גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוב שחקני הכדורגל לא יגיעו לליגת העל, אבל אולי אחד יהפוך לכוכב: קרן ההון סיכון של קבוצת הילדים

חוסר השקעה בחינוך השחקנים הצעירים, מחסור במתקני אימונים ראויים וחוזים דרקוניים שקושרים ילדים למועדונים ● אלה רק חלק מהמכשולים שצריך לעבור ילד בדרך לקריירה פוטנציאלית של כדורגלן ● קבוצות ילדים כקרן הון סיכון: רוב השחקנים לא יגיעו לליגת העל, אבל אולי אחד מהם יהפוך לחד-קרן ● ליגת העל חוזרת – פרויקט מיוחד

משחק גמר גביע המדינה לנוער בין מכבי נתניה להפועל באר שבע באדיבות התאחדות הכדורגל הישראלית / צילום: באדיבות התאחדות הכדורגל הישראלית
משחק גמר גביע המדינה לנוער בין מכבי נתניה להפועל באר שבע באדיבות התאחדות הכדורגל הישראלית / צילום: באדיבות התאחדות הכדורגל הישראלית

זמן האמת של עסקי הכדורגל

בסוף השבוע תיפתח עונת 2019/20 של ליגת העל ותציין 20 שנה למיתוג מחדש של הליגה. אלה בסך-הכול ימים טובים לכדורגל הישראלי. הענף נישא על גל פופולריות עולמי וקשה להתחמק מסיקור או דיבור עליו. עם זאת, לעתים קרובות, ובעיקר סביב משחקי הנבחרת, מתגנב ללב חשש שמדובר במניה מנופחת, שנהנית מהסנטימנט הכללי כלפי התחום, אך לא משקפת את הערך האמיתי של החברה. קצת כמו מניות הקנאביס.

אז יצאנו לבדוק כיצד מתנהלים עסקי הכדורגל בארץ: השקעות בעתיד (ילדים ונוער), מה מצב הנדל"ן שמשמש אותו (אצטדיונים ומתקני אימונים), עקרונות הניהול שלו (מעמד המאמנים), שוויון מגדרי בתקציבים (כדורגל נשים) ואיך הוא מטפל בצרכנים ומשמר לקוחות (או כמו ששר אריק איינשטיין: "ואיזה מסכנים האוהדים, שאוכלים להם את הלב"). 

7 במאי. אנפילד. דקה 78. ליברפול מובילה 3-0 נגד ברצלונה בחצי-גמר ליגת האלופות ורחוקה שער אחד ממהפך גדול נוסף בתולדות המועדון. לאחר עוד פריצה של טרנט אלכנסדר-ארנולד באגף ימין, המגן הצעיר סוחט קרן. אחרי שייצב את הכדור לטובת הרמה של חברו לקבוצה שרדאן שקירי, מתרחק ארנולד מדגל הקרן בצעדים קלילים. תוך-כדי תנועה מזהה המגן את חלוץ הקבוצה דיבוק אוריגי חופשי ברחבה, חוזר בזריזות לדגל, מוסר מסירת רוחב לחלוץ שמבקיע את הרביעי והשאר היסטוריה. שלושה שבועות לאחר מכן ליברפול תזכה בפעם השישית בתואר אלופת אירופה.

טרנט אלכסנדר־ארנולד מליברפול / צילום: רויטרס

אחד הנתונים הסטטיסטיים המעניינים בנוגע לגמר ליגת האלופות האחרון הוא שאלכסנדר-ארנולד הוא השחקן הצעיר בתולדות המשחק שמשתתף בשני גמרים רצופים של ליגת האלופות. בן כמה היה ארנולד כשבישל לאוריגי את השער הרביעי נגד ברצלונה? טרם מלאו לו 21.

הסיפור של מספר 66 בליברפול הוא כנראה ה-סיפור שאוהדים ושחקני כדורגל צעירים חולמים עליו. במקרה של ליברפול מדובר ב"סקאוזר", יליד העיר, שגדל במרחק יריקה ממתחם האימונים ועבר את כל השלבים - מהרגע שהצטרף בגיל שש לקבוצת הילדים ועד שמילא את תפקיד הקפטן בסגלי המועדון עד גיל 16 ועד גיל 18.

ההצלחה של ליברפול אינה מקרית. לפני שבע שנים השיקה הפרמיירליג תוכנית שמטרתה איתור שחקנים מוכשרים, לאור אי-ההצלחה של הנבחרת האנגלית. לפי דוח של ארנסט אנד יאנג, בעונת 2016/17 הושקעו באקדמיות של מועדוני הכדורגל 67 מיליון ליש"ט, מתוכם 40 מיליון ליש"ט הגיעו מהליגה עצמה. הגידול בהשקעות הוביל לעלייה חדה במספר המאמנים שעובדים במשרה מלאה באקדמיות - מ-250 ל-800.

הדילמה החינוכית - ניצחון עכשיו מול מטרה ארוכת טווח

הרחק מאנגליה הצוננת, יש ארץ קטנה וחמימה שמתקשה לעמוד בקצב המשחק. בדומה לתחומים אחרים בישראל, גם בכדורגל המקומי עומד התכנון ארוך-הטווח בסימן שאלה והמתרחש בענף בגילאים הצעירים משקף זאת.

נבחן, למשל, את מספר הצעירים ששולבו בעונה שעברה בליגת העל. לפי בדיקת "גלובס", לא שולב ולו שחקן אחד שנולד בשנת 2000 או מאוחר יותר (הנתונים כוללים שחקנים ישראלים ששולבו בשני משחקים לפחות בליגת העל). באיטליה שולבו 20 שחקנים שנולדו בשנת 2000 ואילך, בגרמניה 18 שחקנים, באנגליה 15 שחקנים - כך לפי אתר טרנספרמרקט.

בניגוד לאירופה, ישראלים צעירים לא עולים למגרש

בשנת 2012 הקימה שרת התרבות והספורט דאז לימור לבנת ועדה ציבורית בראשות פרופ’ ירון זליכה לבדיקת המבנה הניהולי של הכדורגל בישראל. הוועדה הקדישה חלק ניכר מפעילותה לבדיקת הנעשה בענף בגילאי ילדים, נערים ונוער.

בדוח הסיכום שלה כתוב במפורש כי המאמנים בקבוצות הצעירות בישראל "עובדים ומתוגמלים על פי מדדים לטווח הקצר, קרי ניצחונות במשחקים". הוועדה אף קבעה בבירור כי מנגנוני ההישרדות של המאמן חותרים תחת "הלימוד והאימון של הילדים והצעירים והנחלת עקרונות המשחק בהם".

גיל ממוצע בליגה הבכירה

עוזר מאמן מכבי נתניה, שי ברדה, המחיש את הבעיה בסיפור שסיפר באחרונה בפרק של הפודקאסט "הפודיום": "לפני 17 שנה אימנתי את שחקני נערים ג’ (גיל 13) של מכבי הרצליה ושיחקנו נגד קבוצת פורטו. ניצחנו 2:0... לאחר המשחק הלכתי בגאווה להגיד שלום למאמן פורטו, שאמר לי שהוא דווקא מאוד מרוצה מהמשחק. הוא הראה לי את המטרות שלו: המגן היה צריך לעשות ארבעה קרוסים ועשה שישה, החלוץ היה צריך לעשות שלוש תנועות כפולות ברחבה והצליח לעשות שבע, וכך הלאה. בסופו של דבר, הוא השיג את המטרות ואני ניצחתי. מאותה קבוצה הגיעו לאחר מכן שישה שחקנים לקבוצה הבוגרת. הרמה של המאמנים בישראל מאוד טובה, והשחקנים כשרוניים, אך אנחנו נופלים כל פעם מחדש בהצבת המטרות".

"אי אפשר להסתכל על מחלקות הנוער רק כאל השקעה בשחקנים", קובע אורי אוזן, מאמן הנוער של הפועל תל אביב ופרשן. "מחלקת נוער משלבת כמה דברים - יצירת וטיפוח קהילה, שזה החלק הכי חשוב, לייצר את אוהדי ואוהבי הספורט, להרחיק ילדים מהמסכים, לעזור לאוכלוסיות בסיכון, ללמד ילדים אורח חיים ספורטיבי, לקרב אותם לאגודה ולעשות פעילויות חינוכיות. בסוף, פחות מ-5% מהילדים שמשחקים במחלקות הנוער מגיעים לליגות המקצועניות".

השקעה במחלקות הנוער יכולה להתבטא באלמנטים מקצועיים, כמו שילוב טכנולוגיות באימוני הקבוצה, חדרי כושר וחדרי טיפולים ייעודיים לצעירים, ניתוח ביצועי השחקנים, וכן שיפור המעטפת - תזונה, עזרה בלימודים, רפואה, וכו’.

בחלק מהמועדונים בארץ נרשמה התעוררות ומי שמובילה בשנים האחרונות את ההשקעות בצעירים היא מכבי תל אביב, שתקציב מחלקת הנוער שלה עמד ב-2017 על 21 מיליון שקל - תקציב השקול לזה של קבוצה עם תקציב נמוך בליגת העל. אחריה בולטת מכבי פתח תקווה, שההשקעה שלה במחלקת הנוער השתלמה לה עם מכירת 85% מכרטיס השחקן של מנור סלומון תמורת 6 מיליון אירו. הגידול בתקציבי הנוער בקרב חלק מהקבוצות הוביל לתחרות על שחקנים בגילאי נערים ונוער, ומחייב את כל הקבוצות להשתתף בו - אחרת יישארו מאחור.

אם המטרה היא מכירת שחקנים או חיזוק הקבוצה הבוגרת - אז על הקבוצות להתייחס להשקעה כמו לקרן הון-סיכון, שמשקיעה בסטארט-אפים רבים, רובם נכשלים, מעטים מחזירים את ההשקעה, ואחד מספק תשואה פנומנלית. כמובן, בהתאמות המתבקשות ובהתייחסות הנחוצה גם לתרומה החינוכית והקהילתית.

סוכן השחקנים אדם קידן מסביר: "הסיכוי שמועדון כדורגל יפתח שחקן שיהפוך לקפטן, לפנים של המועדון, ובבוא היום גם יכניס לקופת המועדון סכום נאה ממכירתו הולך ויורד משנה לשנה. תדירות חילופי המאמנים בקבוצות הצעירות, אופיו של השוק והחשיפה הגוברת שיש לכל שחקן, כל אלו יצרו מצב שיש פיתוי למכור שחקנים בשלב מוקדם. כך נוצר מצב שהכשרונות לא נשארים במועדון שגידל אותם וכך בדיוק הגענו לאירוע מנור סולומון, שנמכר בשישה מיליון אירו ממכבי פ"ת לשחטאר דונייצק. פה אומנם הייתה מכירה, אבל מה הרוויח המועדון מעבר לסכום?".

כך נביא שחקנים: עוד מתקנים, עוד שעות אימונים, עוד קהלים

חברי ועדת זליכה הסכימו שמספר הילדים בענף נמוך מדי והוא מייצר בסיס פירמידה מצומצם, שאינו מאפשר צמיחת ראויה של כדורגלנים מקצועיים בוגרים.

"היום יש בארץ 40-50 אלף ילדים שמשחקים כדורגל, לעומת 400 אלף ילדים בקרואטיה (מדינה של 4.5 מיליון תושבים). אנחנו צריכים להגיע ל-200-300 אלף. יש מחסור במתקנים, אבל עד שייבנו עוד מתקנים, צריך ליצור שיתופי פעולה של הרשויות המקומיות, משרד החינוך, בתי הספר ומועדוני הכדורגל. אפשר למשל להחליף חלק משיעורי הספורט באימוני כדורגל או לספק שיעורי כדורגל ממוסדים בצהרונים", אמר אוזן.

בכל הנוגע לשדרוג המתקנים הקיימים והוספת חדשים, ניתן לומר שהשינוי כבר נראה באופק, וחלקו אף מורגש בשטח. לאחר שאושרה הרפורמה בשוק ההימורים בספורט בשנה שעברה, ניהול תקציב מינהל הספורט עבר לראשונה מידי הטוטו לידי משרד התרבות והספורט.

יוסי שרעבי, מנכ"ל משרד התרבות והספורט ומי שכיהן בנוסף על תפקידו כראש מינהל הספורט במשך תקופה ארוכה, אמר בשיחה ל"גלובס", כי "ועדות נועדו לייצר תובנות ולמידה, תוך מתן פתרונות אסטרטגיים לבעיות נקודתיות. בתולדות הכדורגל הישראלי היו ועדות רבות, טובות וחשובות, אך לא די בהן".

