גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התיאוריה לא עובדת: רוצים שקל חלש? תעלו ריבית

הכלכלה העולמית היום מתנהלת על מסכי מחשב המשקפים את השינוי בשערי הבורסות ברחבי העולם ● כשתנועת הכספים בין מדינות מופנית בהיקפים הולכים וגדולים להשקעות פיננסיות, ייתכן שהגיע הזמן לחשיבה מעט שונה על האופן שבו ניתן להשפיע על שער החליפין

סחר חליפין / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
סחר חליפין / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

איינשטיין טען שביצוע אותה פעולה פעם אחר פעם בציפייה לתוצאה שונה הוא סוג של אי שפיות. ניתן להקביל זאת לאדם המנסה לפתוח את דלת ביתו באמצעות דפיקת הראש בדלת, ולחשוב שאם הדלת לא נפתחה בפעם הראשונה שדפקנו את הראש בדלת, אזי לבטח היא תיפתח אם רק נדפוק את הראש פעם נוספת.

לטעמי, הציפייה לתוצאות שונות מביצוע אותה פעולה אינה מקרה שמצריך טיפול במסגרת בריאות הנפש, אלא בעיקר מדובר בכוחו של הרגל. כך לדוגמה, כאשר משפצים בית ומשנים את המיקום של מתג תאורה, נמצא את עצמנו לא פעם נוגעים בקיר חשוף בחיפוש אחר המתג; כאשר טסים לחו"ל ונוהגים בצד שמאל (יש כאלו שנוסעים בצד שמאל גם בלי לטוס לחו"ל, אך ייתכן שהמקרה הזה כן דורש טיפול במסגרת בריאות הנפש) אפשר להתרגל במהירות יחסית לנהיגה בצד ההפוך, אבל גם אחרי מספר ימי נהיגה נמצא את עצמנו מושיטים את היד לחגורת הבטיחות לצד שמאל במקום לצד ימין.

כוחו של הרגל הוא כוח חזק מאוד, והכוח הזה לא פוסח על אנשי שוק ההון, בנקאים ואפילו כלכלנים בכלל ובבנקים מרכזיים בפרט.

שינויים בתנועות ההון בעולם

מקצוע הכלכלה הוא במהותו זה העוסק בסחר חליפין ובשאלת המוטיבציות הכלכליות העומדות מאחורי ביצוע פעולות. כך למשל, כלכלן ישאל מה יביא אדם מסוים לקנות יותר חולצות, ויכול להיות שהתשובה תהיה למכור קצת יותר זול, אבל למכור הרבה יותר, וכך החברה שמייצרת את החולצות תרוויח בשקלול הרבה יותר.

בקורסי המבוא בכלכלה מדברים על עסקת חליפין שבה פו הדוב מוכר לעוגיפלצת עוגיות, ובתמורה עוגיפלצת מוכר לפו הדוב דבש, וכך כל אחד מקבל את מה שהוא רוצה. השיקולים של סחר בינלאומי זהים בבסיסם לסחר שבין פו הדוב לבין עוגיפלצת, תוך הכנסת מורכבויות של אינטרסים נוספים כמובן, אך הבסיס הוא שצריך להיות היגיון כלכלי כדי לסחור.

תוצר נלווה לפעולות של יבוא-יצוא (סחר חליפין) הוא תנועות של מטבעות בין המדינות השונות. אם ישראל קונה מוצרים ביטחוניים מארה"ב, אזי היא צריכה להמיר שקלים לדולרים, ואם חברות אמריקאיות רוכשות חברות סטארט-אפ ישראליות, או שוורן באפט מחליט לרכוש את ישקר הישראלית, אזי צריך להמיר דולרים לשקלים. תנועות ההמרה הללו משפיעות על שערי החליפין של המטבעות.

