רשות המסים חושפת איך נראה השוק השחור בישראל: כל הטריקים הנפוצים להעלמת מס

אחת לתקופה אני מציץ בהודעות לעיתונות של רשות המסים, שרובן לא מגיעות כלל לפרסום, המבשרות על העלמות מסים של חברות ואנשים פרטיים - ממיליוני שקלים ועד עשרות ומאות מיליוני שקלים. מתוך עשרות ההודעות האלה ניתן ללמוד על תופעת "הכסף השחור" והעלמות המס בישראל. מדובר בתופעה נרחבת שאיש אינו יכול להעריך את היקפה במדויק, אך האינטנסיביות של פרסומי רשות המסים מדברת בעד עצמה.

הפרסומים האלה מציירים גם את את כל הטריקים שבהם משתמשים נישומים כדי להעלים מסים, ונראה שזה הפך לספורט לאומי כמעט. לפניכם כמה בולטים, כפי שהם עולים מתיאורי הרשות, אבל קודם לכן סייג חשוב: אין לי כוונה להכליל אוכלוסיות של עצמאים או חברות. ברור שיש נישומים ישרים שמשלמים מס אמת, וגם ברור שהעלמות מס אינן נחלת השכירים, כיוון שהמס שלהם יורד אוטומטית מהתלוש באמצעות המעסיק.

■ חשבוניות פיקטיביות. מקבל החשבונית הפיקטיבית עושה בה שימוש כדי להפחית את התשלומים לרשות המסים באמצעות ניכויי מע"מ תקופתיים וכן באמצעות הגדלת הוצאותיו בדוחות השנתיים למס הכנסה. בדרך-כלל חשבונית פיקטיבית, כשמה כן היא - היא לא באמת מייצגת עסקה כלשהי או העברת סחורות בין עסק לעסק, אלא עסקה מלאכותית הנרשמת בדרך-כלל על שמה של חברת-קש. יש גם מקרים של ניפוח חשבונית, שבהם נרשם סכום גבוה מהעסקה האמיתית. 

חשבונות פיקטיביות נמצאות בסיכון גבוה לגילוי, כיוון שרשות המסים מנהלת מעקבים ומצליבה חשבוניות (בעיקר באמצעות הדיווחים המקוונים מהעוסקים/מלכ"ר המוצלבים במחשבי מע"מ), אבל צריך לזכור שחובת הדיווח המקוון למע"מ אינה כוללת את כלל העוסקים/נישומים. אצל מי שאינם מדווחים באופן מקוון אין אפשרות להצליב חשבוניות בין מקבל החשבונית לנותן החשבונית, וכך נוצר פתח לתכנון העלמת מסים. לדוגמה, בצד של מקבל החשבוניות הפיקטיביות אפשר לפצל את מספר העוסקים, כדי שהם לא יעמדו בחובת הדיווח המקוון החודשי למע"מ. כמובן, תמיד יש סיכון להלשנות, אבל זה סיכון שקיים בכל סוגי עבירות המס.

■ יצוא בכאילו, בתוך התחמקות מתשלום מע"מ. הנה דוגמה מהימים האחרונים, לפי הודעת רשות המסים: חברת רולטיים ליבוא שעוני יוקרה העלימה על-פי החשד הכנסות בעשרות מיליוני שקלים לאחר שהציגה מצג-שווא של יצוא פקטיבי של שעונים (מע"מ בשיעור אפס), בזמן שבפועל נמכרו השעונים ללקוחות ישראלים בארץ, והתשלום בעבורם נעשה בארץ. זאת בנוסף לאחריות שניתנה ללקוחות הישראלים בארץ על-ידי החברה. על-פי החוק, העסקאות הללו היו חייבות במע"מ בשיעור מלא. מה החברה עשתה ככל הנראה? רשמה ברשימוני היצוא שמות וכתובות בדויים של תושבי חוץ, בעוד שבפועל הלקוח הישראלי שרכש את השעון בארץ נרשם כביכול כבלדר של השעון ללקוח הפיקטיבי בחו"ל.

■ הברחת טבק. לפי הערכות בתעשייה, תופעת הסחר הלא חוקי בטבק גדלה בקצב של 10% בשנה, בעיקר לאור האכיפה החלשה יחסית. לפי הערכות, עד כ-20% מתעשיית הטבק בישראל היא שוק שחור של סחורות מוברחות (כפליים מהממוצע העולמי), שגורמות לתקציב המדינה נזק של עד כ-2 מיליארד שקל בשנה. מדובר במגוון הברחות: הברחת טבק וסיגריות מהרשות הפלסטינית לישראל, הברחת סיגריות מאורגנת בעיקר מאוקראינה, רוסיה וירדן והכנסת פאקטים של סיגריות מעל המכסה המותרת לטובת מכירה אקראית בשווקים או באינטרנט. בנוסף, יש בישראל סחר בטבק לגלגול וכן בסיגריות מתוצרת מקומית, אשר מיוצרים במפעלים פיראטיים קטנים ומשווקים לעתים כטבק וכסיגריות נטולי מותג או תחת שם מותג מזויף. הזמינות של המוצרים ומחירם הנמוך "מושכים" בעיקר אוכלוסיות חלשות ובני נוער המתנסים בעישון לראשונה.

ההברחות מתבצעות דרך נמלי הים והאוויר, אך רוב הטבק מוברח לישראל מהרשות הפלסטינית דרך מעברים יבשתיים מוסדרים ודרך מעברים שאינם נקודת מעבר רשמיות בין ישראל לרשות הפלסטינית. חמור מכך, היקפי ההברחות הענקיים מפרנסים גורמי טרור (בעיקר את החיזבאללה) ומשפחות פשיעה בישראל, ומשרד הבריאות הודה בכך בפה מלא: "הסחר הלא חוקי בטבק מהווה דרך מימון חשובה לארגון החיזבאללה, למשפחות פשע וכן משמש להלבנת הון".

חלק מהטריקים הם החבאת טבק לא חוקי במוצרים כמו נעלי ספורט ממותגות והסתרת פאקטים של סיגריות וטבק במכולות שעוברות בנמלים בתוך סחורה אחרת (חלקי חילוף לרכב, למשל).

■ הפחתת הכנסות מדווחות והגדלת הוצאות באופן מלאכותי. זה אחד הטריקים הפשוטים להעלמת מס, בדרך-כלל בעסקים קטנים ובינוניים. למשל, מכניסים למצבת כוח-האדם עובדים פיקטיביים שמקבלים תלושים, ובכך מקטינים את חבות המס, או מפצלים משכורת לשני אנשים שונים כדי לחסוך במס. בנוגע להכנסות, באחת הפעמים נתפס נישום שהוריד בחלק מהחשבוניות שהוציא את הספרה האחרונה.

■ קבלת כסף שחור על שירות באמצעות אפליקציות להעברת כספים. למשל, תשלום על שיעורים פרטיים באמצעות אפליקציות תשלום כמו "ביט" ו"פפר", שנועד להסתיר את העיסוק המקורי ואת ההכנסות ממנו.

■ יבוא כלי רכב יוקרה. ניסיונות העלמת מס באמצעות יבוא אישי של רכבי יוקרה הם טריק די נפוץ שבו בעלים של עסק ליבוא ומסחר ברכבי יוקרה רוכש בגרמניה, למשל, כלי רכב של מרצדס וב.מ.וו בעלות גבוהה ומנפיק להם חשבוניות כוזבות באופן מלאכותי, כדי ליצור מצג-שווא של עלות רכישה נמוכה באופן משמעותי מעלות הרכישה בפועל. לאחר הגעת כלי הרכב לארץ, מוצגות החשבוניות המלאכותיות בפני המכס במטרה להסוות את ערך העסקה המקורי כדי להתחמק מתשלום מסים.

■ דיווח כוזב על עסקאות נדל"ן והפחתת הסכום הרשמי של העסקה על-ידי הקונה והמוכר. המטרה, כמובן, היא להתחמק ממסים - מס שבח או מסי רכישה. כמובן, בעסקאות הללו מעורב כסף שחור.

■ הימורים. זו תעשייה שקצת "מפוספסת" ברשות המסים. ענף ההימורים כולל מאות גופים שמפעילים משחקי הימורים לא חוקיים, החל בבתי קזינו ובינגו לא מקוונים וכלה בהימורים דרך אתרי האינטרנט (הימורי ספורט, קזינו, בינגו, בטים שכונתיים, משחקי פוקר ומשחקי קלפים אחרים), והוא מגלגל, לפי הערכות, כמה מיליארדי שקלים בשנה, בהערכה מאוד שמרנית. יש בו חגיגה של העלמות מס.