סקר: שליש מעורכי הדין מרוויחים פחות מ-11 אלף שקל ברוטו. וכמה מרוויחים באלפיון העליון של המקצוע?

מבעד לעטיפה הנוצצת, מתברר כי משכורתם של מרבית עורכי הדין בישראל מפתיעה לרעה • לפי סקר שערכה חברת הייעוץ GLawBAL בהנהלת עו"ד דודי זלמנוביץ', כמחצית מ-65 אלף עורכי הדין הפעילים בישראל מרוויחים שכר חודשי ברוטו הנמוך מ-15,800 שקל • בנוסף, עולה כי הפערים בין העשירונים התחתונים לעשירונים העליונים דרמטיים - בעשירון העליון משתכרים מעל כ-40 אלף שקל בחודש

טקס הסמכת עורכי דין (למצלומים אין קשר לכתבה) / צילום: איל יצהר
טקס הסמכת עורכי דין (למצלומים אין קשר לכתבה) / צילום: איל יצהר

אתמול (א') נפתח כנס לשכת עורכי הדין השנתי באילת בצילם של שני אירועים מרכזיים שמטלטלים ומעסיקים את עולם המשפט: הראשון הוא מחאת המשפטנים נגד יוזמות החקיקה של קואליציית הימין המתגבשת (חוק החסינות ופסקת ההתגברות); מחאה שחצתה מגזרים וגבולות, והתאחדה עם מחאה ציבורית נרחבת, שהגיעה לשיא ראשון, במוצ"ש בהפגנת ענק בתל-אביב.

האירוע השני שמרחף מעל כנס עורכי הדין, ומורגש בכל פינה במלונות שבהם מתארחים עורכי הדין באי הכנס, הוא הבחירות הקרבות בלשכת עורכי הדין. בבחירות, שייערכו בחודש הבא, ב-9 ביוני, ייבחר ה"ראש החדש" שיוביל את הלשכה אחרי סיום כהונתו של ראש הלשכה הקודם, עו"ד אפי נוה, שנאלץ להתפטר על רקע חקירה פלילית שנפתחה נגדו ב"פרשת המין והמינויים" (שבה הוא נחקר בחשד לקבלת שוחד מיני בתמורה למינויים לשפיטה), ובעקבות כתב האישום שהוגש נגדו ב"פרשת ביקורת הגבולות" (שבה מואשם נוה בניסיון להעברת בת זוגו בביקורת הגבולות בלי שהיא תחתים את דרכונה).

אותו "ראש חדש" שיחליף את נוה, יידרש לטפל בנושאים שמטרידים את עורכי הדין ביום-יום, בהם הצפת המקצוע ואובדן כבוד העוסקים בו; הכניסה לתוקף בקרוב של "הקודקס האזרחי" החדש, שמשנה את העולם שהכירו עורכי הדין עד היום בעת הגשת כתבי טענות ודיונים בבית המשפט; וגם - בעבור רבים מעורכי הדין, ובייחוד הצעירים - השחיקה בשכר והקושי הממשי להתפרנס מהמקצוע.

בכל אלה - ובעוד נושאים שיעלו הפרק - יידרש ראש הלשכה לעסוק, כשברקע מתחוללים שינויים משמעותיים בענף עריכת הדין בעולם ובישראל.

לרגל כנס הלשכה באילת, ערך עו"ד דודי זלמנוביץ, מנכ"ל חברת GLawBAL המייעצת לסקטור עורכי הדין, סקר הבוחן את מצבו הדמוגרפי והכלכלי של ענף עורכי הדין בישראל לעומת העולם; וכן מציג עשרה שינויים וחידושים שהתחוללו בתעשייה הזו, ש"חלקם אף נראים כמו מדע בדיוני", כלשונו של זלמנוביץ'. את ממצאי הסקר נציג בשני חלקים: היום נעסוק בנתוני ההשתכרות בסקטור עריכת הדין. בחלק הבא שיתפרסם בהמשך השבוע, נציג את המגמות והחידושים בשוק עריכת הדין, בהם מהפכה טכנולוגית, שינויים בסביבת העבודה, וכן את מהפכת ה"שיתופיות" ו"שיק הייטקיסטי". כמו כן, את השינויים בתחום מימון הליכים משפטיים, במודלים ובתעריפי שכר-טרחה.

