אז מה אם הממשלה החליטה? חברות הדיור הציבורי העירוניות מסרבות להיפרד מסיר הבשר

עבר עשור מאז שהממשלה החליטה לסגור את החברות ולאחד אותן עם עמידר על מנת לייעל את השירות ולחסוך כסף • חברה אחת פורקה בהצלחה, אבל שלוש אחרות - חלמיש בת"א, שקמונה בחיפה וחלד בפ"ת - ממשיכות לפעול למרות שנחיצותן מוטלת בספק • בדיקת "גלובס"

חברות הדיור הציבורי העירוניות / צילום: תמר מצפי, עינת לברון; עיבוד: טלי בוגדנובסקי
חברות הדיור הציבורי העירוניות / צילום: תמר מצפי, עינת לברון; עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"לשקמונה חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בחיפה בע"מ הנמצאת בתנופת פיתוח בכלל ובתחום ההתחדשות העירונית בפרט דרוש מנכ"ל", נכתב בראש מודעה ענקית שמפרסמת לאחרונה החברה. בין הדרישות: ניסיון בתפקיד בכיר בחברה עם מחזור עסקים שנתי של 100 מיליון שקל ומספר מועסקים שאינו נמוך מ-30 עובדים. לאור החלטת ממשלה, המודעה הזו צריכה להעלות תהיות, היות והיא קבעה שיש לסגור את החברה. ההחלטה למי שמתעניין ניתנה לפני 10 שנים, ובבסיסה יוזמה לייעל את תחום הדיור הציבורי באמצעות איחוד החברות המשכנות תחת חברת עמידר. אלא שבדיקת "גלובס" מצאה שלמעט חברה אחת, שלוש חברות ממשיכות להיות פעילות גם כיום, כשלאורך השנים "נולדו" להן פעילויות נוספות, הרבה מעבר לתפקידן המקורי. אלא שפעילויות שכאלה, עושות לרוב החברות הכלכליות העירוניות, או מקדמות מנהלות התחדשות עירונית. במשרד השיכון טוענים כי דירקטוריוני החברות העירוניות מתנגדים ליישום המהלך, והמשרד עצמו לא ממהר לפעול לאכיפתה ויישומה של החלטת הממשלה, למרות התנגדות החברות.

רק חברה אחת אוחדה עם עמידר

בעת אישור החלטת הממשלה פעלו בישראל חמש חברות דיור ציבורי. הגדולה בהן היא עמידר שניהלה עשרות אלפי דירות. לצידה פעלו ארבע חברות חצי ממשלתיות וחצי עירוניות: פרזות בירושלים, חלד בפתח תקווה, חלמיש בתל אביב ושקמונה בחיפה. למרות שהחברות ניהלו מלאי מצומצם יחסית של דיור ציבורי בתחומן, המשמעות של פעילותן היא מנגנון ניהולי ותפקודי נרחב שכולל מנכ"ל, סגנים, דירקטוריון ומשרות בכירות נוספות. זאת כאשר במקביל, מחזיקה חברת עמידר במוקדי שירות לדיירי דיור ציבורי במרבית הערים. כיום כל החברות עדיין פעילות, למעט אחת - פרזות הירושלמית שפעילותה מוזגה בהצלחה לתוך עמידר בדצמבר 2016 (ר' מסגרת).

אז מה קרה בשנים שחלפו מאז החלטת הממשלה? איחוד חברת חלמיש הוחרג מהמהלך באישור הכנסת. זאת על רקע סוגיית פינוי מורכב של תושבים בשכונת כפר שלם לצורך מימוש הבנייה בה. המשימה הוטלה על חברת חלמיש. עם זאת חלמיש כבר לא עוסקת רק בשיכון דיירי דיור ציבורי, אלא בפרויקטים של תשתיות ובהתחדשות עירונית. בניגוד לחברה התל אביבית, במקרה של שתי ה"אחיות" מחיפה ופתח תקוה, ההסבר להמשך פעילותן העצמאית הוא חלקי בלבד. במשרד השיכון, מסבירים כי שתיהן אימצו אליהן פעילויות נוספות שחוצות את גבול ניהול הדיור הציבורי בעיר, ובכך הן "מצדיקות" את המשך פעילותן שהייתה אמורה להיטמע בעמידר.

על פי נתוני 2016, בחלד מועסקים 12 עובדים, ועל פעילותה מפקחים תשעה דירקטורים. על פי נתוני משרד השיכון החברה מנהלת 116 דירות דיור ציבורי בלבד. בתחום השכרת הדירות אין כמעט תחלופה. בשנת 2016 אוכלסה מחדש דירה אחת, נמכרו 6 דירות, ו-17 דיירים טופלו על ידי מחלקת האכלוס. הוצאות המכירה והנהלה וכלליות הסתכמו ב-4.3 מיליון שקל. בנובמבר 2014 פנו רשות החברות ומשרד השיכון לחברה שתיערך לקראת הפרטה , קרי הפסקת ההתקשרות בתחום הדיור הציבורי שכן עיקר עבודתה והכנסותיה של חל"ד קשורים לעיריית פתח תקווה, מנגד טען דירקטוריון החברה שיש "ערך ייחודי" בפעולות הערכיות של חל"ד המשמשת כאוזן קשבת לדיירי פתח תקווה בתחום הדיור הציבורי. אלא שהפעילות של חלד, כיום מגוונת הרבה יותר. באתר החברה מתפרסמים כיום מכרזים שמספקים הצצה לעשייה שלה "אספקה והתקנת סככות הצללה במגרשי ספורט בפתח תקווה", "ביצוע עבודות אינסטלציה וביוב במבני ציבור בעיר", "שיפוץ מעבדות בתיכון ברנר", "עבודות נגרות בחדרי מעבדות של תיכון ברנר" "ביצוע רמפה לנכים". בעיר שבה פועלת חברה כלכלית עירונית, יש לתהות מדוע חלד נדרשת לפעילות שכזו שרחוקה מייעודה המקורי. כפי שעולה מתגובת החברה שניתנה השבוע ל"גלובס" נראה כי גם שם היו רוצים לראות את החברה מתמזגת לעמידר. "עיריית פתח תקווה שואפת לפרק את השותפות הקיימת היום בין העירייה לבין חל"ד (חצי-חצי) בין היתר כי השותפות יוצרת בעיה תפעולית לרשות המקומית. בשלב זה הנושא מתעכב בירוקרטית בשל ממשלת המעבר, כך גם נטען ע"י רשות החברות הממשלתיות. לאחר הבחירות נפעל לקידום הנושא".

הוצאות הנהלה וכלליות של מיליוני שקלים

גם באתר חברת שקמונה, שכאמור מחפשת מנכ"ל, שנמצאת בבעלות משותפת של הממשלה ועיריית חיפה, אין כל רמז לאיחוד צפוי עם חברת עמידר. באתר החברה מצוין כי היא כבר מזמן לא עוסקת רק בניהול הדיור הציבורי בחיפה, אלא גם בניהול מקבצי דיור ובתי דיור לגיל הזהב, ואף ניהול מעונות לסטודנטים בעיר התחתית, וביצוע פרויקטים של בנייה ושיפוצים של מבני ציבור ואתרים ציבוריים. ואפילו פרויקטים של התחדשות עירונית ברחבי העיר. גם כאן נשאלת השאלה האם פעילויות אלה, שחורגות מניהול הדיור הציבורי, ושיכולות להתבצע על ידי חברות עירוניות אחרות, מצדיקות את המשך קיומה של החברה והעסקת העובדים בה. נכון לדצמבר 2017 הוצאות הנהלה וכלליות בשקמונה עמדו על כ- 3.8 מיליון שקל, מתוכם 2.36 מיליון שקל בגין משכורות. מנתוני משרד השיכון החברה מנהלת 869 דירות בדיור ציבורי. בעיריית חיפה בחרו שלא להגיב לעניין

בעיריית תל אביב מסרו כי "עיריית תל אביב-יפו עשתה את כל הנדרש ע"פ החלטת הממשלה כולל ניסוח הסכם משפטי המוכן לחתימה. לצערנו, מסיבות השמורות עימם, ממשלת ישראל, הכנסת ורמ"י עצרו את המהלך שהם עצמם החליטו עליו. לכשיחליטו לקדמו בשנית, העירייה תהיה שותפה מלאה לתהליך. חלמיש מנהלת כיום כ-1,900 דירות בדיור הציבורי במסגרת הסכם ניהול בתוקף עם משרד הבינוי והשיכון. משרדיה ממוקמים בשדרות ירושלים 45, בתל אביב- יפו. הדוחות הכספיים המפורטים מפורסמים באתר רשות החברות.

במשרד השיכון מסרו כי "בהתאם להחלטת ממשלה 191 מיום 12.5.09, פירוק החברות אמור להיעשות לאחר התייעצות עם דירקטוריון כל אחת מהחברות. הדירקטוריונים דנו בנושא הפירוק והתנגדו להחלטה. יצוין כי כל החברות מבצעות פעילויות נוספות עבור הרשות המקומית בנוסף לתפקידן כחברות משכנות. ביחס לחברת חלמיש, קידמה הממשלה החלטה נוספת להפרדת האחזקות בכלל החברות המשותפות עם עיריית תל אביב. בדיון בוועדת הכספים של הכנסת בתאריך 22.10.2015 החליטה הוועדה להוציא את חברת חלמיש מהליך הפרדת האחזקות, לאור תפקידה הנוסף כאחראית ליישום מתווה פינוי כפר שלם".

ברשות החברות הממשלתיות במשרד האוצר סירבו להתייחס.

עיריית ירושלים: מיזוג פרזות לעמידר היה מהלך נכון

בדצמבר 2016 מוזגה סופית חברת פרזות לעמידר. בעיריית ירושלים, מספרים שמדובר במהלך יעיל וחסכוני. "מדובר בהחלטה נכונה וראויה ועיריית ירושלים ראתה חובה ליישמה כלשונה. מבחינה ביצועית, בנושא המדובר, אין מקום לשתי חברות מקבילות (עמידר/פרזות) העוסקות במשימה זהה, שיכון דיירי הדיור הציבורי", מסרו היום בעירייה. החברה מנתה 15 עובדים בתקן, וצומצמה עם האיחוד לעמידר לעובד אחד. בחברת עמידר דיווחו כי בכסף שנותר בקופתה של החברה הירושלמית רכשה עמידר כ-94 דירות. "מהלך זה הביא לקיטון רשימת הזכאים הממתינים לדירת דיור ציבורי בבירה בשליש" מסרו. "כל מנגנון החברה התייתר, וכך גם משרדי החברה".