מנניקשווילי ועד מילצ׳ן: האם ערך הרעות צולח את מבחן הדין הפלילי?

טענת החברות הקרובה עם מילצ'ן שהעלה רה"מ נתניהו מחזקת את החשד שנתניהו עבר עבירה של מרמה והפרת אמונים • לנבחר ציבור אסור לעסוק במסגרת תפקידו הציבורי בעניינים עסקיים שבהם קשור חברו הקרוב • ודאי כאשר אותו חבר הוא גם ספק קבוע של סיגרים יקרי ערך ואלכוהול משובח • פרשנות

ארנון מילצ'ן ושרה ובנימין נתניהו / צילום: אבי אוחיון - לע"מ
ארנון מילצ'ן ושרה ובנימין נתניהו / צילום: אבי אוחיון - לע"מ

1.

"הרעות נשאנוך בלי מלים. אפורה עקשנית ושותקת", כתב המשורר חיים גורי על חבריו הקרובים שלחמו לצדו, שכם אל שכם, במלחמת השחרור. באותם ימים איש לא מילל ולא פילל שיום אחד ערך הרעות, החברות, יעמוד במרכזן של פרשות פליליות ושמבחן החברות יחרוץ את גורלם המשפטי של נבחרי ציבור בכירים, ש"לחמו" שכם אל שכם עם אנשי עסקים בשוחות הנהנתנות, ובשדות השחיתות.

במסגרת הכרעת הדין בתיק אברהם ננקשווילי ורוי מוצפי שנתן שלשום (ד') השופט בני שגיא, ערך השופט ניתוח מעמיק של מערכות היחסים שניהלו השניים עם השר לשעבר, פואד בן-אליעזר המנוח, שלו השניים העבירו סכומי כסף גדולים. בסופו של דבר, שיחקה לטובתו של מוצפי חברות האמת שלו עם פואד והביאה לכך שיצא זכאי. לעומת זאת, קבע השופט שהחברות שבין ננקשווילי לפואד הייתה מבוססת אינטרסים. עובדה שסללה את הדרך להרשעת ננקשווילי במתן שוחד.

רבות דובר על ההשלכות כביכול שיש להכרעת הדין בתיק ננקשווילי-מוצפי על גורל תיק 1000 שבמסגרתו חשוד רה"מ נתניהו בגין מערכת יחסיו עם ארנון מילצ'ן. זאת, לאור קו ההגנה הדומה בין נתניהו לנננקשווילי ששניהם טענו/טוענים כי מותר לקבל מתנות בשווי של מאות אלפי שקלים מחברים קרובים (במקרה של נתניהו) או להעביר 400 אלף דולר (כהלוואה שלעולם לא תוחזר) לחברים קרובים (במקרה של ננקשווילי).

אבל האמת היא שמרגע שהתיק בעניינו של מילצ'ן נסגר, ומרגע שהוחלט כי נתניהו לא יואשם בשוחד בתיק 1000, אלא לכל היותר (תלוי בתוצאת השימוע) במירמה והפרת אמונים, נימוקי הכרעת הדין בתיק ננקשווילי רלוונטיים הרבה פחות לתיק 1000, אם בכלל.

בניגוד למקרה של ננקשווילי שטענת חברות הנפש שלו עם פואד נדחתה ולכן הוא, כאמור, הורשע במתן שוחד, טענת החברות הקרובה עם מילצ'ן שהעלה נתניהו חילצה אותו מהאישום החמור בשוחד בתיק 1000, אבל מנגד היא מחזקת את החשד שנתניהו עבר עבירה של מרמה והפרת אמונים. לפי ההלכה המשפטית לנבחר ציבור אסור לעסוק במסגרת תפקידו הציבורי בעניינים עסקיים שבהם קשור חבר קרוב שלו. מדובר בניגוד עניינים חריף שיכול להגיע לכדי הפרת אמונים. ודאי כאשר אותו חבר הוא גם ספק קבוע של סיגרים יקרי ערך, אלכוהול משובח, ומיני טובות הנאה אחרות.

