"המטופל ראה אותי ואמר: 'אני לא רוצה איש של חברה קדישא. אני רוצה אח אמיתי'"

בשמונה השנים האחרונות זינק פי עשרה מספר הסטודנטים החרדים לסיעוד, נשים וגברים • הבחירה במקצוע עונה על ההכרה במגזר שלא כל גבר יכול ללמוד יום ולילה ועל הצורך הגובר בפרנסה - וגם מתאימה לערכי החסד המקובלים • בניגוד למצופה, הרבנים לא רואים בעיה הלכתית הכרוכה במגע עם מטופלות: "זה פיקוח נפש"

 בנצי פורגס  יוסי מלכה אבי קירשברג, אברהם שמעונוב ולוי יצחק בלשניקוב / צילום: ליאור צור דוברות איכילוב
בנצי פורגס יוסי מלכה אבי קירשברג, אברהם שמעונוב ולוי יצחק בלשניקוב / צילום: ליאור צור דוברות איכילוב

בנצי פורגס, חרדי בן 34 המתגורר בבני ברק, וגם אח בחדר המיון של בית החולים איכילוב, לא ישכח לעולם את המטופל הראשון שלו. "הצגתי את עצמי בפניו", הוא נזכר במפגש מלפני שנתיים, "והוא אמר: 'לא אדוני, אני לא רוצה איש של חברה קדישא, אני רוצה אח מקצועי אמיתי'. אנשים רואים דוס עם זקן ופאות, ולפעמים הם חושבים שזה אומר מישהו לא מקצועי. אחרי שקצת מכירים, הדעות משתנות".

לצד פורגס, נשוי ואב לחמישה, החלו לעבוד בשנים האחרונות באיכילוב עוד עשרות אחים ואחיות חרדים, וכך גם בבתי חולים נוספים ברחבי הארץ: משיבא והדסה ועד מעייני הישועה, שערי צדק, אסף הרופא וקפלן, ואף בבתי חולים פסיכיאטריים. והיד עוד נטויה.

לפי נתוני המועצה להשכלה גבוהה שעובדו לבקשת "גלובס", בשמונה השנים האחרונות גדל פי עשרה מספר הסטודנטים החרדים (נשים וגברים) לסיעוד בתארים ראשון ושני, מ-58 סטודנטים ב-2010 ל-561 סטודנטים ב-2018. בארבע השנים האחרונות גדל מספרם פי 2.4, בעוד מספר הסטודנטים הכולל לסיעוד גדל גם הוא באותו פרק זמן - מ-4,700 סטודנטים ל-6,370 סטודנטים - אך בשיעור נמוך יותר: פי 1.4 בלבד. כמו באוכלוסייה הכללית, גם בקרב סטודנטים חרדים לסיעוד הרוב המוחץ הוא עדיין נשים. לפי הערכות, מתוך 68 אלף אחיות בישראל ביום, יש לפחות אלף אחים ואחיות חרדים, שביניהם רק 100-150 גברים. אך בשנים הקרובות מספרם צפוי לגדול בהדרגתיות.

גידול של פי 10 במספר החרדים בסיעוד
 גידול של פי 10 במספר החרדים בסיעוד

פורגס, המשתייך לחסידות בעלז ומי שהיה בעבר העוזר הפרלמנטרי של ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), מספר ש"האדמו"ר מבעלז (הרב ישכר דב רוקח) הציע לי ללימוד סיעוד". זה היה לפני כשמונה שנים, כשהרב אמר לאייכלר שהיה רוצה לראות מישהו מהחסידות לומד סיעוד. "אייכלר אמר לי 'אולי זה מתאים לך, כי הרי אתה מתנדב בזק"א ובמד"א-הצלה'". בדיוק פתחו אז את המחזור הראשון ללימודי סיעוד לגברים חרדים של המכללה האקדמית תל אביב-יפו, המתקיים ב"מכללת בני ברק לחרדים" (מבח"ר), ופורגס החליט להיענות להצעת הרב.

"לא כולם מסוגלים לשבת וללמוד יום ולילה, לכן הרב מעודד את מי שלא לומד לצאת ולהתפרנס; לממש את הפוטנציאל שבו. יש אצלנו בחסידות עורכי דין, הנדסאים, עובדי משרד הביטחון. מקובל שיוצאים לעבוד במקומות שהרבנים מאשרים. כששאלתי את הרב אם איכילוב יתאים לרוח החסידות שלנו, הוא אמר שכל עוד יש לי חברותא ללימודי תורה, אמשיך לשמור על הצביון הדתי, וזה בסדר".