פערי שכר בענף עריכת הדין
 פערי שכר בענף עריכת הדין

מסקר השכר עולים נתונים מאוד מטרידים, בהם הנתון שלפיו כמחצית מעורכי הדין מרוויחים פחות מ-15,815 שקל ברוטו לחודש (השכר החציוני); כשליש מרוויחים שכר חודשי הנמוך מ-11,100 שקל, ו-10% מרוויחים שכר חודשי זעום, שאינו עולה על 5,855 שקל ברוטו לחודש.

בפער עצום מעליהם נמצאים "הכוכבים" של המקצוע, המצויים בעשירון העליון, ששכרם החודשי מתחיל ב-40,509 שקל ויותר. בעשירונים השביעי, השמיני והתשיעי משתכרים עורכי הדין שכר חודשי שנע בין כ-19 אלף לכ-40 אלף שקל. וזה עוד לפני שדיברנו על האלפיון העליון של המקצוע, שכולל מספר מצומצם של עורכי דין בכירים, שנהנים משכר של מאות-אלפי שקלים בחודש ויותר.

לדברי עו"ד זלמנוביץ', "ממבחן השכר החציוני עולה כי מקצוע עריכת הדין מספק עדיין עתיד תעסוקתי עדיף על פני מקצועות אחרים. עם זאת, השונות הגדולה בסקטור עורכי הדין, הנגזרת מאופי המקצוע, גווניו ומהתחרות בו, מייצרת הבדלים תהומיים בין רבדיו של הסקטור".

מה השתנה השנה לעומת שנים קודמות ברמת ההשתכרות של עורכי הדין?

זלמנוביץ': "סקטור עורכי הדין בישראל מממשיך להתאפיין בריבוד ושונות מאוד גדולים, בתחום רמות השכר והמשיכות של עורכי דין ושותפים וגם של יועצים משפטיים. ביחס לשנים עברו המנעד ברמות השכר הולך וגדל, ותמונה זו מחמירה משנה לשנה. כך, ב- 2019, בעוד בתחתית העשירון התחתון מצויים עורכי דין אשר שכרם 'מגרד' את שכר המינימום ודורך במקום, באלפיון העליון בשנת 2019 רמות השתכרות כמעט פי 100, ובקצה הגבוה מאוד אף כמעט פי מאתיים, ברמות ההשתכרות של שותפים בודדים. נתון זה שובר שיאים חדשים כל שנה".

כדי להבין מה קורה בתחום השכר צריך להבין את תמונת שוק עריכת הדין בישראל, יחסית לעולם, בשנת 2019. נכון להיום, פועלים בעולם כ-6.5 מיליון עורכי דין, מהם יותר מ-1.3 מיליון עורכי דין בארה"ב. בישראל פועלים יותר מ-65 אלף עורכי דין. מדובר בשיא עולמי, הנושק למצב של עורך דין אחד ל-126 תושבים בארץ, ועורך דין אחד לכ-20 תושבים בגוש דן.

מהבדיקה של זלמנוביץ' עולה כי מדובר בסקטור צעיר מאוד - כ-70% מהפעילים בו מתחת לגיל 40. עוד עולה מהסקר כי כ-49 אלף עורכי דין עובדים במשרדי עורכי דין, כ-12 אלף בייעוץ המשפטי הפרטי או הציבורי, וכ-4,600 עורכי דין הם בעלי תעודת עורך דין, אך אינם פעילים במקצוע, אלא השתלבו במשק במשרות אחרות, כמו ניהול, רכש, ועוד. 

זלמנוביץ' חילק את רמות ההשתכרות בסקטור עורכי הדין לעשרה "עשירונים" - כשכל עשירון מונה כ-6,500 עורכי דין. הניתוח לא כלל כאלה שאינם מועסקים כעורכי דין, ומציג את רמות ההשתכרות במונחי השתכרות ברוטו מייעוץ משפטי בלבד. הסקר אינו כולל תשלומים או זכויות נלווים, בהם אופציות אצל יועצים משפטיים בחברות או תשלומי קצבאות. בנוסף, לשם מכנה משותף זהה, תורגמו "משיכות" השותפים במשרדים לערכי שכר ברוטו.

1. עשירון ראשון (תחתון)
צעירים בפריפריה

לפי הנתונים, בעשירון התחתון נמצאים עורכי הדין "האומללים" ביותר בענף מבחינת שכר. רובו המכריע מורכב מצעירים במשרדים קטנים, שכמעט כולם נמצאים בפריפריה.

השכר ברוטו בעשירון זה מתחיל בשכר של 4,977 שקל ברוטו לחודש - ועד 5,855 שקל ברוטו לחודש. לדברי זלמנוביץ', "עשירון זה הוא תמונת המראה המובהקת ביותר של התחרות המאוד קשה הקיימת בסקטור עורכי הדין". 

2. עשירון שני
שותפים צעירים מאוד

מהבדיקה של זלמנוביץ' עולה כי גם ערכי ההשתכרות בעשירון השני נמוכים יחסית, ונעים בין 5,856 שקל ברוטו לחודש ועד 8,805 שקל לחודש. עם עשירון זה נמנים - כמעט כל עורכי הדין הצעירים במשרדים הקטנים במרכז ובפריפריה; מעט מחבריהם הוותיקים יותר במשרדים הקטנים; חלק לא מבוטל מהשכירים הצעירים בייעוץ המשפטי של הסקטור הציבורי; ואף חלק מהשכירים הצעירים בייעוץ המשפטי בסקטור הפרטי, אך בעיקר בחברות קטנות.

באופן מפתיע, עולה מהסקר כי בעשירון זה נמצאים גם שותפים צעירים מאוד (שותפי-חוזה או שותפי-תיקים) במשרדים קטנים מאוד, ושוב - בעיקר בפריפריה.

3. עשירון שלישי
צעירים במשרדים בינוניים

כשהעשירון השלישי, המתחיל ברף תחתון של 8,806 שקל לחודש, מצטרף לשני העשירונים הראשונים,  מגיעים לכשליש מעורכי הדין הפעילים בענף - שכולם, על-פי הסקר, משתכרים פחות מ-11,102 שקל.

לעשירון זה מצטרפים כבר כל עורכי הדין הצעירים במשרדים הקטנים בכל הארץ, וגם רבים מעורכי הדין שלהם ותק של עד 4 ו-5 שנים. לאלה מצטרפים: חלק מעורכי הדין הצעירים מאוד במשרדים הבינוניים; כל השכירים הצעירים בייעוץ המשפטי של הסקטור הציבורי; שכירים צעירים בייעוץ המשפטי בסקטור הפרטי בחברות קטנות, ואף מעט בחברות בינוניות; וכן שותפי-חוזה ושותפי-תיקים צעירים מאוד במשרדים קטנים.

4. עשירון רביעי
בעלי משרדים קטנים

בעשירון הרביעי, אשר רף ההשתכרות העליון שלו עומד על 13,972 שקל, נמצאים מרבית עורכי הדין, בעלי "ותק הביניים" במשרדים הקטנים בפריפריה ובמרכז. עימם נמנים בעשירון זה גם עורכי דין צעירים במשרדים הבינוניים, וצעירים מאוד במשרדים הגדולים והבוטיקים היוקרתיים.

לדברי זלמנוביץ', "כאן יימנו מרבית עורכי הדין השכירים בוותק של שתיים-שלוש שנים, שאינם מנהלים, בסקטור הציבורי, וכמעט כל השכירים הצעירים בייעוץ המשפטי בסקטור הפרטי, ויותר שכירים בוותק של שתיים-ארבע שנים. כמו כן, בעשירון זה נמצא עוד שותפים צעירים במשרדים קטנים, וגם שותפי הון בעלי משרדים קטנים, שלמרות הקמת משרד ונטילת כל הסיכונים, נשארים בסוף החודש עם ערכי שכר שפחותים מ-14 אלף שקל לחודש".

5. עשירון חמישי
שכר חציוני עגום

עורכי הדין בעשירון החמישי נמצאים באמצע, בין "האומללים" ביותר לבין כוכבי העשירון העליון. הרף התחתון של השכר בעשירון זה הוא 13,973 שקל ברוטו לחודש, והרף העליון הוא 15,815 שקל, שהוא גם השכר החציוני של הסקטור. כלומר, כ-32,500 עורכי דין משתכרים מעל סכום זה, וכ-32,500 מרוויחים פחות מהשכר החציוני.

לדברי זלמנוביץ', מדובר בנתונים די עגומים. "גם אם שכר חציוני זה גבוה כמעט פי שניים מהשכר החציוני בכלל האוכלוסייה (כ-7,450 שקל), ובכ-40% מעל השכר הממוצע במשק (כ-11 אלף שקל), יש לזכור כי ההשוואה לממוצע כלל האוכלוסייה אינה במקומה, שכן עורך דין רוכש את השכלתו בשנות לימוד רבות, שבגינן גם קיים החזר השקעה העולה לא מעט".

בעשירון זה נמצאים: כמעט כל עורכי הדין בוותק הביניים במשרדי עורכי הדין הקטנים בכל הארץ; עורכי דין בוותק של שנתיים-ארבע במשרדים הבינוניים; וכמעט כל עורכי הדין הצעירים ביותר במשרדים הגדולים והבוטיקים היוקרתיים.

מבחינת השכר, כאן גם ממוקמים עורכי דין ותיקים יותר, עם ותק של שלוש-חמש שנים, שאינם מנהלים בסקטור הציבורי; ומנהלים זוטרים בסקטור הציבורי. בנוסף, נמצאים בעשירון זה שכירים ותיקים יותר בייעוץ המשפטי בסקטור הפרטי, בעלי ותק של שלוש עד חמש שנים. זלמנוביץ': "בקבוצה זו כבר נראה עוד שותפי-חוזה במשרדים קטנים, וגם יותר שותפי-הון, בעלי משרדים קטנים, גם במרכז". 

6. עשירון שישי
ותק של 3-5 שנים

מהעשירון השישי ואילך נראה כי מתחילה איזושהי רווחה כלכלית עבור עורכי הדין המצליחים להגיע אליו. הרף העליון בעשירון השישי עולה כבר ל-19,261 שקל לחודש. בשערי עשירון זה נכנסים: כמעט כל עורכי הדין הבכירים במשרדים קטנים; עורכי דין עם ותק של שלוש-חמש שנים במשרדים בינוניים, ובחלק מהגדולים.

בנוסף, נראה בעשירון זה שכירים יותר ותיקים בסקטור הציבורי ואף מנהלים זוטרים; שכירים בוותק של ארבע-שש שנים בייעוץ המשפטי של הסקטור הפרטי, שאינם מנהלים; ואף מעט יועצים משפטיים של חברות קטנות ביותר, בעיקר במגזרים תעשייתיים שבהם משולם ליועצים משפטיים שכר נמוך; אל קבוצה זו מצטרפים גם עוד שותפים במשרדים קטנים, ואף בעלי משרדים קטנים, שעיסוקם המרכזי הוא מתן שירות מגוון למשקי הבית.

7. עשירון שביעי
מנהלים זוטרים

בעשירון השביעי נראה שהייאוש (מהמקצוע) נעשה יותר נוח, כאשר שכרם של עורכי הדין הנמנים עימו  נע בין 19,262 שקל ברוטו ל- 23,706 שקל, וכולל שכירים בוותק הביניים ויותר במשרדים בינוניים וגדולים ובמשרדי בוטיק שונים בשנות ותק של עארבע עד שש שנים.

