מכרז | דעה

מה גרם לנציבות שירות המדינה להתחיל לטפל ב"מכרזים תפורים"?

איך קרה שדווקא מכרז שבו מתמודדת הפרקליטה בתיקי נתניהו זוכה לחקירה נוקבת

נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ' / צילום: אבי אוחיון, לע"מ
נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ' / צילום: אבי אוחיון, לע"מ

לא רבים מכירים את הנעשה במסדרונות נציבות שירות המדינה. אבל למי שמכיר, בוודאי נשמטה הלסת לנוכח החלטת הנציב דניאל הרשקוביץ' להקפיא את המכרז שבו היה אמור להיבחר המשנה לפרקליט המדינה. הקפאה בעקבות תלונה אנונימית, לעצירת מה שכונה בתקשורת "מכרז ליאת בן-ארי", על שם אחת המתמודדות בו, שנחשבת הבולטת מכולם מבחינה מקצועית.

לנציבות הגיעו בשנים האחרונות מאות ואולי אלפי תלונות על מכרזים פסולים. הנציב אינו מטפל אישית באף אחת מהן. חלקן ממוסמכות היטב, ואם מישהו מטפל בהן, זהו הדרג המקצועי - מנהלת "אגף בכיר בחינות מכרזים", ששמה גבריאלה אשכנזי. וגם אצלה תלונה אנונימית - תושלך לפח האשפה, כמעט תמיד ובצדק.

אז מה קרה שפתאום הנציב בכבודו ובעצמו מפשיל שרוולים ומתערב?

מצד אחד, ייתכן כי בלשכת הנציב הבינו פתאום שחשדות לתפירת מכרז זה עסק חמור, ושכדאי לשנות מדיניות ולהתחיל לבדוק אפילו תלונות אנונימיות. תובנה שנחתה שם, אולי, בהשראת בנו של ראש הממשלה יאיר נתניהו: "וואו. זו לא עבירה פלילי חמורה ביותר מכרז תפור?", הגיב בציוץ מזועזע כשהתלונה האנונימית נחשפה.

אז קודם כל - טיפ חשוב לנתניהו הצעיר: למרבה המבוכה, התשובה לשאלתך היא שלילית. תפירת מכרז איננה עבירה פלילית, והאחריות למחדל הזה היא במידה לא מבוטלת של אביו, ראש הממשלה בעשור האחרון, שחברי ממשלתו קיבלו לא מעט פניות בעניין. כלומר, דרישות לשנות את החוק ולהפוך תפירת מכרזים לעבירה פלילית - אבל זה פשוט לא התאים להם. החתולים בממשלה רוצים לשמור על השמנת, ולהמשיך לתפור כמיטב יכולתם.

לכן כדאי לדעת שהיום מי שנפגעים ממכרז תפור לא פונים למשטרה אלא לבתי משפט אזרחיים, ושם, במקרה הטוב, יזכו בהחלטה על ביטול המכרז. התופרים מכרז כמעט לעולם לא יסתבכו בפלילים בזכות ממשלות נתניהו, אבל לא רק בגללו: גם הנציבות תרמה את חלקה, ותקופה ארוכה לא התרגשו שם מתופעת המכרזים התפורים.

הח"מ, שכעיתונאי ניהל לא מעט מאבקים בעניין, הצליח ב-2014 לשכנע את שרת המשפטים דאז ציפי לבני לתקן את המצב, ובהנחייתה סוף-סוף הנציבות נדרשה לשנות את הנהלים. זה לקח שלוש שנים של סחבת מפוארת מצד הנציבות, עד שב-2017 נכנס תיקון חלקי בלבד, שהיום מאפשר בנסיבות מסוימות לנקוט צעד פלילי.

אז מה קרה עכשיו? האם הנציב הנוכחי התעורר? למרבה המזל, את זה בדיוק אפשר יהיה לבדוק בקרוב, מפני שהעניין הגיע לבית המשפט, כשארגון הפרקליטים עתר לאחרונה נגד הקפאת המכרז. העתירה הוגשה מפני שהנציב קיבל תשובה ארוכה ומפורטת לכל הטענות במכתב האנונימי, וכל סעיף זכה להסבר מנומק, לפיו אין היגיון בהקפאת המכרז.

את התשובה לנציב, כתבה מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור. אלא שבדרך מקרה, שר המשפטים החדש אמיר אוחנה החליט להדיח אותה.

זו עוד סיבה שחשוב ללכת עד הסוף בהליך המשפטי שייפתח בקרוב - עד לקבלת פסק דין מנומק. העניין כולו חשוב מדי, ולא כדאי שדווקא במשרד שמופקד על טוהר המידות, תתבצע הפיכת חצר ממניעים זרים.

אם בסוף ההליך המשפטי יתברר כי בנציבות הוחלט לשנות מדיניות, ובזמן האחרון הנציב עצמו התחיל לבדוק ביסודיות תלונות אנונימיות על מכרזים - זה יכול להיות טוב ומבורך.

אבל יש עוד אפשרות, והיא דווקא מבהילה: שמדובר בהתערבות חריגה, שנובעת כלשון העתירה מ"אלמנטים נקמניים הקשורים לחקירות ראש הממשלה". כלומר בניסיון חיסול ממוקד, נגד אחד מששת המתמודדים במכרז, זו שנחשבת למקצועית מכולם - עו"ד ליאת בן-ארי, שמופקדת כידוע, גם על תיקי נתניהו.

אחרי הכול, מדובר בנציב שכיהן לא מזמן בממשלת נתניהו, התמנה על-ידי נתניהו, ונראה כי כעת החליט להתגייס לטובתו. זה נראה כמו טרפוד מינוי של פרקליטה שהייתה מצוינת כשהובילה את התיק הפלילי נגד אהוד אולמרט, אבל היום מבקשים להבהיר לה שעם תושבי הבית בבלפור - לא מסתבכים.

אם כך יתברר - כדאי לשלוח הביתה את הנציב שהגיע מהמגרש הפוליטי, ולבחור במקומו גורם ממלכתי שמבין שתפקידו למנוע שחיתות. לא לקדם אותה באכיפה בררנית חד-פעמית, נגד גורם במערכת החוק. 

הכותב הוא עורך מחלקת תחקירים בתנועה לאיכות השלטון