שרעבי מציין כי היה מעורב בשתי ועדות כאלה שהגיעו לתובנות אשר רובן כבר נמצאות בתהליכי עבודה מתקדמים בשיתוף ההתאחדות לכדורגל וגופים נוספים. "תוכנית המתקנים החדשה היא דוגמה לכך. דאגנו ליותר מ-150 זכאויות למגרשי כדורגל חדשים, לצד יותר מ-200 מיני-מגרשי כדורגל דשא סינטטי קהילתיים (שחב"קים). בנוסף תקצבנו למעלה מ-100 מיליון שקל בשדרוג ובהשמשת אצטדיונים למתקן ברמה של ליגה א’ לפחות. מדובר בתוכנית ל-12 שנה וכבר השנה יצאנו בקול קורא בסך של 20 מיליון שקל וכבר בקרוב אנו צפויים לפרסם את הזכאויות ברובד זה".

לדברי שמעון מימון, יו"ר ועדת הנשים וחבר הנהלת ומזכירות ההתאחדות לכדורגל, "כחלק מהמאמץ הזה בוצע מיפוי של התשתיות הקיימות והחסרות בכל אחד ואחד ממתקני האימון הקיימים ברחבי הארץ - ממספר מקומות החנייה ועד לאיכות חדרי ההלבשה". מימון ציין כי בהתאחדות מבינים ש"הגדלה משמעותית של מספר השחקנים הפעילים, צעירים ושומרי מסורת כאחד, תוכל להתאפשר בין היתר באמצעות התקנת תאורת-ערב במתקנים שכיום מוגבלים רק לפעילות בשעות היום".

בתגובה לשאלה מה עוד בוצע בהתאחדות ביחס לדוח זליכה, נמסר כי היא קיימה דיונים בהמלצות דוח זליכה וכן בהמלצות דוח ועדת דודי כהן, וחלקים משמעותיים מהם אומצו על ידה ואושרו בשיתוף מינהל הספורט. כחלק מאותן מסקנות ומאותה רפורמה הוקמה מינהלת הליגות המקצועניות ושונו לא מעט סעיפים בתקנוני ההתאחדות.

יחסי שחקן-מועדון: להסדיר את חופש המעבר של השחקנים

הכדורגלן יובל אשכנזי (27) ממכבי חיפה צפוי לפתוח בשבוע הבא את עונתו השלישית בליגת העל. הוא גדל בנוער של הפועל רמת גן, ובקיץ 2012 - לאחר שנתיים שבהם המשיך לשחק עם הנוער ולא שותף במשחקי הבוגרת - הוא הושאל להפועל אזור מליגה א’. במשך מספר שנים אשכנזי התאמן קשה כדי להשתפר, מביצוע אימוני כושר אישיים ועד ניתוח משחקים בווידיאו.

כל התהליך היקר והממושך הזה התקיים במנותק מהפועל רמת גן, שהחזיקה בכרטיס השחקן שלו אך לא תרמה לתהליך הכשרתו כלל. זה לא מנע ממנה לדרוש (ולקבל) דמי שחרור, כשאשכנזי קיבל הצעה לחתום בבני יהודה. "בכל העולם, אם אתה מסיים חוזה בגיל 22-23 ולא מחדשים לך אותו, אתה חופשי ללכת. אצלנו אתה רכוש של האגודה עד לפרישה רק מתוקף העובדה שגדלת שם, גם אם שנים הם התעלמו ממך לחלוטין. זה חוק שערורייתי שצריך להשתנות", אומר אוזן.

שאלת דמי ההשבחה עולה גם בשיחה עם קידן. "מועדונים הפכו את עצמם למפעל או בית-חרושת לדמי השבחה. שחקן בינוני שגדל במועדון מגיל 6 ועלה דרך כל קבוצות הגיל, ברגע שיגיע לבוגרים הוריו ירצו "לממש את הנכס". קידן מוסיף, כי "התקנות בארץ יצרו מצב בו שחקן צעיר שעולה מהנוער לבוגרים ורוצה לעבור מועדון נאלץ לפדות את עצמו, וצעירים רבים, שאין להוריהם אמצעים, עשויים למצוא את עצמם תקועים".

לדברי עו"ד יובל שדמי, ממשרד רועי רוזן המתמחה בדיני ספורט בארץ ובעולם, "מדובר בסוגיה לא פשוטה שמעוגנת ומוסדרת במערכת תקנות מורכבת, שהותקנו לפני עשרות שנים ושאת רובה ניסח הרגולטור בענף - ההתאחדות לכדורגל בישראל - שיש לו מידה רבה של אוטונומיה בקביעת הכללים המסדירים את הפעילות בתחום הכדורגל. הוראות התקנונים בדבר העברת שחקנים (בוודאי קטינים) מגבילות לעתים את חופש התנועה של השחקנים בין מעסיקים (המועדונים), למשל על ידי קביעת חלונות זמן אשר רק בהם יתאפשר מעבר של שחקנים או קביעת חובת תשלום פיצוי".

שדמי אומר כי "הנקודה החשובה היא שיש להקפיד על עיקרון השוויון האחיד בין השחקנים לבין המועדונים, באופן שיביא להתפתחות וקידום שחקנים צעירים. זאת, תוך שמירה על חופש העיסוק והתנועה שלהם בענף מצד אחד, ומצד שני תחרות הוגנת ומאוזנת בין מועדונים, תוך מתן פיצוי בנסיבותיו הספציפיות של כל שחקן".

ניסיון ואימון: להשתפשף ב"ליגת המילואים" או בהשאלה בליגה נמוכה

15 מתוך 18 השחקנים המושאלים (עד כה, טרם נסגר חלון העברות) של מכבי תל אביב הושאלו לבית"ר ת"א/בת ים, שאותה הפכה מכבי תל אביב לסוג של קבוצה-בת. זאת רק דרך אחת להכין שחקנים לליגת העל.

לדברי אוזן, "זה לא נכון לזרוק ילדים בני 16 לשחק מול בוגרים ללא הכנה, כשהמטרה היא לתת להם דקות משחק. לכן צריך לאפשר הקמת קבוצות שניות בליגות הנמוכות, כמו שקיים בספרד, הולנד. צריך לתת לקבוצות את האפשרות לנייד שחקנים תוך כדי העונה בין הקבוצה הראשונה לשנייה, כמובן תחת הגבלות גיל. אין בעיה עם העובדה שמכבי ת"א, לדוגמה, משאילה שחקנים רבים לקבוצות בליגת העל, זה יצטמצם משמעותית כשיהיו קבוצות בת. נכון לעכשיו, מכבי ת"א השקיעה הרבה כסף בנוער וצריך להצדיע לה על זה. אם קבוצות מסתמכות על שחקנים מושאלים, הן ישלמו את המחיר".

יותר מכך, הליגה לנוער כוללת שחקנים בוגרים שנחשבים "חריגי גיל", שדוחקים למטה את הצעירים.
ועדת זליכה עסקה גם בנושא זה והמליצה כי ההתאחדות תקיים ליגת עתודה (מילואים +שלושה שחקני בוגרים), לבני 21-23 ואף תשמש למשחקי מבחן עבור שחקנים עתידיים.

ליגת זו היא ליגה מקבילה, שתאפשר לקבוצות לתת דקות משחק לשחקני ספסל, צעירים, ולכאלו שחזרו מפציעה ונבחנים. בעבר הייתה בישראל ליגה כזאת אך פעילותה הופסקה.

כשנשאל אם קיומה של ליגת מילואים היה משנה את המצב, קידן משיב כי יש ליגת מילואים, רק שקוראים לה "הליגה הלאומית". "ברגע שלמכבי חיפה יש את הפועל נוף הגליל (נצרת-עילית) ולמכבי ת"א יש את בית"ר ת"א, כל הגבולות מיטשטשים והליגות הנמוכות יותר הופכות ליותר אטרקטיביות. כיום, ליגה א’ מושכת יותר שחקנים כי היא הפכה למוקד של סקאוטים, לכן שחקנים בליגה א’ חתומים על חוזים גבוהים יותר מאשר בליגה הלאומית". 

עוד כתבות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בבורסה המקומית; אלקטריאון מזנקת ב-13%, אופקו ב-8%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.1% ות"א 90 יורד ב-0.7% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות