מרים פיירברג ושי ברס לא לבד: כך נוקטת הפרקליטות סחבת שפוגעת באזרחים ומערערת את אמון הציבור

1.

כך בונים אי-אמון. כך, במו-ידיה, בסחבת ממאירה שפוגעת באזרחים שאין להם דרך להילחם בה, מערערת הפרקליטות את אמון הציבור בה. אתמול (א') הודיע פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, כי החליט לסגור את התיק נגד מרים פיירברג, ראשת עיריית נתניה. זה קורה כמעט שלוש שנים (7.9.16) אחרי שפיירברג נעצרה, נחקרה באזהרה, הורחקה מהעירייה וכיכבה בסיפורי שחיתות מסמרי שיער, שאיכשהו נבעו מתיק החקירה. זה קורה מעל שנתיים (21.3.17) אחרי שהמשטרה סיימה את החקירה בהודעה מתוקשרת ש"נמצאה תשתית ראייתית להעמדה לדין" של פיירברג והעבירה התיק לפרקליטות. לחקור כן, לבדוק שוב ושוב - בהחלט. אבל למה להשאיר אזרח על הקרח 27 חודשים תמימים?

2.

כמה חודשים לפני, במרץ השנה, הודיעה הפרקליטות על סגירת תיקי החקירה נגד שי ברס ומיכאל קופילובסקי, הראשון היה מנכ"ל נתיבי ישראל השני מנהל בכיר בה. החקירה (במסגרת מה שמכונה "פרשת השחיתות בישראל ביתנו") נפתחה ב-2015. בסוף אוגוסט 2016, כלומר לפני כשלוש שנים, פרסמה המשטרה כי עלתה על מנגנון שיטתי ומאורגן של העברת כספי מדינה, והיא ממליצה להעמיד לדין שורת בכירים, ביניהם ברס וקופילובסקי. גם שניים אלה קיבלו לא מעט פרסומים קשים על שוחד, גריפת כספים פסולים ועוד... ברס, קופילובסקי ובני משפחותיהם עברו 31 חודשים של בושה, אי-העסקה וסיוט מתמשך. רק אז הודיעה הפרקליטות כי היא סוגרת את התיקים.

3.

חודש אחרי, אמצע אפריל 19, הודיעה הפרקליטות על סגירת התיק (המכונה "פרשת תיירות המרפא") נגד שלושה רפאים בכירים במיוחד בבית החולים איכילוב. פרופ' צבי רם, פרופ' שלמה קונסטנטיני וד"ר יוסי פז. החקירה נפתחה ב-2013. כמה שנים אחרי, במרץ 2016, פרסמה המשטרה את המלצתה להעמיד לדין את השלושה, על שוחד ומרמה. זה קורה כמה חודשים אחרי שרשות המסים הגיעה למסקנה כי אין ראיות להעלמת מס על-ידי 3 המנתחים, הם דיווחו והוציאו חשבוניות על כל ביקור ופעולה ולא גבו כספים מתחת לשולחן. אבל מתיקי חקירה הרי קשה להיפרד, והם עברו לפרקליטות. שם נותרו 26 חודשים מלאים - רק אז הודיעו על סגירתם. מובן שבמהלך הזמן הזה הרופאים, החולים שהטיפול נמנע מהם, המשפחות ובית החולים "זכו" לביקורת ציבורית קשה וכבדה, שהתבססה על ממצאי התיקים הפתוחים.

4.

בקיץ 2018 הודיעה הפרקליטות כי סגרה את התיק נגד חיים צורי, ראש עיריית קריית מוצקין. תיק זה נפתח מתישהו, וב-2013 הפכה החקירה לגלויה. גם בתיק הזה חקרה המשטרה, גם כאן קבעה כי יש חשד לקבלת שוחד, גניבה והלבנת הון. ב-2015 המשטרה המליצה להעמיד לדין, והעבירה לפרקליטות. לקח שנתיים וחצי של סיפורים, עלבונות, רמיזות והאשמות, עד שהפרקליטות הודיעה על סגירת התיק.

5.

סחבת ועינוי דין זה הסיפור. על זה אחראית רק הפרקליטות. "אמון הציבור בפרקליטות מטריד אותי" אמר פרקליט המדינה שי ניצן בסוף מאי 2019, בכנס על הסדרה (המופתית) "פמת"א". על מעללי פרקליטות מחוז תל-אביב. ניצן סימן את האשמים הכי נוחים לאי-האמון: "במשך שנים הדבר שכרסם הכי הרבה באמון הציבור בפרקליטות זה פוליטיקאים מקושרים חשודים שיצאו נגדנו". ואף מילה על התמשכות פתולוגית של הליכים, על חוסר האומץ לסגור תיקים בזמן סביר ועל שברון הלב שנגרם לרבים על לא עוול בכפם.

מילה נוספת שאמר ניצן כשהודיע על סגירת תיק פיירברג: "הגם שראשת העירייה לא נהגה כמצופה מאדם במעמדה, התמונה הראייתית שהתגבשה אינה מספיקה להביא להגשת כתב אישום בחשדות שנבחנו". א. לא שי ניצן אחראי/קובע מהי התנהגות "מצופה" מאדם בכל מעמד שהוא, מה גם שפיירברג למרות התיקים והחשדות הקשים נבחרה שוב ושוב לראשות העירייה. יותר מזה - שחרר. לא הצלחת - קורה. וטוב שכך, אבל למה הצורך "להכניס" למי שנמצאה באופן חד-משמעי כלא אשמה?