הרב לא היה מוטרד הלכתית מכך שהמקצוע כרוך במגע עם נשים?
"לא, אין שום בעיה הלכתית, כי לא מדובר במגע של חיבה. ההלכה מתירה לעשות מה שצריך כדי לטפל באנשים; זה פיקוח נפש. העבודה כאח מסבה לי סיפוק מאוד גדול. כל החיים חלמתי על עבודה שבה אוכל לעזור לאנשים".

התוכניות ללימודי סיעוד לחרדים לא מחייבות בגרות ופסיכומטרי, כמו בתוכניות הרגילות, אלא דורשות מהסטודנטים לסיים בהצלחה מכינה בת שנה שבה לומדים כמה מקצועות בסיס (כימיה, ביולוגיה, אנגלית ומתמטיקה), לצד מעבר של בחינה פסיכוטכנית בשם "תיל" וראיון קבלה. פורגס צלח את המכינה, ובזמן הלימודים, שהתקיימו בערב, עבד כלוקח דמים בקופת חולים. אשתו, בעלת מספרה בבני ברק, סייעה גם היא בפרנסת המשפחה בתקופת הלימודים, שארכו כארבע שנים.

למה לעבוד דווקא באיכילוב ולא בבתי חולים בעלי אוריינטציה דתית יותר, כמו שערי צדק או מעייני הישועה?
"את ההתנסויות הקליניות בשנים ג' וד' ללימודים עברנו באיכילוב, וככה התחברנו לבית החולים וקיבלנו ממנו הצעות עבודה. איכילוב בא לקראתנו והגישה הייתה חיובית, אז זה התאים. גם יכולת הלמידה וההתמקצעות בבית חולים גדול היא בקנה מידה אחר".

יחד עם פורגס למד במחזור יוסי מלכה (39), נשוי ואב לשלושה מבני ברק, שגם הוא עובד כיום באיכילוב. בתוך כשנתיים התקדם לתפקיד סגן אחות אחראית במחלקה הנוירוכירורגית היוקרתית בבית החולים. "בגלל אילוצי פרנסה, אחרי שלוש שנים בכולל, הבנתי שרק ללמוד זה לא בשבילי", הוא מספר. "עבדתי כמה שנים בחברת פרטנר והתקדמתי שם, אבל בשלב מסוים הרגשתי שעדיף שאלמד מקצוע. התלבטתי בין סיעוד לעבודה סוציאלית, התייעצתי עם הרב והחלטתי ללכת על סיעוד. בהתחלה", הוא נזכר, "היה ברור שזה לא 'בית', לא הסביבה הטבעית שלי. אבל הקבלה הייתה מלאה ואני אדם פתוח, אז היה קל להתערות".

עוד בן מחזור של השניים הוא נתנאל פוקסברומר (30), נשוי ואב לארבעה מירושלים, שעובד בשנתיים האחרונות כאח בבית החולים שערי צדק בעיר. הוא שירת כמורה-חייל בצה"ל ואחרי השחרור שקל ללמוד משפטים. "אבל המשפחה אמרה: 'לך תלמד משהו שאתה אוהב'. ככה הגעתי לסיעוד". תוך כדי הלימודים כבר החל בלימודים נוספים לתואר שני בבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בירושלים. "הייתי צריך להשלים בגרויות במסגרת מכינה וזה היה מאוד קשה", הוא נזכר. "התחלתי מאפס, ברמה של ללמוד ABC ואת לוח הכפל. אנגלית היא העקב אכילס של כל הציבור החרדי באקדמיה".

פוקסברומר עובד כגבר יחיד כמעט לצד אחיות במיון ילדים ובמחלקת הדיאליזה בבית החולים. לאורך השנים למד ערבית כדי שיוכל לתקשר עם מטופלי הדיאליזה, שרובם דוברי ערבית.

קונספט מעניין. אח חרדי, דובר ערבית.
"כן אצלנו זה דו קיום מלא. אנשים שרים שירים חסידיים לצד כאלה ששרים בערבית. זה עובד".

