הפועלים על פרשת פישמן: "כשלי אשראי הם חלק בלתי נפרד מפעילות הבנק"

בנק הפועלים הגיש היום את תגובתו לבקשה לאישור תביעה נגזרת נגד שורה של דירקטורים ונושאי משרה בבנק בטענות לכשלים של הבנק בהעמדת אשראי לקבוצת פישמן, והתנהלות הבנק בגבייתו • "מדובר בבקשת אישור שעניינה בניסיון לא מצליח ל'מועד ב', ובניצול ציני של מוסד התביעה הנגזרת"

אליעזר פישמן / צילום: שלומי יוסף
אליעזר פישמן / צילום: שלומי יוסף

"מטרתו של כל בנק היא להשיא רווחים, מה שאומר בהכרח (גם) נטילת וניהול סיכונים. ניהול סיכונים מקצועי וסביר אינו משמיע אפס סיכונים, וכשלי אשראי הם חלק בלתי נפרד מפעילות הבנק. הדרך היחידה להבטיח שבשום מקרה לא יגרמו הפסדי אשראי, היא לא להעניק אשראי. העובדה שבסופו של דבר מתן אשראי לקבוצת פישמן הסב לבנק הפסד, אינה משמעותה שסיכוני האשראי לא נבחנו או שהבנק לא פעל לגבות את החוב. מגמות בשוק ואירועים בלתי צפויים הביאו לפגיעה בכושר ההחזר של הקבוצה ושחיקת ביטחונות הבנק". כך טוען בנק הפועלים בתגובה שהוגשה היום (א') לבקשה לאישור תביעה נגזרת נגד שורה של דירקטורים ונושאי משרה בבנק בטענות לכשלים של הבנק בהעמדת אשראי לקבוצת פישמן, והתנהלות הבנק בגבייתו. התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד פנחס רובין, ירון אלכאוי ושירין גבאי ממשרד גורניצקי ושות'.

הבקשה הוגשה ע"י בעל מניות מיעוט בבנק, רו"ח משה אהרוני, ובמסגרתה נטען כי בנק הפועלים זכאי לפיצוי כספי של מיליארד שקל לפחות על הנזקים שנגרמו לו בגלל התנהלות בכירים בו בהווה ובעבר בעת מתן האשראי לאליעזר פישמן ולקבוצתו. התיק הועבר לגישור בפני עו" ד רם כספי אך לאחרונה הודיעו הצדדים לביהמ"ש כי הגישור נכשל.

טענות למחדלי גבייה והיעדר ערבות

המבקש, רו"ח משה אהרוני, ביקש תחילה מביהמ"ש לחייב את הבנק למסור מסמכים הקשורים למערכת היחסים בינו לפישמן, אך לאחר שהמחוזי קיבל את הבקשה, הפועלים ערער לעליון - וניצח שם, לאחר שנקבע שאינו חייב לחשוף את המסמכים המבוקשים.

חרף דחיית בקשתו הגיש אהרוני את הבקשה לאישור הנגזרת במסגרתה העלה מספר טענות נגד התנהלות הבנק, ובהן טענה בנוגע להעמדת "אשראי הלירה הטורקית " - במסגרת זו נטען כנגד האפשרות שניתנה למר פישמן בשנים 2005-2006 "להמר" על הלירה הטורקית בהיקף עצום, שעה שהבנק לא בדק כביכול את יכולת הפירעון של הקבוצה במקרה של פיחות בלירה הטורקית ומבלי שקבוצת פישמן נדרשה לביטחונות ראויים כנגד הפסד אפשרי (שהתממש בשיעור של כ-750 מיליון שקל) .

טענה נוספת עוסקת במחדלי גבייה - הימנעות הבנק מנקיטה בהליכי גבייה כלפי קבוצת פישמן במשך כעשור למרות חוב בשיעור 2 מיליארד שקל. במסגרת זו נטען, בין היתר, כי כשל אי הגבייה נמשך כעשור שלם במהלכו לא חל שינוי בקרן החוב של קבוצת פישמן כלפי הבנק; כי פישמן וקבוצתו היו חדלי פירעון כביכול כבר בשנת 2006; כי עם היווצרות ההפסד כתוצאה ממשבר הלירה הטורקית, הבנק לא דרש ולא קבע מועדי פירעון האשראי שניתן על ידו ובכך איפשר לפישמן לנהל בעצמו את חובותיו כלפי הבנק; כי רק באוגוסט 2016, לאחר שרשות המסים נקטה בפעם השנייה בהליכי פש"ר "נזכר" הבנק להעמיד את חובות פישמן לפירעון מיידי ולהצטרף להליכי הפש"ר כאחרון הנושים; וכי הימנעות של שנים מצד הבנק בנקיטת הליכי גבייה כנגד פישמן אפשרה לפישמן ולבני משפחתו, על פי הטענה, להבריח נכסים ולהיערך לפשיטת הרגל תוך גרימת נזק עצום לבנק.

טענה נוספת היא להיעדר ערבות בני משפחה אחרים ממשפחת פישמן. במסגרת זו נטען כי הבנק החליט להימנע מלקבל ערבויות לחובות פישמן מרעייתו וילדיו של פישמן לאור סירובם והשלמת הבנק עם המצב. עוד נטען כנגד העובדה שהבנק הסתפק לאורך שנות פעילותו של פישמן בערבותו האישית בלבד, מבלי לקבל ערבות של אשתו או שלושת ילדיו לאשראי שניתן לקבוצת פישמן, וכי בכך התאפשר להם להיערך לפשיטת רגל ולהבריח נכסים ומאות מיליונים שהיו יכולים לשרת את חובות הבנק.

טענה רביעית היא למתן אשראי חדש לקבוצת פישמן. המבקש טוען לאשראי חדש שניתן לקבוצת פישמן על ידי הבנק כחצי שנה לאחר שננקטו הליכי פש"ר וכינוס ע"י נושים אחרים, ואשר לשיטת המבקש ניתן בניגוד לציפייה סבירה לפיה כאשר ידוע לכולי עלמא שפישמן וקבוצת פישמן חדלי פירעון אין לתת להם אשראי חדש. 

היום, כאמור, הוגשה תגובת בנק הפועלים לבקשה לאישור הנגזרת במסגרתה נטען, בין היתר, כי את יעילות מערך ניהול הסיכונים של הבנק בוחנים בראי תיק האשראי של הבנק בכללותו ולא בראי הלווה הבודד. לטענת הבנק, להפסדים בתיק פישמן לא הייתה השפעה על רווחיות הבנק לנוכח יעילות ניהול הסיכונים הכולל של הבנק. עוד נטען כי במקרה של כשל אשראי, גבייה מחוץ לכותלי בית המשפט היא הפרקטיקה העדיפה. נקיטה בהליכים משפטיים עלולה לפגום במקסום ההחזר לבנק, ולכן היא המוצא האחרון.

כך, נטען, פעל הבנק גם בעניינו של פישמן וזאת מטעמים של טובת הבנק ומקסום החזר החוב כלפיו, ללא מניעים זרים או בלתי עניינים.
על פי התגובה, במהלך השנים פעל הבנק למכירת נכסים, עיבוי בטוחות ודרישה לפרעונות ממקורות חיצוניים, וקבוצת פישמן אכן נהגה בשיתוף פעולה ופעלה להחזר החוב - כך הצליח הבנק לגבות למעלה מ-800 מיליון שקל עד לפתיחת ההליכים המשפטיים.

בנק הפועלים מוסיף וטוען, כי הוא הבנק המוביל במערכת הבנקאות בהסדרי חוב ללווים פרטיים "קטנים" והיחידי שמפעיל את "פועלים בהבראה" ו"הזדמנות שנייה", כחלק מתפיסה כוללת מול לקוחותיו.

הבנק טוען כי "דין בקשת האישור לסילוק על הסף שכן היא נעדרת תשתית ראייתית וזאת בהתאם לקביעת בית המשפט העליון. על פי הנטען, בית המשפט העליון, מפי השופט דוד מינץ, כבר פסק במסגרת הליך בקשה לגילוי מסמכים שקדם להליך, שאין בנמצא תשתית ראייתית ראשונית. קל וחומר שאין באותו ריק ראייתי כדי למלא אחר הדרישה המחמירה יותר להעמדת 'תשתית ראייתית לכאורה' בשלב הבקשה לאישור תובענה נגזרת. יודגש - רוב רובה של התשתית הראייתית שבבקשת האישור היא אותה 'תשתית ראייתית' שכבר נקבע בעניינה שאינה עומדת בדרישות הדין, ואין בנמצא מסמכים נוספים ומחדשים אשר לא נבחנו על ידי הערכאות במסגרת בקשת הגילוי ואשר מקימים תשתית ראייתית לבקשת האישור.

"עיון בתשתיתו הראייתית המיומרת של המבקש מעלה כי מבוססת על כתבי טענות ותצהירים שהוגשו במסגרת הליכים אחרים אשר אינם קבילים במסגרת ההליך דנא ולמצער בעלי משקל ראייתי נמוך ביותר", נכתב בתגובת הבנק; עוד נטען, כי המבקש משליך את עיקר יהבו על הטענה כי לבנק נגרם נזק משמעותי בעקבות חובות קבוצת פישמן בהתעלם מההלכה העקבית כי לא די בנזק בלבד בכדי להוות תשתית ראייתית; וכי גם חוות דעת המומחה מטעם המבקש נסמכת על אותו "ריק ראייתי" ואינה יוצרת יש מאין תשתית ראייתית לכאורה. "מדובר בבקשת אישור שעניינה בניסיון לא מצליח ל'מועד ב', ובניצול ציני של מוסד התביעה הנגזרת", נטען.

חובות של 4 מיליארד

איש העסקים אליעזר פישמן, שנחשב בעבר לאחד מעשירי ישראל, הוכרז כפושט רגל ביוני 2016, בגין חובות של 4 מיליארד שקל. בעקבות זאת, מונה נאמן על נכסיו בפשיטת הרגל. מהדוחות שהוגשו בעניינו עולה כי פישמן גלגל את חובותיו שהלכו וצמחו למיליארדים במשך שנים רבות, כמעט באין מפריע. לפי הערכות, גם של פישמן עצמו, לאחר מימוש הנכסים של איש העסקים, ייוותר עדיין חוב עצום המוערך ב-1.5 מיליארד שקל.

בשנתיים האחרונות בוצעו מימושים של נכסים וקרקעות של קבוצת החברות שהחזיק פישמן, בהיקפים של מאות מיליוני שקלים על-מנת להחזיר את החובות לחלק מהנושים.

ברקע התנהלו כל העת מאבקים קשים בין בני משפחת פישמן לעו"ד יוסי בנקל, המשמש כנאמן בתיק, מאבקים שכללו חילופי האשמות בין הצדדים, במסגרת הסאגה המכונה "פרשת פישמן".

***גילוי מלא: איש העסקים אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם בחברת "מוניטין", המחזיקה (100%) בעיתון "גלובס". פישמן ואלונה בר און, מבעלות השליטה הנוכחיות בחברה, מצויים בסכסוך משפטי עסקי ואישי מתמשך.