הקש ששבר את גב הכדור: קשי הפלסטיק כסמל לחוסר ההיגיון האנושי

היא תגיע אליכם כמעט בכל פעם שבה תזמינו משקה, לרוב באופן אוטומטי. לאחר שימוש קצרצר וחד-פעמי, היא מושלכת לפח. לוקח לה מאות שנים להתפרק לחלקיקים, והיא פוגעת בבני האדם ובבעלי החיים.

אנשים רבים ברחבי העולם מוותרים על השימוש בקשיות פלסטיק, וקמפיינים נרחבים קוראים להחרים עסקים, אם ימשיכו לחלק אותן בחדווה. ניצני המודעות למשבר האקולוגי נותנים את אותותיהם, וברחבי העולם החלו מדינות לאסור על שימוש בפלסטיק חד-פעמי. גם במדינות שבהן המחוקק לא מדביק את קצב השינוי, הציבור מכריז "קשיות תחילה". האביזר החד-פעמי ממותג כמוצר מזיק.

הקשית התמימה מסמנת את חוסר ההיגיון האנושי בשימוש בפלסטיק החד-פעמי המזיק. היא מעודדת עצלנות ותלות מיותרת בפריט שנחיצותו, עבור רובנו, מוטלת בספק. כמה פעמים באמת הייתם זקוקים לקשית בכדי ללגום מבקבוק או מכוס? ואם קל כל-כך להסתדר בלעדיה, מדוע אנחנו צריכים להשתמש לרגעים ספורים במוצר כל-כך מזיק? למרות זאת, מדי יום רב בארצות-הברית לבדה נצרכות מדי יום כ-500 מיליון קשיות, איתן ניתן להקיף את כדור הארץ פעמיים וחצי. באנגליה נזרקות לפח 4.4 מיליארד קשיות בשנה.

תנועות שמתנגדות לשימוש בקשיות פלסטיק החלו לפעול לפני כעשור. הארגונים הירוקים הציעו לציבור לוותר לפחות על הפריט המיותר הזה, ונתקלו באדישות. מי שאחראי לשינוי האמיתי הוא בכלל צב. בשנת 2015 עלה לרשת סרטון שבמרכזו צב ים חסר ישע שנמצא ליד חוף בקוסטה ריקה, במצב קריטי.

הסרטון שבו הצוות הרפואי מחלץ מאפו של הצב שאריות של שקית פלסטיק זכה ליותר מ-100 מיליון צפיות. הצב האומלל לא לבד - מדענים מעריכים שבכל שנה מתים מעל מיליון עופות ים ו-100 אלף יונקים ימיים כתוצאה מעיכול פלסטיק אנושי מזהם שנזרק לימים ולאוקיינוסים.

כדי להמחיש לציבור את הנזק, קמו The Last Plastic Straw ו-Plastic Pollution Coalition - תנועות מחאה שהציפו את הרשת ואת הרחובות בקמפיין רחב-היקף וקראו לאנשים להפוך את הקשיות לנחלת העבר. המחאה הופנתה גם לעבר בתי קפה.

האם הוויתור הראשוני על קשיות פלסטיק עשוי להתרחב למוצרים נוספים ולהוביל את הציבור להתנהגות ידידותית לסביבה? חוקרים רבים חושבים שזה אפשרי.

לא על הקשית לבדה

אם תתהלכו ברחובות ארצות-הברית כשאתם לוגמים משקה באמצעות קשית פלסטיק, ייתכן שתזכו למבטי בוז וזלזול. "ברגע זה, בכל החוף המערבי של ארצות-הברית, לבקש קשית במסעדה זה גרוע יותר מלאכול כלב ים חי", סיפר גורי אלפי באינסטגרם שלו.

מדינות ברחבי ארצות-הברית אוסרות על שימוש בקשיות, או אוסרות על בתי עסק להגיש קשיות ללא בקשה מפורשת מצד הלקוח. בסיאטל אסור לחלוטין להגיש ולמכור קשיות פלסטיק כבר מ-2018, קליפורניה אסרה לאחרונה על בתי עסק להגיש קשיות פלסטיק ללא בקשת הלקוח - ואלה רק דוגמאות נקודתיות.

מגמת הוויתור על הקשיות גם משפיעה על הזירה העסקית. סטארבאקס מקדונלד'ס ואחרות הודיעו כי יוותרו בקרוב על קשיות הפלסטיק, וגם קוקה-קולה ופפסיקו הודיעו, ממש אתמול, כי ישתפו פעולה עם ארגונים ירוקים.

חברה בשם ארדווארק, שמייצרת קשיות נייר מתכלות, הודיעה במקביל על צמיחה עצומה של 5,000% במכירות בשנת 2018. הצמיחה הזו מרמזת על הכיוון שאליו צועד השוק. לפי טרנספרסי מרקט ריסרצ', שוק קשיות הקרטון המתכלות מוערך ב-1.6 מיליארד דולר בשנה, והוא צפוי לצמוח בקצב של 13.8% בשנה.

 ניקוי קשים מחופי הפיליפינים / צילום: Daniel M?ller, Greenpeace

אבל לא על הקשית לבדה. למרות שהירידה במחירי הנפט הוזילה את עלויות יצור הפלסטיק, מעל 60 מדינות ברחבי העולם שוקדות בימים אלה על רגולציה שנוגעת לשימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים. יותר מ-30 הצעות חוק בנושא נידונות כיום ב-22 מדינות בארצות-הברית, לצד חוקים רבים שעברו במדינות וערים ברחבי העולם. עד 2021 כלים חד-פעמיים, מנקי אוזניים, מערבבי קפה וקשיות ייאסרו לשימוש בכל האיחוד האירופי.

בנוסף, כעת נבדקת האפשרות להרחיב את החקיקה לכוסות ולמכסי קפה. עד 2025 לפחות 25% מבקבוקי הפלסטיק ייוצרו מחומר ממוחזר, ועד 2029 הנתון כבר יעמוד על 90%. על הפרק עומדים גם הפילטרים החד-פעמיים של מוצרי הטבק וגם מטליות לחות.

קנדה אסרה לחלוטין שימוש בפלסטיק חד-פעמי, החל מ-2020. ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, מניח כי אם ימשיכו הקנדים להשתמש במוצרים חד-פעמיים עד שנת 2030, הם יזרקו מדי שנה לפח פלסטיק בשווי של 11 מיליארד דולר. "על-ידי שיפור האופן שבו אנו מנהלים פסולת פלסטיק והשקעה בפתרונות חדשניים, אנו יכולים להוריד 1.8 מיליון טון של זיהום פחמן, לייצר הכנסות של מיליארדי דולרים וליצור כ-42,000 מקומות עבודה חדשים", הוא הסביר כשעברה הצעת החוק.

גם הודו מתכוננת להוציא מהחוק שימוש בכל כלי הפלסטיק החד-פעמי עד 2022. נרנדרה מודי, ראש ממשלתה, הסביר לציבור: "מחובתנו לוודא שהמסע האינדיבידואלי של כל אחד מאיתנו לשגשוג, לא יוביל לפגיעה סביבתית. אנחנו חייבים לזכור שסביבה מזוהמת ולא נקייה פוגעת קודם כל בעניים ובחלשים בחברה שלנו".

 סרטן לכוד בכוס פלסטיק / צילום: Noel Guevara, Greenpeace

לצד ניו יורק, שהכריזה החודש כי החל ממרץ 2020 לא יהיו בשטחה יותר שקיות פלסטיק - מקסיקו סיטי, בה חיים יותר מ-9 מיליון בני אדם, גובה כבר במשך עשור תשלום על שקית פלסטיק. עד סוף 2020 לא יהיו בה כלל שקיות פלסטיק חד-פעמיות, ועד 2021 לא יהיו בכלל סכו"ם, צלחות וכוסות חד-פעמיות, וגם לא קשיות ובלונים.

אפילו במדינות רבות באפריקה דוגמת רואנדה, קניה ומאלי, יש איסור על שימוש בשקיות פלסטיק וניילון, לאחר שהסתבר שהן גורמות לתמותת צאן ובקר, האוכלים אותן כשהן מזהמות את הסביבה.

תעשיית כלי הפלסטיק מדשדשת

החברות המסחריות לא אדישות למגמה. לעומת הצמיחה הגבוהה בשוק תחליפי הפלסטיק החד-פעמי, לפי QY ריסרצ', שוק תעשיית כלי החד-פעמיים מפלסטיק עתיד לדשדש מאחור בקצב גדילה איטי של 1.3% בשנה בעולם. באירופה התחום הזה צפוי להתכווץ.

הנתונים הללו נגזרים מעלייה במודעות הצרכנים וברגולציה, לצד צמיחה של מוצרים מחומרים ידידותיים יותר לסביבה. נציין כי השיטה הטובה ביותר להימנע מפגיעה בסביבה היא שימוש בכלים רב-פעמיים והפחתה במקור של ייצור אשפה.

הכסף מניע גם את גלגלי התעשייה. סטארט-אפ בריטי יצר שקית שתיית מים חד-פעמית שמופקת מאצה, מתכלה מיידית עם השלכתה ואף ניתנת לאכילה. חברה של כוסות קפה רב-פעמיות בשם ריקאפ מדווחת על עלייה של 400% במכירות שלה ב-2017, עוד לפני הגל הגדול של הלחץ הציבורי, ואלה רק דוגמאות קטנות.

שוק מעניין שמתפתח בצורה רוחבית הוא שוק הבקבוקים הרב-פעמיים. לפי טרנספרסי מרקט ריסרצ', ב-2018 שווי השוק של בקבוקים רב-פעמיים עמד על 8 מיליארד דולר, אך הוא צפוי לצמוח ב-4% בכל שנה, עד 2027.

חברת המחקר מסבירה כי זהו שוק פתוח שלשחקנים חדשים קל להיכנס אליו; בשוק הבינלאומי ישנם רק חמישה שחקנים גדולים המחזיקים רק 6% מהשוק במצטבר, והמון שחקנים קטנים, ולכן השוק הזה עשוי לייצר הזדמנויות רבות עבור מי שרוצה לקפוץ למים.

מעבר לעניין האקולוגי, הבקבוקים הופכים גם לפריט אופנתי. בתחום ישנם שיתופי-פעולה רבים בין חברות אופנה, ספורט, לייף סטייל, מעצבים ואמנים, המייצרים בקבוקים רב-פעמיים כפריטים טרנדיים ונחשקים. התחליפים הרב-פעמיים גם עמידים יותר לשימוש, וגם מכילים שלל פתרונות המתאימים לסגנון החיים של הרוכש; בקבוקים רב-פעמיים מזכוכית, מתכת קלה, פלסטיק קשיח רב-פעמי, סיליקון ועוד.

לפי גלובל דאטה, ב-2018 אחד מתוך חמישה אמריקאים רכש בקבוק שתייה רב-פעמי. אחד מכל ארבעה רוכשים הוא בן 16-24. הסיבות: 52% אומרים "רציתי להפחית את השימוש שלי בפלסטיק". 34% מפני ש"לאורך זמן זה יותר זול", 30% רצו לשדרג את הבקבוק שלהם לחדש יותר, 24% עשו זאת מסיבות בריאותיות. 3% פשוט זיהו טרנד ורצו להצטרף אליו.

חברת אביאן, יצרנית בקבוקי המים המינרליים, זיהתה את המגמה והודיעה כי עד שנת 2025 היא תספק אלטרנטיבה לקבוקי הפלסטיק החד-פעמי במוצריה. 

ומה קורה אצלנו? "אין פה חינוך לסביבה. זו מלחמה יומיומית"

בינואר 2017 נכנס לתוקפו בישראל חוק מתקדם למדי, שנועד לצמצם צריכה של שקיות פלסטיק שמזיקות לסביבה. במסגרת החוק נקבע איסור על חלוקה בחינם של שקיות ברשתות הקמעונאיות הגדולות, לצד היטל מינימלי של 10 אגורות לשקית למי שחפץ בה. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בזכות החוק, בשנת 2017 חלה הפחתה של 53% בצריכת שקיות פלסטיק חד-פעמיות בכלל השוק.