"התחלנו עם עשרה חרדים - והכפלנו"

הסיבה העיקרית לגידול במספר האחים החרדים בשנים האחרונות היא פתיחתם של כמה מסלולי לימוד לסיעוד המיועדים ספציפית עבורם. לבד מהמסלול של האקדמית ת"א-יפו בבני ברק, שבו לומדים כ-25-30 סטודנטים בשנה, יש גם מסלול לגברים במרכז האקדמי לב, שנפתח לפני ארבע שנים. שם לומדים מדי שנה כ-40 גברים דתיים, ביניהם כ-20 סטודנטים חרדים. במרכז האקדמי לב לומדות סיעוד מדי שנה גם כ-100 נשים חרדיות בשלוש תוכניות שונות: אחת בבני ברק (לחרדיות בלבד) ושתיים בירושלים. גם במרכז האקדמי רופין יש מאז 2013 כיתת לימוד לחרדיות, בשיתוף עם בית החולים לניאדו בנתניה.

היכן חרדים לומדים סיעוד?
 היכן חרדים לומדים סיעוד?

הרעיון לקדם תוכניות סיעוד לחרדים עלה בד בבד עם התוכניות שנרקמו באותה תקופה בוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) במועצה להשכלה גבוהה בשיתוף עם משרדי הבריאות והאוצר, להגדיל את מספר הסטודנטים לסיעוד בישראל באוניברסיטאות ובעיקר במכללות, כדי להתמודד עם המחסור באחיות בישראל, המוערך באלפים. בין 2010 ל-2019 גדל מספר הסטודנטים לסיעוד בכמה אלפים, בעיקר במכללות האקדמיות, ובשנה שעברה הוחלט להגדיל את מספר הסטודנטים לשנה א' בסיעוד ב-800 נוספים - תוכנית שתוקצבה דרך האוצר ב-22 מיליון שקל.

השנה התחילו ללמוד סיעוד בישראל מספר שיא של 4,000 סטודנטים, המתקרב כבר ליעד של משרד הבריאות ל-2025: 4,800 סטודנטים לשנה א' בסיעוד מדי שנה. למרות הגידול הזה, שיעור האחיות ומסיימי לימודי סיעוד לאלף נפש בישראל עדיין נמוך משמעותית בהשוואה לממוצע OECD, ולכן צריך להמשיך להגדיל את מספר הסטודנטים. "אנחנו זקוקים לעוד 650 כיסאות מהמל"ג", אומרת ד"ר שושי גולדברג, ראש מינהל הסיעוד במשרד הבריאות. "כל כיסא שאנחנו פותחים - מתמלא. יש ביקוש גדול לתחום, שמעניק משמעות, יציבות ואפשרויות לקידום וגיוון מקצועי".

המסלולים לחרדים, אומרת גולדברג, התגלו כהצלחה מסחררת. "הבוגרות של קמפוס לטל לנשים למשל (המרכז האקדמי לב) - הן במקום הראשון בציונים של בחינת הרישוי הממשלתית ובמדדים נוספים. אנחנו רוצים לראות עוד אחים ואחיות חרדים כי זו קבוצת איכות".

לפי פרופw חיה גרינברגר, דיקנית הפקולטה למדעי החיים והבריאות במרכז האקדמי לב, וד"ר פזית עזורי, דיקנית בית הספר למדעי הסיעוד במכללה האקדמית ת"א-יפו, גם שיעורי המעבר של הגברים חרדים בבחינות הרישוי מרשימים, ועומדים על 100%.

כיו"ר ות"ת בשנים 2009-2014, פרופ' מנואל טרכטנברג חשב על השידוך שבין הצורך להגדיל את מספר האחיות במשק ובין הנכונות לשלב חרדים בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה. בשילוב ידיים בין ות"ת, בית החולים איכילוב (בראשות המנכ"ל דאז פרופ' גבי ברבש) והמכללה האקדמית ת"א-יפו, נחנכה התוכנית הראשונה ללימודי סיעוד לחרדים, שמלווה גם במלגות לימודים וקיום לסטודנטים, בהתאם לצורכיהם ומצבם הכלכלי. "טרכטנברג פנה אלינו ב-2012, הוא שאל אם אנחנו יכולים להרים את הכפפה הזו", נזכרת עזורי. "החלטנו ללכת על זה. השיחות הראשונות קרו בחנוכה והרגשתי שעצם זה שהתוכנית יוצאת לדרך זה סוג של נס".

גם הלימודים עצמם מותאמים לחרדים. כך למשל התנסויות בתחום בריאות האישה, כמו יילוד נשים, נעשות על בובות במרכזי סימולציה ובסיוע של שחקניות, והמרצים בתוכנית הם ממין זכר בלבד.

"קשה יותר להביא חרדים להייטק מאשר למקצועות הבריאות", אומר טרכטנברג בשיחה עם "גלובס", "כי כדי ללמוד הנדסה או מחשבים דרוש ידע מוקדם במתמטיקה ומחשבים, ואז אחוז ההצלחה (בהשלמות הנדרשות) נמוך יותר. אני מאמין שאפשר להרחיב עוד משמעותית את מסגרות הלימוד לחרדים במקצועות הטיפוליים. נכון שזה לא קל ויש חסמים, החל מהחשש שלהם מהלימודים וכלה בצורך להשלים פערים אקדמיים, אבל לא צריך להירתע".

מנואל טרכטנברג / צילום: שאטרסטוק
 מנואל טרכטנברג / צילום: שאטרסטוק

"הצוות המטפל הופך לראי של החברה"

ההירתמות של איכילוב למהלך נבעה גם מהרצון לגוון את הצוותים הרפואיים, כך שגם מטופלים מאוכלוסיות שונות ירגישו בנוח בתוך בית החולים. "המטרה העיקרית היא ליצור מצב שבו הצוות המטפל הוא ראי של החברה", אומר מנכ"ל איכילוב פרופw רוני גמזו, שכיהן בעבר כמנכ"ל משרד הבריאות. "התוכנית שלנו באה לדחוף את האחים לא לעבוד רק בבתי חולים שסמוכים לאזור המגורים שלהם, אלא לבוא גם לאזורים אחרים כמו תל אביב. נשמח אם הממשלה החדשה תדחוף עוד פרויקטים מהסוג הזה".

לסיעוד יש פוטנציאל לקרוץ לאוכלוסייה החרדית, במובן זה שמדובר במקצוע נדרש, יציב ועם שכר מכובד בצידו, שנע בין 10-20 אלף שקל ברוטו בחודש, תלוי בהיקפי העבודה ובוותק. גברים חרדים הגדילו את שיעורי התעסוקה שלהם בשני העשורים האחרונים, מ-36% ב-2003 לכ-50% כיום, עם נסיגה קלה בשיעורי התעסוקה שלהם בשנים האחרונות. אך ככלל, בשנים האחרונות בציבור החרדי (בעיקר בקרב חרדיות) יש מגמה לצאת ולהתפרנס, כדי לתמוך במשפחה ולשפר את איכות החיים. גם ערכי המקצוע - המבוסס על טיפול, חסד ונתינה - מתאימים לערכי החברה החרדית. "לכן ראינו פוטנציאל למקצוע ולתוכנית", אומרת גרינברגר, "ועוד לא מיצינו אותו. אנחנו יכולים להוסיף עוד 100 סטודנטים חרדים לסיעוד מדי שנה, בלי בעיה. האתגר כרגע הוא קבלת אישור לכך מהמל"ג".

בכל זאת, נכון לעכשיו, בעוד הנשים החרדיות נוהרות אל מקצוע הסיעוד - כך לפי גרינברגר - אצל הגברים הטפטוף ללימודים איטי, ונדרשת סבלנות. "יש עדיין חשש מהסוגיות ההלכתיות הקשורות במקצוע", אומרת גרינברגר, "ויש גם עניין תדמיתי. גבר בסיעוד, זה עדיין לא דבר קל לעיכול עבור כולם. רואים שינוי, אף שהוא איטי. התחלנו עם עשרה חרדים, והכפלנו את המספר".

"למדתי להיות סבלנית", אומרת עזורי. "בתוכניות הרגילות לסיעוד שילשתי וריבעתי את מספר הסטודנטים בכל שנה, ובתוכנית לחרדים זה לא קרה, וזה לעתים מתסכל", היא מודה. "המגמות בתוך הציבור החרדי קורות לאט לאט ומתחת לרדאר. היו שנים שפחדנו לעורר יותר מדי רעש בתוך החברה החרדית, שלא יגידו עלינו ‘חס וחלילה'. העדפנו שהבשורה תעבור מפה לאוזן. יש משפחות חרדיות שתומכות, ויש משפחות שפחות תומכות וחוששות עדיין מכך שהגבר החרדי ייחשף לתחום וסביבה חדשים".

