גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלטרנטיבות באפיק האלטרנטיבי: מדריך למשתמש

הצמיחה הדרמטית בקטגוריית ההשקעות האלטרנטיביות בעולם לא פסחה על ישראל ● כיום האתגר לגופים המוסדיים הוא לסנן את מנהלי ההשקעות וההזדמנויות הטובות ביותר מתוך שפע היצע שבפניהם ● אולם עבור משקיעים קטנים יותר, בדגש על פרטיים, האתגרים שונים בתכלית ● עליהם לזהות לא רק אפיקי השקעה ראויים, אלא גם לבחור מנהלים וכלים מתאימים, מתוך היצע מוגבל בהרבה ● כתבה ראשונה

השקעות אלטרנטיביות. מתנהלות אחרת משוק ההון/צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
השקעות אלטרנטיביות. מתנהלות אחרת משוק ההון/צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

בעשור האחרון חווה עולם ההשקעות הגלובלי צמיחה דרמטית בהיקף הקטגוריה המכונה השקעות אלטרנטיביות - בעיקר בתחומי הפרייבט אקוויטי, האשראי הפרטי, הנדל"ן והתשתיות. המגמה לא פסחה על ישראל וההשקעות האלטרנטיביות הפכו מחלק אזוטרי בתיקי ההשקעות של הגופים המוסדיים לאפיק משמעותי וצומח, שחלק מהגופים כבר מקצים לו למעלה מ-10% מהתיק.

כחלק ממגמה זו, בשנים האחרונות מוצעות ההשקעות האלטרנטיביות גם למשקיעים פרטיים. זאת, בעיקר באמצעות גופים ישראליים שהחלו לפתח יכולות ניהול ושיווק השקעות כאמור. במאמר זה נעסוק בהתפתחויות הגלובליות בתחום הנכסים האלטרנטיביים, בהזדמנויות שהן מספקות ובאתגרים שהן מציבות למשקיעים המוסדיים, השונים מהותית מאלה שחווים המשקיעים הפרטיים. בכך נניח את הרקע למאמר ההמשך, שידון באפשרויות ההשקעה בנכסים אלטרנטיביים בחו"ל עבור משקיעים פרטיים ישראליים.

שינויים במפת ההשקעות

מאז המשבר הפיננסי, אפיק ההשקעה הצומח ביותר בעולם הוא ההשקעות הפסיביות, ובעיקר קרנות הסל (ETF), העוקבות אחרי מדדים. בעשור האחרון זינק היקף הנכסים של קרנות הסל ביותר מפי שבעה. במידה רבה, הצמיחה באה על חשבון הקרנות האקטיביות, ובעיקר קרנות הנאמנות. לפי נתוני EPFR, חברת מחקר שעוקבת אחרי תנועות כספים לקרנות, ב-2018 צמחו קרנות המניות הפסיביות ב-472 מיליארד דולר, בעוד האקטיביות איבדו 488 מיליארד דולר.

הסיבה העיקרית לכך היא כישלונם המתמשך של מנהלי ההשקעות בקרנות האקטיביות "לנצח את השוק". כך למשל, מחקר מכה גלים שפרסמה S&P ב-2016 הצביע על כך ש-99% מקרנות הנאמנות המנייתיות בארה"ב מניבות פחות ממדדי הבנצ'מרק. מחקר אחר שפורסם לפני מספר חודשים בחן ביצועים של 9,400 קרנות אירופיות במשך עשר שנים, וקבע שב-47 מתוך 49 מהקטגוריות שנבדקו, המנהלים לא הצליחו להכות ביצועי קרנות סל מקבילות.

במקביל לעלייה הגוברת בכספים המוזרמים לקרנות הסל, התחרות בין קרנות אלה התגברה משמעותית. הקושי שלהן ליצור בידול ממשי הביא לכך שתוך חמש שנים העמלות הממוצעות שגובות הקרנות הפסיביות הצטמצמו דרמטית - מ-0.2% ל-0.15% בלבד. שיעורים אלה נמוכים משמעותית משיעורי העמלות של הקרנות האקטיביות המסורתיות הפועלות בנכסי בסיס דומים, מהן כאמור נפדים הכספים.

שילוב מגמות זה פוגע ברווחיות מנהלי הנכסים, וגורם להם לחפש אפיקי פעילות חדשים. כחלק מכך, רבים מהם פונים לניהול מכשירי השקעות אלטרנטיביים, בהיקפים הולכים וגדלים.

יתרונות למנהלי ההשקעות ולמשקיעים

על רקע האמור, למנהלי נכסים רבים יש מוטיבציה להיכנס לתחום ההשקעות האלטרנטיביות, אשר נובעת משלושה גורמים מרכזיים.

ראשית, מטעמי הכנסות ורווחיות. לפי הערכות, ההשקעות האלטרנטיביות מהוות כיום בין 10% ל-15% מסך הנכסים המנוהלים גלובלית. ברם, שיעור תרומתם להכנסות המנהלים גבוה יותר משמעותית - ונע בין 30% ל-40%. בהתאם, גם שיעורי הרווחיות בניהול מוצרים אלטרנטיביים עולים פי שלושה ולעתים ארבעה על הרווחיות בניהול מוצרים מסורתיים - אקטיביים ופסיביים.