החוק השקיות הצטרף לחוק אחר בעל חשיבות סביבתית: חוק הפיקדון על בקבוקי משקה, שנחקק לפני כעשור. חוק הבקבוקים איננו חל על בקבוקי משקה גדולים, ואילו חוק השקיות חל רק על רשתות גדולות. לשני החוקים הללו יש תרומה חשובה, אך בלתי מספקת, לסביבה.

השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, החליט שלא להרחיב את חוק הפיקדון גם לבקבוקי המשקה הגדולים מ-1.5 ליטר. שני החוקים החשובים הללו הם הוכחה לכך שניתן לחוקק וליישם חוקים סביבתיים ושהציבור הישראלי מוכן לשנות הרגלים מזיקים.

"הממשלה שלנו לא ממש מתעניינת באקולוגיה, אבל בלי אקולוגיה אי-אפשר לחיות, ולכן אנחנו הולכים לכיוון הקטסטרופה", אומר ד"ר דניאל מישורי מבית הספר ללימודי סביבה באוניברסיטת תל-אביב. "צריך להשתמש בתמריצים במטרה לצמצם לאפס את השימוש בחד-פעמי, ולתמרץ שימוש בחומרים כמו ביו-פלסטיק והמפ. שקיות שניתנות בחינם צריכות להיות, בתוך זמן סביר, מביו פלסטיק או מחומרים מתכלים בלבד. ישראל צריכה להיות מובילה אקולוגית בעולם. אם נוביל בתחליפים ונוביל ברגולציה שמקדמת את הדברים האלה, אנחנו יכולים להיות אור לגויים".

הארגונים החברתיים בישראל החליטו להרים את הכפפה והקימו את 'קואליציית הארגונים למלחמה בפלסטיק', כדי לעורר את הציבור והפוליטיקאים להצטרף לתזוזה העולמית בנושא. עמותת "צלול" יזמה יחד עם עיריית הרצליה את פרויקט 'עיר ללא פלסטיק', במטרה לגמול את מוסדות העיר משימוש בכלים חד פעמיים הפוגעים בסביבה. יחד עם הארגונים הירוקים, עיריות אילת והרצליה הן הראשונות להרים את הכפפה בישראל, כשלאחרונה אסרו הכנסת כלי פלסטיק חד פעמיים לחופי הים בשטחן.

ארגון ששמו "לא שמים קשים" פועל כדי לשכנע את הציבור ואת בתי העסק להפסיק להשתמש בקשיות, ואכן ישנם בתי קפה ומסעדות שכבר לא שולפים באופן אוטומטי את האביזר המפוקפק. במקביל, יזם הארגון יחד עם עיריית אילת קמפיין הקורא לציבור שלא להכניס קשיות לחוף הים ומסביר את הנזק הסביבתי שהן גורמות.

הארגון הסביבתי "מגמה ירוקה" השיק לאחרונה קמפיין לצמצום השימוש בפלסטיק חד-פעמי, והציב לעצמו מטרה "לגמול את ישראל מהשימוש בפלסטיק החד-פעמי". "המטרה היא שעד 2022 יועבר בישראל חוק שאוסר על השימוש, הייבוא והמכירה של פלסטיק חד-פעמי, בדומה למגמה העולמית", אומרת קרן תמרי, מארגנת קהילתית לשינוי מדיניות פלסטיק ב"מגמה ירוקה". "הקשיות הן לא הבעיה הגדולה, ואי-אפשר להסתפק בזה. אחד המקומות המרכזיים שמשתמש בפלסטיק חד-פעמי זה מקומות עבודה גדולים. מעבר לחקיקה, מקומות עבודה צריכים להתעורר ולהסתכל על ההוצאות האדירות שלהם על כלים חד-פעמיים. אם הם המזהם המרכזי, זה לגמרי בידיים שלהם, וזה לא פוגע בהם בשום צורה להפסיק את השימוש".

"אין פה חינוך לסביבה, וזו מלחמה יומיומית", מוסיפר תמרי, "אנשים לא יודעים מה הנזקים שהם עושים כשהם משתמשים בפלסטיק. הפוליטיקאים לא מתעסקים בסביבה, ומתעסקים במשחקי ילדים במקום בעיקר - החיים שלנו, האוויר שאנחנו נושמים, המים והאוכל שלנו. אנחנו צריכים פוליטיקאים שידאגו לעתיד שלנו".