חינוך | דעה

החינוך פיננסי מתחיל מכיתה א'

הגיעה העת שמערכת החינוך תכשיר את הילדים שלנו לעתיד כלכלי חכם יותר

איך לדבר עם ילדים על כסף / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
איך לדבר עם ילדים על כסף / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

שנת הלימודים נפתחה שלשום (א'), ובמסגרת ההתארגנות חזרה ללימודים עם ילדי הצעיר העולה לכיתה ט', שוב התאכזבתי לגלות שאין שום שיעור או תוכנית שנתית בכלכלה נבונה ובהטעמת ערכי חיסכון וחשיבה פיננסית. זה נכון שלומדים חשבון וגאומטריה, אך אלה לא מחדירים תרבות לחיסכון ארוך-טווח, ובעידן הטכנולוגי ותרבות הצריכה שאנו חיים בה כיום, מדובר בשיעור חובה. מערכת החינוך נדרשת לערוך אדפטציה לעידן החדש וללמד כבר מהיום הראשון ללימודים את מושגי היסוד של הכלכלה הנבונה - שהם אבני-הדרך לחיים.

הילדים של היום הם הצרכנים של מחר, ומערכת החינוך נדרשת להתמודד כיצד להחדיר את הידע ואת הכלים הדרושים כדי לגדל חברה חכמה. איך בונים תקציב אישי? כיצד חוסכים כסף? מה זו פנסיה? מה זה רכוש, ואיך מגנים עליו בביטוח נכון? מה זה ביטוח בריאות, ולמה הוא חשוב? ואיך מבטחים גם את עצמנו?

יש להכין תוכנית רלוונטית, מעשית ומעניינת, באמצעותה בני נוער יוכלו להבין את הכסף ואת הצורך בחיסכון; להקנות הרגלים פיננסיים אישיים לבני נוער; ולסייע בהבנת כל מה שקשור לניהול הכסף ביומיום.

הפער הקיים במערכת החינוך מביא לתוצאה שאני ממש נחשף אליה מידי יום, בה אנשים לא יודעים דבר וחצי דבר על הכסף שלהם, על החיסכון הפנסיוני שלהם, ואין להם מושג מה הזכויות שלהם. הבעיה מתחילה בעובדה שלא לימדו אותנו לשאול את השאלות האלה בבית הספר, כל השיח הזה לא מוטמע, ולכן הוא מביא לנתק ופערים בהמשך.

אחת הבעיות הקשות של החברה המערבית כיום הוא התנהלות פיננסית בזבזנית של כאן ועכשיו. מאפייני הצרכנות בישראל השתנו רבות לאורך השנים. ישנם גורמים רבים שאחראים לשינויים בצרכנות בישראל, כמו מגבלות ממשלתיות לאיסור קניין אישי וההתפתחות טכנולוגית עם השנים, שאפשרה מסחר נגיש יותר לצרכנים (שימוש בכרטיסי האשראי וביצוע קניות דרך האינטרנט). אך הגורם המשפיע ביותר על תרבות הצריכה של ימינו הוא אימוצה של תרבות הצריכה המערבית בישראל.

תרבות הצריכה בכלל, ובקרב בני נוער בפרט, הפכה לתופעה מדאיגה בשנים האחרונות. העולם המערבי ידוע כ"שבוי" של צרכנות בלתי פוסקת ולא מבוקרת, תרבות שמונהגת על-ידי תאגידים גדולים שיוצאים מורווחים על חשבון הצרכן הקטן. בני הנוער נופלים בפח לעתים קרובות, שכן הם עדיין אינם משופשפים ומתקשים לדחות סיפוקים. ואין להם את הידע הדרוש לנהוג בצרכנות נבונה, משום שאין שיעור כזה בבית הספר. הדבר מביא לתוצאה שבא בני הנוער בארץ מכורים לקניות, בין אם זה באינטרנט ובין אם זה בחניות היוקרה שמהווים בזבוז משווע של הכסף.

בני הנוער נחשפים לסחר כלכלי אדיר מבלי שיש להם את הידע הדרוש לצאת לדרך. מגמה זו ממשיכה אחר-כך כשהם מגיעים לחברות הביטוח לבצע פוליסה וכלה בעמידה על זכויות הפנסיה. לתופעה הזו יש קשר ליום הראשון ללימודים, כי העובדה שאנשים לא חוסכים לעתיד הוא דבר תרבותי שמושרש מגיל צעיר.

כאשר בני הצעיר עלה לכיתה ו', הוזמנתי להעביר שיעור על חיסכון פיננסי וביטוח לתלמידי השכבה. אתם ודאי מדמיינים שהשיעור לא עניין את תלמידי כיתה ו'. טעות. התלמידים גילו בקיעות ורצון להיחשף לעולמות הללו, עד כדי כך שגם אני הופתעתי.

אני סבור כי ההצעה להכניס למערכת החינוך תוכנית לימודים (מותאמת גיל) לחינוך פיננסי ופנסיוני צריכה להיום מונחת עוד היום על שולחנו של שר החינוך. הגיעה העת שגם מערכת החינוך תוביל אחריות זו, כדי להכשיר את הילדים שלנו לעתיד כלכלי חכם יותר. אם הילדים יגדלו עם חשיבה צרכנית נכונה, ומושגי היסוד יוטמעו בהם, נצליח לגדל פה חברה כלכלית נבונה יותר.

שנת לימודים טובה ובטוחה לכל ילדי ישראל. 

הכותב הוא נשיא לשכת סוכני ביטוח ישראל