בפסק הדין המנחה של העליון בנוגע לעבירה של הפרת אמונים הורשע שמעון שבס על-ידי הרכב מורחב של ביהמ"ש העליון באחד בהפרת אמונים, בכך שבהיותו מנכ"ל משרד ראש הממשלה יצחק רבין, הוא בסך-הכול "הרים טלפון" לרשויות התכנון כדי להחיש את הטיפול בשני מיזמי נדל"ן של חבריו, האחים שולדנפריי.

בפס"ד שבס נפסק כי "אף כי לפי הממצאים שנקבעו לא פעל שבס לטובת אינטרס כלכלי אישי שלו - הרי שחבריו, שנהנו מפעולותיו, היו בעלי אינטרס כלכלי מובהק לעצמם בפעילויות אלה". השופטים גם הדגישו כי "אין בעובדה ששבס קידם בפעילותו גם אינטרס ציבורי כדי להפחית מטיבו ומעוצמתו של ניגוד העניינים שהוא היה נתון בו".

חזרה לתיק 1000 - נתניהו הודה כי עסק בעניינים שהשפיעו על מצבו של חברו מילצ'ן. למשל, שהוא פעל לקדם את הארכת הפטור ממס לתושב חוזר מעל 10 שנים ("חוק מילצ'ן") - הטבה שהיה לה ערך כלכלי רב עבור מילצ'ן. סנגורי נתניהו אישרו בזמנו כי רה"מ פנה בעניין זה לבכירים באוצר, ובהם לשר האוצר דאז, יאיר לפיד. כשמשווים את ההתערבות הזאת של נתניהו שהשפיעה על מצב חברו הקרוב מילצ'ן למקרה של שבס-שולדנפריי ולמקרים נוספים שהסתיימו בהרשעה בהפרת אמונים, קשה שלא להגיע למסקנה שנתניהו, לכל הפחות, ביצע עבירה של הפרת אמונים, דווקא משום חברותו הקרובה למילצ'ן.

כשעוסקים בהכרעת הדין בתיק ננקשווילי-רוי מוצפי אסור להתעלם מהביקורת הנוקבת שמותח השופט בני שגיא על המשטרה ועל האופן שבו היא ניהלה את החקירה של מוצפי שהיה חשוד במתן שוחד לפואד ויצא זכאי. עם כל הכבוד לכך שהמשטרה והפרקליטות הביאו לחשיפת השחיתות של ננקשווילי ופואד, ישנה חשיבות אדירה לביקורת הזו של השופט על המשטרה ובעקיפין גם על הפרקליטות שלא חזרה בה מהאישום למרות החקירה המקולקלת.

הביקורת של השופט על האופן שבו נחקר מוצפי צריכה להילמד בכל קורס של חוקרי משטרה מתחילים ובכל קורס בסיסי בפרקליטות הפלילית. המלחמה בשחיתות הציבורית היא חשובה, אבל המטרה לא יכולה לקדש את האמצעים.

השופט קובע כי חוקרי המשטרה לא רק ששללו ממוצפי את אחת הזכויות הבסיסיות שצריכות להיות מוענקות לחשוד בזמן חקירתו (להיות מוזהר כי דבריו בחקירה עלולים לשמש כנגדו), אלא טשטשו, עד כדי העלימו, את הבעייתיות ביחס לדברי מוצפי בחקירתו.

"ההתנהלות החמורה של המשטרה לא הסתכמה רק בהחלטה שלא לקיים חקירה באזהרה (שהובילה לשלילת כל זכויותיו של הנאשם), אלא התאפיינה גם בשורה של הסברים שסיפק החוקר לנאשם באשר להבדלים בין חקירה פתוחה לבין חקירה באזהרה. פעם אחר פעם הסביר החוקר לנאשם כי עליו לומר את כל האמת, כי אין סיבה למסור גרסאות מצמצמות, כאשר המסר הברור העולה מדבריו של החוקר, הוא מסר לפיו הנאשם יכול למסור כל נתון שיישאל לגביו ללא חשש מפני הפללה עצמית", נאמר בהכרעת הדין.

כמעט למותר לציין כי פואד בן-אליעזר, שר בכיר לשעבר ומי שהיה בתחילת חקירתו גם מועמד לתפקיד נשיא המדינה, או אברהם ננקשווילי שהיה איש עסקים מצליח, הוזהרו גם הוזהרו מפני הפללה עצמית במהלך חקירותיהם. נותר רק לתהות מדוע מוצפי, איש עסקים מוכר הרבה פחות מננקשווילי שאת מרבית עסקיו עשה בחו"ל, זכה, בהתאם, ליחס הוגן הרבה פחות בחקירתו.

מוצפי, חשוב להדגיש, זוכה מהאישום במתן שוחד לפואד לא "בזכות" החקירה המקולקלת והפגומה שלו, אלא, כאמור, משום שהשופט שגיא קבע כי בניגוד לננקשווילי, הוא אכן הלווה לפואד כספים בשל החברות האמיצה ביניהם.

אגב, אם מתעקשים בכל זאת למצוא השלכות של הכרעת הדין בתיק ננקשווילי-מוצפי על תיקי רה"מ נתניהו, אז מומלץ להתמקד דווקא בהיבט הזה - באופן שבו נערכה החקירה. ספוילר - הסנגורים של שניים מהחשודים בתיק 4000 מעלים במהלך השימוע טענות קשות ביותר באשר לאופן שבו נערכו החקירות של הלקוחות שלהם ושל אנשים נוספים, כולל של עדים שכלל לא נחקרו באזהרה. ממש לא בטוח שהטענות הללו תתקבלנה, אבל, במידה ותיק 4000 שבו חשוד נתניהו בקבלת שוחד משאול אלוביץ', יגיע למשפט פלילי, טענות הסנגורים אודות טיב החקירה, צפויות לחזור ולעלות.

3.

ההבעה על פניו של השר לשעבר, בנימין בן-אליעזר (פואד), כשיצא שלשום מאולמו של השופט בני שגיא בביהמ"ש המחוזי בת"א לא יכולה הייתה להסגיר כי דקות ספורות קודם לכן הודיע השופט כי הוא החליט להרשיע את פואד בקבלת שוחד בסך 400 אלף דולר מאברהם נניקשווילי. פואד נותר, כהרגלו, מחויך. כמעט משועשע. הוא סירב לענות לשאלות העיתונאים הרבים שהקיפו אותו בצאתו מהאולם וכשנשאל איך הוא מרגיש נוכח הכרעת הדין החמורה, הוא השיב במילה אחת: "רעב".

הסיטואציה הזאת, כמובן, לא התרחשה מעולם. אבל אילולא פואד היה מת שלוש שנים בדיוק לפני הכרעת הדין במשפטם של ננקשווילי ורוי מוצפי, היא ככול הנראה הייתה קורית באופן כזה או אחר. אחרי מותו של אדם, לא טוב ולא נעים לומר עליו דברים רעים. "אחרי מות, קדושים אמור". אבל כאן אי אפשר להתחמק מהאמת הכאובה - פואד היה לוחם ומפקד אמיץ, הוא היה ביצועיסט והוא היה פוליטיקאי חם ואהוב. אבל, משמעות ההרשעה של ננקשווילי שלשום במתן שוחד לפואד, היא גם שפואד קיבל ממנו שוחד. 

***חזקת החפות: ההליכים הפליליים בעניינם של רה"מ נתניהו ושאול אלוביץ' עודם בראשיתם. השניים מכחישים את המיוחס להם על ידי הפרקליטות והיועמ"ש ושמורה להם חזקת החפות