גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ועדת החקירה האזרחית לשיקום מערכת הבריאות הגישה את מסקנותיה

ועדת אבניאלי-לויט, בראשות השופטות בדימוס ד"ר דפנה אבניאלי ומיכל לויט, סיימה היום את דיוניה והגישה שורה מסקנות והמלצות עיקריות ● בראש ההמלצות - ההמלצה להגדיל את המקורות הציבוריים של מערכת הבריאות באמצעות תוספת של 5 מיליארד שקל לבסיס תקציב משרד הבריאות

בית החולים סורקה בבאר שבע / צילום: איל יצהר
בית החולים סורקה בבאר שבע / צילום: איל יצהר

ועדת החקירה האזרחית לשיקום מערכת הבריאות בישראל - ועדת אבניאלי-לויט, בראשות השופטות בדימוס ד"ר דפנה אבניאלי ומיכל לויט - סיימה היום את דיוניה והגישה שורה מסקנות והמלצות עיקריות. הוועדה הוקמה בידי הפורום "5 מיליארד לבריאות", שבו חברים שורת ארגוני בריאות וארגנים אזרחיים, התובעים הוספה של 5 מיליארד שקל לבסיס תקציב מערכת הבריאות. ד"ר עדי ניב יגודה, מומחה למשפט רפואי ומדיניות בריאות, היה "התובע המיוחד" של ועדת החקירה, שתיחקרה בחודשים האחרונים עשרות גורמים מובילים במערכת הבריאות אודות פעילותם והאתגרים עמם הם מתמודדים.

בראש ההמלצות, ההמלצה להגדיל את המקורות הציבוריים של מערכת הבריאות, באמצעות תוספת של 5 מיליארד שקל לבסיס תקציב משרד הבריאות. תוספת זו מצויה גם בשורת הדרישות של מפלגת יהדות התורה והעומד בראש, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, כתנאי לכניסה לממשלה. כן מדובר בהתאמת סל השירותים שבחוק ביטוח בריאות ממלכתי לצורכי תושבי ישראל (הכסף המגיע לקופות החולים כדי לספק לציבור שירותים), שעד כה הוא הוצמד למדד מחירים שלא משקף את הגידול האמיתי במחירים, וגם לא עודכן בהתאם לגידול באוכלוסייה וקצב ההזדקנות שלה.

הוועדה גם מציעה לצמצם את המנגנון של "הסכמי הייצוב" מול קופות החולים - הסכמים במסגרתם הקופות מקבלות מדי שלוש שנים מהאוצר סכומים הנחוצים לכיסוי גירעונותיהן, בתמורה לעמידה בצעדי התייעלות. בהמשך היא מציעה את ביטולם של ההסכמים האלה, "והטמעת היקף התמיכה שבהסכמי הייצוב הנוכחים בעלות הסל לקופות". אחת הביקורות כנגד הסכמי הייצוב היא שהן לא מאפשרות לקופות החולים לתכנן קדימה את תקציבן, כי הן לא יכולות לצפות אותו במנגנון הקיים. המנגנון נשמר בין השאר מכיוון שהוא מאפשר שליטה טובה של האוצר בתקציבי הקופות. מנכ"ל מכבי, רן סער, שהופיע בפני ועדת החקירה באפריל, אמר בהקשר זה ש: "שיטת הסכמי הייצוב מתאימה למאפיה לאל קופנה לא למדינה מתוקנת".

הוועדה מציעה לשנות באותו האופן גם את מנגנון כיסוי הגירעונות של בתי החולים, שמתבצע בדיעבד, כך שהכספים ההולכים לכיסוי הגירעונות יינתנו מראש. עוד המלצה מדברת על הצורך בהוספת עוד מיטות אשפוז, כדי לגדוע את תופעת "הזקנה במסדרון", ולאור שיעור מיטות האשפוז בישראל שהוא מהנמוכים בעולם המערבי. כן הוועדה ממליצה ליישם הקמתם של שני בתי חולים שעל הקמתם הוחלט זה מכבר, אך הביצוע מתמהמה: בית חולים בקריית אתא הצפון (מדובר בהעתקה של בית חולים קיים לקריית אתא, כך שיכלול בית חולים כללי, פסיכיאטרי וגריאטרי, ה"ו) ובית חולים שני בנגב, בדרום (בעניינו עומדת החלטת ממשלה מ-2014).

עומסים ושחיקה כבירים במקצועות הבריאות והסיעוד

הוועדה מדברת גם על הוספת תקנים לצוות רואה, סיעוד ומקצועות בריאות נוספים, כדי לסייע להם להתמודד עם עומסים ושחיקה כבירים ולהיטיב את הטיפול. הוועדה גם מתייחסת לכך שחרף העומסים במערכת הבריאות, יש רופאים צעירים שלא מצליחים למצוא עבודה בשל מחסור בתקנים. "כפי שעולה מהממצאים והעדויות, המטפלים והמטפלות במערך האשפוז והקהילה מתמודדים עם עומסים קשים ושחיקה המובילים לפגיעה באיכות הטיפול בתושבי ישראל, ואף, לעיתים, באובדן החמלה הבסיסית", כתבה הוועדה.

בנוגע לרפואת הקהילה (קופות חולים), הוועדה ממליצה להגדיר סטנדרט לזמן המתנה לרופאים מומחים בקהילה - יעד שגם משרד הבריאות עוסק בו, והגדיר באחרונה כיעד לשנים הקרובות, המתנה של שבועיים לכל היותר לרופאים בקופה. זמני ההמתנה לחלה מהרופאים המומחים בישראל (עור ועיניים למשל), הוכפלו בעשור האחרון.

כן נוגעת הוועדה בצורך לשקם את מערך שירותי הבריאות למתמודדי הנפש, גם את מערך בתי החולים הפסיכיאטריים ("תשתיות האשפוז בחלק מהמוסדות אינן ראויות לשהות מטופלים") וגם את המערך בקהילה. שם, חרף הרפורמה בבריאות הנפש שיצאה לדרך ב-2015, התורים לקבלת שירותי פסיכותרפיה ארוכים מאוד, ואף מגיעים עד לשנה.

הוועדה מציעה כי בהמשך להמלצותיה, יוקם גוף אזרחי למימוש ומעקב אחר ההמלצות. היא מסכמת כי: "2019 היא שנת ההזדמנות. אנו קוראים לאזרחי ישראל לצאת ולדרוש מן הממשלה ליישם את ההמלצות ולעמוד בהתחייבויותיה, כמתחייב בחוק ביטוח בריאות ממלכתי המושתת על עקרונות של שוויון, צדק ועזרה הדדית".

עוד היא כותבת במסקותיה, ש" עשרות רבות של עדויות חשפו בפנינו תמונת מצב מדאיגה, המאיימת על המשך איתנות מערכת הבריאות הציבורית בישראל. תמונת מצב זו צריכה להדיר שינה מעיניי תושבי ישראל וממשלת ישראל, ומחייבת שינוי מידי של סדר העדיפויות הלאומי, הקצאת תקציבי חירום לשיקום מערכת הבריאות ותיקון מנגנוני התקצוב שלה, האחראים בין השאר על אובדן החמלה של המערכת וראיית המטופלים דרך הפריזמה הכלכלית בלבד.

"מצאנו כי מדיניות זו נכשלה והביאה לכך שמדינת ישראל הפרה את מחויבותה כלפי תושביה: היא איננה מספקת עוד שירותי בריאות באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח/ת, ואיננה עומדת בעקרונות שהיא עצמה הגדירה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי: מתן שירותי בריאות לתושביה תוך שמירה על צדק, שוויון ועזרה הדדית".

הוועדה טוענת שחלק ממנגנוני התקצוב שהיו נכונים לימים בהם יצא לדרך חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1995), כבר אינם נכונים היום. "במהלך השנים הפכה מדיניות תקציבית זו ממייעלת למרעיבה, וגרמה להידרדרות מערכת הבריאות. מדיניות זו חייבת להיפסק ודינם של חלק ממנגנוני התקצוב הקיימים (כדוגמת הסכמי הייצוב) לעבור מן העולם".

הוועדה כללה את כלכלן הבריאות פרופ' גבי בן נון, מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וסמנכ"ל לכלכלה וביטוח בריאות לשעבר במשרד הבריאות; פרופ' מרדכי שני, מומחה ברפואה פנימית ונגיד הקרן לפיתוח ומחקר רפואי בבית החולים שיבא; פרופ' עמוס שפירא, דיקן לשעבר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ובמרכז האקדמי כרמל בחיפה; גב' אילנה כהן, אחות מוסמכת ,יו"ר הסתדרות האחים והאחיות בישראל; וד"ר זאב פלדמן, מומחה בנוירוכירורגיה, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה של הילד בשיבא ויו"ר ארגון רופאי המדינה. רכזת הוועדה הייתה גב' פנינה רוזנצוייג, מנכ"לית עמותת "נאמן, נפגעי שבץ מוחי" וחברת הנהלה באגודה לזכויות החולה.

עוד כתבות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם