שוק הביומד פורח, אז איך יכול להיות שחברות הגנריקה נשארו מחוץ לחגיגה

יש כסף, והוא צפוי להתחיל לזרום לחברות המכשור הרפואי והביופארמה - זה היה המסר האופטימי של רוברט קינג, שותף בגולדמן זאקס וסגן מנהל גלובלי של בנקאות ההשקעות, בכנס mixii-biomed 2019 שהתקיים בתל אביב לאחרונה. אבל חברות התרופות הגנריות והחולים משלמי המסים כנראה לא ישתתפו בחגיגה הזאת בקרוב.

לדברי קינג, חברות גדולות בתחום הביופארמה והמכשור הרפואי "יושבות" על מזומן, והוא אמור לזרום בהדרגה לחברות בתחומים האלה בבורסה, אל הסטארט-אפים ואל הקרנות. אלה המגמות הבולטות בשוק שהוא מצביע עליהן.

1. מהפכת הגנום: יותר מוצרים, ויותר טובים

בשוק הביופארמה, מוצרים חדשים מגיעים לצנרת בקצב שלא ראינו בעבר, והתופעה הזאת היא במובנים רבים תוצאה של מהפכת הגנום.
קצב אישורי התרופות על ידי רשות המזון והתרופות (FDA) עלה לא רק בגלל הפתיחות הגוברת שלו, שיפור תהליכי העבודה והוספת מסלולים מואצים חדשים, אלא גם בזכות העובדה שלאישור מגיעים מוצרים טובים יותר. אפשר לומר שהרף אפילו עולה, כי ברוב הקטגוריות כבר יש מוצרים מסוימים והתרופות החדשות חייבות להתחרות בהם ראש בראש כדי לקבל אישור. ובכל זאת, קצב האישורים נותר גבוה.

אם בצנרות של חברות התרופות יש מוצרים טובים הודות להבנה מדעית טובה יותר של הגנום, מה זה אומר על הסיכוי שהן ירכשו מוצרים מבחוץ? קינג משוכנע שהחברות עדיין יזדקקו למוצרים נוספים על אלה שמפותחים אצלן בבית.

"בגלל תחרות גנרית חריפה יותר וכניסת תחרות גם לתרופות הביוטק החדשות יותר (מוצרי "ביוסימילר", מעין מקבילה לתרופות גנריות בתחום התרופות הביולוגיות) החברות ממשיכות לחפש תרופות בחוץ באותו קצב", טוען קינג. "עם זאת, הן כבר כמעט לא מחפשות באופן אופורטוניסטי. כל חברה מגדירה את תחומי ההתמחות שלה ומחפשת מוצרים שישלימו א הפורטפוליו שלה במדויק".

התחומים החמים במיוחד מבחינת חברות רבות הן תחום הטיפול בסרטן (עם דגש על אימונותרפיה ומוצרים המשתלבים איתה) והתרפיה התאית. "אנחנו בהחלט רואים שהחברות הקטנות מחדשות היום יותר מהגדולות, ובמובן הזה גם חברות ביוטק שהיו פעם החדשניות שערערו את השוק, כמו אמג'ן או ביוג'ן, מתנהלות היום כביג פארמה ורוכשות יותר חדשנות מכפי שהן מפתחות בבית", אומר קינג. "משמעות הדבר היא תשואה טובה לחברות הצעירות, יותר מאשר לגדולות".

מבחינת הטכנולוגיות החמות, לדברי קינג השוק מחכה לטכנולוגיית CAR-T (תרופה לסרטן המבוססת על הנדסת תאי החיסון של המטופל) שתהיה אלוגנאית, כלומר התאים שיהונדסו יהיו של תורם בריא ולא של המטופל עצמו. כמו כן, לדבריו טכנולוגיה בשם BITE - נוגדן דו-זרועי שיכול להיקשר לשני אתרים במקביל ולחבר ביניהם - עשויה להוות תחרות בתחום השימוש בתאים חיסוניים נגד גידולים סרטניים. נוסף על אלה, הוא ממליץ לעקוב אחרי טכנולוגיה בשם BMCA לטיפול בסרטן הדם, גם היא מבוססת נוגדנים.

 העלייה במספר התרופות שאושרו

2. משקיעים ונהנים: תשואה יפה בבורסה

חברות התרופות הגדולות יוצאות למסע הרכישות שלהן כשבידיהן שפע של מזומנים, בין היתר הודות לתקנות מס מיטיבות.

אותן חברות רוכשות חברות צעירות עם מוצרים בשלב הניסויים הקליניים, והצעירות מניבות בתורן תשואות טובות בבורסה. לכן חלון ההנפקות נשאר פתוח, קרנות הון הסיכון משיגות אקזיטים טובים, והקרנות יכולות להמשיך לגייס הון ולהשקיע אותו ביזמים סדרתיים, שעוברים מחברה צעירה אחת לאחרת, ולרוב משתבחים עם הניסיון.

מעגל ההיזון החיובי הזה נמשך זה כמה שנים. בשלוש השנים האחרונות, כמעט שולשה השקעת הון הסיכון בחברות המפתחות תרופות. כרגע, לא נראה שהמעגל הזה צפוי לעצור. כל הטוב הזה, אגב, קורה בארה"ב, אומר קינג. הבורסה הגדולה שם, וכך גם הקרנות הגדולות והרוכשות הגדולות. מי שמעוניין להשתתף במסיבה, יהיה חייב כנראה לדאוג לדריסת רגל בארה"ב.

3. אחרי עידן מיזוגי הענק, צפויה האטה

הרכישות של החברות הגדולות כוללות לא רק רכישות של מוצרים חדשניים אלא גם רכישות זו של זו. אם לפני כעשור היה היקף עסקאות המיזוגים והרכישות בתחום הפארמה 400 מיליארד דולר בשנה, ב-2018 הוא היה 800 מיליארד דולר בשנה.

הרכישה של טקדה את שייר והרכישה של BMS את סלג'ין הן דוגמאות טובות מהשנים האחרונות. רוב המיזוגים הללו התמקדו בצנרות המוצרים של החברות הנרכשות בתחומי האונקולוגיה, התרפיה הגנטית והתאית והמחלות הנדירות, אולם קינג סבור שבשנים הקרובות תהיה האטה במיזוגי הענק, פשוט משום שאין עוד הרבה חברות של 2-12 מיליארד דולר בתחומים הללו.

4. חברות הגנריקה תחת לחץ מחירים

רק גורם אחד לא נהנה ממעגל ההיזון החיובי - חברות התרופות הגנריות. על פניו, הגנריקה הייתה אמורה ליהנות גם מעגל ההיזון החיובי, מאחר שכל מוצר שמאושר פירושו עוד מוצר שאפשר להעתיק, וכשהשוק מוצף במוצרים חדשים ויקרים שיוצרים מעמסה על תקציב הבריאות הלאומי, חברות הגנריקה שמציעות פתרונות זולים יותר אמורות לפרוח.

במציאות, קרה ההפך. חברות הגנריקה, המואשמות כיום בכך שהעלו מחירים באופן לא אתי ואולי אף לא חוקי, סופגות את עיקר לחץ המחירים מצד חברות הביטוח והממשלה. נראה שהתחרות בין החברות שוחקת מאוד את המחירים.

5. מהפכת המידע של המכשור הרפואי

רובוטים, מכשירים זעירים להשתלה לצורך טיפול וניטור, ומכשירי בינה מלאכותית להדמיה (תחום שפועלות בו כמה חברות ישראליות חזקות) - אלה התחומים החזקים בסקטור המכשור הרפואי בעיני קינג. "התחום הזה חווה מהפכה שדוחפת אותו קדימה, אך במקרה הזה לא מדובר במהפכת הגנום אלא במהפכת המידע", הוא אומר. "לתחום הזה עדיין יש פוטנציאל צמיחה רב, כי רוב הניתוחים היום אינם רובוטיים".

החיישנים המושתלים "מאפשרים להכיר את הגוף כפי שלא ניתן היה להכיר אותו בעבר", אומר קינג, ותשואות חברות המדטק הגדולות בהתאם. לדבריו, הן הכו את השוק בשבע השנים האחרונות. "החברות נסחרות במכפלות גבוהות על רקע ציפייה להמשך צמיחת ההכנסות בקצב דו-ספרתי ולצמיחה של הרווח בקצב גבוה אפילו יותר".

כמו תחום הביופארמה, גם תחום המכשור הרפואי עבר קונסולידציה, כלומר חברות גדולות התמזגו ונותרו פחות שחקנים גדולים מבעבר. תהליך זה האט את קצב הרכישות של חברות בשלבים מוקדמים בשנים האחרונות, אולם "כעת אנחנו רואים שוב תיאבון לסיפורים (כלומר לחברות) בשלבים מוקדמים יותר וכן לפעילות הנפקות בריאה. אמנם לא כמו הביוטק, אך יש פעילות בורסאית בתחום".

לחברות הגדולות, הוא אומר, יש מספיק כסף לרכוש חברות קטנות ובינוניות, והן, כמו חברות הביוטק, רוכשות בהתאם לצורכיהן. הרכישות הן במכפילים גדולים יחסית, כי גם לגבי העסקים החדשים יש ציפיות לצמיחה מהירה בהכנסות.

סין, שהייתה בעבר בעיקר שוק עבור חברות כאלה, הופכת בהדרגה מקור לחדשנות, כלומר למתחרה של סטארט-אפים במקומות אחרים בעולם, למשל בישראל.

6. מקדימים עוד יותר את האבחון של סרטן

בתחום כלי המחקר והאבחון מצביע קינג על תחומי הרפואה המותאמת אישית ועל אבחון מוקדם מאוד של סרטן באמצעות בדיקות דם או בדיקות של הפרשות. החברות הבולטות שהוא מזכיר הן תרמו פישר ו־Danaher, ואחריהן חברות התרופות עצמן, בעיקר מרק ורוש.

גם בתחום זה מתרחשת קונסולידציה ושווי השוק של חברות גבוה מבעבר. עם זאת, מורגש מחסור בנכסים מתאימים לרכישה על ידי החברות הגדולות, ולכן הן מחפשות רכישות גם בתחומים שאינן הולמים בדיוק את הפורטפוליו שלהן, למשל בדיקות עבור התעשייה ולא עבור עולם הרפואה.

7. הבריאות הדיגיטלית עדיין בחיתולים

בריאות הייתה מהתעשיות האחרונות שעברו דיגיטציה. בשנים האחרונות התהליך מתקדם במהירות, אבל לדברי קינג, "אנחנו עדיין בשלב מוקדם והתחום מבוזר מאוד". חברות שונות עוסקות בתחומים כמו מערכות תומכות החלטה, אבחון, טיוב שרשרת הטיפול בלקוח, גבייה וביורוקרטיה, מערכות להאצת גילוי תרופות ועוד. "השאלות העיקריות שעדיין לא פתורות הן מה מידת הדיוק שניתן להגיע אליה ומי מקבל אחריות על טעויות", אומר קינג.

טלהרפואה הוא אחד היישומים הדיגיטליים הראשונים שהחלו להשפיע על תחום הבריאות והתחיל להפחית את עלויות הבריאות בעולם, אבל אפילו בתחום זה העתיד לא ברור. "אנחנו עוד לא יודעים אם הצעירים יעדיפו את הווירטואליה, ואז בעוד עשור מספר 'ביקורי הרופא' במסגרת טלהרפואה יעקוף את מספר המפגשים פנים אל פנים", אומר קינג. "יכול להיות שיש משהו אינהרנטי במפגש עם רופא, שאי-אפשר להחליף, וגם הצעירים לא יהיו מוכנים לוותר עליו. אנחנו לא בטוחים".

מה שכן ברור, אומר קינג, הוא שמערכות הבריאות חייבות להנגיש דיגיטלית את כל תהליכי הביורוקרטיה סביב הטיפול הרפואי - קביעת תור, שאילת שאלות נקודתיות, הפקת מרשמים, תשלום. זו הציפיה היום, ולא רק של הצעירים.

בינתיים, היקף ההשקעות בתחום עולה. הוא הגיע בשנה האחרונה לכ-9.3 מיליארד דולר. עדיין אין רכישות גדולות, בעיקר בגלל סוגיית הפרטיות אבל גם משום שהחברות עדיין מפענחות כל אחת את הסיפור שלה ולא פנויות להוסיף מורכבות. עם זאת, ישנן כבר הנפקות.