קיים הגיון בדמי הניהול הגבוהים יותר, על רקע המומחיות הנדרשת בניהול השקעות אלה, התחרות הפחותה בין מנהלי ההשקעות לעומת האפיקים המסורתיים, וקשיי הגישה אליהן באופן ישיר.

שנית, מטעמי יציבות. לרוב, השקעות אלטרנטיביות מתבצעות באפיקים לא נזילים, לתקופות זמן ממושכות. לפיכך, הן ממזערות את חשיפת המנהלים למשיכות מצד לקוחות, וכך מאפשרות למנהלי ההשקעות להבטיח לעצמם שנים ארוכות של דמי ניהול.

שלישית, מטעמי פיזור סיכונים והתרחבות עסקית. מנהלי נכסים רבים שבעבר עסקו בניהול השקעות מסורתיות גרידא, מפתחים יכולות אלטרנטיביות לצורך פיתוח עסקי ופיזור סיכונים בפעילותם. כך למשל, ענקית ההשקעות בלאקרוק, המנהלת נכסים בלמעלה מ-6 טריליון דולר ומתמחה בתחום הפסיבי, החלה השנה לפתח את תחום ההשקעות האלטרנטיביות באופן מסיבי.

בצד השני, להשקעות האלטרנטיביות יתרונות רבים גם עבור המשקיעים. בפרט, משום שהן מהוות אחת הדרכים העיקריות להנבת תשואות בסביבת הריביות האפסיות השוררת בשנים האחרונות. גורם מרכזי לכך שנכסים אלה נוטים להשיג תשואות הגבוהות יותר מאשר אלה שמשיגים נכסים "מסורתיים" הוא שרובם נסחרים בשווקים פרטיים. כתוצאה, המשקיעים בהם "מתוגמלים", לפחות תיאורטית, בפרמיית אי נזילות - תשואה עודפת כתוצאה מכך שאינם יכולים לפדות או למכור את השקעתם באופן מידי.

לצד זאת, ההשקעות האלטרנטיביות גם מאפשרות למשקיעים להגדיל את פיזור התיק שלהם, באמצעות הקצאת כספים לאסטרטגיות וסוגי נכסים שאינם נסחרים בשווקים הציבוריים. יתרון נוסף שלהן הוא שהשקעות שאינן סחירות אינן משוערכות למחירי שוק באופן שוטף. באופן זה, התנודתיות במחירן נמוכה בהרבה ומאפשרת למשקיעים ליצור "עוגנים" יציבים יותר בתיקי ההשקעות, וכן להימנע מלחצים הנובעים מירידות מחירים חדות בשווקים הסחירים, שלעתים מובילים למימוש נכסים בעיתוי לא אופטימלי.

עלייה חדה בהיצע למוסדיים

כתוצאה, בעשור האחרון שיעור ההשקעות האלטרנטיביות בתיקי המוסדיים בישראל עולה בהתמדה. להערכתנו הוא ימשיך לצמוח, וזאת ממספר טעמים עיקריים.

ראשית, בהשוואה גלובלית, היקף הנכסים האלטרנטיביים בתיקי המוסדיים, שבחלקם מגיע לכ-10% ובאחרים נמוך יותר, רחוק משיעורם בתיקי ההשקעות של משקיעים מוסדיים בשווקים מפותחים יותר. לדוגמה, קרנות הפנסיה הגדולות בארה"ב מחזיקות נכסים אלטרנטיביים בשיעור העומד בדרך כלל על 25% ויותר מהתיק שלהן.

צמיחה משמעותית בהיקף השקעות המוסדיים בחול

בנוסף, גודלו העצום של השוק המוסדי בישראל, המנהל כיום כ-1.7 טריליון שקל, והפערים בין קצב צמיחת החסכונות הפנסיוניים (בשיעור של כ-10%-12% בשנה) לזה של הכלכלה המקומית (כ-3% לערך) מלמדים שהכלכלה המקומית איננה מייצרת ואינה יכולה לייצר עבור תיקי הענק המוסדיים די הזדמנויות ראויות להשקעה. לפיכך נראה שאין מנוס מהמשך הגדלת ההשקעות המופנות לחו"ל.

לא בכדי, שיעור כספי הפנסיה בחו"ל עלה מפחות מ-5% מהתיקים ב-2005 - לכמעט 30% כיום. להערכתנו, הפערים בדפוסי הצמיחה האמורים עשויים להביא לכך ששיעור ההשקעה בחו"ל יגיע לכמחצית מתיקי ההשקעות המוסדיים תוך טווח זמן של כעשור, ושחלק משמעותי מהצמיחה יופנה להשקעה בנכסים אלטרנטיביים.

על רקע ההיקף האדיר של הכספים המחפשים יעד, בשנים האחרונות חל גידול דרמטי בהיקף מנהלי הנכסים הזרים המבקשים לגייס כספים בישראל. במסגרת זו, מנהלי ההשקעות המובילים בעולם פוקדים את השוק בישראל באופן תדיר ומציעים למוסדיים להשקיע בהשקעות אלטרנטיביות - בקרנותיהם ובהשקעות משותפות לצידם.

צמיחת הנכסים האלטרנטיביים המנוהלים בשווקים לא-סחירים

לפיכך, עבור הגופים המוסדיים הישראלים בישראל המבקשים להיחשף לתחומים אלה, לא קיימת בעיית היצע של השקעות אלטרנטיביות. נהפוך הוא, האתגר העיקרי הוא סינון של מנהלי הנכסים והקרנות הזרות כדי לבחור בהשקעות הראויות.

לשם כך, הגופים המוסדיים, בעיקר הגדולים, פיתחו בשנים האחרונות מומחיות גבוהה בניהול השקעות אלטרנטיביות ובפרט הקימו מחלקות המתמחות בהשקעות בתחומי הנדל"ן, התשתיות והאשראי.

אתגרים בבחירת מנהלים למשקיעים פרטיים

אולם בניגוד למוסדיים, לגופים קטנים יותר, ובפרט למשקיעים פרטיים, אין נגישות גבוהה להשקעות אלטרנטיביות. זאת, בין היתר משום שהם אינם יכולים להשקיע את סכומי המינימום שדורשים מנהלי הנכסים הזרים הגדולים, שעשויים להגיע ל-10 מיליון דולר ומעלה. בנוסף, אין באפשרות המשקיעים הפרטיים להגיע לרמת ההתמקצעות הפרטנית של גופים מוסדיים באפיקי השקעה אלטרנטיביים. לכן, עבורם האתגר אינו מסתכם בזיהוי האפיקים האלטרנטיביים בהם ראוי להשקיע - אלא עליהם גם לזהות את הכלי המיטבי להשקעה בהם, מתוך מבחר מוגבל בהרבה של אפשרויות.

לכן, בביצוע השקעה אלטרנטיבית בסכומים נמוכים יחסית מצד משקיעים פרטיים השיקול העיקרי הוא איתור מנהל השקעות אשר מצד אחד יהיה מוכן ליטול את כספם ולנהלו - ומצד שני יוכל להעניק ערך מוסף בשוק בו הוא מתיימר לפעול. על רקע זה, לאחרונה התרבו מנהלי השקעות מקומיים, המציעים למשקיעים פרטיים לנהל עבורם השקעות אלטרנטיביות בחו"ל.

חלק מהגופים הישראלים מציעים השקעות אלטרנטיביות באמצעות מבני השקעות משותפות למשקיעים ספורים, כגון השקעת כספים משותפת בפרויקט נדל"ן. אחרים פועלים באמצעות קרנות השקעה המיועדות למשקיעים כשירים בלבד, או לחלופין מנפיקים יחידות השתתפות לציבור בבורסה בתל אביב, תוך פרסום תשקיף. המגמה מתרחשת בעיקר בתחומי הנדל"ן והאשראי, שהפכו נגישים להשקעה אפילו בסכומים נמוכים יחסית, למשקיעים שאינם בעלי הון גבוה או מומחיות פיננסית (כלומר, אינם משקיעים כשירים).

להערכתנו, על אף שרבים ממנהלי השקעות אלה מציעים למשקיעים הפרטיים, לכאורה, הזדמנויות השקעה באפיקים שאינם נגישים להם באופן ישיר, עם פוטנציאל לתשואות גבוהות - המציאות בפועל עלולה להיות שונה בתכלית. הסיבה לכך היא שלמרבית מנהלים אלה אין התמחות גבוהה בניהול השקעות בחו"ל בתחומים מורכבים כאלה, או נגישות מועדפת להזדמנויות השקעה.

לכן, לדעתנו, רבים ממבני ההשקעה המוצעים למשקיעים פרטיים עלולים לחשוף אותם לסיכונים מוגברים, ואף להפסדים. בהיבטים אלה נעסוק בהרחבה במאמר הבא. 

הכותבים הם, בהתאמה, מייסד ושותף בחברת הייעוץ הפיננסי C.O.A.F - Complex of Alternative Finance. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; רדיט יורדת ב-10%, רשת הרהיטים RH מזנקת ב-18%

בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "כנראה שעליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד ומנכ"ל בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה השנתית בארה"ב עמדה ברבעון האחרון על 3.4%, יותר מהצפוי ● האסטרטג של ג'יי.פי מורגן מזהיר: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר בחברת ה-AI אנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

לפי דיווח בסוריה ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק • מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן וגרנות הגליל, ירי נוסף גם לראש הנקרה • עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבימ"ש השלום צו חיפוש במשרד של שני עורכי דין ● השניים טענו כי המסמכים נתפסו ע"י צו של בימ"ש השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את ערעורם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל