גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמה כסף המדינה תקצה השנה לתרופות? אפילו חברי ועדת הסל לא יודעים

ועדת סל התרופות יוצאת השנה לדרך בנסיבות חריגות מאוד: בלי תקציב מוגדר ומאושר מראש • שר האוצר כחלון אומנם הבטיח 500 מיליון שקל, אך אין זו אלא משאלת לב • מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "מניסיוני, גם התקציב שהובטח לא יספיק" ● מפרקים את סל התרופות – פרויקט מיוחד

בית מרקחת / צילום: בריאן וולסטון, רויטרס
בית מרקחת / צילום: בריאן וולסטון, רויטרס

לא סתם הצטרף השבוע לישיבתה הראשונה של ועדת סל התרופות אורח לא שגרתי: שר האוצר משה כחלון. דיוני ועדת סל התרופות (ובשמה הרשמי, הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות), המתקיימים בישראל מדי שנה בשנה מאז 1999, יוצאים לדרך הפעם בנסיבות חריגות מאוד - לראשונה בלי תקציב ברור ומאושר מראש. אז עם מה בכל זאת הסל יוצא לדרך? עם הבטחה של השר כחלון שתקציב הסל יהיה כמו בשלוש השנים הקודמות; כלומר, 500 מיליון שקל. מי יודע, אולי אפילו יותר. הישיבה הראשונה הגיעה למחוזות מעט משונים, כשיו"ר ועדת סל התרופות זאב רוטשטיין הניח ידו על כחלון ואמר לו, ביחס לצורך להגדיל את התקציב, "שחרר, משה, שחרר". אלא שכלל לא בטוח שכחלון יישאר בתפקידו; ומכל מקום רק הממשלה הבאה רשאית לקבוע את התקציב, כחלק מדיוני תקציב המדינה לשנת 2020.

אז איך קורה שסל תרופות יוצא לדרך בלי תקציב, ומה המשמעות? זה קורה כי תקציב סל התרופות, שלמעשה מייצג את התוספת הנדרשת לתקציב הבריאות של ישראל (סל הבריאות, כ-50 מיליארד שקל) כדי שהמדינה תוכל לרכוש תרופות וטכנולוגיות חדשות לאזרחיה, לא מעוגן בחוק. במילים אחרות, סל הבריאות לא מתעדכן טכנולוגית מדי שנה מכוח חוק.

בעבר היו ניסיונות בעבר לעגן עדכון כזה בחוק, אבל הם לא צלחו. וכך אחרי עשור שבו הסל תוקצב בדרכים לא מסודרות כלל, ובהתאם למיקח וממכר ולמה שהיה אז בקופת האוצר, החלה ב-2008 מסורת חדשה של הסכמים תלת-שנתיים בין משרד הבריאות לאוצר ביחס לתקציב הסל. גם הפעם מדובר במיקח וממכר, אבל לפחות הוא מסודר יותר.

אחרי שש שנים (2011-2016) שבהן ההסכמים היו על תוספת של 300 מיליון שקל בשנה, סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, בקדנציה השנייה שלו, כבר השיג הסכם טוב יותר ל-2019-2017: 500 מיליון שקל בשנה. בשנה שעברה ליצמן אמר שהוא משוכנע, לא פחות, שתקציב הסל ל-2020 יגדל ל-700 מיליון שקל. וזה באמת כמעט קרה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים שהיו על סף חתימה בין יהדות התורה בראשות ליצמן לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובשותפות האוצר.

סל התרופות

אלא שאז המדינה נקלעה שוב למערבולת עם פיזור הכנסת ויציאה לעוד מערכת בחירות, וההישג בוטל, או לכל הפחות הושהה. אז מה קורה עכשיו? לראשונה בתולדות הסל, "אין תקציב, אין הסכם, אין כלום", כפי שהסביר לנו בכיר בממשלה. כחלון אומנם מבטיח כסף, אבל מאחר שממשלת מעבר לא יכולה לקבל החלטות בנוגע לתקציבים עתידיים - דבריו של כחלון, נכון לעכשיו, הם בגדר הבטחה ללא ביסוס; יותר משאלת לב.

הפעם הקודמת שבה אירע תרחיש דומה הייתה ב-2003, וגם אז היה בנימין נתניהו מעורב, אך כשר האוצר. המשק היה אז במיתון כלכלי כבד, ובכלל לא היה ברור אם יהיה סל תרופות באותה שנה או שהסל יבוטל. בסופו של דבר הסל תוקצב בפרוטות: 20 מיליון שקל ב-2003 ועוד 40 מיליון שקל ב-2004, שניתנו במאוחד ב-2004, כך שהלכה למעשה הסל של 2004 לא התקיים.