גם עבור החרדים שכן מעוניינים ללמוד סיעוד, ההסתגלות לתוכנית הלימוד האינטנסיבית לא פשוטה. "החלק התרבותי הוא העקב אכילס", אומרת עזורי. "בתחילה הסטודנטים לא מבינים מה זה אומר ללמוד 11-12 מקצועות בסמסטר, מה זה אומר 'בחינה אמריקאית', מה זה אומר שעומד מולם מרצה ומה תפקידו". ולמרות חבלי הלידה האלה, אומרת עזורי, "הם מגלים יכולת לימוד, שינון והבנה מעולים. הם באמת רוצים להבין. וגם אחר כך בבתי החולים, הם מבצעים את העבודה ביראת כבוד, וזוכים לפידבקים מעולים". 

דר פזית עזורי  / צילום: ניר שאנני
 דר פזית עזורי / צילום: ניר שאנני

"נשים חרדיות כבר לא רוצות להיות רק מורות וגננות; עובדת בהייטק נחשבת מאוד בשידוך - ובסיעוד גם יש שכר לא רע"

למה הגידול במספר הסטודנטים לסיעוד הוא בעיקר בנשים חרדיות? יש לך כמה סיבות. לפני הכול, נשים חרדיות עובדות בשיעורים גבוהים בהרבה בהשוואה לחרדים - 76% לעומת פחות מ-50% בקרב גברים חרדים. אבל זה לא רק זה: בשנים האחרונות רואים שנשים חרדיות גם ניגשות יותר לבחינות הבגרות מבעבר - 50% מהן ניגשו לבגרות ב-2016 לעומת 30% בלבד ב-2009, לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה - דבר שמקל עליהן את עצם הקבלה ללימודים. לבנות חרדיות יש סמינרים שבהם משלימים בגרויות, ואילו אצל הגברים הלימודים בישיבה לא כוללים לימודי חול, כך שגם אין בגרות.

חרדיות כיום גם פונות לתחומי עיסוק מגוונים יותר מעבר. ב-2009 57% מהחרדיות עסקו בחינוך, וב-2016 עסקו בתחום רק 38% מהן והשאר בתחומים אחרים. ועניין אחרון הוא שמקצוע הסיעוד בישראל נשי במובהק (88% נשים) - דבר שלכשעצמו עשוי להרתיע גברים, לאו דווקא חרדים.
חוה נדל (34), אחות חרדית, למדה בבני ברק (מכללת מבח"ר) דרך המרכז האקדמי לב. בתחילה למדה הוראה בסמינר, אבל אז "הבנתי שזה לא התחום שלי וחיפשתי משהו אחר". דרך עבודה ככוח עזר בבית החולים "מעייני הישועה" במשך כמה שנים, הבינה שהתחום מעניין אותה, והחלה לימודי סיעוד אחרי השלמת לימודים במכינה. בזמן שהיא למדה, בעלה - ששירת ביחידת המחשבים ממר"ם בצה"ל - יצא לעבוד ופירנס את המשפחה. "יש מהפכה היום בקרב חרדיות ובתחומים שהן בוחרות ללמוד. זה כבר לא רק מורה וגננת", היא אומרת. "נבנה פה דור חדש, שפתוח יותר לעולם ולשינויים שקורים בו".

הזינוק בשיעור התעסוקה: בעיקר נשים חרדיות
 הזינוק בשיעור התעסוקה: בעיקר נשים חרדיות

"העובדה שלפני כמה שנים מחצית מהנשים החרדיות עסקו בחינוך וכיום פחות מ-40% - זה דרמטי", אומר ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה. "בציבור החרדי נפל האסימון שזה מובן מאליו שאישה תעבוד, ואם אפשר, אז בעבודה עם הכנסה טובה". התפיסה הזו חילחלה אפילו לשוק השידוכים, "ולכן אם מישהי עובדת בהייטק זה ייחשב מאוד". בעוד הייטקיסטיות חרדיות העובדות מחוץ למרכזים החרדיים מצויות בפסגת ההשתכרות בחברה החרדית, הסיעוד, לפי מלאך, "נותן את מענה הביניים. עבודה יציבה עם שכר לא רע, במגזר הציבורי, וגם אפשרויות לתעסוקה 'בתוך המגזר', בבתי חולים כמו שערי צדק, מעייני הישועה ולניאדו". בציבור החרדי לפי מלאך ניכרת תופעה ייחודית נוספת, והיא שיש יותר סטודנטיות חרדיות להנדסה מסטודנטים, ושברמה השעתית, חרדיות משתכרות יותר מחרדים.