ישנם גורמים נוספים המשפיעים על עוצמתם של המטבעות, ובהם היחסים הפיננסיים של המדינה, יתרות המט"ח שלה, עוצמתה הצבאית וכיו"ב - אך שינויים בשערי החליפין במהות נגרמים מפעולת החלפת מטבע אחד באחר. כאשר מדינה רוצה לשפר את יכולת היבוא שלה, היא מעוניינת לחזק את המטבע, וכאשר מדינה מעוניינת לסייע ליצואנים, היא תשאף להחליש את המטבע. זאת משום שכאשר, לדוגמה, השקל חלש מול הדולר, אז אמריקאים שקונים תוצרת או חברות ישראליות, משלמים פחות דולרים כדי לבצע את הרכישה.

הכלכלה הקלאסית מתייחסת לשני סוגים של תנועות הון - תנועות הון ארוכות, שכוללות למשל את חברת אינטל, שמחליטה להקים מפעל חדש בישראל, ותנועות הון קצרות, כאשר קרן גידור זרה, למשל, מחליטה להשקיע בשוק המניות בישראל, והיא תממש את השקעתה לאחר שהשוק יעלה ב-10%, למשל.

בשנים האחרונות, תנועות הון קצרות-טווח הופכות להיות משמעותיות הרבה יותר. מדובר במהלך שהוא בין היתר תוצאה של גידול בהיקף חסכונות הציבור בעולם המערבי, יחד עם סביבת ריבית נמוכה וחשש ממיתון כלכלי, שמובילים לכך שחברות ויחידים מבצעים יותר השקעות פיננסיות ופחות השקעות ריאליות.

הריבית שעלתה בארה"ב ושער הדולר

לשנות את השגרה בסביבה משתנה

תנועות מטבע בין מדינות שהן במהותן פיננסיות (ישראלים שמשקיעים במדד נאסד"ק, גרמנים שמשקיעים במדד ת"א 35 וכיו"ב) מובילות לתנודתיות גבוהה יותר בשערי החליפין, בהתאם לתנודתיות בשערי המניות ואיגרות החוב. אבל תנועות המטבע שנסמכות על שוקי הון מייצרות גם סביבה עולמית כלכלית שונה ממה שהורגלנו להכיר - סביבה שבה מדיניות הריבית פועלת הפוך על שערי החליפין.

בתאוריה, הורדת ריבית מקטינה את הכדאיות להשקיע במטבע, משום שהריבית שנקבל תהיה נמוכה יותר. אם למשל אקח פיקדון דולרי שמשלם כ-2% בשנה, ואמיר את הכסף לשקלים לטובת פיקדון שקלי, הריבית שאקבל היא סביב ה-0 במקום כ-2% - מכאן שהריבית הנמוכה של השקל אמורה לדחוף משקיעים להעדיף את הדולר, עד לרמת אדישות מסוימת בין שערי החליפין.

התאוריה לא עובדת, בגלל שהנחות הבסיס השתנו. התאוריה עובדת על פיקדונות בבנק, אך מה לגבי שקלים שמושקעים בשוקי המניות ואיגרות החוב? כאשר משקיע זר ממיר דולרים לשקלים, ומשקיע אותם בשוק המניות או באיגרות חוב, הוא דווקא נהנה מהורדת ריבית, משום שהדולרים שהמיר לשקלים ישיאו עכשיו גם רווחי הון, שהרי הורדת ריבית מובילה לרוב לעלייה בשוקי המניות ושוקי האג"ח. מכאן, שאם מרבית התנועות של מטבעות הן תנועות פיננסיות, אזי מדינה שמצהירה שהיא מתכוונת להוריד את הריבית מהווה מוקד משיכה למשקיעים זרים, שישקיעו באיגרות החוב שלה ובשוקי המניות באותה מדינה.

הורדת ריבית בטורקיה מובילה להתחזקות המטבע

איך להחליש את השקל

טורקיה אמנם שונה מישראל - שם יש מנהיג טוטליטרי וכלכלה ריכוזית מאוד - אבל אפשר לבחון את המקרה שבו הבנק המרכזי של טורקיה הוריד את הריבית בלא פחות מ-4.25%, ובתגובה שער הלירה הטורקית התחזק בכ-5% מול הדולר. אפשר לתת גם את הדוגמאות של ניו זילנד ואוסטרליה, המדורגות AA פלוס ו-AAA.

גם בארה"ב, העלאת הריבית בדצמבר האחרון לא הובילה להתחזקות הדולר בעולם. ניתן לטעון שהיום מורידים ריבית, אבל במועד העלאת הריבית בדצמבר 2018, הצפי היה לשלוש העלאות במהלך שנת 2019. בהתאמה, אך עם כיוון כללי דומה: הריבית משפיעה הפוך מהתאוריה המוכרת.

בהנחה שרוצים להחליש את השקל, המהלך המתבקש הוא דווקא העלאת ריבית ולא הורדת ריבית. נניח שבנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.25%, ויסמן לשווקים שיש כוונה להעלות את הריבית ב--0.25% מדי רבעון בתקופה הנראית לעין, אזי יממשו המשקיעים השקעות פיננסיות בישראל, כדי להימנע מהפסדי הון, ואת התקבולים (מוכרים מניות ומקבלים שקלים) ימירו חזרה לדולר, לאירו וכו'.

התוצאה של האמור לעיל היא ירידות של השווקים הפיננסיים בישראל בטווח הקצר, ובמקביל היחלשות של השקל. מכאן, דווקא מתווה של העלאת ריבית צפוי להוביל להיחלשות של השקל, ולא הורדת ריבית שתסייע לשוקי המניות ואיגרות החוב, אבל תסייע פחות להחלשת השקל, בהנחה שבכלל יש רצון להחליש את השקל מול סל המטבעות.

בבנק ישראל, כמו בבנקים מרכזיים ברחבי העולם, עובדים כלכלנים מהשורה הראשונה - כלכלנים שהם אנשי מקצוע, מוכשרים ומחויבים ליציבות הפיננסית ולביטחון הכלכלי של המדינה. קל וחומר שבבנק ישראל נגיד הבנק וכל עובדי הבנק פועלים ללא ליאות לטובת כלכלת ישראל, ולא בכדי דירוג מדינת ישראל הוא AA מינוס, וכל דוח דירוג מציין לחיוב את עצמאות הבנק המרכזי ואת התנהלותו האחראית.

אבל השגרה, השגרה היא אויב אכזר. אני לא יודע אם באמת יש רצון להחליש את השקל ביחס לסל המטבעות, והאם שקל חזק הוא מצב רצוי או כורח המציאות - אבל אם יש רצון להחליש את השקל, כדאי לבחון גם תרחיש שבו העלאת ריבית דווקא תחליש את השקל, ולא תחזק אותו.

בימים האחרונים החל מימוש בשוקי המניות ברחבי העולם. קשה לדעת אם מדובר בירידות שלאחריהן יגיעו עליות, או בשינוי מגמה. אני הייתי עוקב אחר המתרחש בקבוצות הבנקאיות - בדגש על קבוצת HSBC, שבה המנכ"ל עזב במפתיע - כדי להבין אם מדובר באירועים מהותיים או בירידות שלאחריהן יגיעו עליות.

אבל מה שחשוב לזכור ביחס לירידות בשווקים הפיננסיים זה שירידות של 2%-3% מובילות לרוב לכותרות פסימיות בעיתונות הכלכלית, וכאשר הכותרות הפסימיות מתחלפות, לרוב גם הלך הרוח של המשקיעים משתנה. בהצלחה בהשקעות. 

הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS ומשמש כמנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss&Son. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מבהירים כי בכוונתם ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

מדד S&P 500 סגר את הרבעון הטוב ביותר שלו מאז 2019 ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד