הממשלה אישרה את הקיצוץ התקציבי; הנגיד: "לממשלה הבאה לא תהיה ברירה, תצטרך להעלות את שעורי המס"

(עדכון) - הממשלה אישרה היום את צעדי ההתאמות לתקציב המדינה, במסגרתם תהיה הפחתה בסך 1.234 מיליארד שקל מתקציבי משרדי הממשלה לטובת מימון פרויקט ביטחוני, סבסוד הצהרונים פ וטיפול בנפגעי שריפות • נגיד בנק ישראל אמיר ירון אמר בישיבת הממשלה כי רמת הגירעון בישראל גבוהה מאד בהשוואה בינ"ל • להערכתו, הגירעון הצפוי ללא צעדים מתקנים הוא מעל 4.5 אחוזי תוצר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ

הממשלה אישרה היום (ב') את צעדי ההתאמות לתקציב המדינה, במסגרתם תהיה הפחתה בסך 1.234 מיליארד שקל מתקציבי משרדי הממשלה לטובת מימון פרויקט ביטחוני, סבסוד הצהרונים לשנת הלימודים תש"פ וטיפול בנפגעי השריפה במבוא מודיעים. סכום הקיצוץ הרוחבי גדל ברגע האחרון ב-84 מיליון שקל על-מנת לממן את הפיצוי לנפגעי השריפות (שלא הופיעה בתוכנית המקורית). ההפחתה תחול על כל משרדי הממשלה.

בנוסף, הממשלה אישרה את עדכון התחזיות עד 2022 בהתאם לחוק הנומרטור.

בישיבת הממשלה בנושא הגירעון הגדיר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, את תחזיות משרד האוצר לשלוש השנים הקרובות "רחמניות במיוחד", והזהיר כי דחיית ההצעות לקיצוץ רוחבי והעלאת מסים תשדר מסר שלילי לשווקים.

הנגיד ציין בפתח דבריו כי "התמונה שהוצגה היא מדאיגה", והסביר כי "התקציב השנה ובשלוש השנים הבאות מאופיין במצב לפיו ההתחייבויות הקיימות בצד ההוצאה הן גבוהות יותר מההכנסות המתמשכות של הממשלה - מה שמכונה "גירעון מבני", שמתבטא השנה בגירעון בפועל של 3.5-4 אחוזי תוצר, ועל-פי הגדרות הנומרטור הוא צפוי להישאר ברמה זו גם בשלוש השנים הבאות".

לדברי ירון, "זוהי רמת גירעון גבוהה מאוד בהשוואה בינלאומית, גם כאשר מתחשבים בגידול האוכלוסייה המהיר יותר בישראל". להערכת ירון, הגירעון הצפוי ללא צעדים מתקנים הוא מעל 4.5 אחוזי תוצר.

ירון הוסיף כי "הצעדים שהציג משרד האוצר, ובפרט הקיצוץ הרוחבי והעלאת שיעורי המס על רכבים היברידיים וחומרים ממסים, הם חשובים - גם אם הם צנועים ביחס להיקף הבעיה. אף שברור שעיקר האתגר יוצב לפתחה של הממשלה הבאה, טוב שממשלת המעבר פועלת כעת, בכלים הזמינים לה, כדי למתן את הגירעון. חשוב שצעדים אלו יאושרו וייושמו, כדי לסמן לשווקים שקובעי המדיניות מתחילים להתמודד עם הגירעון שתפח. אבקש להדגיש שבמידה והצעדים לא יאושרו, הדבר יעביר מסר שלילי לשווקים. נכון לעכשיו השווקים נותנים קרדיט לממשלה ומאמינים שבעיית הגירעון תטופל. דחיית הצעדים תעלה חששות לגבי היכולת והנחישות לטפל בנושא".

"הממשלה הבאה תצטרך להפגין נחישות ולהעלות מסים", אמר הנגיד, תוך שהוא מסביר כי הגירעון הצפוי ב-2020 יהיה כה גדול שלא יהיה די בצעדים כמו צמצום הוצאות וביטול פטורים ממס על-מנת לכסות אותו או לצמצם אותו למימדים נסבלים.

לדברי ירון, "התמונה שתיארתי מציבה אתגר גדול בפני הממשלה הבאה - הפחתת הגירעון המבני. ככל שהממשלה תזהה הוצאות חשובות פחות או לא יעילות מבחינה חברתית או כלכלית, יהיה חשוב לצמצם אותן, או לפחות לבלום את גידולן. חשוב גם לסרוק את מערכת המס ולבטל את אותם פטורים שאין להם הצדקה כלכלית או חברתית.

"ואולם, גודל הפערים הפיסקליים שהממשלה ניצבת בפניהם רחב ככל הנראה ממה שצעדים מסוג זה יוכלו לתת לו מענה, ולכן לממשלה כנראה לא תהיה ברירה והיא תצטרך גם להפגין נחישות ולהעלות את שיעורי המס. כאן ניצב בפני הממשלה תמהיל של אפשרויות בהתאם לשיקולי היעדים החברתיים והיעילות הכלכלית".

כאמור, ירון כינה את תחזיות האוצר לשלוש השנים הקרובות "רחמניות" במיוחד והסביר כי בין היתר הן מניחות שהתוכניות החברתיות החשובות, שאישרה הממשלה בהוראות השעה ותוכנית מחיר למשתכן - בעלות כוללת של 6 מיליארד שקלים לשנה - יופסקו כולן; שהקיצוצים הרוחביים בסכום של 5 מיליארדי שקל שנקבעו לשנת 2021 ימומשו במלואם, שתקציב הביטחון כמעט ולא יגדל נומינלית עד 2022. משום כך, בהנחות ריאליות, הגירעון הצפוי ללא צעדים מתקנים הוא מעל 4.5 אחוזי תוצר, וגם זאת בהנחה האופטימית שלאורך כל התקופה התוצר יגדל בהתאם לפוטנציאל, ששיעור האבטלה יישאר ברמתו הנמוכה היסטורית, ושלא נתמודד עם אירועים ביטחוניים משמעותיים. אחרת, הגידול בהכנסות יהיה נמוך מהצפוי בתחזית זו, והגירעון יאמיר.