שינויים בהרגלי הרציחה

המלצת הפרקליטות להרשעת היורה ויקטור קטן ברצח אופיר חסדאי ז"ל בחניון קניון ברמלה לפני שבועות ספורים, היא דוגמה לעדכון המשפטי בחוק העונשין שנכנס לתוקפו לאחרונה. במסגרת זו הוגדרו מחדש מושגים כגון רצח, הריגה (אגב, הריגה הוא מושג שנעלם בעדכון חוק העונשין החדש!) ומושגי המתה.

מעתה העבירות יוגדרו כרצח, רצח בנסיבות מחמירות, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת והמתה בקלות דעת.

מעשים שבעבר נחשבו כעבירות הריגה, רק בשל העובדה שלא הוכח כי המבצע ביצע מעשה המתה בכוונה, כיום עלולים להיחשב לרצח. החוק מחדד שחלק ממרכיבי מעשה רצח הוא "המתה באדישות". כלומר, אדישות מוגדרת כשוויון-נפש כלפי התוצאה הקטלנית, חוסר אכפתיות של מבצע העבירה לקורבן העבירה, אם ימות כתוצאה מהמעשה.

השינוי בהגדרה ועדכון החוק מאפשרים לקצוב עונשים הולמים על מבצעי עבירות מסוג זה. כך, במקרה של ויקטור קטן הוא עשוי להיקצב למאסר של עד מאסר עולם.

יותר מסביר שבתיק זה תטען המדינה כי שתי היריות שירה קטן לעברו של חסדאי מהוות שימוש בכוח שאינו פרופורציונלי לסיטואציית ויכוח על חניה. בוודאי שאחרי הירייה הראשונה, בה חסדאי נפגע בירך, הרי שכבר אז עוצמת האלימות שהופנתה כלפיו שיתקה אותו והיממה אותו, והוא עוד הספיק לשאול "למה אתה יורה בי?", ואז נורתה לעברו ירייה בלב שהרגה אותו - או ב"תרגום" מקרה קטן-חסדאי לרפורמה בחוק העונשין - רצחה אותו.

מן העבר השני, החוק לא בהכרח נועד להחמיר, ויש בו גם להביא לגמישות באקלים המשפטי הנוכחי. כך, יש להביא בחשבון מקרים שבהם המתת המנוח נעשית בלי שום כוונה מוקדמת, שעד היום זכו לתיוג כעבירת רצח, שבצדה עונש מאסר עולם בלבד. כך למשל, במצב של המתה שהתבצעה שלא במתכוון תוך כדי עבירה ביצוע אחרת, קלה בהרבה. הרפורמה החדשה מאפשרת הטלת עונש בהתאם לנסיבות המקרה, ולא בהכרח מאסר עולם, שהופך לעונש מרבי ולא לעונש חובה.

בנוסף, החוק גם מסתכל "בלבן של העיניים" לאותן נשים (בעיקר נשים) אשר נמצאות בסכנה ממשית לחייהן לא מעט פעמים בבית בו בן זוגן מתעלל בהן באלימות פיזית ונפשית. בתי הכלא מאכלסים לא מעט נשים שברגע אחד עמדו לפני בחירה - החיים שלי או החיים של מי שמנסה להרוג אותי, וחלקן אף מתוך הגנה עצמית הרגו את בן זוגן.

אם עד היום נשים אלה היו מקבלות עונש של מאסר עולם, הרי שבחוק החדש נשים אלה יוכלו להיכלל תחת ההגדרה של "המתה בנסיבות של אחריות מופחתת". כלומר, קיימת אפשרות להקלה בעונש, ואין חובה להטיל מאסר עולם, אך זאת רק כאשר מעשה ההמתה בוצע הנסיבות כמו כמפורט. העונש בצד עבירה זו הוא עד 20 או עד 15 שנות מאסר, לפי המקרה ותחת קטגוריית "אחריות מופחתת".

בהגדרת "המתה בקלות דעת" נכללים מקרים בהם הנאשם נוטל סיכון בלתי סביר שמתממש, אך מקווה שהתוצאה הקטלנית לא תתרחש. למשל תאונת דרכים, בניית מבנה מחומרים זולים ולא בטיחותיים ועוד, כאשר העונש לסוג עבירה זה הוא עד 12 שנות מאסר, כעונש מרבי.

"רצח בנסיבות מחמירות", העומד בראש פרמידת חומרת עבירת נטילת חיי אדם, הוא רצח בכוונה תחילה - מעשה מתכונן לאחר שקילת המעשה, בו ברורה המשימה: להביא לקטילת חייו של אדם אחר. נכללים פה רצח כמעשה טרור, רצח חסר ישע, רצח קטין על-ידי האחראי עליו ועוד. במקרים הללו עונש מאסר עולם הוא עונש חובה - כלומר מאסר עולם בלבד, בלי אפשרות להקל בו.

כמי שטיפל בלא מעט מקרי רצח, אין ספק כי המקרה הקשה של מותו של אופיר חסדאי ז"ל לפני שבועות ספורים הפך לאבן-דרך במשפט הישראלי, בו לראשונה הפרקליטות מיישמת את רפורמת חוק העונשין, וימים יגידו אם תהיה בכך הצלחה רבה. הצלחה שתקוותי שתשפיע עלינו כחברה עם נורמות התנהגות מיטיבות. 

הכותב הוא עורך דין העוסק בדיני פלילים