"האם הדרך היחידה להתקבל לחברה הישראלית היא לעבור התעללות גזענית במשך עשרות שנים?"

שלומית ברהנו עברה את כל המסלולים היוקרתיים ביותר בחלום הישראלי - עורכת דין עם תארים מהבינתחומי ומהאוניברסיטה העברית, למדה בילדותה בבית ספר למחוננים והייתה ספורטאית מצטיינת, עבדה לאורך השנים כיועצת משפטית וכיועצת פרלמנטרית - אבל יש רק "בעיה" אחת: מוצאה האתיופי.

בשנה שעברה היא סיפרה בכנס הרצליה על האתגר שב"להיות אדם שחור במרחב לבן", על הקריאות הגזעניות וההתנכלות של המשטרה ברחוב, על חוסר העזרה מרשויות החוק, על הגזענות הסמויה גם מאלה שתופסים מעצמם הכי נאורים. על הדברים שגורמים גם למי שעל הנייר הוא מלח הארץ להרגיש לא שייך ולא מקובל בחברה הישראלית.

לאור המחאה של יוצאי אתיופיה והשיח סביבה, אנו מביאים כאן שוב את דבריה החשובים על הדברים הרעים שקורים כשאנשים טובים שותקים.