תיעדוף התרופות לפי אפקטיביות הטיפול

אז מה המשמעות של סל תרופות שיוצא לדרך בלי תקציב? המצב כנראה גרוע פחות מזה שהיה ב-2003-2004. חרף הגירעון המשתולל כיום בתקציב המדינה וקיצוצים נדרשים, קשה לצפות תרחיש שבו הסל יתוקצב בפרוטות, והציפייה היא שיתוקצב לפחות כמו בשלוש השנים הקודמות. לצד זאת, בהחלט גם יכול להיות שיתוקצב בפחות.

מכל מקום, דיוני הוועדה יכולים לצאת לדרך גם בלי תקציב ברור, כי תחילת הדיונים עוסקים בבחינת העדויות הרפואיות והאפקטיביות של התרופות - תיעדוף שלהן בדירוג גבוה, בינוני ונמוך - ולא בכסף. אחרי שוועדת משנה מתמחרת את התרופות שסומנו בעדיפות גבוהה, הוועדה הציבורית מתכנסת שוב ומתחילה במלאכת הסינון של התרופות והטכנולוגיות, עד שהיא מגיעה לתקציב שיועד לה. כך שיכול להיות שהוועדה תיערך לכמה תרחישי תקציב (למשל, 300, 500 ו-700 מיליון שקל), או שעד שיגיע השלב שבו היא מתחילה לסנן את התרופות - כבר תהיה ממשלה והתקציב ייקבע.

היו"ר החדש של הוועדה, מנהל הדסה פרופ' זאב רוטשטיין, אמר בשיחה עם "גלובס", ש"לא הייתי מקבל על עצמי את התפקיד לולא הובטחו לי לפחות 500 מיליון שקל. החלטנו להתחיל עם הדיונים כעת ולא לחכות לממשלה החדשה ולהחלטת התקציב, כדי שהאזרחים יוכלו ליהנות מהסל כבר ב-1 בינואר. הנחת העבודה היא שתהיה ממשלה ויהיה תקציב, אחרת זה כאוס".

האתגר: להסתדר עם 500 מיליון שקל

אלא שלכל המעורבים בהרכבת הסל השנה ברור דבר אחד: גם בתרחיש האופטימי שבו הסל מתוקצב כמובטח ב-500 מיליון שקל, הסכום הזה פשוט לא יספיק הפעם. הם משרטטים מצב שבו בהיעדר עוד לפחות 200 מיליון שקל לסל, נעמוד בפני תרחיש קיצוני שבו תרופות חיוניות וקריטיות אינן נכנסות אליו. המשמעות עלולה להיות פגיעה קשה באמון הציבור ובמטרה המקודשת שעומדת בבסיס הסל, להיות מהמעודכנים בעולם, אם לא המעודכן שבהם. הצורך בעוד כסף לסל מדי שנה נובע לא רק מכך שהאוכלוסייה גדלה, אלא שגם מספר התרופות והטכנולוגיות המועמדות לסל כל הזמן גדל וגם מחירי התרופות מאמירים בהתמדה.

"בשנה שעברה היו מועמדות לסל כ-750 תרופות וטכנולוגיות והשנה כבר מדובר על יותר מ-900 (בשני המקרים בעלות כוללת של כ-3 מיליארד שקל, ה"ו)", אומר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בשיחה עם "גלובס". "אנחנו רואים יותר ויותר טכנולוגיות בעלות של יותר ממיליון שקל למטופל לשנה. השנה נראה שרף המיליון ינסוק. כך שמהניסיון שלי, ההתכנסות לתקציב של 500 מיליון שקל בנסיבות הקיימות היא פשוט בלתי אפשרית".

סימני המשבר ניכרו כבר בשנה שעברה, כשיו"ר הוועדה בשנים 2018-2019, מנהל איכילוב פרופ' רוני גמזו אמר בראיון ל"גלובס": "אני מתענה מזה שלא הצלחנו להכניס פנימה שלוש-חמש תרופות וטכנולוגיות חשובות... במהלך הדיונים היו לי מחשבות כפירה. רציתי ללכת לשרים ולהגיד להם: אני לא מצליח לעשות את המשימה שהטלתם עליי". גמזו התחייב שאם תקציב הסל לא יגדל, הוא לא ימשיך בתפקידו כיו"ר הוועדה, וכך אכן היה.