אתה מעריך שבעתיד נראה יותר חרדים בסיעוד ובמקצועות הבריאות בשנים הקרובות?
"כן, כי הסיעוד גם עונה על צורכי החברה החרדית, כשעבודה בתחומים המסורתיים כמו הוראה כבר לא מספיקה; ובמקביל הוא גם עונה על צורכי המשק. האם עשירית מהסטודנטים לרפואה יהיו בקרוב חרדים? כנראה שלא, כי יש הרבה מאוד חסמים לחרדים בלימודי רפואה. אבל היכן שיהיו יותר תוכניות מותאמות לחרדים שאינן דורשות רקע אקדמי ברמה עילית, זה יקרה". 

גלעד מלאך  / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
 גלעד מלאך / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

האחים החרדים על שביתת האחיות: "סקטורים אחרים מצליחים להזיז עניינים יותר מאיתנו"

האחים החרדים מגבים באופן מלא את שביתת האחיות שפרצה לפני כשבועיים, על רקע פעולות אקרדיטציה (מבדקי איכות) שנערכו בבתי חולים בחודשים האחרונים, ואשר הטילו עליהן עומס כבד. האחיות טענו שלא רק שהאקרדיטציה מחייבת אותן לדיווחים מחשוביים מיותרים, אלא שהיא באה על חשבון על טיפול בחולים.

מספר הסטודנטים הכולל לסיעוד זינק
 מספר הסטודנטים הכולל לסיעוד זינק

האחיות החליטו שלא להשתתף במבדקים הללו, דבר שהיה בגדר "עיצומים", ובגללם איים האוצר שיפחית משכרן. זה היה הטריגר לפרוץ השביתה, שנמשכה כמה ימים ועסקה גם בעומסים הכבדים על הצוותים הרפואיים.

האחיות דרשו תוספת של 1,500 תקנים, ואחרי שני דיונים בביה"ד האזורי לעבודה בת"א, הוחלט כי הצדדים ימשיכו להתדיין במטרה להגיע לפשרה. בינתיים האחיות יכולות להמשיך בעיצומים, מבלי ששכרן ייפגע.

"הלוואי שיוסיפו לנו עוד כוח אדם ויעזרו לנו כי הקושי הוא גדול, ומי שמפסידים מכך בסופו של דבר הם המטופלים", אומר פורגס. "הצורך למלא כל כך הרבה דוחות פוגע ביכולת שלנו להציל חיים. זה פשוט פספוס".

שביתת האחיות / צילום: הסתדרות האחים ואחיות בישראל
 שביתת האחיות / צילום: הסתדרות האחים ואחיות בישראל

מלכה מוסיף: "אנחנו כל הזמן מכניסים נתונים למחשבים. ממש בלי סוף. אנשים כמהים לכך שנהיה איתם, שנעזור להם, מעבר להחלפת קטטר או חבישה, זה פשוט להיות עם האדם. קשה לנו להגיע לזה בגלל העומס האדיר". על איומי האוצר בהפחתת שכר הוא אומר: "זו התנהלות לא חכמה, מאיימת ועקומה. אין שביתה צודקת מזו. זו הייתה מחאה על הרצון להעניק טיפול הולם, לא על כסף, כמו מרבית השביתות. אנשים זרוקים במסדרונות וקשה מאוד לראות את זה".

אף שהסתדרות האחיות נחשב גוף חזק, האחות החרדית חוה נדל טוענת ש"האחיות לא מספיק נעמדות על הרגליים האחוריות ואומרות 'די'. אני מרגישה שסקטורים אחרים מצליחים להזיז עניינים יותר מאיתנו".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "האחיות לא ביצעו את עבודתן במלואה והחליטו על דעת עצמן איזו עבודה הן מבצעות. הן הוזמנו לדיון על תשלום השכר הראוי אך סירבו להגיע להידברות. מצב שבו עובדים נוקטים שביתה חלקית או מלאה ומקבלים שכר מלא לא הגיוני ולא מאוזן".