האונ' העברית מוכיחה שפנסיה תקציבית חריגה זו לא גזרת גורל

1.

אחת הבעיות שיונחו לפיתחה של הממשלה הבאה זה הסכמי השכר החדשים עם ההסתדרות וגם עם הרופאים, במיוחד לאור סחרור השכר בשנים האחרונות בסקטור הציבורי. כבר אין שום ספק לאור הנתונים המתפרסמים על-די הממונה על השכר: השמן מהמשל של נתניהו, השמין מאוד וחייב דיאטה, ממש חייב, כי לטעמי זו הולכת והופכת לאחת הבעיות הקשות של המשק הישראלי. חלק מסחרור השכר נובע מהסכמים שמבטיחים עליות שכר אוטומטיות של 2%-5% מדי שנה - כאשר האינפלציה היא אפסית. כפי שאני מדגיש פה לא פעם, הבעיה מתמקדת בבעלי השכר הגבוה, שנהנים בדרך כלל מהטבות חריגות בהצמדות ובתנאים נוספים. השורה התחתונה: השכר הממוצע בשירות המדינה (משרדי ממשלה ובתי חולים ממשלתיים) עלה ב-25% במונחים ריאליים בעשור האחרון ואילו השכר הממוצע במשק עלה ב-11% בלבד ריאלית. כלומר, השכר במגזר הציבורי עלה בקצב מהיר מכלל המשק - תוצאה של אותם הסכמי השכר, מנגנוני ההצמדה האוטומטיים ועוד. בסך הכל הוצאות השכר (ישיר ועקיף ומושפעי שכר) מגיע לכמחצית מתקציב המדינה - כ-180 מיליארד שקל.

2.

הכסף הגדול של הוצאות השכר הוא ההצמדות וההסכמים השונים, הכסף הקטן הוא חריגות השכר, שבאות לידי ביטוי בדוח שנתי נפרד של הממונה על השכר שפורסם היום ומתייחס לשנת 2017. דרך הדוח הזה אפשר לראות מצויין את כל ה"טריקים" של שדרוגי שכר שהממונה על השכר מצליח לעלות עליהם - עוד נדבך בעליית השכר. ושוב, אין זה מפליא שחריגות השכר הבולטות הן אצל בעלי השכר הגבוה. תוצאה של חריגה בדרגה, או תשלום שכר על פי חוזה העסקה אישי שלא אושר על-ידי הגורם הרלוונטי או חריגות ברכיב שנקרא "עבודה נוספת". מדובר בתגמול עובדים באופן חורג ושלא כדין על-ידי תשלום על כוננויות או שעות עבודה נוספות, שבעלי תפקידים המקבלים שכר גלובלי ברוב המקרים לא זכאים לקבל כלל. כלומר, הכוונה של הממונה על השכר הוא ניפוח של כוננויות, ניפוח של שעות עבודה נוספות שמנפחות בתורן את השכר ברוטו. הדוח מציין כי החריגות הגבוהות היו בדירוג שנקרא "מפעלי" ברשות שדות התעופה ו"עובדי מחקר" בחברת אלתא תעשיות אלקטרוניות.

3.

הדוח חושף כמה וכמה ארגונים שבהם נחסכו סכומי כסף משמעותיים, הן בשנת הדוח והן בשנים הבאות. המשמעותי שבהם, וה"כוכב" של הדוח - הוא האוניברסיטה העברית, שעל הבעיות שלה ופשיטת הרגל המעשית שלה, כתבתי בעבר. מסתבר שבדצמבר 2018 נחתם הסדר גישור המסדיר סוגיות וחריגות נוספות בפנסיה התקציבית של עובדי וגמלאי הסגל המנהלי ובימים אלה מתגבש הסכם קיבוצי המסדיר הסכמות אלו ונושאים נוספים. בהתאם להסכמות, מגמלתם של גמלאי הסגל המנהלי המבוטחים בפנסיה תקציבית יופחתו תשלומים חורגים סך של כ-17.5 מיליון שקל לשנה. כמו כן, כתוצאה מההסכם, נחסך לקופת האוניברסיטה סכום חד פעמי של כ-23 מיליון שקל והחיסכון העתידי עומד על כ-153 מיליון שקל.

צריך להבין: בפנסיה תקציבית יש כמה מימדים ומשתנים, שכל אחד עשוי להשתנות מארגון לארגון. בהרבה מהארגונים נוצרו חריגות לתשלומי פנסיה תקציבית, שניפחו את הפנסיות התקציביות. למשל, באוניברסיטה העברית שולמה תוספת היוקר בגמלה לפי 100% במקום לפי שיעור הגמלה לכל גמלאי וגמלאי. כשמדובר ב-2,400 גמלאים ושאירים בסגל המנהלי, ההסדרה רק ברכיב הזה הביאה לחיסכון של כ-1 מיליון שקל בשנה. דוגמה נוספת: גמלאי האוניברסיטה, כאשר מגיעים ל-70% פנסיה לאחר 30 שנה, מקבלים מענק שנים עודפות החל מהשנה ה-31 לעומת עובד מדינה שמקבל החל מהשנה ה-36 - במסגרת ההסדרה החיסכון רק ברכיב הזה מגיע לכ-14 מיליון שקל. רכיב נוסף שהיה טעון תיקון הוא שבשלושת החודשים הראשונים של הגמלה שולמה לגמלאי האוניברסיטה משכורת מלאה במקום גמלה - חיסכון נוסף של יותר מ-5 מיליון שקל. עוד עיוות הוא שבאוניברסיטה העברית קיימת צבירה מואצת של 35% ב-10 השנים הראשונות לצורך פנסיה תקציבית ומגיעים ל-70% בשנה השלושים. בשירות המדינה עובד המבוטח בפנסיה תקציבית צובר 2% לשנה ומגיעים ל-70% רק בשנה ה-35, יותר מ-5 שנים לעומת האוניברסיטה העברית.

בסך הכל, לפי הציפיות, בשלוש השנים האחרונות חסכה האוניברסיטה יותר מ-600 מיליון שקל בגין הטיפול בחריגות השכר בפנסיה התקציבית (סגל מנהלי וסגל אקדמי בכיר), כשהסכום השנתי שנחסך עומד על כ-50 מיליון שקל. אגב, החריגות הללו הובילו את האוניברסיטה לפשיטת רגל מעשית ובעקבותיה היא נזקקה לסיוע מהמדינה.

4.

הטיפול הנקודתי של הממונה על השכר בחריגות התשלומים של הפנסיה התקציבית באוניברסיטה העברית רק ממחיש את "פוטנציאל" החיסכון בטיפולים נקודתיים בכל ארגון בנושא החריגות של הפנסיות התקציביות. שימו לב: לא מדובר בטיפול מערכתי להורדת הנטל הכולל של הפנסיה התקציבית (מיסוי יתר או הגדלת הפרשות), אלא טיפול, כדוגמת האוניברסיטה העברית, בתשלומים מופרזים שלא נעשו כדין לגמלאים. זה אמנם מאבק סזיפי, הכולל גישורים והתיידנות ארוכת שנים, אבל בסופו של דבר זה מוביל לחיסכון. לא לחיסכון שנתי של מיליארדים כתוצאה מטיפול מערכתי, אבל בהחלט טיפול שיכול להניב חיסכון עתידי בסך של מיליארדים. הטיפול של הממונה על השכר באוניברסיטה העברית הוכח שזה אפשרי, עכשיו תור כל הארגונים האחרים עם הפנסיות התקציביות - ויש כאלה לא מעט.