בין התרופות החיוניות שלא נכנסו לסל בשנה שעברה, ומועמדות גם השנה: אברקסן, שהוכחה כמאריכת חיים בחולי סרטן לבלב גרורתי, ועלותה הכוללת הייתה 5.5 מיליון שקל, וטיפול גנטי למחלת עיניים הגורמת לעיוורון ויש חולים ספורים בישראל הסובלים ממנה, בעלות כוללת של 13 מיליון שקל. התרופה היקרה ביותר המועמדת השנה לסל היא סולג'נסמה (Zolgensma) - תרופה חדשה לילדים עד גיל שנתיים שנולדו עם ניוון שרירים מסוג SMA, ומחירה מוערך בכ-7.5 מיליון שקל למטופל. כן, למטופל. בכל המקרים האלה העלויות הן חד-פעמיות.

טל מורגנשטיין, מנהלת האגף להערכת טכנולוגיות בסל הבריאות, שמלווה את הוועדה מראשיתה יחד עם ד"ר אסנת לוקסנבורג, מנהלת החטיבה לטכנולוגיות רפואיות (שתיהן במשרד הבריאות) ומרכזת הוועדה, זוכרת היטב את האתגר - אולי עינוי, במילותיו של גמזו - של אשתקד. "בבוקר האחרון של הוועדה בשנה שעברה התחלנו עם רשימת תרופות וטכנולוגיות בעלות של 900 מיליון שקל שצריך לצמצם ל-500. בערב הצלחנו לרדת ל-800 מיליון", אומרת מורגנשטיין. "הגענו למצב שאנחנו צריכים לחתוך את הרשימה בעוד 300 מיליון שקל, ואין לנו ממה. זו הייתה ועדה מאוד קשה, כי היא חתכה בבשר החי. התחלנו לחתוך בתרופות שהכי חשובות לקרדיולוגים, הכי חשובות לרופאי הריאה והכי חשובות לאונקולוגים. אמרנו ‘נלך לפי המלצות המומחים ונעצור איפשהו'. חתכנו בטיפולים יעילים ומצילי חיים.

זו הייתה פעם ראשונה שהתקציב לא הספיק לנו לתרופות וטכנולוגיות שהן באמת פורצות דרך ומצילות חיים, שהיה חשוב להכניס; שזו המחויבות שלנו להכניס".

זינוק של פי שבעה במחיר תרופה לסרטן

מורגנשטיין מחדדת שבניגוד למגמות צרכניות בעולם הטכנולוגיה, מחירי התרופות נמצאים בעלייה תלולה ומתמדת. כך למשל, המחיר הממוצע של תרופה אונקולוגית, למטופל לשנה, היה ב-2008 כ-17 אלף שקל ומאז קפץ פי שבעה, ל-127 אלף שקל. "ב-2000, כשהרצפטין (לטיפול בסרטן השד) תומחרה ב-100 אלף שקל למטופלת, זה נראה לנו טירוף. כיום בתרופות אונקולוגיות טבעי לדרוש מחירים של מאות אלפי שקלים למטופל לשנה. יש יותר ויותר מחלות יתום (מחלות נדירות) שמצאו להן תרופות, והן מוגשות לסל".

למה המחירים בעלייה מתמדת?

"אנחנו מדברות על שוק שאין בו תחרות אמיתית, כי יש בו שניים-שלושה שחקנים בכל נישה, ולכן כל תרופה היא מונופול או קרוב לזה. ברגע ששחקן אחד מתמחר את עצמו במחיר מסוים, שאר השחקנים מתיישרים. השוק האמריקאי הוא נקודת הייחוס לרף המחירים הגבוה בעולם. אין גורם שמפקח על המחירים, והם נקבעים בהתאם לביקוש והיצע. עוד פקטור חשוב הוא פקטור הפחד. חברות הביטוח מוכנות לשלם ואנשים מוכנים לשלם כי הם לא רוצים למות או לסבול. רוב מוחץ מההוצאה של חברות התרופות הוא שיווק, ורק 30%-10% מההוצאות הן למחקר ופיתוח".

המנגנון של הסל בישראל מעודד את חברות התרופות להפקיע מחירים?

"להפך. באנגליה, אוסטרליה וקנדה אין תקציב מוגבל לתרופות ואצלנו יש. סל התרופות הוא כרטיס הכניסה של התרופה לשוק הישראלי, ולכן החברות יעשו את מרב המאמצים להיכנס לסל, כולל הורדת מחירים בשנייה האחרונה. אם התרופה לא תיכנס, היא כמו לא קיימת ותצטרך לחכות שנה כדי להתמודד שוב על מקומה בסל".

