ביום רביעי תפקע הארכה שקיבל בנימין נתניהו להרכבת הממשלה, ועדיין לא ראינו עשן לבן. המחלוקת הקשה ביותר ניטשת סביב חוק הגיוס, שהיה גם העילה לפיזור הכנסת הקודמת. במפלגות החרדיות דורשים לשנות את הצעת החוק שהגיש ליברמן בקדנציה הקודמת, וליברמן מסרב להזיז אפילו פסיק. בינתיים, הליכוד והשותפות הפוטנציאליות שלה כבר מביעות נכונות לפזר את הכנסת שהושבעה לפני פחות מחודש, ולצאת לבחירות חדשות.
מעבר להצהרות המפוצצות על "שוויון בנטל", על צרכי הצבא והמשק, מסתתרים עובדות ונתונים. המשרוקית של גלובס מתגייסת לעשות סדר בעובדות בסדרה מיוחדת- חרדים וחרדות.
חלק א'
מורה נבוכים לחוק הגיוס. איך נקבע הסדר דחיית השירות ללומדי תורה של בן גוריון בקום המדינה, ולמה בעצם אי אפשר להמשיך איתו? מה קבעו כל חוקי הגיוס שנחקקו לאורך השנים, מחוק טל ועד להצעת החוק של "ישראל ביתנו"? ואחרי ההבטחות לשוויון בנטל, איך באמת השפיעו החוקים האלה על שיעור הגיוס של החרדים?
חלק ב'
בשנים האחרונות עלה מספר הגברים החרדים המשתלבים בשוק העבודה. מה מניע את החרדים לצאת לעבודה, ואיך השפיע חוק הגיוס על תעסוקת הגברים החרדים? איך שונים דפוסי התעסוקה של גברים חרדים משל נשים חרדיות - ומי מהם מרוויח יותר? ואיך מאזנים בין שיוויון בנטל לטובת המשק?
חלק ג'
כמה כסף מקבל תלמיד ישיבה מדי חודש? איך השתנו הקצבאות והתמיכות שהממשלה משקיעה במוסדות לימוד תורה בעשר שנות שלטון נתניהו? מי מקבל יותר מהמדינה: בחור ישיבה, סטודנט או קשיש? איך בכלל מחשבים את השקעת המדינה - ואיך החישוב הזה מושפע מאג'נדה פוליטית?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.