עוד נמצאים בעשירון זה, שכירים ותיקים יותר בסקטור הציבורי, שאינם מנהלים, בעלי ותק של ארבע-שבע שנים; מנהלים זוטרים; שכירים בוותק ביניים בסקטור הפרטי; עוד יועצים משפטיים של חברות קטנות; וכן עוד שותפים במשרדים קטנים בפריפריה ובמרכז.

8. עשירון שמיני
שכירים בכירים

הרף שבו מתחילים "להיעלם" המשרדים הקטנים ועורכי הדין הזוטרים, הוא הרף הנקבע בעשירון השמיני. תקרת ההשתכרות בעשירון זה עומדת על כמעט 30 אלף שקל. זלמנוביץ': "בעשירון זה כמעט שאין שכירים במשרדים קטנים או שכירים צעירים או שכירים בוותק הביניים, או שכירים בייעוץ המשפטי של הסקטור הפרטי ושאינם מנהלים. 

"בעשירון זה נמצאים שכירים בכירים טרם השותפות במשרדים בינוניים וגדולים ובוטיקים שונים; ואף מספר קטן של שותפי-חוזה במשרדים אלה. כאן נמצא פרקליטים ועורכי דין בכירים בייעוץ המשפטי הציבורי בתפקידי ניהול יותר זוטרים; מנהלי תחומים ומחלקות בייעוץ המשפטי הפרטי בחברות ביניים, ויועצים משפטיים בחברות קטנות".

זלמנוביץ' מציין כי בקבוצה זו קיימת "נוכחות דומיננטית" של בעלי משרדים קטנים, שתמהיל לקוחותיהם כולל גם משקי בית וגם לקוחות מסחריים קטנים, או משרדי בוטיק שאינם ייחודיים או יוקרתיים.

9. עשירון תשיעי:
שותפי-חוזה

הרף העליון של שכר עורכי הדין בעשירון התשיעי כבר מזנק בעוד 10,000 שקל, ל-40,508 שקל. בעשירון זה נפרדים כמעט לחלוטין מעורכי הדין השכירים, למעט מעט שכירים ותיקים במשרדים בינוניים וגדולים שטרם הפכו לשותפים.

לדברי זלמנוביץ', "בעשירון התשיעי יהיו מרבית הבכירים והמנהלים בייעוץ המשפטי הציבורי. עוד נמנה בעשירון זה, שכירים מנהלים בייעוץ המשפטי הפרטי של חברות גדולות, ויועצים משפטיים של חברות קטנות בתחומים מצליחים או של חברות ביניים. בעשירון זה נמצאים רבים משותפי-החוזה ומעט
שותפי-הון זוטרים במשרדים הבינוניים; ובעלי משרדים קטנים בעלי אפיון יותר מסחרי או מיוחד מחבריהם בעשירון השמיני".

10. העשירון העליון
שותפי-הון

העשירון העשירי והעליון - מתאפיין בשונות גדולה ובפער בין אלה הנמצאים ברף התחתון שלו, לאלה הנושמים אוויר פסגות ברף ההשתכרות העליון שלו: הוא מתחיל בשכר של 40,509 שקל לחודש, ויכול להגיע לשכר של שש ספרות. בעשירון זה נמצאים כ-6,500 עורכי הדין בלבד, מתוך עשרות-אלפי עורכי הדין בארץ. זלמנוביץ': "בעשירון זה, למעט חריגים מיוחדים, אין שכירים במשרדי עורכי דין, ישנם כמה עשרות פרקליטים ויועצים משפטיים בסקטור הציבורי, וכמה מאות יועצים משפטיים בכירים או סגניהם בסקטור הפרטי. עשירון זה מכיל את כל יתרת שותפי-החוזה במשרדים הגדולים והבוטיקים, ולמעשה את כל שאר השותפים, אך בשונות גדולה מאוד ביניהם".

זלמנוביץ' מציין כי "בחירת מסלול הקריירה בתחילת הדרך עשויה לקבוע היכן יהיה עורך הדין בסופה. כך לדוגמה, שני סטודנטים בעלי הישגים זהים בלימודים מאותו מוסד לימוד, עשויים למצוא עצמם במרחק של מספר עשירונים זה מזה ובהפרש עצום בהכנסתם. זאת, כאשר אחד יחל דרכו בייעוץ המשפטי הפרטי בחברות גדולות ומצליחות, בשאיפה להגיע לתפקיד היועץ המשפטי, ויתמקם בקלות במקום טוב בעשירון העליון, או יתקדם לתפקיד שותף בכיר במשרד בינוני או גדול, או במשרד בוטיק יוקרתי; ואז מובטח מקומו במאיון העליון".

מנגד, "באותה עת הסטודנט השני יפנה למסלול שכיר במשרד קטן או לתפקיד שאינו ניהולי בייעוץ המשפטי בסקטור הציבורי. סטודנט זה, ברוב המקרים, גם בשיא הקריירה ידשדש בין העשירון הרביעי לשביעי, וישתכר שכר הנמוך בעשרות רבות של אלפי שקלים בחודש, ואף יותר, מחברו לספסל הלימודים". 

השכר באלפיון העליון: כ-70 עורכי דין מושכים כל אחד מעל ל-6 מיליון שקל בשנה

איך נראים עשירי מקצוע עריכת הדין? שותפים בכירים ממרכז הארץ, מירושלים ומחיפה.

כ-70 עורכי דין מושכים, כל אחד, כ-380 אלף שקל ברוטו בחודש שהם 480 אלף שקל במונחי משיכה - נתונים המשקפים שכר של כ־4.5 מיליון שקל בשנה ומשיכה של מעל כ־6.25 מיליון. נבחרת מצומצמת זו של עורכי דין עומדת בראש "האלפיון העליון". כך עולה מסקר השכר שערך עו"ד דודי זלמנוביץ'.

השכר המדהים הזה משקף רק את המשיכות של אותם עורכי דין בכירים מפירמות עריכת הדין שבראשן הם עומדים. אולם במקרים רבים מדובר בעורכי דין שהפכו גם לאנשי עסקים, והם מעורבים בעסקים של לקוחותיהם, או שהם הקימו עסקים בעצמם לאורך השנים, במקביל לעיסוקם במקצוע עריכת הדין, וגם שם הם גורפים רווחים רבים נוספים.

האלפיון העליון הזה הוא הדובדבן שבקצפת "המאיון העליון", שממנו נהנים כ-650 עורכי דין בלבד. מדובר בשכר שהרף התחתון שלו הוא 181,164 שקל לחודש במונחי ברוטו (שמשקף משיכה חודשית מהפירמה של כ-226,348 שקל). ומי הם אותם בני מזל? בקבוצה זו נכללים רק שותפי-הון במשרדים בינוניים וגדולים ובחלק ממשרדי הבוטיק. רובה המוחלט של קבוצה זו ממוקם במרכז הארץ או בערים ירושלים וחיפה.

לדברי עו"ד דודי זלמנוביץ', "ניתוח רמות ההשתכרות של האלפיון העליון אינו בעל מובהקות סטטיסטית מלאה, הן בשל השונות והן בשל גודל הקבוצה (כ-70 עורכי דין). עם זאת, ובאופן מקורב, ניתן לקבוע כי הרף התחתון של האלפיון העליון עומד על כ-379,464 שקל לחודש במונחי ברוטו, המשקף משיכה חודשית של 482,210 שקל".

עוד מציין עו"ד זלמנוביץ כי "חשוב מאוד להדגיש כי אלפיון זה מרחיק גם לרמות יותר גבוהות, אך הרף התחתון שלו עדיין נמוך בכרבע מהרף התחתון של האלפיון העליון באוכלוסייה כולה - שהוא מעל 600 אלף שקל לחודש. כמו כן, ערכי משיכה של שותפים בכירים בארה"ב יכולים להגיע בקלות לפי 9 ויותר מערכי המשיכה של האלפיון העליון בישראל".