיר ואבירם כי לפי הבנתו לא נוצר תקדים חוקתי מחייב. לשם דוגמה, הוא מביא את הליך המינוי של מבקר המדינה בשנת 2012, אז הוצע לתפקיד, שלמה קלדרון, נשיא הכבוד של לשכת המבקרים הפנימיים. קלדרון לא נבחר בסופו של דבר, אך שמו הוצג בכנסת.

"אין חולק כי ניסיון שיפוטי ודאי מסייע למבקר המדינה במילוי תפקידו בכלל ובפרט בבחינת חוקיות פעולות הגופים המבוקרים וטוהר המידות שלהם. אולם דומה כי הטענה שמדובר בתנאי כשירות הכרחי, המהווה חלק מעקרונות היסוד של השיטה, היא טענה מרחיקת לכת", כתב ינון בתשובה.

בן מאיר אמר היום ל"גלובס" כי הוא שוקל לפנות בנושא הזה לבג"ץ, במיוחד לאור החשיבות של מילוי התפקיד הקריטי הזה על ידי שופט, אדם בעל חשיבה עצמאית ולא מי שיהיה בקשרים פוליטיים אישיים עם ראש הממשלה. 

חמישה ימים לפני: אין אף מועמד רשמי

חברי הכנסת מסרבים לומר, נכון להיום, במי הם יתמכו לתפקיד מבקר המדינה, למרות שההחלטה אמורה להתקבל תוך פחות משבוע. בליכוד שקלו לתמוך ביעקב בורובסקי, עו"ד, ניצב משטרה בדימוס ומי שכיהן כיועץ בכיר במשרד מבקר המדינה. בפברואר 2015 נשכר ב ורובסקי כיועץ על ידי נתניהו, בעקבות פרסום דוח מבקר המדינה בנוגע להתנהלות במעונות ראש הממשלה, ויצא להגנתו של נתניהו.

הקירבה הזו מעלה את החשש שמבקר המדינה יהיה מינוי אישי של נתניהו ולא מבקר מדינה. בליכוד מסרבים כרגע להתייחס למועמדות של בורובסקי. נתניהו שאף למנותו למספר תפקידים בעבר, כגון יו"ר רשות השידור (גוף שאינו קיים יותר), אך המהלך סוכל על ידי היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין.

בימים האחרונים פורסם ב"ידיעות אחרונות" שמו של רו"ח ראובן שיף, לשעבר ראש לשכת רו"ח, כמועמד המועדף על הליכוד. שיף הוא שותף מנהל וממייסדי הפירמה RSM שיף הזנפרץ ושות'. הוא מכהן כחבר דירקטוריון ויו"ר ועדת ביקורת במנורה מבטחים פנסיה וגמל ובעבר היה יו"ר דירקטוריון של מרכנתיל שוקי הון ויו"ר ועדת השקעות של אריה חברה לביטוח.

שם נוסף שפורסם השבוע הוא של השופט בדימוס יוסף אלון, מי שהיה נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע. נתניהו עשוי לפנות גם לרו"ח איריס שטרק, מי שרק לפני כחצי שנה נבחרה ליו"ר לשכת רואי החשבון. עוד שמות מעניינים שנזרקים הם שמותיהם של שופטי עליון בדימוס כמו נשיאת העליון מרים נאור, השופט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין ונציב תלונות הציבור על השופטים, השופט העליון בדימוס אורי שהם.

במרצ ניסו לקדם אתהשופט העליון בדימוס סלים ג'ובראן, מי ששימש כמשנה לנשיאת בית המשפט העליון ויו"ר ועדת הבחירות בכנסת ה-20, אולם ג'ובראן החליט לוותר מאחר שהעריך שהסיכוי שלו לזכות בתפקיד אינו גבוה.

לפני מספר ימים פורסם בחדשות 12 שכחול לבן תגיש את שמה של פרופ' יפעת ביטון לתפקיד, אך אין ודאות שהמהלך יבשיל. ח"כ יאיר לפיד הצהיר כי הסיעה, שלה 35 ח"כים, תחשוף את המועמד שלה רק ביום הבחירה.

איך בוחרים את המבקר?

מבקר המדינה נבחר בהצבעה חשאית, מאחורי פרגוד, במליאת הכנסת. כל קבוצה של עשרה חברי כנסת יכולה להמליץ על מועמד ולצרף לכך את הסכמתו לכהן בתפקיד.

המועד האחרון להגשת השמות הוא יום שני הקרוב (20/5). הליך הבחירה עשוי לכלול מספר סבבי הצבעה. אם יהיו יותר משני מתמודדים, המועמד שיקבל יותר מ-61 קולות יזכה בתפקיד. אם אין רוב של 61, נערך סיבוב שני בין שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגבוה ביותר בסבב הראשון. גם בהצבעה השנייה, אחד המועמדים צריך לזכות ברוב. אם שני מועמדים קיבלו מספר קולות זהה, ייערך סיבוב שלישי. אם לכנסת יוצג מועמד אחד בלבד, המליאה תצביע בעדו או נגדו - באופן חשאי. אם התוצאה תהיה תיקו, ייערך סבב נוסף.

המבקר יוסף שפירא, נבחר בסיבוב הצבעה שלישי, במאי 2012, ברוב של 68 ח"כים. שפירא גבר על השופט העליון בדימוס אליעזר ריבלין ועל נשיא לשכת המבקרים הפנימיים שלמה קלדרון.