נסגר המימון מחדש של 1.5 מיליארד שקל למנהרות הכרמל; כלל ביטוח תעניק גם הלוואת מזנין של 150 מיליון שקל

עסקת המימון מחדש לחברת כרמלטון נעשית ע"י קונסורציום מלווים, בהובלת בנק דיסקונט וקבוצת הביטוח הראל, וכוללת הגדלת חוב בהיקף של כחצי מיליארד שקל

יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח / צילום: כדיה לוי
יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח / צילום: כדיה לוי

מחר (ב') צפויה סגירת העסקה (קלוזינג) למימון מחדש לחברת כרמלטון, המפעילה את פרויקט כביש האגרה מנהרות הכרמל בחיפה - עסקה שנחשפה לראשונה ב"גלובס". עסקת המימון מחדש נעשית על ידי קונסורציום מלווים, בהובלת בנק דיסקונט וקבוצת הביטוח הראל, וכוללת הגדלת חוב בהיקף של כחצי מיליארד שקל - כך שהמימון הכולל יסתכם בכ-1.5 מיליארד שקל.

לצד העסקה תעמיד כלל ביטוח הלוואה נוספת לפרויקט, כך שתגדיל את החוב הכולל של כרמלטון כלפיה לכ-450 מיליון שקל. מלבד מימון של כ-20% מהאשראי החדש לכרמלטון, תעמיד לה כלל ביטוח הלוואת מזנין (קרן מימון ביניים) של 150 מיליון שקל - חוב נחות שמצטרף לחוב הבכיר הניתן במסגרת הקונסורציום. בקונסורציום חברים, פרט לדיסקונט, שמנהל את הקונסורציום וגם מהווה כ-10% ממנו, הראל (כ-30% מהקונסורציום) וכלל, גם מנורה מבטחים (25%) ועמיתים - קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר (15%). 

קונסורציום המימון מחדש של פרויקט מנהרות הכרמל
 קונסורציום המימון מחדש של פרויקט מנהרות הכרמל

קבוצת כרמלטון הוקמה לפני כ-20 שנה לצורך מימון, תכנון, הקמה, הפעלה והחזקה של פרויקט מנהרות הכרמל - כביש אגרה עירוני, המאפשר מעבר של כלי רכב, המחבר בין מזרח למערב חיפה. הסכם הזיכיון בין החברה לממשלת ישראל נחתם ב-1999, ובדצמבר 2006 הסתיים שלב הסגירה הפיננסית של הפרויקט. סמוך למועד זה התחילה ההקמה, כשהבנייה הסתיימה בסוף נובמבר 2010. הסכם הזיכיון הוא לתקופה של 35 שנה (עד ליולי 2040). בתום תקופת הזיכיון יועבר הפרויקט לידי המדינה, ללא תמורה.

לפני כשנה, ביוני 2018, הושלמה העסקה למכירת עיקר החזקותיה של שיכון ובינוי בכרמלטון לשותפות מוגבלת בניהולה, המוחזקת בידי כמה משקיעים מוסדיים - כלל ביטוח, עמיתים, מנורה מבטחים והפניקס. במסגרת אותה עסקה, שיכון ובינוי ירדה מהחזקה של 50% בכרמלטון להחזקה של 5% בלבד, ו-45% מההחזקות הועברו לידי השותפות המוגבלת. יתרת מניות כרמלטון (50%) מוחזקת על ידי חברת אלייד, שאותה מוביל רו"ח יצחק סוארי.

בתמורה להעברת עיקר החזקותיה בכרמלטון ובחברת הפעלה נוספת, נתיבי הצפון, לשותפות המוגבלת של הגופים המוסדיים, קיבלה שיכון ובינוי תמורה של כ-580 מיליון שקל, ובעקבות השלמת המהלך כללה בדוחותיה הכספיים רווח, לאחר מס והפרשות הכרוכות בעסקה, בסך כ-277 מיליון שקל. כאמור, שיכון ובינוי מנהלת את השותפות המוגבלת, שבאמצעותה מחזיקים המוסדיים במניות, וזאת תמורת דמי ניהול הצפויים להסתכם לאורך השנים בעשרות מיליוני שקלים.

חיבור בין מיזמי תשתית למערכת הפיננסית

עסקת המימון של המוסדיים בכרמלטון מייצגת את מגמת החיבור בין פרויקטי תשתית גדולים, שדורשים מימון בהיקף גדול, המוחזר לאורך שנים (מהתזרים שאותם הפרויקטים מניבים), לבין המערכת הפיננסית - הגופים המוסדיים והבנקים. מבחינת המוסדיים, בדגש על קבוצות הביטוח, חברות ניהול קרנות הפנסיה וחברות ניהול קופות הגמל הגדולות, מדובר באפיק השקעה אטרקטיבי, שמספק עוגן יציב לתשואה ותזרים הכנסות קבוע.

קבוצת כלל ביטוח ניהלה, נכון לסוף הרבעון הראשון של 2019, נכסים בהיקף מצרפי של כ-202 מיליארד שקל. החברה, בניהולו של המנכ"ל יורם נוה, מנהלת נכסים בהיקף של 170 מיליארד שקל עבור עמיתיה ומבוטחיה, כשהיתרה הינה בכספי הנוסטרו שלה. הקבוצה רושמת פרמיות ודמי גמולים בהיקף רבעוני של כ-4.4 מיליארד שקל.

את עסקת המזנין הובילה מטעם כלל ליאת חזות, מנהלת מערך האשראי בחטיבת ההשקעות בקבוצה, בסיוע היועצים המשפטיים פישר בכר חן והיועצים הפיננסיים בטא פייננס. מנהל ההשקעות הראשי בכלל ביטוח הוא יוסי דורי. דורי אישר את המידע ואמר כי "אנו בכלל ביטוח מאמינים בהשקעות בתשתיות במדינה. כחברה איתנה המנהלת נכסים רבים יש לנו את היכולת הפיננסית להשקיע בפרויקטים ארוכי טווח, המשרתים את אזרחי המדינה הן בפיתוח התשתיתי והן בתשואה הגבוהה לעמיתים".