פיילוט ראשון בסל התרופות: חולים מסרו דעתם על תרופות שהתנסו בהן

בפעם הראשונה השנה, משרד הבריאות מזמין חולים שהתנסו בתרופות וטכנולוגיות שמועמדות לסל (למשל, דרך טיפולי חמלה, ניסויים קליניים או במימון בביטוחים פרטיים) - למסור דעתם עליהן בטפסים המפורסמים בעמוד הוועדה, שבאתר משרד הבריאות. המשרד קיבל עד כה 60 חוות דעת מיותר מ-30 תרופות וטכנולוגיות, שיובאו לעיונם של חברי הוועדה.

מורגנשטיין, שהובילה את הפיילוט, אומרת ש"בכל העולם מקובל לערב חולים בתהליכים של מערכת הבריאות. אומנם אנחנו מצטרפים מעט באיחור לטרנד, אבל זה סוף סוף קרה ואנחנו מקווים שעם הזמן מספר המגיבים יגדל. אנחנו רוצים לשמוע כיצד המחלה השפיעה על החולה, על חיי השגרה שלו ועל ההתנהלות החברתית שלו; וכיצד התרופה השפיעה עליו, כולל תופעות הלוואי שלה. אנחנו מנסים לעודד את השטח להעלות צרכים מלמטה, כי זה הפידבק שהכי חשוב לנו. כבר היו מקרים של הצעות לתרופות וטכנולוגיות שהגיעו אלינו מאזרחים, ואכן נכנסו לסל בסופו של דבר". דוגמה מובהקת לכך היא פקס ששלח אזרח ב-2013 ללשכתה של שרת הבריאות דאז יעל גרמן, אחרי מותו של הזמר אריק איינשטיין ממפרצת אבי העורקים הבטני. "הוא כתב לנו שישנה בדיקת אולטרסאונד שמאפשרת זיהוי מוקדם של המקרה, ושלו אריק איינשטיין היה עובר אותה הוא לא היה נפטר. ביצענו הערכה טכנולוגית לבדיקה הזו וכעבור שנה היא נכנסה לסל עבור גברים בני 65-74 עם עבר של עישון".

רוטשטיין: "לא נהיה פראיירים של חברות התרופות ולא נאפשר רווחיות חזירית"

יו"ר ועדת סל התרופות הנכנס, מנהל הדסה פרופ' זאב רוטשטיין, טוען שיש לו בארסנל פתרונות "לא שגרתיים" להתמודדות מול האילוצים התקציביים הלוחצים שיעמדו בפני הוועדה. כך למשל, הוא היה רוצה ליישם מודל של "תשלום בגין הצלחה" (Pay Per Performance) מצד חברות התרופות, כך שאם יתברר שהאפקטיביות שהבטיחו נמוכה ממה שקרה בפועל - הן יחזירו כסף למדינה בשיעור יחסי. תפיסה שנויה במחלוקת של רוטשטיין, שגם אותה היה רוצה ליישם השנה במסגרת הסל, היא שמוטב להכניס יותר תרופות לסל, במחיר של השתתפות עצמית גבוהה יותר, בהשוואה למצב שבו נכנסות פחות תרופות, אבל בלי השתתפות עצמית או השתתפות מינימלית. זו גישה שמשרד הבריאות מתנגד לה, שכן היא חותרת תחת עקרון השוויון. תרופה בהשתתפות עצמית של כמה עשרות או מאות שקלים עלולה להיות אפשרית לאנשים ממעמד סוציו־אקונומי מסוים, אך בלתי אפשרית לאחרים.

"משרד הבריאות לא אוהב את זה כי הוא פופוליסט", אומר רוטשטיין ל"גלובס". "אבל אני חושב שאם אני יכול להכניס חמש תרופות במקום אחת, גם אם זה אומר יותר השתתפות עצמית - זה עדיף. למעוטי יכולת צריך לתת את התרופות במחירים אחרים".

לגבי מחירי התרופות הגבוהים, רוטשטיין מבטיח ש"לא יעזרו לוביסטים. לא נסבול תוספת מעל עלות של 700% ו-1,000% ולא נהיה פראיירים של חברות התרופות. בתרופות הרווחים בלתי סבירים כי הביקוש קשיח, ואנשים מוכנים למכור את הבית שלהם בשביל לחיות. בהיעדר הנחה דרמטית, תרופה לא תיכנס לסל".

עוד כתבות

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

נעילה ירוקה באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע ● מדד שנגחאי עלה ב-1%

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים