הדרך האפקטיבית לשוויון - חינוך מגיל צעיר

מבי"ס נפרדים מגדרית ועד לתוכניות לימוד שמודעות להטיות - הדרך להעצמת נשים מגוונת

העולם נלחם בפערי שכר מגדריים / צילום: shutterstock
העולם נלחם בפערי שכר מגדריים / צילום: shutterstock

בשנים האחרונות נראה שקיימת פתיחות גדולה יותר בישראל להרחבת אפשרויות הבחירה והקידום לנשים בצבא, באקדמיה ובתחומי התעסוקה, אך הפערים המגדריים עדיין נוכחים בכל תחומי חיינו. נראה שהפערים המגדריים מוטמעים בתוכנו עוד מוקדם בילדות ולאורך כל תהליך הסוציאליזציה אותו חווים ילדים וילדות כאחד.

במחקרים שפורסמו בשנים האחרונות נמצא, שילד וילדה שנכנסים לכיתה א' ברמת מיומנויות, כישורים ושאיפות זהה, יסיימו את התיכון בפערים משמעותיים בכל אחד מהפרמטרים. נראה, אם כן, שתלמיד ותלמידה עוברים במקרים רבים את שנות הלימודים תוך חוויית לימוד שונה לחלוטין, אשר ללא ספק משפיעה על בחירת הדרך ועיצוב העתיד האישי.

אלה הם מרכיבי חווית הלימוד שעשויים להשפיע על התפתחותן האישית של תלמידות:

תוכן הלימודים מורכב במקרים רבים מטקסטים שנכתבו על ידי גברים, מנקודת מבטם ותוך מתן עדיפות לייצוג של דמויות גבריות משמעותיות. כך, בצורה בלתי מודעת המערכת לא מקפידה על חוויה לימודית מגדרית מאוזנת.

גישה "מגדרית" בלתי מודעת של צוות ההוראה - ברוב המחקרים, כאשר נשאלו מורים אם הם נוקטים בגישה שוויונית מגדרית בחינוך הם השיבו "כן" מוחלט. אך כאשר נערכו תצפיות על המתרחש בכיתה, התגלה כי ללא כוונה, צוות ההוראה מתייחס בצורה שונה מאד לתלמידות ולתלמידים.

הסביבה הבית ספרית - נראה שכשבנים ובנות לומדים יחדיו, נוצר אקלים המחדד את ההבניות החברתיות ומעודד העצמה תוך-מגדרית (אפקט הקוטביות של הקבוצה): בנים יחצינו התנהגות לפי הקודים הגבריים ובנות יחצינו את התנהגותן לפי הקודים הנשיים.

שפה ותרבות - החשיפה התקשורתית מגיל צעיר מאוד לתכנים מסוימים ולא תמיד מותאמים, יוצרת לא אחת שיח אלים ומחפיץ אשר משפיע על תחושת הביטחון האישית של תלמידות, בעיקר בגיל ההתבגרות.

אז מה אפשר לעשות בנדון?

ראשית, יש להכיר בכך שמערכת החינוך משקפת במידה רבה חברה שאיננה שוויונית, ולכן אין לצפות שהיא לבדה תצליח לעשות שינוי דרמתי. אמנם קיימת מגמת עלייה במספר היוזמות המגדריות המשולבות בבתי הספר, אך אין בכך כדי להטמיע תפיסה מגדרית שיוויונית בסיסית בכל ההיבטים של מערכת החינוך.

בשנים האחרונות נצפית עלייה חדה בעולם במספר בתי הספר הציבוריים המופרדים מגדרית. מחקרים שנערכו בבתי ספר "לבנות" מגלים נתונים מרשימים בהישגי התלמידות במהלך הלימודים בבית הספר ובהמשך דרכן.

לאחרונה החלו לצוץ בארץ יוזמות להקמת מסגרות חינוכיות לתלמידות חילוניות. בתי ספר כאלה יושתתו על תפיסה מגדרית המפתחת תחושת מסוגלות והערכה עצמית, נותנת כלים להתמודדות עם האתגרים בעולם לא שוויוני ומדרבנת מנהיגות ויוזמה בקרב בנות.

סביבת בית ספר תתבסס על זיהוי ההטיה המגדרית הקיימת במערכת החינוך ובחברה בכלל ועל התמודדות עמה בעזרת פדגוגיות ייחודיות, שיסייעו להפוך את החסמים, הגלויים והסמויים, לכוח מניע ודוחף לתלמידות באווירה משתפת ובונה.

מציאות חינוכית כזו, שבה תלמידות מפתחות מודעות וזהות עצמית ורוכשות הכרה וביטחון ביכולות אישיות, תתרום להתפתחותן כנשים המאתגרות תפיסות מגדריות מוטות בחברה ופועלות לתפיסת מקומן הראוי בכל אתר.

שוויון מגדרי כערך יסוד וכדרך חיים מחייב פעולה עוד בשלבי החינוך המוקדמים ביותר של בנים ובנות כאחד. אולם עד שיתממש החזון אנחנו מחויבים לפעול בכל דרך על מנת למקסם את הפוטנציאל האדיר, הכלכלי והחברתי, הגלום בשילוב מיטבי של נשים בכל תחום והיבט של החיים.

בית ספר המטפח, עוד משלבים מוקדמים, מנהיגות של נשים והעצמתן תוך ראייה מגדרית של תוכנית וחומרי הלימוד וערנות מרבית להטיות מגדריות סמויות, מהווה דרך אפקטיבית, אם גם לא היחידה, להשגת המטרה. 

הכותבת היא נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לשעבר